June 24th, 2010"ברמת גן יש תאוות בנייה חסרת גבולות בלי שום חשיבה על מרקם”
כתבה של נועם דביר בגלריה של הארץ עוסקת בהריסתו הקרובה של קולנוע רמה לטובת מגדל מגורים. תמר טוכלר, רכזת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים, אומרת בכתבה: "ברמת גן יש תאוות בנייה חסרת גבולות בלי שום חשיבה על מרקם. התחושה שלי היא שברגע שהעירייה מוצאת מגרש של יותר מדונם היא מיד מאשרת לבנות עליו מגדל". יו"ר סיעת הירוקים ברמת גן וחבר מועצת העיר ישראל זינגר מצר גם הוא על הריסתו של רמה ואומר: "נושא השימור לא קיים ברמת גן בלשון המעטה. זאת סאגה די עצובה ויש נתונים שמוכיחים את זה. אני חושב שהיה ניתן לדאוג לשילוב טוב יותר של הבניין הישן עם החדש".
בכתבה יש בין היתר תאור של חשיבותו האדריכלית של המבנה:
“רמה מסקרן במיוחד לא רק מבחינת תרומתו לחיי התרבות ברמת גן והסביבה אלא גם מבחינה אדריכלית. הוא אחד מבנייני האר-דקו היחידים ששרדו בארץ, יחד עם שוק תלפיות בחיפה (שנסקר במדור זה לפני כמה שבועות) וכמה מבנים נוספים שנותרו בירושלים ובתל אביב. הבניין הידוע והמרשים ביותר שנבנה בסגנון זה, קולנוע מוגרבי בתל אביב, נשרף ונהרס כליל בשנות ה-80. האר-דקו הוא אחד מהסגנונות הבינלאומיים שפשטו ברחבי העולם בשנות ה-20 וה-30, במקביל לשגשוג המודרניזם. הוא מאופיין בביטוי אבסטרקטי של צורות גיאומטריות ובשימוש במוטיבים מהטבע ומתרבויות קדומות. הקישוט, שהמודרניזם פסל לחלוטין, קיבל באר-דקו משנה תוקף בחזיתות ובפנים, בשעה שצורתו של המבנה עצמו נהפכה דווקא ליותר ויותר פונקציונלית. רמה אינו מאופיין אמנם במורכבות של מגדל "קרייזלר" בניו יורק, למשל (שיאו של האר-דקו האמריקאי) אבל החזית המעוגלת עם הפסים האנכיים והחלונות הצרים מעניקה לו חן רב ודימוי מיידי של מבנה ציבורי בעל חשיבות.”
יש לציין שגם על המהלכים שקדמו למתן אישור הבנייה נמתחה ביקורת חריפה שבאה לידי ביטוי בכתבה של יהודה שלזינגר ב”ישראל היום”.
June 24th, 2010 בשעה 16:40
English
24.06.2010 י”ב בתמוז תש”ע
הניוזלטר היומי מהדורה מודפסת אזורי הפצה החזון אודות העיתון מפרסמים צור קשר
24.06.2010
ניוזלטר 04.06.2010 > לניוזלטר בתאריך לניוזלטרים בעלי קולנוע רמה הנטוש והמוזנח בלב רמת גן לא שילמו מסי עירייה כמעט 30 שנה • לפני כשלוש שנים החליטה העירייה בראשות צבי בר למחוק יותר מ־90 אחוזים מהחוב ואישרה הקמת מגדלי יוקרה במקומו • הקיר החיצוני אמנם ישומר, אבל את האולם ההיסטורי יחליף קולנוע לדיירים בלבד
יהודה שלזינגר
מבנה קולנוע רמה הנטוש והפרסומת למגדלים שיוקמו במקומו | צילום: מאיר פרטוש
אולם הקולנוע הנטוש | צילום: שרון רז, אתר “אדריכלות נעלמת”, בלוג “נטוש”
בר בדרכו לחקירה. המלצה לכתב אישום | צילום: לירון אלמוג
מבנה קולנוע רמה הנטוש והפרסומת למגדלים שיוקמו במקומו | צילום: מאיר פרטוש
<>
בפינת הרחובות ביאליק וז’בוטינסקי, ממש בלב רמת גן, עומד בניין מצהיב ומוזנח. כתובות גרפיטי מצוירות על קירותיו, חלונותיו שבורים והוא מוקף במחיצות ועליהן מודעות המבשרות כי בקרוב ייהרס המבנה הישן ומגדלים חדשים ייבנו במקומו.
