מאבק גן הקופים ברמת-גן

העיתונאי נועם דביר מהארץ מנסה לבחון מה גורם לאזרחים מהשורה להתארגן על מנת להאבק למען מטרה משותפת ולהשקיע לשם כך שעות רבות ללא כל תמורה כספית וזאת על רקע הצלחת המאבק האזרחי נגד הקמת כפר נופש בחוף פלמחים. בכתבה הנרחבת יש סיקור של 3 התארגנויות ממקומות שונים בארץ והטענה המרכזית היא שמדובר בתופעה: “ההצלחה של ועד הפעולה של פלמחים מסמנת עוד אבן דרך חשובה בתולדות התנועה הסביבתית בארץ, אבל לא פחות מכך, משקפת את כוחן ההולך וגדל של קבוצות פעולה. על פי ההערכות, עשרות קבוצות דומות פועלות ברחבי הארץ במגוון נושאים ובכל המגזרים, חלקן עצמאיות וחלקן מאוגדות ומסונפות. ניתן לראות את פעילותן כחלק מעליית כוחה של החברה האזרחית, מושג מפתח במדעי המדינה המתייחס לתהליך חברתי עכשווי, שבמסגרתו ארגונים ועמותות לוקחים יוזמה בנושאים חברתיים וסביבתיים ולעתים קרובות אף ממלאים את תפקיד הרשויות. זו תופעה שאינה ייחודית לישראל. קבוצות פעולה אזרחיות שונות באירופה, ארצות הברית ואסיה נמצאות בשנים האחרונות בלב העשייה התכנונית והסביבתית. הן מצליחות להשפיע באופן נרחב על עבודת הרשויות, אף שברוב המכריע של המקרים המשתתפים אינם מקבלים תמורה כספית על עבודתם.”

גורם משפיע מרכזי על התפשטות התופעה הוא ההצלחות המתוקשרות של מאבקים מעין אלה. לעניין זה ניתן להוסיף גם מנסיוננו בהתארגנות שנועדה למנוע הקמת חניון בגן הקופים. בימיה הראשונים של ההתארגנות התגובה הנפוצה הייתה שהמאבק חסר טעם שכן ממילא הרשות תעשה בסופו של דבר ככל העולה על רוחה וגיוס התושבים למאבק היה לא פשוט. הצלחת המאבק הציבורי שהביא לביטול התוכנית להקמת החניון השפיעה לא רק על תושבי השכונה אלא גם על תושבים בשכונות אחרות בעיר שלאור ההצלחה בגן הקופים האמינו יותר בכוחם להאבק וגם להצליח. מנגד, יש חשש שכשלונות ירפו את ידם של תושבים. בעניין זה ראוי להזכיר את העתירה המנהלית שהגישה עמותת “תושבים למען נוה צדק” נגד בניית מגדל ליבר.  השופט לא רק שדחה את העתירה, הוא גם פסק נגד העמותה הוצאות בסך 100,000 ש”ח. בלי להתייחס לצדקת המאבק והעתירה, יש חשש שפסיקה זו מבשרת רע להתארגנויות עתידיות של תושבים. גם כך, כל תושב מעדיף ששכנו יעשה עבורו את העבודה השחורה. כשיתלווה לכך מעתה גם חשש לפגיעה כספית משמעותית יקשה עוד יותר להקים התארגנויות חדשות, וחבל.