במכתב שמפנה חבר המועצה רועי ברזילי לראש העיר ולכל חברי המועצה הוא מסכם מנקודת מבטו את נסיונו להביא להסכם פשרה בין קבוצת הרכישה בארלוזורוב 36 לבין ועד תושבי שכונת גן הקופים. למרות כשלון השיחות בין הצדדים, רועי ברזילי לא אבד את התקווה להגיע להסכם כי להערכתו הפער בין הצדדים לא גדול. אם לא תהיה הסכמה, רועי ברזילי מציע שקבוצה מצומצמת שכוללת אותו את עו”ד גדי בלושטיין ונציג של האופוזיציה יגבשו המלצות לשינויים ב 1050ג.
להלן מכתבו של רועי ברזילי:
יום רביעי 18 נובמבר 2009
לכבוד:
ראש העיר
וחברי המועצה
סיכום- הליך הפשרה בנושא ארלוזרוב 36
שלום רב,
לפני כשלושה חודשים עת עמד לעלות הנושא של הבניין לדיון במליאת המועצה שהתקיימה בבית דורון, פניתי לראש העיר ולכל חברי המועצה בבקשה לדחות את הדיון בעניין, במטרה להשיג פשרה. כידוע, הדיון אכן נדחה לתקופה של כשלושה חודשים ולאחריהם נמנעה הפקדת התוכנית בעוד 30 יום.
הפשרה שהצעתי התבססה על שתי הנחות: ראשית, הבניין לא ייהרס בסופו של דבר ובמסגרת ההליכים תתחייב פשרה, וזאת משום שאפשרות זו פוגעת לא פחות באינטרס הציבורי. שנית, ישנה מצוקה אמיתית של אלפי סטודנטים שלומדים בכל אחד מששת המוסדות האקדמיים בעיר הזקוקים נואשות למקום מגורים בעלות סבירה. במובן זה, לא סביר בעיני שהריסת המבנה המתאים לכך תועיל לאינטרס הציבורי על אף חריגות הבניה, לכאורה. בהסדר ברור, כך אני מאמין היה ניתן לאכלס את הבניין בסטודנטים נטולי רכב.
לאורך כל התקופה ביליתי ימים ולילות בשיחות טלפון ופגישות מפרכות עם הצדדים, עשרות גיליונות אלקטרונים וטיוטות נייר נרשמו בניסיון להגיע לפשרה שתשים סוף לפרשה שמאמללת עשרות אנשים אם לא מאות אנשים, לאחרונה גם ידידי חבר המועצה גדי בלומשטיין היה שותף להליך הפשרה זו חובתנו הציבורית.
בתחושותיי הכנות, האמנתי שהגענו קרוב מאוד לפשרה כבר לפני למעלה מחודש ושאומנם דרוש עוד מעט זמן לגיבוש סופי של מסמך המבטיח את זכויות הצדדים. לשם כך, הסכימה המועצה לאשר אורכה של 30 יום עד להפקדת התוכנית להתנגדויות. במהלך 30 הימים בחרו הצדדים, בפעם הראשונה, להיפגש פנים מול פנים. במהלך הפגישות נתבשרתי ע"י שני הצדדים כי התחושות הן חיוביות בסך הכל. נוסח התב"ע הבטיח בכללו את התנאים הבסיסיים הדרושים להסדר יציב ולאורך זמן. ואילו ההסכם שגובש, יצר מסגרת של מגבלות נוספות על ציבור רוכשי הדירות, מפני שימוש בדירות שלא כמסוכם.
הפערים בדרישות הצדדים הם לעניות דעתי אינם מהותיים ואין ביכולתם להשפיע על קשיחותו של ההסכם. מבלי להיכנס לתוכן הטיוטא, שני הצדדים עשו צעדים רבים קדימה במטרה לפתור את הסכסוך. ציבור רוכשי הדירות ויתרו במידה רבה על האינטרס הכלכלי הרחב של דירת מגורים רגילה, ואילו ועד השכונה ויתר על הרעיון כי הבניין אכן לא ישמש למגורים כלל.
