מאבק גן הקופים ברמת-גן

הודעת המשטרה על החשדות נגד צבי בר היא גם יום של ניצחון אישי של ח”כ עו”ד כרמל שאמה שתלונתו במשטרה היא שהתחילה את החקירה בעניין זה. לטענתו "צבי בר הוא ראש הנחש בשחיתות התכנון והבנייה", וכן אמר “אני מברך את משטרת ישראל על חשיפת אחת הפרשיות שלצערי רבות כמוה רק בעיר רמת גן”. נוכח הודעת המשטרה שמאשרת את חשדותיו של ח”כ שאמה לגבי צבי בר יש לשים לב גם להתבטאותו בדה מרקר על פיה “העובדה שבר פעל עשרות שנים מול אוזלת יד של מערכת אכיפת החוק, גרמה לכך שעם הזמן הושחתו גם עובדי עירייה טובים”. חשוב שהצהרה זו תלווה גם במעשים ואם עדיין לא הגיש תלונה רשמית למשטרה שכוללת את שמות עובדי העירייה שלטענתו הושחתו, יש לעשות זאת בהקדם, שכן המשך עבודתם עלול לפגוע באופן בלתי הפיך בתושבים רבים. בהקשר זה ראוי להזכיר שבחקירות דומות שנעשו ברשויות אחרות נמצא לא אחת שגם פקידים בכירים שיש להם השפעה בהליכי התכנון והבנייה קבלו שוחד.

כדאי גם להזכיר שבשנת 2007 הגישו חברי המועצה שאמה, פדלון וזינגר  תלונה במשטרה נגד צבי בר  שניסה לטענתם למנוע דיון במועצה בעסקות הנדל”ן שהן כעת במוקד החקירה המשטרתית. חבר המועצה רמי פדלון הוא עתה סגנו של צבי בר ונותר לראות מה יעשה נוכח הודעת המשטרה.

מהמשטרה נמסר כי נמצאה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד ראש העיר רמת-גן, צבי בר, בחשד לעבירות שוחד ועבירות נוספות של טוהר המידות.

בכתבה ב ynet נמסר ש”עולה חשד כי בר לקח שוחד מיזמים בעיר ובתמורה קידם פרוייקטים נדל"ניים. בר חשוד בעבירות על חוק איסור הלבנת הון ועל פקודת מס הכנסה. החקירה הסתיימה לאחרונה והחומר הועבר לפרקליטות המדינה, לצורך קבלת החלטה האם להעמידו לדין.” כמו כן  מצוטט ח”כ עו”ד כרמל שאמה באומרו “אין לי ספק שיוכח שגם ברמת גן פרשיית הולילנד הינה נורמה ולא מקרה חריג.”

בכתבה בגלובס נמסר כי פרשת השוחד העיקרית שבה חשוד בר עוסקת במגדל "סביוני טאוור" בשכונת התמרים ברמת-גן, שגובהו 35 קומות. את הפרויקט ביצעו אפריקה ישראל וחברת ב.ס.ט.

נותר להמתין ולראות האם הפרקליטות תחליט להגיש כתב אישום על בסיס החומר שקבלה מהמשטרה.

הועדה המקומית של רמת-גן הפקידה לפני כחודשיים את התוכנית השנויה במחלוקת להכשרת ארלוזורוב 36 ברמת-גן חרף ביקורת עניינית נוקבת וחרף חוות דעת משפטית של עו"ד עפר לרינמן המייצג מאות מתנגדים ואשר קבעה שהתוכנית אינה בסמכות ועדה מקומית. עם תום תקופת ההפקדה התברר שהיועצת המשפטית של הועדה המחוזית הבהירה לועדה המקומית שעמדתה היא שהתוכנית אכן אינה בסמכות ועדה מקומית. עוד נודע, שיו"ר הועדה המחוזית גב’ גילה אורון הודיעה ליו"ר הועדה המקומית, מר צבי בר, שהתוכנית דורשת את אישורה ושהועדה המקומית תדרש לתקן את התוכנית בהתאם להנחיותיה. נוכח התפתחויות אלו, העבירה הועדה המקומית בישיבתה ב 18.4.10 את התוכנית לטיפולה של הועדה המחוזית. בכך למעשה בטלה הפקדת התוכנית ומסלול אישורה חוזר לנקודת ההתחלה, אלא שהפעם הגוף התכנוני האחראי הוא הועדה המחוזית.

מועד תושבי שכונת גן הקופים נמסר: לאחר שהועדה המחוזית כבר נטלה לידיה בצעד חריג את הטיפול בהיבטים הפליליים של ארלוזורוב 36 מידי הועדה המקומית, מעבירה לידיה כעת הועדה המחוזית גם את הטיפול בתוכנית להכשרת הבניין שיזמו בעלי הנכסים בארלוזורוב 36. אנו מברכים על התפתחות זו שכן אנו מצפים שהועדה המחוזית תעמוד על משמר האינטרס הציבורי ולא תפקיד את התוכנית השערורייתית.

בתוך שטף הכתבות בעקבות הולילנד ראוי לציון הטור של דורון רוזנבלום במוסף הארץ.  הנה קטע מהטור:

“למרות שברור לכל, כי פשיעה סביבתית-אסתטית היא אלימה, דורסנית והרסנית יותר מפשיעות רבות אחרות – היא נחשבת "עובדה בלתי הפיכה". כמו הקופים והפרות בהודו – המחטף הנדל"ני והבנייה נחשבים בארץ לקדושים, אסורים לנגיעה; הם חסינים מפגיעה מרגע השלמתם – כמיטב מסורת ה"חאפ" הישראלית, מימי חומה ומגדל דרך המאחזים וההתנחלויות ועד ל"קבוצות הרכישה", כרישי הנדל"ן, בעלי המגדלים וארסופי החזירון העליון למיניהם.

כנגד חוסר אונים כמעט מוצהר זה אנו מתקוממים בכל נפשנו. אנו דוחים בשאט נפש את מנטליות "אי ההפיכות", ה"עובדה בשטח", וה"בכייה לדורות". אנו טוענים שזכותו של הציבור לתבוע בחזרה את שנלקח ממנו – הנוף שנהרס, המגרש שעליו השתולל איזה ברוטליסט, הרכס שהפך לאסלה נדל"נית. מה שטוב לכל העולם – שם הורסים בסיטונות שיכונים מכוערים ובתים חדשים-יחסית – חייב לחול גם עלינו: ניתן כבוד למבני העבר היפים; אבל שום מבנה חדש אינו רשאי לתבוע נצחיות למפרע ומראש. ובעיקר: איזו תועלת תצמח לציבור מענישת המושחתים שגרמו לכיעור? חשוב יותר לתקן את הנזק! “

לועד תושבי שכונת גן הקופים נודע כי ביום ראשון 18.4.10 עומדת ועדת המשנה לתכנון ובנייה ברמת-גן לדון בהמלצת מהנדס העיר להעביר את התוכנית להכשרת הבנייה בארלוזורוב 36 לועדה המחוזית עם המלצה לאמץ את התוכנית. העברת התוכנית לועדה המחוזית נובעת (על פי לשון מסמך שהופץ בעירייה) מפניה של היועצת המשפטית של הועדה המחוזית הקובעת שהתוכנית כלל אינה בסמכות הועדה המקומית אלא בסמכות הועדה המחוזית. נראה שמשמעות הדבר היא שההפקדה של התוכנית הייתה בחוסר סמכות ולכן היא בטלה וכעת יש להתחיל את התהליך להפקדת התוכנית מבראשית. במסגרת ההליך שקודם להפקדת תוכנית בסמכות ועדה מחוזית נדרשת הועדה המקומית לגבש את המלצתה ולכן מתקיים הדיון. ועד תושבי שכונת גן הקופים שלח לכל חברי המועצה את המכתב המצורף הקורא להם לדחות את המלצת מהנדס העיר. אם ההמלצה תתקבל בכל זאת, יש להניח שיוגש על כך ערעור והדיון על המלצת הועדה המקומית יעבור למליאת מועצת העיר.

להלן נוסח הפנייה:

לכבוד חברי מועצת העיר רמת-גן

א.ג.נ.,

הגיע לידיעתנו שבחומר שהופץ לקראת ישיבת ועדת המשנה ביום ראשון הקרוב 18.4.10 נמסרו הפרטים הבאים:

1. היועצת המשפטית של הועדה המחוזית הודיעה שבכוונתה לקבוע שתוכנית 1050ג (ארלוזורוב 36) אינה בסמכות ועדה מקומית.
2. משרד הפנים הודיע ש 1050ג טעונה אישור השר.
3. מהנדס העיר ממליץ שועדת המשנה תחליט להעביר את התוכנית לטיפול הועדה המחוזית עם המלצה של הועדה המקומית לאמץ את 1050ג.

קביעתה של היועצת המשפטית של הועדה המחוזית אינה מפתיעה כלל וכלל. שהרי עוד בטרם דנה ועדת המשנה ומליאת הועדה בהפקדת התוכנית הועברה לידי חברי הועדה המקומית חוות דעת מפורטת ומנומקת של עו"ד עפר לרינמן שקבעה שהתוכנית אינה בסמכות הועדה המקומית. מה שתמוה הוא ההתעקשות של ראשי הועדה המקומית להתעלם מחוות דעת זאת ולהפקיד את התוכנית בחוסר סמכות.

כך נוסף עוד נדבך למסכת הבלתי נגמרת של הערות ונזיפות של גורמי האכיפה, התכנון, והשיפוט לגבי האופן התמוה של התנהלות הועדה המקומית בפרשת ארלוזורוב 36. אך גם נדבך זה אין בו כדי להביא את ראשי הועדה המקומית לכדי חשבון נפש, וחרף ההתנגדות המפורטת והמנומקת שהגשנו מציע מהנדס העיר להמליץ לוועדה המחוזית לאמץ את התוכנית השערורייתית.

על מנת שתיווכחו עד כמה התוכנית שערורייתית, מצורפים לאימייל זה העתקים של הנוסח המלא של התנגדותנו וכן תקציר ההתנגדות.

אנו סבורים שזו אחריותכם להבין במה מדובר ולהתנגד להמלצת מהנדס העיר – הן בועדת המשנה מחר והן במליאת הועדה, אם ההמלצה בכל זאת תתקבל בועדת המשנה.

בשולי הדברים נציין גם שנודע לנו שחברי המועצה קבלו מכתב מגוף הנקרא "יזמי פרויקט בית הסטודנטים של רמת-גן" המתאר כיצד יהפוך ארלוזורוב 36 ל"בית הסטודנטים הראשון של רמת-גן". חשוב לציין ש 1050ג מאפשרת את הפיכת ארלוזורוב 36 על 40 דירותיו לבית מגורים רגיל (עם גרעון של למעלה מ 30 חניות) ומכתב זה (או כל מכתב אחר) לא יכול לשנות עובדה זו. מנגד, כשביקשנו במסגרת ניסיונות הגישור של חבר המועצה רועי ברזילי לעגן באופן חוקי, מעשי, ומחייב את ההצהרות היפות של בעלי הנכסים בארלוזורוב 36 על מעון לסטודנטים ללא מכוניות – המאמצים עלו בתוהו.

בברכה,

ועד תושבי שכונת גן הקופים

על פי פרסומים, חקירת המשטרה בעניין הולילנד החלה רק לאחר שאחד המעורבים בפרשה פנה ביוזמתו למשטרה ומסר לה תאור מפורט של המעשים הפליליים לכאורה שנעשו בפרשה. אך זהו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, שכן ברוב המקרים אין אינטרס לא לנותן השוחד ולא למקבלו לשתף את המשטרה בעניין. לכן, אם רשויות האכיפה ימשיכו בגישתן הנוכחית שחקירה נפתחת רק לאחר תלונה שמגובה בעדויות ומסמכים, סביר להניח שביצת השחיתות תמשיך לשקוק חיים. מנגד, רבים מאלה שהכירו מקרוב את תהליכי התכנון והבנייה בפרשת הולילנד יודעים לומר כעת שהיה ברור להם ש"משהו מסריח". האם ניתן להסיק מכך מסקנות?

המסקנה המתבקשת היא ששחיתות בתהליכי תכנון ובנייה נראית לעין גם אם אין תעוד של העברת מעטפות הכסף. היא גלויה לעין כל בהשלכותיה הקשות על סביבת הפרויקט המאושר.

האם ניתן להסיק מכך גם מסקנות אופרטיביות? – התשובה היא שכן!

הדרך להלחם בשחיתות בתהליכי התכנון והבנייה היא באמצעות ניסוח "סימנים מעידים לשחיתות" שאם הם קיימים יש לפתוח בחקירה ביוזמת רשויות האכיפה.

