פרוטוקול ישיבת ועדת המשנה מיום 21.6.09 שבה נדונה התוכנית 1050ג חושף שרעיון החניון בגן הקופים נזנח אך ורק בשל לחץ התושבים. ראש העירייה, מר צבי בר, נשאר דבק בעמדתו שזה הפתרון הנכון. להלן כמה ציטוטים מדבריו בעניין זה.
צבי בר:
“עד היום אני מצטער שלא התעקשתי, אמרתי: בואו נחפור למטה ונמצא 40-50 מקומות חניה, כמו בבית חורון, הגינה לא תיפגע. אבל עשו קונצרט אדיר בסיפור הזה”
“הנושא של חפירה מתחת לגן ירד מסדר היום, לצערי. תרשמי את זה שאני אמרתי שיצטערו על זה”
“טעות היתה שלא לעשות את הזה [הכוונה לחניון בגן הקופים]. מי שמבסוט זה הגזברות, כי זה כסף שלנו פלוס שלהם. זה היה צריך לעלות 1.5 מיליון דולר, נכון? או 2 מיליון דולר.” [מהנדס העיר מתקן שמדובר בסכום גבוה יותר].
“חניה מתחת לגן. הגן לא היה נפגע במטר. נפל. עשו פוגרומים, עשו מהומות, בסדר. “
“המציאות תהיה כזו: אנחנו נאשר את העניין הזה עם הסתייגויות של כזה או אחר,, יהיה מה שנקרא 40 מקומות שם, המציאות תביא את העירייה לכך שהיא תשקול מחדש לעשות שם חניה מתחת לגינה. “
במהלך הישיבה נאחז צבי בר בהערתו של חבר המועצה אילן מאירי שקבל על כך שהעירייה לא ניסתה להדבר עם התושבים, כדי לגייס אותו כנציג הועדה להידברות עם התושבים על הקמת חניון בגן הקופים. אילן מאירי הבהיר כי מעולם לא התכוון לקדם בניית חניון בגן הקופים ובודאי לא בקשר לארלוזורוב 36. את דעתו החד משמעית על התוכנית ניתן לקרוא גם כן בפרוטוקול הישיבה:
אילן מאירי:
“זוהי תוכנית רג/מק/1050/ג. זוהי תוכנית המוגשת ע"י יזמים שבית משפט מוסמך הוציא נגדם צו הפסקת עבודות, והמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה מנהלת נגדם חקירה פלילית. כעת מבקשים יזמים אלה בעזות מצח שהוועדה תלבין את כל חטאיהם. קודם הם עוברים את כל העבירות ואחר כך באים ומבקשים לשנות את הדין למענם בדיעבד.
מלכתחילה באה הוועדה המקומית לקראת היזמים והעניקה להם היתר מס’ 2005372 עם 10 מקומות חניה ו-34 יחידות דיור, כיוון שבניין הבאוהאוס הישן היה אמור להישמר, ושהבניין היה אמור לשמש בעיקר סטודנטים של שנקר. כעת באים היזמים, אחרי שהרסו, בניגוד לדין, את בית הבאוהאוס ואחרי שייעדו את הדירות למגורים רגילים ולא לסטודנטים, ומבקשים שהוועדה המקומית תאשר הקמת 40 דירות פלוס קומה מסחרית עם 10 מקומות חניה בלבד. כלומר, מצב של גירעון של 32 מקומות חניה יחסית לתקן. תוכנית זו בלתי סבירה לחלוטין ויש לה השלכות סביבתיות קשות ביותר.
על פי התוכנית התקפה אפשר לבנות לא יותר מ-20 יחידות דיור למגורים בגודל של 60 מ"ר ליחידה. אם יש בעיה במספר מקומות החניה, ההיגיון אומר שמחלקת התכנון תדרוש להקטין את מס’ הדירות למגורים ולא להכפיל את מספרן. זאת ועוד, מה רע ב-10 יחידות דיור למגורים עם 120 מטר כל אחת? מדוע רק 10 מקומות חניה, כאשר יש אפשרות ליותר מקומות חניה, למשל על חשבון חלק מהקומה המסחרית? האם 40 דירות למגורים במגרש של 700 מטר מתיישבים עם החוק? האם דירות בגודל של 30 מ"ר הן תקניות? האם הוועדה מוסמכת בכלל לדון בתוכנית המשנה מקצה לקצה את המצב החוקי בבניין בניגוד גמור לכל התוכניות העירוניות והדרישות החוקיות? דרך אגב, יש לי פה גם חוות דעת של עורך הדין של גן הקופים שקובע שזה לא בסמכות הוועדה.
