להלן מה שכתב מרדכי גילת בישראל היום ב 20.5.11 על פרשת צבי בר:

אנשים מושחתים, שאינם יודעים היכן לעצור, בסוף נופלים. זו דרכו של עולם. הכוח והשררה מעבירים אותם על דעתם.

זה מה שקרה עכשיו, באיחור של שנים, לראש עיריית רמת גן צבי בר: על פי המשטרה והפרקליטות, הוא דרש וקיבל מקבלנים כספי שוחד רבים. על פי החשד, הוא גרף מיליונים לכיסו והמשיך להיות רעב. מה שהיה שנים בחזקת רינונים ושמועות בלבד, הפך עכשיו, באדיבות חקירה עקשנית של חוקרי יאח"ה, לתיק חשדות עב כרס.

מה צריך לעשות נבחר ציבור כזה אחרי שהפרקליטות החליטה להעמידו לדין? להודיע על התפטרותו. להקדיש את זמנו לקרב על חפותו. ללכת הביתה. שהרי גם כך צבי בר, בהתנהגותו הכוחנית, בהרס המינהל התקין בעירייה ובגסות הדיבור שלו, לא שימש דוגמה לכלום.

מה בפועל עשה בר? הודיע כי אין לו כוונה להתפטר. הוא מתעקש להתבזות. הוא מזמין ממש את ההשפלה. הוא מחכה, כנראה, שבית המשפט ייקרא להתערב וישלח אותו בבעיטה הביתה.