מאבק גן הקופים ברמת-גן

מאת: יעקב וגנר 22.5.08

טבילת האש הראשונה במשמרת מחאה הייתה לפני מספר חודשים. שיירת מכוניות ועליהן השלטים “הצילו את גן הקופים, לא לחניון” ורמקולים מהם בוקעים קולות הפונים אל העוברים ושבים עברה במרכז רמת גן כולל ברחוב ביאליק. תפקידי היה לעמוד בכיכר רמב”ם ביום ו’ בו הובא שלג מהחרמון על מנת לשמח או לרכוש את לב ילדי רמת גן. שותפתי לצוות בככר הייתה אביבה שאבי הגרה במרחק בתים ממני. שנינו החזקנו שלטים, פנינו אל העוברים ושבים, חלקנו להם פליירים והסברנו למי שרצה על מה המהומה. לפתע הגיעו פקחים ודרשו בגסות רוח שנסתלק מהמקום. והנה דווקא הילדים שבאו אל השלג באו לעזרתנו והציעו ”אנחנו נחזיק בשלטים. גן הקופים הוא מקום המשחקים שלנו”. עוברים ושבים חזקו אותנו בדברי עידוד והייתה גם אשה שלא הבינה במה במדובר ואמרה “בשדרות מתים אנשים ואילו אתם מפגינים בעד קופים”.

המשמרת השנייה אף היא ביחד עם אביבה (צוות לענין!) הייתה על המדרכה בחזית בנין העירייה בבוקרו של יום חול ומלווה תחילה בחשש שמא יבואו שוב פקחים. שנינו אנשים שומרי חוק ומכירים בזכותנו להשמיע את דעתנו. החשש התפוגג במהרה ואני כפרח קיר קשיש החזקתי בשלט “מצילים את גן הקופים”. הפעם נחשפנו למעורבות בלתי רגילה של העוברים ושבים רבים מהם ותיקי רמת גן. וכך שמענו מהם “זהו הגן שאליו לקחו אותנו האמהות שלנו לשחק בחול, לקרוסלה ולקופים ועכשיו זהו גן מוזנח ועלוב, מה היה אומר קריניצי עליו השלום?”. אנשים אחרים הביעו את זעמם על הקורה בסביבת מגוריהם באזורים שונים של העיר כתוצאה ישירה ממדיניותו ומעשיו של ראש העיר. אחת הנשים סיפרה שעבדה לפני שנים בלשכתו של מר קריניצי, ראש העיר המיתולוגי שטבע את האימרה ” ראש עיר יכול להיות נגר אך לא כל נגר יכול להיות ראש עיר”. למי שאינו יודע מר קריניצי היה נגר גאה במקצועו. כולם חיזקו אותנו בנכונותנו לשמור על הגן, להאבק נגד תכנית החניון ההרסנית ולדאוג לכך שהגן יחזור להיות פינת חמד ברמת גן.

מסקנתי האישית היא – חבל ועצוב שראש העיר לא מחובר לרחשי ליבם של תושבי רמת גן לגבי הנעשה בעיר ומקשיב רק לאומרי הן וחנפנים ומשתמש בתרגילי יחצנות והפחדה כדי להישאר דבוק לכסאו.