הבניין המט ליפול מוכר לכל ותיקי רמת גן בשם “קולנוע רמה” – בעבר אחד ממעוזי הבילויים וממוקדי הגאווה הבולטים של העיר ובעתיד הקרוב עוד מגדל מגורים יוקרתי ומפלצתי. אבל בחינת אישור הריסת הבניין ומחיקת חוב הארנונה האסטרונומי של הבעלים המקוריים של המבנה שאיפשר את ההליך מעלה תהיות רבות על התנהלותו של צבי בר, ראש העיר הוותיק.
קולנוע רמה עומד בלב העיר כבר 30 שנה כאבן שאין לה הופכין. במשך עשרות שנים צברו 17 הבעלים שהחזיקו בנכס הנטוש חובות ענק לעירייה, בעיקר בגין מסי הארנונה, שתפחו והגיעו עד כדי שבעה מיליון שקלים. בעירייה ניסו מפעם לפעם לגבות את החוב ללא הצלחה, עד שלפני שלוש שנים התקבלה בישיבת הנהלת העיר מספר 101 החלטה שחוללה תפנית גדולה ומהותית בעלילת קורותיו של קולנוע רמה.
בישיבה, שנערכה ב־26.7.2007, החליטו עשרה חברי מועצת העיר ועשרה עובדים בכירים בעירייה, ובהם ראש העיר בר, לצמצם את החוב של בעלי המבנה בצורה דרסטית ולהעמידו על 750 אלף שקל בלבד. למעשה ויתרו בעירייה על כ־90 אחוזים מהחוב של בעלי המתחם בלי לדרוש תמורה כלשהי, והבעלים מיהרו לשלם את החוב.
למכירה, נקי מחובות
חודשים בלבד לפני ההחלטה של העירייה נמכר המתחם לאיש העסקים נסים סגרון, שותפו לשעבר של בועז יונה (האיש שאחראי לקריסת חברת הבנייה חפציבה; י”ש). הבניין, שנמכר בתנאי שיהיה נקי מחובות ארנונה, בתמורה ל־28 מיליון שקל, יועד להריסה והבעלים החדש מתכנן להקים על הקרקע היקרה, בת שני הדונמים, מגדל יוקרה בן 22 קומות ובו 96 יחידות דיור.
על פי התוכנית של היזם, המגדל שיחליף את המבנה הנטוש יכלול בריכת שחייה, ספא, מועדון דיירים, חניון תת־קרקעי ואולם קולנוע לדיירי הבניין, כמחווה לבית הקולנוע המיתולוגי. מחירי הדירות בפרויקט צפויים לנוע מ־1.2 מיליון שקל לדירת 3 חדרים ועד 2.2 מיליון שקל לדירת 5 חדרים. המבנה מוגדר אמנם כמתחם לשימור, אך ליזמים אושר לשמר רק את הקיר החיצוני של בית הקולנוע ולבנות מעליו את המגדל המודרני והיוקרתי.
לפני כחודשיים החליף המתחם שוב ידיים, והוא נמכר לקבוצת רכישה של חברת “מגדלים” בתמורה ל־70 מיליון שקל. המכירה המחודשת של המתחם שבה והעלתה על פני השטח את הצעד התמוה של מחיקת חוב הארנונה.
