כתבה של אריק מירובסקי בדה-מרקר בעקבות דו”ח מבקר המדינה על המתרחש בוועדות המקומיות לתכנון מתארת כך את ממצאי הדו”ח:

“עיון בדו"ח מעלה, שלאורך כל הדרך ועדות התכנון והבנייה פועלות למען היזמים. בנית בניגוד לחוק? לא נורא. לא רק שלא נוציא נגדך צווי הריסה, נדאג לאשר את עבירות הבנייה שלך. אתה רוצה להקים מגדל, למרות שבסביבה מאושרת בנייה נמוכה? אל דאגה. אנחנו מאחוריך. אתה מקורב ולוקה בניגוד עניינים? לא ענייננו. הכל הולך.

המצב הגיע לזה, שיש מקומות רבים, בהם לרוכש דירה אין טעם לברר, מה התוכנית אומרת לגבי זכויות הבנייה במגרש הריק הסמוך. רוב הסיכויים, שיוקם שם משהו אחר לגמרי. “

לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן.

בכתבה נוספת בעניין כותב אריק מירובסקי את הדברים הבאים:

“ההתנהלות המסורבלת אינה נעוצה רק בהליכים ביורוקרטיים, אלא בהתנהלות בעייתית שורשית של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה. נכון, "השכנים הנודניקים" מעכבים את הליכי התכנון. אבל מה לעשות שבחלק לא מבוטל מהמקרים הם צודקים?

ומי עוד מעכב את ההליכים? דו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות, שפורסם בשבוע שעבר, חשף כי רצוי שיזמים יטלו קורה מבין עיניהם לפני שהם מתלוננים על הוועדות, הביורוקרטיה, השכנים והגופים הירוקים. אצל יזם ישראלי כל דבר נתון למיקוח, ואם תוכנית המתאר קובעת הקמת מבנים בני 6-9 קומות, היזם ינסה להקים מבנים של 15 קומות – ואחר כך יתלונן שהוועדה לא בסדר, שהשכנים מתנגדים, ושאי אפשר להיות קבלן בישראל.

מכך ניתן להבין שבישראל אין תוכניות מתאר אמיתיות ומחייבות, בייחוד לא במישור המקומי. אם על תוכנית מתאר מקומית נרשמים עשרות ואף מאות שינויים, אין לה שום תוקף. אם היחס לתוכנית מתאר הוא כאל משהו שניתן לשינוי בהצבעה של פוליטיקאים בוועדות המקומיות, קשה לדרוש מהשחקנים האחרים במערכת לפעול בצורה שונה. היזמים תמיד ירצו עוד, השכנים תמיד יגיבו בהתנגדויות, וההליכים ימשיכו להתעכב. “

לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן.