היום 21.7.08 התקיים הדיון השני והאחרון בערר שהגישו היזמים של ארלוזורוב 36. בפתח הדיון שוב עלתה שאלת השתתפותנו כמשיבים ויו"ר הועדה אמר שבקשתנו המחודשת להיות משיבים נדחתה ע"י הועדה ולעורך הדין שמייצג אותנו (עו"ד לרינמן) לא ניתן כל פתחון פה גם לנוכח מחאותיו הנמרצות.

לאחר אפיזודה זו, חזרה הועדה לדון החל מהמקום בו פסק הדיון הקודם תוך התעלמות מוחלטת מכל הממצאים שהובאו לידיעת הועדה בבקשתנו.

כזכור, הדיון הקודם הסתיים בשאלה האם ניתן היה גם לשמור על הקיר שנותר מהבניין הישן וגם לבנות מרתף חנייה ולשם כך בקשה הועדה שהצדדים יציגו בפניה  חוות דעת של קונסטרוקטורים. הרושם היה שתשובה חיובית שתשכנע את הועדה תביא בודאות לדחיית הערר.

בדיון היום הופיע מטעם העירייה הקונסטרוקטור יוסף בלס שנתן חוות דעת מקצועית משכנעת האומרת שלא הייתה כל בעייה לבנות את מרתף החנייה גם בנוכחות הקיר ובלי צורך להקטין את שטח המרתף. הוא הוסיף שאם בניית מרתף חנייה של שתי קומות עולה כ 3 מליון ₪ הרי שהסיבוך הנובע מקיומו של הקיר עשוי היה לייקר את המרתף בכ 10%. כלומר העלות הנוספת שהייתה נובעת מהדרישה לשימור הקיר הייתה מגיעה לכ 300,000 ש"ח.

היזמים הגישו את חוות דעת הקונסטרוקטור שלהם בכתב ומשום מה הוא לא הגיע לדיון. אדריכל הבניין טען שבזמן שנותר רק הקיר כבר היו יסודות בחלק הצפוני של המגרש ולכן בניית מרתף חנייה הייתה מחייבת גם הריסת כל מה שכבר נבנה. אדריכל העיר אישר שלפחות חלק מהיסודות שכבר נוצקו היו חייבים בהריסה. לטענת היזמים, מבנה המגרש כלל לא מאפשר בניית מרתף חנייה וגם אם הבניין הישן היה נהרס כולו (כולל הקיר) גם אז לא ניתן היה למצוא פתרון חנייה אחר ממה שקיים עכשיו.

עו"ד משעל שטען מטעם היזמים חזר ללא הרף על המנטרה שלו שבזמן אמת העירייה כבר החליטה שאי אפשר היה גם לשמור על הקיר וגם לבנות מרתף חנייה ואסור לועדת הערר להתעלם מכך. הועדה גרסה שדעת הועדה המקומית אינה רלבנטית בערר.

עו"ד שמואל אורן שטען מטעם העירייה אמר שפתרון החנייה שאושר שיקף נקודת איזון של אינטרסים שונים – שימור מצד אחד ואי הכבדה על מצב החנייה מצד שני – ומשנהרס הבניין הישן זזה נקודת האיזון ויש לחייב בניית מרתף חנייה.   אדריכל העיר אמר שבשל השימור ויתרו ליזמים בעניין החניה בכך שהסכימו לשימוש במכפילי חנייה במקום מרתף חנייה.

יש לציין שמספר פעמים במהלך הדיון הגיב עו"ד גדרון לטיעונים שהשמיעו היזמים בכך שאמר שמדובר בטיעונים רלבנטיים לצורך בקשת הקלות (הכוונה להקלה במסגרת בקשה חדשה להיתר) אך אין בהם כדי לבטל את תוכנית בניין עיר  (ובמשתמע, אין בהם כדי לקבל את הערר). מהערות אלו וגם מהאווירה הכללית ששררה בדיון התחושה היא שיש סיכוי לא מבוטל שהועדה תדחה את ערר היזמים, אך כמובן אין כל בטחון שכך אומנם יקרה. אם הערר יידחה יש להניח שהעניין יחזור לועדה המקומית להליך שנוכל להיות בו צד.

 לצפייה בפרוטוקול הדיון לחצו כאן