בישיבת מועצת העיר שהתקיימה לפני כשבועיים, העלה חבר המועצה יהודה סגל מסיעת “רמת גן הירוקה” הצעה לסדר שנשאה את הכותרת “החטא ועונשו”. סגל אמר כי הפרשה היא “סוד גלוי שמתגלגל באוויר כבר שלוש שנים”, וטען כי באחת מישיבות מועצת העיר הקודמות הוא פנה לגזבר העירייה ושאל אותו על חובות הארנונה של בעלי המתחם. לטענתו, הגזבר השיב לו כי לאחר שנים של אי הצלחה בגביית החוב מבעלי המתחם וכדי לחסוך בהוצאות הטיפול הוחלט להמתין עד למכירת הנכס, שאז יהיה לעירייה קל יותר לגבות את החוב. סגל הטיח בחברי הנהלת העירייה כי שדדו את הקופה הציבורית ומעלו בתפקידם הציבורי כשוויתרו על החוב ללא תמורה. סגל מספר כי בר לא נשאר חייב והטיח בו כי הוא “פושע עלוב” והזהיר אותו שיגיש נגדו תביעת דיבה.
“גלוסקה יסדר”
גורמים המעורים בפרשה טוענים כי לעורכי הדין מוטי גלוסקה וצביקה ניר, שכיהנו כנאמנים של קבוצת הבעלים המקורית שזכתה להנחה המפליגה בארנונה לפני מכירת הנכס, חלק משמעותי בהחלטת העירייה.
לטענתם, יש טעם לפגם בכך שגלוסקה, שהיה עורך דינו האישי של ראש העיר בעבר וכיהן גם כיועץ המשפטי של החברה הכלכלית בעיר, וניר, שמכהן כחבר מועצה בעיריית רמת גן במשך שנים ארוכות, שימשו נאמנים של קבוצת הבעלים שביקשה מהעירייה הנחה מופלגת.
אחד האנשים שמלווה את בר ואת עו”ד גלוסקה במשך שנים רבות אמר ל”ישראל היום”: “מלבד העובדה שגלוסקה היה עורך דינו של בר ידוע שהשניים חברי נפש. גלוסקה ממשיך להיות עורך הדין שמלווה פרויקטים גדולים בעיר וזה בעייתי.
“אם עורכי דין לוקחים אחוז או שניים בעסקאות מסוג זה, עו”ד גלוסקה לוקח 10 אחוזים אבל הוא גם מבטיח תוצאות שאף אחד אחר לא יכול להעניק. אנשים משלמים, המשטרה יודעת, אבל מה לעשות נגד זה, את הקשר בינו לבין צבי בר אף אחד לא הצליח לפרק. זה קשר גלוי וידוע”.
ח”כ כרמל שאמה, יריבו המר של בר עוד מתקופת חברותו במועצת העיר רמת גן, אמר ל”ישראל היום”: “אני לא מוצא סיבה טובה מדוע העירייה צריכה להפחית חוב ארנונה בצורה כזאת דרסטית. יש פה בסיס לבדיקה אישית לכל מי שקיבל ובדק את ההחלטה. ידוע שהמדיניות של עיריית רמת גן קשיחה מאוד כלפי משקי הבית, ולכן הנחה כזאת דרסטית נראית תמוהה. מדובר בסכום שהוא שווה ערך לכל תקציב ההנחות המיועד לתושבים הזקוקים לכך.
“אם העירייה לא תצליח להסביר את ההחלטה איזום דיון בוועדת הפנים של הכנסת בנושא. זה לא סכום שעוסק רק ברמה המקומית, זה תקציב של חצי עירייה בינונית. לא אתפלא אם הנהלת העיר עשתה דברים שאסורים על פי החוק”.
ישראל זינגר מסיעת “רמת גן ירוקה” יוצא בהתקפה חריפה על עיריית רמת גן והעומד בראשה: “על פניו נראה כי מדובר ב”פשע עירוני”. בסכום שעליו ויתרו ניתן לעזור לתושבים בעשרות דרכים שונות, כולל בתחום הארנונה. ממה שאני מכיר את הנהלת העיר, ההתנהלות הזו אינה מפתיעה אותי כלל”.
yehudas@israelhayom.co.il
* * *
ראש העיר, המגדלים והחשבון בפנמה
ראש עיריית רמת גן צבי בר נחשב לראש עיר מוצלח במיוחד, אך גם לאחד המסתבכים הסדרתיים בפרשות שחיתות. רק לפני כחודש וחצי הודיעה המשטרה כי מחקירה סמויה וגלויה שביצעה היחידה הארצית לחקירות הונאה בשנתיים וחצי האחרונות, עולה כי נמצאה תשתית ראייתית נגד בר והיא ממליצה להעמידו לדין בחשד ללקיחת שוחד.