אפשר להציע למשל את עשרת הסימנים המעידים הבאים:

1. האם זכויות הבנייה חורגות מהתוכניות הקיימות – ללא הצדקה?
2. האם צפיפות הדירות ליחידת שטח חורגת מהתוכניות הקיימות – ללא הצדקה?
3. האם דרישות החנייה קטנות מהנדרש בתוכניות הקיימות – ללא הצדקה?
4. האם יש שימוש בשטחים ציבוריים או משאבים ציבוריים – ללא הצדקה?
5. האם יש פטורים והטבות חריגות בהיטלים המחויבים על פי חוק – ללא הצדקה?
6. האם יש הפרה בוטה של האיזון בין האינטרס הפרטי לאינטרס הציבורי – ללא הצדקה?
7. האם רשויות התכנון עוצמות עיניים פעם אחר פעם נוכח הפרות היתר הבנייה?
8. האם רשויות התכנון מתרשלות פעם אחר פעם באכיפה?
9. האם רשויות התכנון עושות "שמיניות באויר" כדי להעביר את התוכניות וההיתרים?
10. האם "מבחן האדם הסביר" מורה שמשהו מסריח?

רק אם ידע כל ראש רשות מקומית, כל ראש ועדה מקומית וכל מהנדס עיר שיש גורם שפוקח עין ומחפש את הסימנים המעידים, יש סיכוי שנתחיל לייבש את ביצת השחיתות.

העיתונאי משה ליכטמן כותב בגלובס בין היתר את הדברים הבאים בעקבות פרשת הולילנד:

“בתולדות פרשיות הנדל"ן הבעייתיות בולטת בעיקר בערים הגדולות, שבהן מחיר הנדל"ן גבוה. בערים אלה בולטת עובדה מעניינת: הפרשיות מתפוצצות דווקא במקומות שבהם ראש העיר הראה דומיננטיות ואף תוקפנות בהליכים התכנוניים של הוועדה המקומית.

זה נצפה למשל אצל אלי לנדאו, כשהיה ראש עיריית הרצליה והעביר את התוכנית השנויה במחלוקת של מגדלי המגורים במרינה בהרצליה. הבדיקות והתביעות האזרחיות סביב הפרויקט נמשכות עד היום. זה קורה אצל צבי בר, ראש עיריית רמת גן, שמרים בגלוי את הדגל של "עוד ועוד אחוזי בנייה ליזמים", בנימוק של טובת אזרחי העיר. ואהוד אולמרט בירושלים, עם פרויקטים כמו מכירת מגרש ימק"א וכנראה מיזמים נוספים.

בעניין ימק"א יצא בזמנו דו"ח מבקר מדינה חריף, שהאשים את אולמרט בניגוד עניינים בעסקה. בעיר רמת גן, המכונית של צבי בר כבר מכירה את הדרך לגופי התשאול.”

במאמר של אריק מירובסקי בדה מרקר  קושר העיתונאי בין פרשת הולילנד לבין מה שקורה באופן כללי בועדות לתכנון ובנייה ובכלל זה גם הועדה המקומית ברמת-גן ואופן טיפולה בארלוזורוב 36:

“גם הוועדות לתכנון ולבנייה, במיוחד המקומיות, אותן אלה שמאשרות פרויקטים מפלצתיים ללא שום הגיון וקשר לסביבה – נגועות. לעתים בשחיתות, ולעתים "סתם" ברשלנות ובחוסר מקצועיות. כך עולה מפסיקות של ועדות ערר מחוזיות ומדו"חות של מבקר המדינה, ולעתים גם מפסיקות של בתי משפט.

כך, לדוגמה, ועדת הערר המחוזית בירושלים גינתה לפני שנתיים את התנהלות יו"ר ועדת התכנון המקומית דאז, יהושע פולק, שהכשיר עבירות בנייה חמורות, בין היתר של יזם שהשתלט על שטח והקים עליו מבנה של שתי קומות; במועצה האזורית חוף הכרמל התגלו לפני כשנתיים וחצי חריגות בנייה של שלושה בעלי תפקידים; והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן פועלת לאשר תוכנית למבנה לשימור שנהרס כמעט לחלוטין והוקם תוך חריגות רבות ברחוב ארלוזורוב 36 בעיר. זאת למרות שבית המשפט כבר ביקר את התנהלותה הקודמת בפרשה, שעה שאיפשרה ליזמים להמשיך בבנייה אף שידעה על הבעיות שבפרויקט. בקיצור – סיפורים לא חסרים.”