לצערי, השבוע האחרון, המחיש עבורי את חולשתו של האדם הטבועה בחשדנותו האין סופית בהתממשות הרע ולא הטוב. החשדנות שגברה בשני הצדדים לא אפשרה להשלים את החסר. הכוחות המיליטנטים גברו על המחשבה הפרגמאטית שאפיינה עד כה את הצדדים למו"מ. ולבסוף ניצחה הגישה של כל אחד מהצדדים כי בית המשפט דווקא יטיב במצב הדברים עוד יותר לטובתם.
צר לי על כך שבית המשפט משמש יותר ויותר מקום לפיתרון סכסוכים ואילו המסגרת הציבורית והפוליטית מאבדת את מקומה המרכזי לאיזון בין האינטרסים הציבוריים. למרות הדעות הרבות הנשמעות כי חברי המועצה מונעים משיקולים זרים, אני יכול להבטיח לכם שחברי המועצה, קואליציה ואופוזיציה פעלו בשילוב על מנת להשיג פיתרון אמיתי. גם הקואליציה וגם האופוזיציה נתנו לי מידה מספקת של חופש לפעול למען האינטרס הציבורי שבפשרה.
לאור כשלון המו"מ, התוכנית הופקדה להתנגדויות. אף אחד מהצדדים לא משלה את עצמו שההליך המשפטי לא הולך להיות מורכב, יקר ורווי מאבקים, ובסופו כך אני מאמין, לא יהיו רחוקים הצדדים מלקבל את מה שיכלו להסכים עליו.
פתח תקווה, נתרו מספר שבועות במהלכם יכול להתגבש הסדר שיאושר במסגרת ההפקדה. לפיכך, יכולים הצדדים להמשיך ולדון ולהנחות אותנו חברי המועצה לאשרר את התב"ע בכפוף להסכם. מצב כזה יחייב (כנראה) תקופת הפקדה נוספת מאחר וייתכן ויהיה מדובר על תב"ע חדשה.
פררוגטיבה- לנו חברי המועצה הכוח לקבוע מהו האינטרס הציבורי, אנו מסוגלים לקדם פשרה כנציגי ציבור. אולם, במקום שהפשרה לא מצליחה להגיע מהציבור יש לנו כנבחריו הפררוגטיבה לקבוע באיזה אופן יעשו הדברים. לפיכך, האפשרות השנייה אותה אני מציע, במידה וההצעה הראשונה לא תהה מקובלת על הצדדים: גדי בלומשטיין ואנוכי בצירוף נציג אופוזיציה נגבש את הערות המועצה לתב"ע ונבקש מנציגי הועדה לקבל את המלצותינו.
בברכה ובתקווה לטוב
רועי ברזילי
העתקים:
מנכ"ל העירייה
מהנדס העיר
ציבור בעלי הנכסים
ציבור דיירי השכונה
November 18th, 2009 בשעה 23:22
מצטער לא הבנתי.
התוכנית הראשונה קבעה שאם הבניין יהרס אז צריך ליצור מקומות חניה לפי התקן. הם לא פעלו לפי התוכנית, בית המשפט התערב נהייתה תסבוכת והכינו תוכנית חדשה שכרגע בתוקף ואומרת בדיוק ההפך – שהבניין יאוכלס כמו שהוא בלי חניה והתושבים יוכלו לחנות על העצים או לנוע באמצעות כירכרות. ועכשיו יש רעיון חדש להגיש תוכנית שלישית המהווה מעין פשרה?
אז למה הוגשה התוכנית הנוכחית? כאמצעי לחץ? (אמאלה!)
מה שבטוח שאם הם רוצים לבלבל אותנו אז לפחות לגבי זה הצליח.