על פי החשד, בר סייע לבניית מגדלים בעיר ובתמורה הועברו כספים לחשבונות על שמו בפנמה. הפרשה מתייחסת לפרויקטים שונים שאושרו בעירייה ושהקלו עם הקבלנים. אחד הפרויקטים המרכזיים הוא מגדל מרכזי בעיר, שם, על פי החשד, גדל הפרויקט מ־44 יחידות דיור ליותר מ־150 והמגדל צמח ליותר מ־30 קומות.
המשטרה מייחסת לבר ביצוע עבירות של לקיחה ומתן שוחד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות על פקודת מס הכנסה, מה שמנדנד את כיסאו של ראש העיר.
כלפי בר הופנו חשדות נוספים בפרשת החניונים, שממנה ניצל בעור שיניו כאשר החשוד המרכזי בפרשה, ראובן גרוס, מי שכונה “מלך החניונים”, נפטר ממחלה קשה. בר, על פי חשדות המשטרה, העניק לגרוס הקלות בחניון ברמת גן בתמורה לקידום קרוב משפחתו ברשת החניונים של גרוס.
סעיפי האישום שבגינם התכוונה הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד בר, בכפוף לשימוע, הם עבירות של הפרת אמונים ולקיחת שוחד, אולם התיק נגד בר נסגר, כאמור, בעקבות פטירתו של גרוס.
* * *
תגובות עיריית רמת גן: “החלטה מקצועית ועניינית”
מעיריית רמת גן נמסר בתגובה לטענות שהועלו בכתבה: “אין מדובר בוויתור על חוב ארנונה, אלא בהסדר שאליו הגיעה העירייה עם הבעלים הן בנושא הארנונה והן בנושא היטל השבחה.
“בשני הנושאים היו חילוקי דעות בין הצדדים, כאשר לגבי הארנונה – הבעלים כפרו בעצם קיומו של חוב כלשהו וזאת בהסתמך על סעיף בפקודת העיריות המקנה זכות פטור לנכס שנהרס או שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו ואין יושבים בו. בתום משא ומתן ארוך שבו שותפו גורמי העירייה הרלוונטיים הושג הסדר עם הבעלים הן בנושא היטל השבחה והן בנושא ארנונה, והוא אושר כחוק על ידי הנהלת העיר”. בעירייה הוסיפו כי “כל ניסיון לקשר בעקיפין או במישרין החלטה מקצועית אשר התקבלה על פי דין בהתאם לפקודת עיריות ובאישור כל הגורמים הרלוונטיים לבין היכרות של ראש העיר עם מאן דהוא, היא החטאה לאמת והיא גובלת בלשון הרע”. בעירייה ביקשו להדגיש כי ראש העיר לא נכח בישיבות שבהן דנו בהסכם הפשרה, אך אישרו שהשתתף בישיבה שאישרה את ההסכם.
עו”ד מוטי גלוסקה טען כי בנושא ההנחה אינו יודע במה מדובר: “אני לא זוכר שטיפלתי בהנחה כלשהי. אם אעיין בחומר אוכל לתת תשובה מפורטת יותר”. עו”ד צביקה ניר: “לא ידוע לי על בקשה להנחה. עו”ד אמיר ברגר ייצג את רוב הרוכשים. למיטב ידיעתי, לא ניתנה הנחה ולא הייתי מעורב בנושא”.
את תגובתו של נציג 17 מוכרי הנכס שזכו להנחה, עו”ד אמיר ברגר, לא ניתן היה להשיג עד מועד סגירת הגיליון. נסים סגרון, שרכש את הנכס מאותם בעלים, נמצא בחו”ל ולא ניתן היה להשיג תגובתו.
http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=6815
כל הזכויות שמורות לישראל היום
| תנאי שימוש
Created by: Design-factory.co.il
June 24th, 2010 בשעה 16:43
http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=6815