עיתונאית גלובס מיכל מרגלית מדווחת בגלובס על ביטול כתב האישום בפרשת ארלוזורוב 36 בשל פגם שנפל בהגשתו. יש להדגיש שאין בהחלטה משום זיכוי של הנאשמים והפרקליטות יכולה לחזור ולהגיש כתב אישום לאחר תיקון הפגם הטכני. להלן הכתבה במלואה:

 

דרמה בפרשת הבניין בארלוזורוב 36 בר"ג: כתב האישום בוטל

נקבע כי כתב האישום בגין בנייה שלא כדין הוגש ללא סמכות, כיוון שהוועדה המחוזית מחוז ת"א לא הודיעה לוועדה המקומית ר"ג בכתב כי בכוונתה ליטול לידיה את הסמכות לטיפול בתיק

דרמה בפרשת הבניין ברחוב ארלוזורוב 36 באזור "גן הקופים" ברמת-גן: שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, דורית רייך-שפירא, החליטה לבטל את כתב האישום שהגישה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה בשנה שעברה נגד 4 גורמים, שלגביהם נטען כי היו מעורבים לכאורה בבנייה שלא כדין בשטח התוכנית.

‏השופטת החליטה לבטל את כתב האישום בנימוק שהוא הוגש ללא סמכות בשל אי-עמידה בתנאי ההנחיות, שמחייבות את התובע המייצג את הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה להודיע לתובע שמייצג את הוועדה המקומית על הכוונה של הוועדה המחוזית לקחת לטיפולה תיק מסוים. במקרה זה לא הודיעה הוועדה המחוזית מחוז תל-אביב לוועדה המקומית רמת-גן כי בכוונתה ליטול את הסמכות לטיפול בתיק לידיה.

‏כזכור, ב-2010 הגישה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד 4 גורמים בטענה שהיו מעורבים בבנייה שלא כדין לכאורה בשטח התוכנית. אלה כללו את מבקשי ובעלי היתר הבנייה – קבוצת הרכישה של הבניין בראשות ניצן ארליך, האדריכל עמירם כץ, המתכנן והמהנדס גבריאל תדז’ר והקבלן המבצע אביב סימון.

לפי כתב האישום, לנאשמים יוחסו עבירות של הריסה ובנייה ללא היתר וביצוע עבודות בניגוד לתוכנית, כך שבין היתר בנו בניין חדש בן 5 קומות מגורים מעל קומה שחלקה מיועדת למסחר – ללא היתר ובניגוד לתוכנית, ובנו 40 יחידות דיור חדשות למרות שהיתר הבנייה התיר הוספת 24 יחידות דיור ל-10 היחידות שהיו קיימות בבניין החדש. נכתב בו כי למרות שהמבנה המקורי נהרס מן היסוד ותחתיו נבנה בניין מגורים חדש, לא הוקם מרתף חניה כפי שנדרש בתוכניות כתנאי להריסת המבנה.

סנגוריהם של הנאשמים העלו שתי טענות. הראשונה היא טענה להגנה מן הצדק. הבקשה נדחתה תוך הדגשה כי אין בקביעה זו משום נקיטת עמדה, וכי שמורה לנאשמים הזכות להביא ראיות לביסוס טענתם.

שנית הם טענו לפגם בהגשת כתב האישום. לטענה זו של עו"ד גיל רווה, המייצג את הנאשם אביב סימון, הצטרף גם עו"ד יוסף משעל המייצג את יתר הנאשמים בתיק. הם טענו כי כתב האישום הוגש בחוסר סמכות היות שהדבר נעשה בניגוד להנחיות. לטענתם, הוועדה המחוזית, המשמשת כתובעת בתיק זה, היתה צריכה להודיע לתובע שמייצג את הוועדה המקומית רמת-גן כי בכוונת הוועדה המחוזית לקחת את התיק לטיפולה.

בטרם הוגש כתב האישום התקיים הליך פלילי שהגישה הוועדה המקומית רמת-גן נגד חלק מהנאשמים בקשר לבנייה בקרקע. ב-2008 הגישו כ-200 תושבי רמת-גן המתגוררים סמוך לפרויקט עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד רשויות האכיפה, זאת באמצעות עו"ד עפר לרינמן.

בהליכים הקודמים בפרשה ייצגו את הרשויות עו"ד גילה קימל, תובעת הוועדה המקומית, ועו"ד ניצן בן-אוריה, פרקליט מפרקליטות מחוז תל-אביב אזרחי. אבל מאוחר יותר הודיע עו"ד בן-אוריה לבית המשפט כי כתב שבכוונת המדינה, באמצעות הוועדה המחוזית, ליטול על עצמה את הטיפול בהליך שבו החלה הוועדה המקומית.

לטענת הוועדה המחוזית, ההודעה עמדה בדרישת ההנחיות, ואופיין של ההנחיות הוא פרוצדוראלי. המחוזית טענה כי מההודעה עולה בבירור כוונת הוועדה המחוזית ליטול לידיה את ניהול ההליך הפלילי, ולכן ביקשה לקבוע שלא נפל פגם לגבי קיום ההנחיות. אבל רווה טען בדיון כי ההודעה שנמסרה על העברת הטיפול לא עמדה בדרישת ההנחיות משום שבן-אוריה מסר את ההודעה לתיק עתירה מינהלית, שהינו הליך אזרחי, וכי בן-אוריה לא הוסמך על-ידי היועמ"ש לייצג את הוועדה המחוזית בהליכי התכנון והבנייה, שהינם הליכים פליליים במהותם. לטענתו, מרשו אביב סימון לא היה צד לעתירה המינהלית ולא היה צד לכל ההליכים הפליליים הקודמים שהתנהלו בקשר לקרקע.

לדברי השופטת, הדרישות הקבועות בהנחיות לא מולאו כשנטלה המחוזית את הטיפול בתיק לידיה – הכוונה היא שלא הועברה לוועדה המקומית הודעה בכתב על כך. היא ציינה כי באיזון בין האינטרסים מוצא בית המשפט להעניק משקל בכורה לאינטרס הפרטי. לכן קיבלה השופטת את הטענה שיש פגם בהגשת כתב האישום כי ועל כן הוא מבוטל.

עם זאת טענה השופטת כי קבלת הטענה לפגם בכתב האישום איננה פוגעת באינטרס הציבור באופן בלתי מידתי, שכן אין משמעה זיכוי הנאשמים, ואין בה כדי לחסום את הוועדה המחוזית מלהגיש נגדם כתב אישום חדש, אם תמצא לנכון לעשות כך לאחר מילוי מוקפד ומלא של ההנחיות.