ההתנהלות הבלתי תקינה של העירייה בפרשת ארלוזורוב 36 עד כה, הביאה לכך שפרקליטות המדינה הגיעה למסקנה שלא ניתן להשאיר את הטיפול המשפטי בידי העירייה. להזכירכם, הפרקליטות היא שהגישה את הבקשה לצו שיפוטי להפסקת הבנייה ואישור השימוש. באשרו את בקשת הפרקליטות קבע כב’ השופט אריה אטיאס מביהמ"ש לעניינים מקומיים, שהרשות התנהלה בלי לתת משקל ראוי לשמירה על שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי בכללותו. גם כב’ השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן מביהמ"ש המחוזי בתל אביב קבעה בהחלטתה בעניין העתירה המנהלית שהגישו התושבים שהתנהגות העירייה בעניין ארלוזורוב 36 אילצה את התושבים לפעול לטובת האינטרסים של תושבי העיר במקום שהיה על העירייה לפעול, ובשל כך פסקה הוצאות בסך 50,000 ₪ נגד העירייה.
לאור זאת, סביר לצפות העירייה תתנהל מעתה באופן שנותן משקל ראוי לאינטרס הציבורי. הבאת תוכנית רג/מק/1050/ג לדיון בוועדה מעידה שהדבר לא נלמד. מסיבה לא מובנת, שוב הועדף האינטרס של היזם על פני האינטרס הציבורי. אני קורא לחברי הוועדה לפקוח את עיניהם, לפעול רק עפ"י האינטרס הציבורי המובהק. יש לדחות התוכנית ולדורש מיזמיה להגיש תוכנית מתוקנת בה כל צרכי החניה של הבניין, קרי – חניה אחת לפחות לדירה ולכל חנות, יבואו על סיפוקם בתחומי המגשר. ואני רוצה להוסיף עוד משהו – עו"ד דוד מנחם, שנבצר ממנו להגיע בשל התראה קצרה לדיון זה, ביקש להעביר דרכי את התנגדותו. “
מדברי מהנדס העיר בפרוטוקול עולה תמונה מבלבלת בכל הנוגע לייעוד האכלוס. מצד אחד תוכנית 1050ג ברורה לחלוטין בכך שהיא מסירה את מגבלת הגודל (לפחות 60 מ”ר) מדירות למגורים וסוללת בכל את הדרך לבניין מגורים רגיל עם 40 יחידות דיור בגודל של 30 מ”ר. גם דבריו לפרוטוקול שהבניין צריך 40 מקומות חניה משקף תקן חניה של דירות למגורים. מצד שני אומר מהנדס העיר: “רק אם זה יהיה לסטודנטים ולחוסים, תהיה כמות הדירות הזו”. זו תגובתו המלאה של מהנדס העיר לדברי אילן מאירי.
מהנדס העיר (חיים כהן):
“יש 3 מרכיבים אנטי ירוקים במידה קיצונית בדברים שלו [הכוונה לאילן מאירי]. האחד זה כמות הדירות, השני זה גודל הדירות והשלישי זה החניה. כמות הדירות: המהלך הירוק ביותר שיכול להיות בכל מקום, ומר מאירי יודע את זה, זה הגדלת הצפיפות, קרי – הגדלת כמות הדירות ליחידת שטח. גודל הדירות: המהלך הירוק השני בחשיבותו, ומר מאירי יודע את זה, זה הקטנת גודל הדירה, כי גודל דירה גדול הוא בזבזן אנרגיה הרבה יותר גדול מאשר גודל דירה קטן. [צבי בר מעיר: חיים בעד זה שיגורו באוהלים] בדירות צנועות. אני בעד זה שיגורו בצניעות כמו שמתאים לנו ולא מעל הפופיק. הנושא השלישי זה החניה: המקום נמצא במרכזה של עיר, עם תחבורה ציבורית שמשרתת את המקום בצורה יוצאת מן הכלל, כשאני מזכיר את השימושים הקבועים לבניין הזה: סטודנטים וחוסים. אלה השימושים הקבועים לבניין הזה. לכן, רק אם זה יהיה לסטודנטים ולחוסים, תהיה כמות הדירות הזו ולא פחות מזה. אלה הדברים שלי והייתי מוכרח להגיב.”
לאור דברים אלו לא ברור מה הבינו חברי הועדה שתמכו בהפקדת התוכנית. האם הם באמת הבינו שהם אישרו שינוי ייעוד לבניין המאפשר 40 דירות זעירות למגורים?
יש לקוות שכאשר תובא התכנית לדיון בפני מליאת המועצה (ככל הנראה ב 15.7.09), ידחו חברי המועצה את התוכנית וידרשו שתוגש תוכנית חדשה שתבטיח שצרכי החניה של הבניין יבואו על סיפוקם בתחומי המגרש. רק כך יובטח שלא יתגשמו דברי צבי בר ש”המציאות” תקים לתחיה את תוכנית החניון בגן הקופים שכבר חשבנו שקברנו אותה סופית.
