על פי פרסומים, חקירת המשטרה בעניין הולילנד החלה רק לאחר שאחד המעורבים בפרשה פנה ביוזמתו למשטרה ומסר לה תאור מפורט של המעשים הפליליים לכאורה שנעשו בפרשה. אך זהו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, שכן ברוב המקרים אין אינטרס לא לנותן השוחד ולא למקבלו לשתף את המשטרה בעניין. לכן, אם רשויות האכיפה ימשיכו בגישתן הנוכחית שחקירה נפתחת רק לאחר תלונה שמגובה בעדויות ומסמכים, סביר להניח שביצת השחיתות תמשיך לשקוק חיים. מנגד, רבים מאלה שהכירו מקרוב את תהליכי התכנון והבנייה בפרשת הולילנד יודעים לומר כעת שהיה ברור להם ש"משהו מסריח". האם ניתן להסיק מכך מסקנות?

המסקנה המתבקשת היא ששחיתות בתהליכי תכנון ובנייה נראית לעין גם אם אין תעוד של העברת מעטפות הכסף. היא גלויה לעין כל בהשלכותיה הקשות על סביבת הפרויקט המאושר.

האם ניתן להסיק מכך גם מסקנות אופרטיביות? – התשובה היא שכן!

הדרך להלחם בשחיתות בתהליכי התכנון והבנייה היא באמצעות ניסוח "סימנים מעידים לשחיתות" שאם הם קיימים יש לפתוח בחקירה ביוזמת רשויות האכיפה.

אפשר להציע למשל את עשרת הסימנים המעידים הבאים:

  1. האם זכויות הבנייה חורגות מהתוכניות הקיימות – ללא הצדקה?
  2. האם צפיפות הדירות ליחידת שטח חורגת מהתוכניות הקיימות – ללא הצדקה?
  3. האם דרישות החנייה קטנות מהנדרש בתוכניות הקיימות – ללא הצדקה?
  4. האם יש שימוש בשטחים ציבוריים או משאבים ציבוריים – ללא הצדקה?
  5. האם יש פטורים והטבות חריגות בהיטלים המחויבים על פי חוק – ללא הצדקה?
  6. האם יש הפרה בוטה של האיזון בין האינטרס הפרטי לאינטרס הציבורי – ללא הצדקה?
  7. האם רשויות התכנון עוצמות עיניים פעם אחר פעם נוכח הפרות היתר הבנייה?
  8. האם רשויות התכנון מתרשלות פעם אחר פעם באכיפה?
  9. האם רשויות התכנון עושות "שמיניות באויר" כדי להעביר את התוכניות וההיתרים?
  10. האם "מבחן האדם הסביר" מורה שמשהו מסריח?

רק אם ידע כל ראש רשות מקומית, כל ראש ועדה מקומית וכל מהנדס עיר שיש גורם שפוקח עין ומחפש את הסימנים המעידים, יש סיכוי שנתחיל לייבש את ביצת השחיתות.