ד"ר אבי ליליאן, חבר מועצת העיר רמת-גן, חבר הועדה לתכנון ובניה רמת-גן, ויו"ר האופוזיציה פנה ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות עו”ד עפר לרינמן על מנת להביא להשעייתו של צבי בר מחברותו בועדות התכנון ברמה המקומית והמחוזית וזאת על רקע המלצת המשטרה להעמידו לדין בחשד לעבירות חמורות כולל קבלת שוחד מיזמי נדל”ן.

להלן הנוסח המלא של המכתב:

נוכח המלצת משטרת ישראל להעמיד לדין את צבי בר בגין קבלת שוחד מיזמי נדל"ן תמורת הטבות בבנייה, אנו מבקשים כי תביאו להשעייה מיידית של כהונתו כיו"ר וחבר הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת-גן ושל חברותו בועדה המחוזית לתכנון ובניה תל-אביב.

המלצת משטרת ישראל

1. ביום 22.4.10 הודיעה היחידה הארצית לחקירות הונאה של משטרת ישראל, כי המליצה לפרקליטות המדינה להעמיד לדין את צבי בר, ראש עיריית רמת-גן, בחשד לקבלת שוחד מיזמי נדל"ן, תמורת הטבות בבנייה. בנוסף לקבלת שוחד, נחשד בר בקבלת דבר במרמה ובעבירות על חוק איסור הלבנת הון. על פי ממצאי החקירה סבורה יאח"ה כי קיימת תשתית ראייתית להוכחת העבירות; החקירה לוותה מראשיתה על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות.

2. עובדות אלו (בדבר קיומה ותוכנה של המלצת יאח"ה) לא הוכחשו על ידי לשכת צבי בר (אף שכמובן העבירות עצמן הוכחשו).

תפקידיו של צבי בר

3. צבי בר מכהן כיו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת-גן. מן הידועות היא, כי יו"ר הועדה המקומית – על פיו יישק דבר בועדה; וברמת-גן, בה מכהן צבי בר ברציפות מ-1989, נכון הדבר שבעתיים. החלטות רבות מתקבלות על ידי ועדת המשנה, הכוללת את יו"ר הועדה המקומית ומהנדס העיר בלבד.

4. צבי בר מכהן כחבר בועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב.

5. בשל תפקידיו אלה מעורב צבי בר ישירות ולעתים באופן מכריע בהליכים הנוגעים לתושבי רמת-גן, הן בועדה המקומית והן בועדה המחוזית. מרשי, ד"ר אבי ליליאן, חבר מועצת העיר רמת-גן, חבר הועדה לתכנון ובניה רמת-גן, ויו"ר האופוזיציה, סבור שמצב זה אינו כדין, ודומני שהצדק עימו.

קיימת עילה משפטית לפסילה מיידית של צבי בר מכהונה כיו"ר הועדה המקומית וחבר הועדה המחוזית

6. אנו סבורים כי אסור למי שהמשטרה המליצה להעמידו לדין בחשד לקבלת שוחד מיזמי נדל"ן תמורת הטבות בנייה להמשיך לכהן כיו"ר ועדה מקומית החורץ את גורלם התכנוני של פרוייקטים נוספים בעיר.

7. ועדה מקומית לתכנון ובנייה היא רשות ציבורית הפועלת מכוח חוק. ממעמד הנאמנות שלה כרשות ציבורית, ומתוקף השיקול של שמירת אימון הציבור בה, חלה חובה להתחשב ברקעו הפלילי של אדם כשיקול לכהונתו כיו"ר הועדה המקומית (זאת, בהסתמך על העקרונות שנקבעו בהלכת גינוסר, היא בג"צ 6163/92 יואל אייזנברג נ’ שר הבינוי והשיכון).

8. קשה להעלות על הדעת מקרה מובהק יותר של הכרח לפסול אדם מכהונה בתפקיד רב-ההשפעה של יו"ר ועדה מקומית, מאשר המקרה דנן. אין זה מתיישב עם הדין, כי אדם שלאחר חקירה מקיפה של יאח"ה, בליווי הפרקליטות, נמצא בסיס ראייתי והומלץ להעמידו לדין בחשד לשוחד הנוגע בדיוק לעצם תפקידו ותיפקודו – ימשיך לקבל החלטות, ולו יום נוסף אחד, כיו"ר (או כחבר) בועדה המקומית. מובן כי גם מתפקידו בועדה המחוזית יש להרחיקו מיידית.

