מאבק גן הקופים ברמת-גן

ביום ראשון 12.9.10 בשעה 8:30 בבוקר יתקיים דיון משפטי ראשון בכתב האישום שהוגש נגד מעורבים בפרשת ארלוזורוב 36. במסגרת הדיון צפויה הקראה של כתב האישום ותגובה ראשונה של הנאשמים.

הדיון יתקיים בבית המשפט השלום בת"א (הנמצא ברחוב ויצמן 1 בת"א) בפני כבוד השופטת דורית רייך-שפירא. הדיון פתוח לקהל.

לפרטים על כתב האישום ראה פוסט קודם.

העיתונאית מיכל מרגלית מדווחת בגלובס על החלטה של ועדת הערר המחוזית שבטלה אישור שנתנה הועדה המקומית ברמת-גן להגביה בניין ברחוב ז'בוטינסקי בהליך של הקלה.  את הערר הגישו תושבים משכונת תל בנימין המיוצגים ע"י עו"ד עפר לרינמן ואשר התנגדו למתן ההקלה. ועדת הערר נמקה את החלטתה בכך שהליך ההקלה נועד בדרך כלל למקרים בהם יש תב"ע החלה על מגרשים רבים ויש צורך בהתאמה נקודתית של התב"ע למגרש ספציפי, ואילו במקרה הנדון מדובר בתב"ע נקודתית ולכן ההיבטים התכנוניים הספציפיים כבר נלקחו בחשבון. עוד אמרה הועדה שהטיעון שהגבהה תאפשר תכנון טוב יותר יכול להטען בכל מקרה ואין הוא מספק להצדקת הקלה. להחלטה יש חשיבות החורגת מהמקרה הפרטי הנדון שכן היא מגבילה באופן משמעותי את יכולת השימוש של ועדה מקומית בהליך של הקלה לצורך אישור שינויים בתב"ע נקודתית.

וכך כותב היום העיתונאי מרדכי גילת בעיתון ישראל היום תחת תת הכותרת “מילה על תיק צבי בר”:

ראש עירית רמת גן הוא יותר מסתם אורח בחדרי החקירות של המשטרה. אלא שהאורח הזה ידע בעזרת פרקליטים אלה ואחרים להיחלץ שוב ושוב מתיקיו הסתבכויותיו ומעלליו השונים. עכשיו יש שחקנים חדשים בשטח כללי המשחק השתנו נאספו ראיות מוצקות לכאורה נגדו לקבלת שוחד במיליוני שקלים מקבלנים. הרושם הוא שהפעם החבר בר נמצא בצרות גדולות. שהגיע זמן פרידה ממנו.

השאלה הגדולה עכשיו היא מתי יסתיימו כל ההליכים והשימוע והגשת כתב האישום ושמיעת הבקשות השונות שיוצרות סחבת נוראה? מתי המלחמה בשחיתות השלטונית ברשויות המקומיות תקבל שדרוג בדומה למלחמה בשרים ובחברי כנסת שסרחו? מתי הנס הזה יקרה? אין לי תשובה על כך.

הכתבת מיכל מרגלית מדווחת בגלובס שיזמי ארלוזורוב 36 אינם משלימים עם החלטת הועדה המחוזית מהחודש שעבר לדחות את תוכנית 1050ג שנועדה להכשיר את הבניין, ולפיכך הם פנו השבוע במכתב ליו”ר הועדה המחוזית, גב’ גילה אורון, על מנת שתאפשר להם להביא את עניינם בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה. במכתבם הם טוענים שמדובר בבניין בעל חשיבות ציבורית עם כמות חניה הנדרשת בתקנות התכנון והבנייה ושהועדה המחוזית נתנה משקל רב לעבירות לכאורה שמעולם לא הורשעו בהן.

טיעונים אלה הם, בלשון המעטה, מוזרים:

1. אם אכן מדובר בבניין שמיועד לשרת מטרה ציבורית, מדוע כוללת התוכנית סעיף המאפשר מגורים רגילים?

2. אם כמות החניה מספיקה, מדוע כוללת התוכנית סעיף של כופר חניה שאין בו כדי למנוע את מצוקת החניה?

3. בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת-גן, בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, ועדת הערר המחוזית תל-אביב, פרקליטות המדינה וכעת הועדה המחוזית תל-אביב – כל אלה עסקו בארלוזורוב 36 ולא הגיעו למסקנה שהכל כשר בארלוזורוב 36. כולם טועים ויזמי ארלוזורוב 36 צחים כשלג? חקירה מאומצת וממושכת הביאה להגשת כתב אישום חריג ביותר מטעם פרקליטות המדינה – האם הפרקליטות מגישה כתב אישום כזה כלאחר יד וללא בסיס?

