מפרוטוקול הדיון שהתקיים בועדה המחוזית בעניין ארלוזורוב 36 עולות כמה נקודות מרכזיות:

א.      היזמים ויתרו על מגורים רגילים בבניין

התוכנית שהובאה בפני הועדה המחוזית שונה מזו שאושרה ע”י הועדה המקומית (בחוסר סמכות)  בכך שהיזמים חזרו בהם מהבקשה לאפשר מגורים רגילים והם לכאורה חזרו לתנאי השימוש המקוריים המגבילים את השימוש לאוכלוסיות ספציפיות שלגביהן קיים תקן חניה מופחת. לדברי עו”ד איל מאמו שמייצג את בעלי העניין בארלוזורוב 36:”בסופו של יום המתכונת שאנחנו מגישים את התוכנית היום היא שונה מהמתכונת שהוגשה לוועדה המקומית. בעניין הזה אני חושב שעושים הטבה גם עם העיר וגם עם התושבים משום שהתוכנית הזאת באה לקבע ולכפות למנוע מצב של מגורים רגילים לחלוטין ולקבע שימוש לסטודנטים או לדיור מוגן מיוחד לאנשים עם מוגבלויות, שגם כאן יש כל מיני הצעות של גורמים, עמותות שונות שביקשו לאכלס את הבניין הזה שעומד כמות שאתם רואים אותו, עומד ריק, לאכלס אותו ע”י אנשים מוגבלים, שזה לא צורך מקומות חניה. היום תקן החניה שיש בו הוא תקן החניה המתאים. זאת אומרת, אין בעיה של חניה בכלל ולא מדובר על מגורים רגילים והתוכנית הזאת מוודאת, וגם בהמלצות של הצוות המקצועי בתוכנית הזאת ישנם סעיפים ותנאים שיבטיחו את העניין הזה ואנחנו מבטיחים את העניין הזה.”

 יש להעיר בעניין זה שלא ידוע על איזה סעיפים ותנאים שיבטיחו את השימוש המוגבל מדובר. ראוי גם לשים לב לדברי היועצת המשפטית של הועדה המחוזית, עו”ד חגית דרורי-גרנות שהעירה בהערת אגב: “מכיוון שבנו דירות של 30 מ”ר, בעצם השימוש שלהן הוא למגורי סטודנטים. זו תוכנית בסמכות מקומית. אפשר לשאול פה את השאלה האם זה מספק בשביל לעגן את זה כשימוש בלעדי וכו’, אבל זה כרגע קצת סוטה מהעניין שלנו.”

 ב.      הכשרת הבניין מחייבת תוכנית חדשה

 עו”ד אייל מאמו הסביר לועדה מדוע בחר להגיש תוכנית חדשה ולא ניסה להכשיר את הבניין בדרך של הקלה: “ועדת הערר עצמה אמרה שאם נראה את הבניין כנהרס, אפשר היה לתקן את זה בדרך של הקלה. מרגע שהגיעו אליו (הכוונה כנראה “אלי”), אני החמרתי בעניין והואיל ואני יודע מה זה הקלה ואני מכיר את תקנות סטייה ניכרת, אמרתי להם-אתם לא תלכו בדרך של הקלה למרות שועדת ערר אמרה הקלה, אלא תלכו בדרך של תוכנית כדי להסדיר את העניין הזה, משום שבתקנות סטייה ניכרת אי אפשר להתגבר בשאלה הזאת בדרך של הקלה.” כלומר יש כאן אמירה מפורשת של מי שמייצג את בעלי העניין בארלוזורוב 36 שאין מנוס מאישור תוכנית חדשה על מנת להכשיר את הבניין.

 ג.      היזמים טוענים שאין כלל אפשרות לבנות מרתף חניה

עו”ד מאמו העלה את הטענה שכלל לא ניתן לבנות מרתף חניה במקום: “המגרש הזה מאוד קטן ואם מתחשבים את הרמפה שצריך ואת הרדיוסים וכו’, אי אפשר לייצר שם מקומות חניה במרתף חניה. יש פה איזה בעיה.” על כך הגיבה מייד מתכננת המחוז אדר’ נעמי אנג’ל: “ואותו אדריכל ליווה את כל התוכניות? והוא אמר את זה כשהוא הגיש תוכניות על החלופות, שאי אפשר לעשות חלופה של חניה למטה?”

 ד.      היזמים טוענים שאין אפשרות למקומות חנייה נוספים

 השאלה של כמה מקומות חנייה ניתן היה להכשיר בשלב הבנייה וכמה ניתן להכשיר עוד היום עלתה שוב ושוב במהלך הדיון. כדאי לשים לב לכמה הערות חשובות שנאמרו בעניין זה. יו”ר הועדה גילה אורון העירה שאם אין אפשרות להכשיר חניות לא חייבים לנצל את מלוא זכויות הבנייה “אז אולי לא צריכים להוסיף 3 קומות.לא ניתן – לא ניתן!” כשנשאל אדריכל הבניין עמירם כץ אם יש לו רעיונות יצירתיים איך בכל זאת להוסיף היום מקומות חניה, תשובתו הייתה  “לא בתחום המגרש. אני יכול לתת לך הרבה עצות איך לעשות את זה בסביבה” וכנשאל אם כוונתו לבניית חניון על חשבון “גן הפרחים” (הכוונה הייתה ככל הנראה לגן הקופים), ענה “לא על חשבון. מתחת.” …