להלן נימוקי החברה להגנת הטבע להתנגדותה לתוכנית 1399ג

תוכנית הבינוי רג/1399, אשר במסגרתה מועברות לבעלים של בית בן גוריון זכויות לבנייה למגורים בשטח הגן העירוני גן אברהם (המוגדר כשטח ציבורי פתוח), מהווה פגיעה משמעותית באחד הגנים החשובים ברמת גן, שהוא בעל ייחוד נופי ותכנוני, ערכי טבע נדירים בסביבה העירונית, ומורשת היסטורית עירונית וארצית.

אנו קוראים לעיריית רמת גן שלא לקדם את תוכנית הבינוי על שטח גן אברהם, ומתנגדים לפיצוי הבעלים של בית בן גוריון על חשבון הגן הציבורי הקיים.

אנו מודעים לכוונות עיריית רמת גן לפתח את גן אברהם ומברכים עליהן, אולם אנו מבקשים שלא לתלות את שיפור מצבו של הגן בגריעת חלקים ממנו. שלמות הגן חשובה לתפקודו כחלק ממערך הגנים המהווה את השלד הירוק ההיסטורי של העיר, ועל כן אין להתיר כל פגיעה בתכנון המקורי.

אנו מאמינים כי כשם שהעירייה רכשה את בית שרת בשכונת תל בנימין לצורך שימור, כך ניתן לקנות גם את הבית שבו שכנה בעבר לשכת בן גוריון ולמנוע את הפגיעה בגן אברהם.

* * *

להלן פירוט נימוקינו להתנגדות לתוכנית רג/1399 להעברת זכויות בנייה לשטח גן אברהם:

כבר עתה קיים מחסור בשטחים ציבוריים פתוחים באזור גן אברהם

לשטחים הפתוחים תפקיד מוכח בתרומה לאיכות החיים ולאיכות הסביבה בעיר. "תדריך התכנון להקצאת קרקע לצורכי ציבור" שקיבל תוקף החלטת ממשלה בשנת 2001 וחתומים עליו משרדי הבינוי והשיכון, הפנים, האוצר והחינוך התרבות והספורט, קובע כי יש להקצות לכל תושב בשכונת מגורים לפחות 7 מ"ר שטח ציבורי פתוח במרחק הליכה מביתו.

ברובע מס’ 1 ברמת גן, שבו ממוקם גן אברהם, מתגוררים 51,700 תושבים ומצויים 202 דונם שצ"פים המתפקדים כגנים או כפארקים. ניתן אפוא לקבוע כי כמות השטח הציבורי הפתוח לנפש ברובע 1 היא 3.9 מ"ר לנפש בלבד!!

בהתחשב בעובדה שהרובע שבו נמצא גן אברהם סובל ממחסור בשצ"פים, אנו קוראים לעירייה שלא לפגוע באיכות החיים והסביבה ברובע, ולא לצמצם את השטח הציבורי הפתוח הקיים.

גן אברהם הוא חלק ממערך הגנים ההיסטוריים המייחד את העיר רמת גן

גן אברהם הוא חלק משרשרת של גנים ושדרות היסטוריים שתוכננו ונשתלו על ידי ראש העירייה הראשון של רמת גן, אברהם קריניצי, והגנן הראשי של העיר, משה כבשני. מיקום הגן על גבעות הכורכר של רמת גן תוכנן עוד בשנת 1921 על ידי האדריכל ריכרד קאופמן שייעד אותם לשמש כאזורים הציבוריים של העיר.

מערכת גנים ושדרות זו היא ייחודית לעיר ובעלת חשיבות תכנונית והיסטורית גם בקנה מידה ארצי: זוהי דוגמה ייחודית למערך גנים היסטורי, מתוכנן מראש לטווח ארוך המתפקד עד היום כשלד הירוק של מרכז העיר. אנו קוראים שלא לפגוע בשלמות הגן, ולשמרו כחלק מתפיסה כוללת של שימור מערך הגנים ההיסטורי.


גן אברהם הוא אי של טבע בלב העיר

גן אברהם מהווה אי של טבע בלב הכרך האורבני: נמצאו בו למעלה מ-52 מיני צומח וכן מגוון מיני בעלי חיים מקומיים, ביניהם כאלה שנדיר למצוא בסביבה עירונית. אנו מאמינים כי ניתן לייצר במקום גן ייחודי המשלב גן ציבורי לרווחת תושבי האזור עם אתר טבע עירוני.

אנו קוראים שלא לפגוע בשטח הגן הקיים, ולפעול לשימור ושיחזור ערכי הטבע באזור, תוך הגנה על מיני הצומח והחי במקום ושמירה על גבעת הכורכר (מהבודדות שנותרו בתחום העיר).

לגן אברהם מורשת היסטורית ייחודית, שאותה יש לשמר

גן אברהם הוא מהגנים ההיסטוריים ברמת גן. שמו הראשון של הגן היה "גן הניצחון", כדי לסמל את התקווה לניצחון על אויבי ישראל. לימים הוסב שמו ל"גן אברהם", לכבודו של ראש עיריית רמת גן הראשון, אברהם קריניצי.

ב-15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת המדינה, פונו 93 דירות בשכונה כדי לאכלס את המטה הכללי של צה"ל. בבניין בית ההבראה ישבו אגפי כוח האדם והאפסנאות, ובחצרו הושבעו ב-27 ביוני 1948 אלופי המטכ"ל. ב-1954 נחנכה באתר אנדרטה לחללי מלחמת העצמאות, המנציחה 111 בני רמת גן שנפלו במלחמה זו.

אנו מאמינים שלמכלול הגן חשיבות היסטורית, ברמת העיר וברמת המדינה כולה, ועל כן אין לאפשר פגיעה בשטח.