הכתבת מיכל מרגלית מדווחת בגלובס שיזמי ארלוזורוב 36 אינם משלימים עם החלטת הועדה המחוזית מהחודש שעבר לדחות את תוכנית 1050ג שנועדה להכשיר את הבניין, ולפיכך הם פנו השבוע במכתב ליו”ר הועדה המחוזית, גב’ גילה אורון, על מנת שתאפשר להם להביא את עניינם בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה. במכתבם הם טוענים שמדובר בבניין בעל חשיבות ציבורית עם כמות חניה הנדרשת בתקנות התכנון והבנייה ושהועדה המחוזית נתנה משקל רב לעבירות לכאורה שמעולם לא הורשעו בהן.

טיעונים אלה הם, בלשון המעטה, מוזרים:

1. אם אכן מדובר בבניין שמיועד לשרת מטרה ציבורית, מדוע כוללת התוכנית סעיף המאפשר מגורים רגילים?

2. אם כמות החניה מספיקה, מדוע כוללת התוכנית סעיף של כופר חניה שאין בו כדי למנוע את מצוקת החניה?

3. בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת-גן, בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, ועדת הערר המחוזית תל-אביב, פרקליטות המדינה וכעת הועדה המחוזית תל-אביב – כל אלה עסקו בארלוזורוב 36 ולא הגיעו למסקנה שהכל כשר בארלוזורוב 36. כולם טועים ויזמי ארלוזורוב 36 צחים כשלג? חקירה מאומצת וממושכת הביאה להגשת כתב אישום חריג ביותר מטעם פרקליטות המדינה – האם הפרקליטות מגישה כתב אישום כזה כלאחר יד וללא בסיס?