בעקבות החלטת ועדת הערר המחוזית (מחוז תל-אביב) לדחות את ערר היזמים של ארלוזורוב 36 שביקשו כי יינתן להם היתר שיכשיר את הבנייה בפועל, הגישו לאחרונה היזמים עתירה מנהלית המבקשת לבטל את החלטת ועדת הערר. המשיבים לעתירה זו הם ועדת הערר המחוזית, הועדה המקומית לתכנון ובניה –רמת-גן ומהנדס העיר רמת-גן. העתירה תידון בפני כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן.

בערר אותו הגישו לועדת הערר, ערערו היזמים על החלטתה של הועדה המקומית לסרב לבקשה להיתר שנועד להתאים את המצב התכנוני לבנייה בפועל. ועדת הערר קבעה שהבניין הישן נהרס, מצב המחייב על פי התוכניות החלות את בניית הבניין החדש מעל מרתף חניה (בעוד שהבניין החדש נבנה ללא מרתף חניה). לפיכך, הצדיקה ועדת הערר את החלטת הועדה המקומית ודחתה את הערר. ועדת הערר ציינה בהחלטתה שלו רצו היזמים לבנות את הבניין שלא בהתאם להוראות התוכנית היה עליהם להגיש בקשה להקלה מהתוכנית התקפה ולא לעשות דין לעצמם.

יש לציין שבקשה להקלה מאפשרת הגשת התנגדויות של מי שעלול להיפגע מההקלה – כמו למשל השכנים – וייתכן כי מסיבה זו נמנעים בינתיים היזמים מלשוב לוועדה המקומית והם מנסים לבטל את החלטת ועדת הערר באמצעות עתירה מנהלית.

חשוב לזכור שועדת הערר המחוזית דנה אך ורק בשאלה אם מבחינת התוכניות החלות ניתן לקבוע שהבניין הישן נהרס והיא לא דנה בסוגיות מרכזיות שחלקן גם נזכר בבקשת הפרקליטות להפסקת הבנייה וביניהן:

א. הבניין הישן נהרס ללא צו הריסה

ב. בבניין 40 דירות לעומת 34 דירות שהותרו

ג. מספר החניות (10באמצעות מכפילי חניה) אינו עונה לתקן והוא נקבע בשל הרצון לשמר את הבניין הישן. לפיכך, משנהרס הבניין הישן יש להתאים את מספר החניות לתקן.

ד. מספר הדירות נקבע בהתאם לייעוד העיקרי של הבניין – מעונות לסטודנטים של מכללת שנקר. לפיכך, משנזנח ייעוד זה (שהרי למכללת שנקר אין קשר לבניין) יש להקטין את מספר הדירות ל 20 לכל היותר.