העיתונאי יועז פרסם השבוע בגלובס את הקטע הבא:
בהמתנה לוינשטיין
קרוב ל-11 חודשים חלפו מאז החליטה הפרקליטות להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את ראש עיריית רמת-גן, צבי בר, באשמת לקיחת שוחד של כ-2 מיליון שקל. השימוע התקיים לפני 4 חודשים.
לפני 3 חודשים הוגש כתב אישום ראשון בפרשה, נגד איש העסקים עמנואל ארביב. ואולם ההחלטה בעניינו של ראש העירייה הוותיק, המכהן זה 23 שנה, עדיין מתמהמהת.
ההחלטה אמורה להתקבל על-ידי פרקליט המדינה, משה לדור, שהסמכות בעניין זה הואצלה לו מטעם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.
היועץ הנוכחי כבר לא ייזכר כמי שבתקופתו היתה קבלת ההחלטות בתביעה הכללית מהירה במיוחד. בר איננו הדוגמה היחידה. אפשר להיזכר, למשל, גם בעניינו של שר החוץ, אביגדור ליברמן, הממתין עדיין להחלטה סופית; וגם בעניינו של העיתונאי, אורי בלאו, הממתין גם הוא להחלטה אם להעמידו לדין בפרשת החזקת המסמכים הסודיים, לאחר שהשימוע בעניינו התקיים גם הוא לפני חודשים ארוכים.
לפני כחודש ימים, במהלך דיון במשפטו של ארביב, התבטא נציג הפרקליטות באופן שממנו ניתן היה להבין שההחלטה בעניין בר כבר נפלה. בפרקליטות מיהרו לסייג ואמרו כי אין עדיין החלטה סופית. למה בדיוק מחכים?
"אילוצים אובייקטיביים הם אלה המעכבים את קבלת ההחלטה באשר ליתרת הנאשמים, מלבד ארביב", מסר דובר משרד המשפטים בתשובה לפניית "גלובס", וציין כי "ההערכה היא כי החלטה תתקבל בתוך שבועות ספורים". אשרי המאמין.