חבר המועצה ישראל זינגר פנה במכתב למנכ”ל העירייה, דוד בנימיני, בעניין התוכנית להעברת צופי עלית ממשכנם הנוכחי ברחוב שפירא למעלה הצופים:

“כידוע, המבנה בו פועל כיום השבט, בפינת הרחובות שפירא/עיר גנים, הוא מבנה בלתי ראוי לפעילות העניפה של השבט. נמסר לי, כי המבנה הוא בבעלות פרטית. לאחרונה, פורסם כי העירייה מעוניינת שהצופים יעברו לפעול במבנה הנטוש שברחוב מעלה הצופים. אין ספק, כי המקום המיועד אינו מתאים- לא לצופים ולא לתושבי האזור.

לכן, הפתרון הרצוי, לעניות לדעתי, הוא:

א. העירייה תרכוש את המבנה הנוכחי

ב. העירייה תשפץ את המבנה באופן יסודי

ג. המבנה המשופץ והמחודש יועמד לרשות שבט עלית

יתרון נוסף למיקום הנוכחי, הוא הקירבה לבית-דורון, וכך יוכלו הצופים להשתמש-בתיאום כמובן, במתקנים שלו ואף להשתלב בפעילויות המתקיימות שם.”

עיריית רמת-גן משפצת בימים אלה את גן אברהם בעלות כוללת של כ 8 מליון ש"ח. לכאורה מדובר בהתפתחות מבורכת, אך מתברר שיש רבים שחוששים שהשיפוץ יפגע בגן פגיעה קשה. כתבה נרחבת של נועם דביר שעוסקת בהיבטים של השיפוץ התפרסמה בעכבר העיר.

 יש לקוות שהכתבה תעורר את מודעות הציבור לכך שגני הפסגה ברמת-גן, ביניהם גן שאול (גן הקופים), הם נכסים אדריכליים הראויים להגנה, לשיקום, לשימור ולטיפוח. כמו כן, ראוי שהעירייה תעמוד בדיבורה ותפעל גם לשיקומו של גן הקופים.

  להלן קטע מהכתבה:

גני הפסגות הם בין הנכסים האדריכליים החשובים ביותר של רמת גן. איכותם התכנונית, החומרית והבוטנית חסרת תקדים במושגים ישראליים – בין השאר בזכות החינוך המקצועי שכבשני רכש באנגליה ובארצות הברית. עם זאת הגנים הללו הוזנחו במשך השנים בצורה מקוממת. חלקו העליון של גן שאול, למשל, שופץ בצורה סתמית ללא קשר למאפייניו המקוריים ושטחו הוקטן מאוד. הקופים, שהיו אחד ממוקדי המשיכה החשובים שלו, הועברו לספארי בשנות ה-70. בשלב מסוים העירייה אף תיכננה להפוך חלק מהגן לחניון מכוניות.

ההזנחה הזאת מאפיינת גם את גן אברהם. רק לפני חודשים ספורים הסתיים מאבק ציבורי נגד כוונת עיריית רמת גן לאפשר בתוכו בנייה למגורים. גם השיפוץ שנערך בימים אלה מעורר כאמור שאלות באשר לאיכות השימור שלו ולרגישות הנדרשת בכל פעולה. "חשוב היה להכריז על גן אברהם כגן לשימור, בעל חשיבות ברמה הלאומית", מוסיפה עשת. "לקבוע את אזור החיץ ומגבלות הבנייה בשטחו ובסביבתו ובכך לעצור את האיומים עליו. לגן אברהם ייחוד נופי ותכנוני, ערכי טבע נדירים בסביבה העירונית, ומורשת היסטורית חשובה. את פעולת השיקום יש לבצע באופן שאינו פוגע באופי הגן, אלא משמר את מאפייניו וערכיו ואת הרעיון המנחה בתכנונו – גן יערי, המדמה טיול בטבע".

בעקבות העתירה לבג"צ של ד"ר אבי ליליאן באמצעות עו"ד עפר לרינמן שנועדה להביא להשעייתו של צבי בר מועדות התכנון במישור המקומי והמחוזי, הוגשו תגובות המשיבות. הפרקליטות הגיבה בשם ממשלת ישראל ומשרד הפנים ועו"ד נבות תל-צור בשם צבי בר.

