ד”ר אבי ליליאן, יו”ר סיעת רמת-גן הירוקה ונציגה בועדת המשנה לתכנון ובניה, הגיש בקשה דחופה לקיים דיון בועדת המשנה לתכנון ובנייה על העמדה שתוצג מטעמה בועדת הערר המחוזית ב 13.2.12 בערר ארלוזורוב 36 . בעקבות פנייתו, תקיים ועדת המשנה דיון בעניין ביום ראשון הקרוב 12.2.12.

להלן נוסח מכתבו של ד”ר ליליאן:

 

נכבדיי,

בימים אלה נדון בועדת הערר המחוזית ערר 5432/11 שהוגש ע"י יזמי ארלוזורוב 36.

הערר הוגש על קביעת הועדה המקומית שקבעה שאין די ב 18 החניות המבוקשות ע"י היזמים ושיש צורך ב 43 חניות. ההחלטה התקבלה על סמך עמדתו הנחרצת של היועץ המשפטי שקבע שתקן של 18 חניות מתאים למעונות סטודנטים אך היות ובפועל הבניין אינו מעונות סטודנטים אלא בניין מגורים לכל דבר ועניין, התקן המתאים הוא תקן של בניין מגורים.

משום כך יש צורך ב 40 חניות בשל 40 הדירות ועוד 3 חניות תפעוליות.

אדגיש כבר כאן, שבדיון בו התקבלה ההחלטה היה ברור לי ולכל המשתתפים שהדרישה של הועדה המקומית היא לחניות בפועל שיוכשרו בשטח המגרש.

בהחלטת ביניים של ועדת הערר, מיום 23.1.12, קבעה ועדת הערר כי השימוש בבניין על פי התכנית התקפה הוא "למגורי סטודנטים, אנשי סגל ואורחי מכללת שנקר" בלבד, וככזה, אמנם אינו "מעונות סטודנטים" אך גם לא "מגורים".

ועדת הערר גם ציינה שהבניין חסר מאפיינים של מעונות סטודנטים. ועדת הערר קבעה, כי תדון ביום 13.2.12 במספר מקומות החנייה הראוי לשימוש האמור.

ועדת הערר ביקשה כי יוצג לה גם מידע על האפשרויות לבניית מרתף חנייה אוטומטי בבניין, וכן כי הועדה המקומית תציג "את האפשרויות, ככל שקיימות, להמיר מיקום חניות במגרש בתשלום לקרן חנייה".

לאור החלטת הביניים של ועדת הערר, אני דורש שהעמדה אותה מתכוונת להציג הועדה בועדת הערר תוצג לפני ועדת המשנה עוד לפני הדיון בועדת הערר המחוזית (הקבוע ל-13.2!).

עמדתי היא שעל הועדה המקומית לעמוד על עמדתה לגבי מספר החניות ולהתנגד לשימוש בקרן חניה גם אם קיימת תוכנית לחניון ציבורי במרחק וגודל מתאימים.

לעניין מספר החניות, לא הוצגו בועדת הערר ע"י היזמים שום נתונים חדשים שיש בהם כדי לשנות את האופי של הבניין. לא הוצג חוזה לטווח ארוך עם מכללת שנקר ולא כל מסמך אחר שיש בו כדי לשוות לבנין אופי של מעונות סטודנטים.

לכן, אין כל סיבה לסגת מהדרישה לתקן חניה כפי שמקובל עבור בניין למגורים.

לעניין השימוש בקרן חניה, עמדתי היא שאין מקום לאשר הסדר של "קרן חניה" לבניין שהקושי להכשיר בו חניה כנדרש נובע מעבירת בנייה.

אישור כזה יהיה בבחינת מתן פרס לחוטא, ואינו במסגרת "שיקולים שבתכנון, סביבה או תחבורה", שרק על בסיסם מתירות התקנות לנקוט בהסדר זה.

ב”כ הועדה המחוזית כתבה לאחרונה, בהתייחסה לבניין בארלוזורוב 36: "תכניות להכשרת עבירת בניה משבשות את פעולתה של המערכת התכנונית, בכך שהן אינן מותירות למוסד התכנון מרחב שיקול דעת, אלא מציבות בפניהם מצב אחד בלבד לאישור, והוא זה הבנוי בפועל.

לא תכנון ובניה, ואף לא בניה ותכנון, אלא בניה וכפיה. היטיב לבטא זאת כב’ השופט מודריק בעת"מ ת"א) 1544/08 יסודות יניב נגד הועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז:”…אישור כפוי של תכניות שנובע ממציאות שנקבעה בשטח תוך הפרת דיני התכנון אינו יכול להוות בסיס למערכת תכנונית תקינה. זה היפוכו של התכנון. זו אנרכיה תכנונית" (המקור מצורף עם הדגשת הקטעים המצוטטים).

לא רק זאת, גם לו היה ראוי לפתור את עניין החניות בארלוזורוב 36 באמצעות קרן חניה, לא קיים לפי מיטב דעתי חניון מתאים לכך.

בודאי שלא חניון מתחת לכיכר העצמאות ("כופר היישוב") שמרחקו מארלוזורוב 36 עולה על 350 מטר (המרחק המירבי המותר בתקנות) וכן התוכנית להקמתו מ-1971 לא בוצעה בתוך 10 השנים שהוקצו לכך ועל כן איבדה את תוקפה.

זאת ועוד, אין להסתפק בחוות הדעת של מומחים מטעם היזמים בעניין הגודל המכסימאלי של חניון תת-קרקעי שניתן לבנות גם היום.

עלינו כחברי הועדה המקומית ליזום הערכה הנדסית עצמאית או לפחות לדרוש בועדת הערר זכות להגיב בחוות דעת מקצועית משלה אם ייטען בחוות הדעת מטעם היזמים שאין אפשרות לבנות חניון קרקעי גדול דיו כך שיהיו בשטח המגרש כל 43 החניות הנדרשות.

כן יש לזכור שבפני היזמים פתוחה האפשרות למעבר למסלול השימוש למגורים שבמסגרתו יאוחדו דירות כך שמספרן לא יעלה על 20 וחלופות אחרות שיקטינו את מספר החניות הנדרשות על פי חוק.

לפיכך אני דורש , כאמור, שהעמדה אותה מתכוונת להציג הועדה בועדת הערר תוצג לפני ועדת המשנה עוד לפני הדיון בועדת הערר המחוזית (הקבוע ל-13.2!).

לטיפולכם בהקדם האפשרי אודה,

ד"ר אבי ליליאן

חבר מועצת העיר

חבר בוועדת המשנה לתכנון ובנייה בר"ג