כתבה של שי פאוזנר בכלכליסט מביאה את סיפורם של 6 אתרים בעלי חשיבות אדריכלית הסטורית בעיר רמת-גן אשר הולכים לאיבוד באשמת העירייה. אחד האתרים המסוקרים הוא גן הקופים. להלן הקטע על גן הקופים בשלמותו:
הגן המיתולוגי של רמת גן הוא בעל היסטוריה ארוכת שנים. בשנות העשרים של המאה ה־20 נקראה הגבעה ג’בל אל־חרמיה, “הר הגנבים”, על שם השודדים הבדואים שהסתתרו במערותיה ופשטו על שיירות ועל עוברי אורח במקום. במלחמת העולם הראשונה, במהלך כיבוש ארץ ישראל מידי העות’מאנים, נאחזו הבריטים בפיקודו של גנרל באלפין בגבעה והציבו עליה את תותחיהם. משם ניהלו קרב עם העות’מאנים שהתחפרו צפונית לירקון. בדצמבר 1917 הצליחו הבריטים לחצות את הנחל ולהדוף את העות’מאנים צפונה. זמן קצר לאחר מכן הושלם כיבוש הארץ כולה, והגבעה זכתה בכינוי “גבעת באלפין”. בסוף שנות השלושים נחנך הגן הציבורי במקום, ובמרכזו עמדה פינת חי מפורסמת שבה היו כלובי קופים, תוכים, צבים וטווסים. בשנות השבעים הועברו כל חיות הגן לספארי שבעיר – אך השם נותר.
גן הקופים הנו מתחם שהריסתו כבר נמנעה פעם אחת בעבר עקב מאבק תושבים. אחד מראשי המאבק, בני כנען, מספר כי “הכעס במקום איחד את כל התושבים נגד הסיפור הזה”. בין השנים 2005 ל־2007 הונחה על השולחן תוכנית להפיכתו לחניון, אך המאבק הביא לביטולה. בתחילת 2009 הכריז ראש העירייה צבי בר על אישור תוכנית לשיפוץ מקיף של גן הקופים בתכנונו של האדריכל גדעון שריג, אך עד כה התוכנית לא תוקצבה. ישראל זינגר ממועצת העיר טוען כי כיום העירייה לא מטפחת את הגן בכוונה, כדי לתרץ בעתיד את הצורך בחיסולו.