  עיקרי תגובת פרקליטות המדינה:

1. במהלך דצמבר 2008 ועד פברואר 2010 נחקר בר על ידי משטרת ישראל עקב חשדות לפיהן ביצע לכאורה עבירות שוחד והפרת אמונים. החשד הוא כי בר קיבל לכאורה שוחד על ידי יזמים בעיר בשלוש פרשיות שונות. מדובר בנסיבות מיוחדות שכן החשד הוא כי העבירות בגינן נחשד בר בוצעו לכאורה בזיקה הדוקה וישירה לתפקידו בוועדות התכנון.
2. באפריל 2010 העבירה המשטרה את חומר החקירה לפרקליטות על מנת שזו תבחן אם הוא מבסס ראיות המצדיקות הגשת כתב אישום. התגובה מציינת באופן מפורש כי עמדת המשטרה היא כי חומר החקירה מבסס ראיות לכאורה לביצוע העבירות בגינן נחשד בר.
3. פרקליטות המדינה בוחנת בימים אלו את חומר החקירה, וידרשו ככל הנראה מספר שבועות נוספים לצורך גיבוש עמדה לגבי הגשת כתב אישום. אם יוחלט להגיש כתב אישום תעמוד לבר זכות לשימוע.
4. מינוי ראש ועדה מקומית נתון בידי מועצת העיר ואין הכרח שאת התפקיד ימלא ראש הרשות המקומית – גם סגן ראש עיר יכול לשמש בתפקיד זה. המינוי הרלבנטי בועדה המחוזית נתון בידי שר הפנים.
5. קיומו של כתב אישום בעבירות שהרשעה בהן תצדיק פיטורין מהווה תנאי מספיק להשעיה זמנית – אך אין זה תנאי הכרחי.
6. כאשר קיימת זיקה של ממש בין העבירות בגינן התקיימה החקירה לבין התפקיד הציבורי – ראוי יהיה ככלל להשעות את המינוי עוד בטרם הוגש כתב אישום, כאשר תודיע הפרקליטות לחשוד על כוונתה להגיש כתב אישום נגדו בכפוף לשימוע. ההצדקה הינה בחשיבות שמירת אמון הציבור במנהל הציבורי. (לאור סעיף 1 עמדה זו רלבנטית למקרה של צבי בר. כלומר ניתן להסיק ממנה שעמדת הפרקליטות היא שאם וכאשר יוחלט להגיש כתב אישום יש להשעות את בר עוד בטרם שימוע).
7. יש מקרים שבהם ראוי להשעות עוד קודם לכן אך לדעת הפרקליטות אין זה רלבנטי למקרה של צבי בר.
8. הפרקליטות סבורה שהעתירה מוקדמת מדי שכן הפרקליטות טרם גבשה את עמדתה והיא מבקשת ארכה של 90 יום להגשת תגובה משלימה.
9. הפרקליטות טוענת שלעניין ראשות הועדה המקומית המשיבה הראויה היא מועצת העיר והיא מפנה את העותר לבית המשפט לעניינים מנהליים. לעניין החברות בועדה המחוזית מסכימה הפרקליטות שסמכות הדיון בעניין נתונה בידי בג"צ.

עיקרי תגובת צבי בר באמצעות עו"ד נבות תל-צור:

1. מדובר בעתירה פוליטית וקנטרנית  שאין לה כל בסיס עובדתי ודינה להדחות על הסף תוך השתת הוצאות משפט והוצאות שכר טרחת עורך-דין.
2. העותר לא ספק כל ראיה לקיומה של "המלצת משטרה" וממילא להמלצה כזו אין כל מעמד משפטי. לפיכך העתירה חסרת כל בסיס עובדתי.
3. השעיה זמנית כרוכה במילוי שני תנאים במצטבר: הרשעה בבית משפט וקביעה מפורשת של בית המשפט  כי מדובר בעבירה שיש עימה קלון, ואילו במקרה הנדון לא רק שאין הרשעה אלא אפילו לא ידוע אם יוגש אי פעם כתב אישום. משום כך העתירה  חותרת תחת חזקת החפות.
4. דבריו של צבי בר בישיבת ועדת המשנה נגד ד"ר אבי ליליאן ("מופע מלכודת העכברים") כללו דברים "לא ראויים" אך הם נבעו מכך שצבי בר חש עצמו נרדף ע"י ד"ר אבי ליליאן…

סיכום והערכה:

