כתבה של נועם דביר בגלריה של הארץ  עוסקת בהריסתו הקרובה של קולנוע רמה לטובת מגדל מגורים. תמר טוכלר, רכזת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים, אומרת בכתבה: "ברמת גן יש תאוות בנייה חסרת גבולות בלי שום חשיבה על מרקם. התחושה שלי היא שברגע שהעירייה מוצאת מגרש של יותר מדונם היא מיד מאשרת לבנות עליו מגדל". יו"ר סיעת הירוקים ברמת גן וחבר מועצת העיר ישראל זינגר מצר גם הוא על הריסתו של רמה ואומר: "נושא השימור לא קיים ברמת גן בלשון המעטה. זאת סאגה די עצובה ויש נתונים שמוכיחים את זה. אני חושב שהיה ניתן לדאוג לשילוב טוב יותר של הבניין הישן עם החדש".

בכתבה יש בין היתר תאור של חשיבותו האדריכלית של המבנה:

“רמה מסקרן במיוחד לא רק מבחינת תרומתו לחיי התרבות ברמת גן והסביבה אלא גם מבחינה אדריכלית. הוא אחד מבנייני האר-דקו היחידים ששרדו בארץ, יחד עם שוק תלפיות בחיפה (שנסקר במדור זה לפני כמה שבועות) וכמה מבנים נוספים שנותרו בירושלים ובתל אביב. הבניין הידוע והמרשים ביותר שנבנה בסגנון זה, קולנוע מוגרבי בתל אביב, נשרף ונהרס כליל בשנות ה-80. האר-דקו הוא אחד מהסגנונות הבינלאומיים שפשטו ברחבי העולם בשנות ה-20 וה-30, במקביל לשגשוג המודרניזם. הוא מאופיין בביטוי אבסטרקטי של צורות גיאומטריות ובשימוש במוטיבים מהטבע ומתרבויות קדומות. הקישוט, שהמודרניזם פסל לחלוטין, קיבל באר-דקו משנה תוקף בחזיתות ובפנים, בשעה שצורתו של המבנה עצמו נהפכה דווקא ליותר ויותר פונקציונלית. רמה אינו מאופיין אמנם במורכבות של מגדל "קרייזלר" בניו יורק, למשל (שיאו של האר-דקו האמריקאי) אבל החזית המעוגלת עם הפסים האנכיים והחלונות הצרים מעניקה לו חן רב ודימוי מיידי של מבנה ציבורי בעל חשיבות.”

יש לציין שגם על המהלכים שקדמו למתן אישור הבנייה נמתחה ביקורת חריפה שבאה לידי ביטוי בכתבה של יהודה שלזינגר ב”ישראל היום”.