מאבק גן הקופים ברמת-גן

העיתונאי מרדכי גילת אינו מרפה מצבי בר וגם השבוע הוא מקצה לו מקום נכבד בטור שלו בישראל היום. להלן הקטע הרלבנטי מהכתבה:

מבקר פנימי בן 77

לפני שבועיים סיפרתי כאן, בעזרת עוזי דיין ומיכל שבת, על דו"ח מבקר המדינה בפרשת עיסקת המקרקעין המושחתת ברחוב החילזון ברמת גן. את העיסקה הזאת, שראש העירייה צבי בר מילא בה תפקיד חשוב, חשף ח"כ כרמל שאמה בעת שכיהן כחבר מועצת העירייה, והיא מזמינה חקירת משטרה דחופה. דו"ח מבקר המדינה שהונח על שולחן היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מלמד כמה חמור הסיפור.

אלא שחקירה אין, בינתיים, אבל תגובות קשות של קוראים יש למכביר. אחת מהן ביקשה מאיתנו לבדוק אם יש לעירייה מבקר פנימי, ואם יש, מדוע קולו לא נשמע בפרשה הזו כמו בפרשיות אחרות.

שאלה מעניינת, והתשובה, על פי בדיקת מיכל שבת, לא פחות: המבקר הפנימי של העירייה הוא עו"ד מאיר אמיר שבקרוב יחגוג 77 אביבים. עד 120. מדוע לא הוצא עדיין לגמלאות? התשובה מפי גורם פנימי בעירייה: כי הוא מאוד נוח לצבי בר.

תגובת העירייה: "יש לנו אישור של משרד הפנים מ־2007 להמשך העסקת מבקר העירייה… כפי שאתם יודעים, אין קשר בין ביקורות מבקר העירייה לביקורת מבקר המדינה. מדובר בשני מסלולים נפרדים". כלומר, על פי המכתב הזה יכולה העירייה להמשיך להעסיק את המבקר הקשיש לנצח.

העירייה דילגה בתשובתה על פרט קטן, שולי, שאותו סיפקה לנו דוברת משרד הפנים, אפרת אורבך: "בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים מאפריל 2009, ניתן להאריך את עבודת עובד הרשות המקומית עד לגיל 70, בכפוף לאישור מנהל כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות במשרד הפנים. האישור שניתן לעירייה ב־2007 קדם לחוזר המנכ"ל, וכפי הנראה בטעות יסודו".

מיכל שבת ביקשה להבין מדוע באפריל לפני שנה וחצי לא הופסקה העסקת הפנסיונר החביב, כמתחייב מחוזר המנכ"ל החד והברור, אבל הפעם כבר לא זכתה לתשובה.