הודעת הפרקליטות על הכוונה להגיש נגד צבי בר כתב אישום חמור (כפוף לשימוע) מעלה את השאלה האם בנסיבות אלה יכול וצריך צבי בר להמשיך ולכהן כראש עיר.

החוק היבש אינו מחייבו להתפטר גם אם יוחלט לאחר השימוע להגיש נגדו כתב אישום. הוא מחייבו להתפטר רק אם יורשע בבית משפט בעבירות המיוחסות לו. מצד שני, קבע בג"צ נורמות מחמירות יותר החורגות מלשון החוק. הדבר בא לידי ביטוי גם בבג"צ ד"ר ליליאן נגד בר שם קבעו השופטים כי:

"מקובלת  עלינו  פסיקת  בית  משפט  זה  בשורה  של  פסקי  דין, כי  בנסיבות מתאימות ראוי שאיש ציבור לא ימשיך לכהן בכהונה ציבורית, או בתפקיד ציבורי גם אם טרם הוגש נגדו כתב אישום, או הוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום, אם חומר הראיות  המנהליות  שהצטבר  מצדיק  זאת, כדי  שלא  לפגוע  באמון  הציבור  בטוהר המידות במנהל הציבורי. אלא שקביעה  כי אין זה ראוי לכהן בתפקיד מחייבת גיבוש עמדה ביחס לחומר הראיות המנהליות ומשקלן. בעניין שלפנינו החלטה לכאורית על הגשת  כתב  אישום  בכפוף  לשימוע, עשויה  להצביע  על  קיומן  של  ראיות  מנהליות מספיקות להשעיה, אולם שלב זה טרם התגבש."

כלומר בג"צ קבע מפורשות בעניינו של צבי בר שהחלטה של הפרקליטות להגיש כתב אישום (כפוף לשימוע) – החלטה שכעת כבר התקבלה – די בה כדי להביא להשעייתו של צבי בר. לפיכך נראה שאם צבי בר לא ישעה עצמו מרצונו, ומועצת העיר לא תכפה עליו השעיה, עשוי בג"צ להיענות לעתירה התובעת את השעייתו, והישענותו של צבי בר על העדר הוראה מפורשת בחוק המחייבת את השעייתו בנסיבות שנוצרו לא תועיל לו, ככל הנראה.

אם בין כה וכה יאלץ צבי בר לפנות את כסאו בעתיד הקרוב, מוטב שיעשה זאת מרצונו ומיוזמתו. מהלך כזה לא יהיה בו משום הודאה באשמה וויתור על חזקת החפות. ההיפך, הוא יוכל להציגו כביטוי לאחריות ציבורית ודאגה לרווחת התושבים.

אם צבי בר לא ידע לעשות את המעשה הנכון ולפנות את כסאו, יש לקוות ששותפיו הקואליציונים יגלו כבוד עצמי ואחריות ציבורית ויתמכו במהלך להשעייתו במועצת העיר.

יהיה זה מצער אם שוב תידרש התערבות בג"צ על מנת שנבחרי הציבור של רמת-גן יפעלו באופן ראוי המכבד את העיר ותושביה.