1. קיימים הבדלים בולטים בין תגובת הפרקליטות ותגובת צבי בר. בעוד שבר כופר בקיומה של המלצת משטרה, הפרקליטות מבהירה שקיימת עמדת משטרה על פיה יש בסיס ראייתי לעבירות בהן נחשד בר. בעוד שבר טוען שרק הרשעה בעבירה שיש עימה קלון מצדיקה השעיה, הפרקליטות טוענת שיש מקרים בהם יש להשעות קודם לכן ובמקרה הנדון די יהיה בהצהרה מטעם הפרקליטות שיש כוונה להגיש כתב אישום כפוף לשימוע.
2. ניתן לומר  כי העתירה כבר השיגה הישג משמעותי בכך שהביאה את הפרקליטות לניסוח מחמיר של עקרונות מנחים להשעיית איש ציבור מתפקידו אשר יחולו גם על מקרה צבי בר.
3. עם כל הזהירות המתחייבת מכך שבג"צ טרם הכריע בעניין, קיים סיכוי רב שעתירה זו שהגיש ד"ר אבי ליליאן באמצעות עו"ד עפר לרינמן תהווה ציון דרך משמעותי במאבק למען מנהל ציבורי תקין.

התייחסויות נוספות להתפתחויות אלה ניתן לקרוא ב ynet ובגלובס.

לעיון בתגובת הפרקליטות לחצו כאן

צבי בר אינו מסתפק בגידוף ד"ר אבי ליליאן שהגיש עתירה לבג"צ התובעת להשעות את בר מתפקידיו בועדות התכנון, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה לפניו הוא לא חסך בקללות גם כלפי מי שמייצג את ד"ר אבי ליליאן בעניין זה – עו"ד עפר לרינמן שאין צורך להציגו באתר זה.

יואב זיתון שחשף בyent את ההתפרצות של צבי בר כלפי ד"ר ליליאן מביא בכתבה חדשה ב ynet  קטעים מפרוטוקול דיון שנערך בועדה המחוזית שבמהלכו גילה צבי בר שעורך הדין המופיע בפני הועדה הינו לא אחר מאשר עו"ד עפר לרינמן. תגובתו של בר לא אחרה לבוא והוא החל לגדף את עו"ד לרינמן בתארים כמו: "רכלן עלוב", "שטן" ואפילו "קירח".

תגובתו של עו"ד לרינמן הייתה: "בעוד בג"ץ ממתין לתשובת בר על העתירה, הוא מוצא לנכון לתקוף אותי אישית בקללות וחרפות מבישות. בעיניי, מדובר באיום כוחני שיש מאחוריו כוונות. אותם איומים ממחישים את התהום הפעורה בין בר לבין שלטון החוק, אך הם לא ירתיעו אותי".

כמו במקרה הקודם של ההתפרצות נגד ד"ר ליליאן העירייה נותנת גיבוי מלא לבר ומטילה את האחריות למה שקרה על "פרובוקציה" של עו"ד לרינמן.

כתבה של מאיה ריסטיץ' ב ynet מסקרת מאבק של תושבים ברחוב סנהדרין נגד העירייה. לטענת התושבים פרויקט בנייה גדול ברחוב גורם לפגיעה קשה בערך הדירות שלהם והם דורשים מהעירייה פיצוי בגובה 4 מליון ש"ח. התושבים מעריכים שלא יוכלו לבלום את הבנייה שכבר נמצאת בעיצומה והם מקוים שלפחות יוכלו לקבל פיצוי כספי על הנזק שנגרם להם. בכתבה ציטוטים של שכנים המתארים את ההשלכות הקשות של הבנייה על איכות חייהם וכן התייחסות של חבר המועצה ישראל זינגר המתאר את הבנייה במקום "פשע אורבני". מהעירייה נמסר שהתביעות יידונו לאחר שיתקבל דו"ח של שמאי שמונה לעניין זה. מדיון שנערך בעניין זה לאחרונה בועדה המקומית עולה חשש שאם יתברר שהתביעות מוצדקות את החשבון ישלמו לא מי שאישר ולא מי שבצע אלא כל משלמי הארנונה ברמת-גן.

העיתונאית מיכל מרגלית מדווחת בכתבה נרחבת בגלובס שכותרתה  ניצחון לתושבי "גן הקופים" בר"ג: נדחתה תוכנית ארלוזורוב 36 שהוועדה המחוזית מחוז תל אביב החליטה לדחות את תוכנית 1050ג שנועדה להכשיר את הבניין "לאור ההתנהלות הלקויה לכאורה של היזמים ולאור הגשתו של כתב אישום בנושא".  עוד נאמר בכתבה כי עו"ד אייל מאמו, המייצג את היזמים, מסר בתגובה כי "לא ידוע לנו על ההחלטה ולא קיבלנו אותה. חבל שהעיתונות יודעת לפנינו. כשנקבל את ההחלטה על נימוקיה נוכל להתייחס". ‏‎‎‏הכתבה עצמה לא מציינת את המקור לידיעה זו.