9. על השיקולים בהשעייה מתפקיד, בגין חשד לעבירות פחותות, כתב בית המשפט העליון בפרשת פנחסי: “את הלכת גנוסר יש להפעיל מתוך רגישות רבה למהות התפקיד, לאיפיונו ולתכונותיו. בפרשה שלפנינו עניין לנו בתפקיד ביצוע בגדרי הרשות המבצעת. זהו תפקיד ביצוע בכיר ביותר. העבירות המיוחסות לנושא המשרה הן חמורות. הן פוגעות באושיות המבנה השלטוני. הן משבשות כל אפשרות של מתן דוגמה ומופת לעובדי המדינה ולציבור הרחב, להגינות וליושר” (בג"צ 4267/93 אמיתי – אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ’ יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל).

10. אפשר יאמר סניגור, כי המלצת המשטרה איננה אלא המלצה לפרקליטות, וכי יש מרחק של ממש בינה לבין הרשעה פלילית. ואולם, לצורך השעיית אדם מכהונה בתפקיד אין צורך בהרשעה פלילית דווקא. די בקביעת רשות סבירה (ומי סבירה מהמשטרה לצורך זה) כי נראה שבוצעה על ידי האדם עבירה פלילית. כך ממש קבע בית המשפט העליון, כהלכה מחייבת: “אין ענישה פלילית בטרם הרשעה פלילית. לא כן לעניין מינוי. כאן רלוונטי הוא לבחון את מערכת הנתונים העובדתיים שהיו לנגד עיני הרשות המחליטה. אם ממערכת של נתונים אלה רשות סבירה הייתה יכולה להסיק את דבר ביצועה של עבירה פלילית – די בכך… ”(בג"צ 6163/92 הנ”ל).

11. עניין זה נשקל גם בפרשת פנחסי, וגם שם נקבע ברורות: “עניין לנו בפעולה שלטונית של הפסקת כהונה[1]. לשם ביסוסה של פעולה זו אין צורך בהרשעה פלילית. חזקת החפות – העומדת לכל נאשם – אינה מונעת הפסקת כהונתו של נושא משרה שלטונית, ובלבד שלפני הרשות השלטונית המחליטה מצויה ראיה, אשר בשים לב לנסיבותיה היא כזו "אשר כל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה…"”.

12. גם בעניין כהונתו של צבי בר בתפקידים על פי חוק התכנון והבניה מתבקשת אפוא המסקנה שהתקבלה בפרשת פנחסי, על בסיס חשד לעבירות פחותות מאלו שמצאה המשטרה ביחס לצבי בר[2]: “התוצאה המתבקשת היא אחת: אין להמשיך בכהונתו… המשך כהונה של נושא משרה אשר מיוחסים לו מעשים חמורים של הצהרה כוזבת, של רישום כוזב ושל ניסיון לקבל דבר במירמה יפגע ביחס הכבוד של האזרח לשלטון ובאמון של הציבור ברשויות השלטון”.

אשר על כן, נבקש כי המדינה תפעל מיידית כאמור בראש פנייה זו, ותביא להשעייתו המיידית של צבי בר מכל תפקידיו וסמכויותיו בתחום התכנון והבניה.


[1] משקלו של ההבדל בין מינוי לכהונה לבין הפסקת כהונה הינו נמוך, נקבע בפרשת פנחסי: “בפרשה אחרונה זו נדונה שאלת מינויו של אדם למשרה שלטונית. בפרשה שלפנינו עניין לנו בהפסקת כהונתו של אדם. בין שני אלה קיים הבדל חשוב. עם זאת, משקלו של הבדל זה הוא נמוך”.

[2] על חומרתן המיוחדת של עבירות שוחד, כמיוחס על ידי המשטרה לבר, נכתב בפרשת פנחסי: “לא הרי אישומים על קבלת שוחד (המיוחסים לשר דרעי) כהרי אישומים על רישום כוזב במסמכי תאגיד וניסיון לקבלת דבר במרמה (המיוחסים לסגן השר פנחסי). בפסה"ד בפרשת דרעי ציין הנשיא… כי "כתב האישום מכיל טענות בדבר מעשי שחיתות שהם מפליגים בחומרתם"”.