“הפורום להצלת היכל התרבות” שמורכב  מהמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, ועוד רבים אחרים פועל כבר כמה שנים נגד הכוונה לבצע שינויים מהותיים בהיכל התרבות בתל-אביב –  אחד האייקונים החשובים בהכרזת אונסק”ו על “העיר הלבנה” כאתר מורשת עולמית. לאחר כשלון בועדת הערר וערב הגשת עתירה מנהלית יצא הפורום ביוזמה של החתמה על עצומה. לפרטים מלאים וחתימה על העצומה לחץ כאן.

226 תושבים הגישו באמצעות עו"ד עפר לרינמן התנגדות להכשרת בניין הנמצא בארלוזורוב 36 ברמת-גן ואשר מזה כשנה וחצי תלוי ועומד נגדו צו הפסקה ואיסור שימוש שיפוטי לבקשת פרקליטות המדינה שהתערבותה החריגה נבעה מהתנהלותה הכושלת של עיריית רמת-גן בפרשה.

בהתנגדותם מציינים המתנגדים כי התוכנית הינה "הביטוי האחרון והבוטה ביותר (עד כה) של התנהלות שערורייתית של ראשי הועדה המקומית ברמת-גן בכל הנוגע לבניין בארלוזורוב 36, שנמשכת בעקביות כבר שנים. פעם אחר פעם ננזפו ראשי הועדה המקומית ע"י גורמי האכיפה של הועדה המחוזית. פעם אחר פעם ננזפו ע"י בתי משפט. הדברים הגיעו עד כדי כך, שפרקליטות המדינה הפקיעה מידי הועדה המקומית את ניהול ההליכים הפליליים בפרשה, הליכים הנמצאים עדיין בעיצומם. כל אלה לא הביאו את ראשי הועדה המקומית לכדי הרהור של חרטה, לכדי חשבון נפש. נהפוך הוא, בצעד מקומם, תוך כדי רמיסת שלטון החוק בראש חוצות והתעלמות מוחלטת מהאינטרס הציבורי עשו ראשי הועדה המקומית יד אחת עם בעלי העניין בארלוזורוב 36 כדי להגיש תוכנית שהיא בבחינת "תוכנית כבקשתך" לבוני בניין שלם שלא כדין. "

בנימוקי ההתנגדות לתוכנית מציינים המתנגדים כי:

"א. התכנית פוגעת באופן קיצוני באינטרס הציבורי לטובת אינטרס פרטי בכך שהיא יוצרת באזור מגורים צפוף מצוקת חנייה חריפה (מחסור של יותר מ-30 חניות) ובכך שהיא צפויה ליצור לחץ להקמת חניון בשטח "גן הקופים".

ב. התכנית משנה מצב תכנוני לטובת בניין שנבנה בניגוד לחוק (על פי קביעת בית משפט מוסמך); ויוצרת מצב תכנוני שמצד אחד הינו לא סביר במידה קיצונית ומצד שני הוא מתאים ככפפה ליד לעובדות שנוצרו בשטח שלא כדין. משום כך, אין ספק שהתכנית מעודדת עבריינות בנייה, בניגוד לדין, לחוזר מנכ"ל משרד הפנים ולהנחיית היועמ"ש.

ג. התכנית פגומה מבחינה תכנונית באפשרה צפיפות מגורים מופרזת (57 יח"ד לדונם) הגדולה פי 3 מהמותר על פי תכנית המתאר התקיפה, בכך שהיא כוללת הסדר "כופר חניה" מבלי לקיים את התנאים המאפשרים זאת, ועוד.

ד. התכנית אינה בסמכות ועדה מקומית.

לאור זאת, על התוכנית להדחות כליל, או להיות מופקדת לאחר שתתוקן כך שייקבע, בתקנון ובתשריט תואם, שתקן חניה של 1:1 ועוד 3 חניות תפעוליות חייב להתקיים בגבולות המגרש."

מועד תושבי גן הקופים שמרכז את ההתנגדות נמסר: "אנחנו מקוים שלאחר שחברי הועדה המקומית יקראו בעיון את נימוקי ההתנגדות הם לא יתנו יד לתוכנית שמבזה את שלטון החוק ואשר עומדת בסתירה למטרות הליכי התכנון והבנייה. אך גם אם חלילה תאושר התוכנית במתכונתה הנוכחית, אין זה סוף פסוק. השלכותיה של התוכנית הן כה חמורות שאין בדעת מאות המתנגדים לותר על האמצעים האחרים הקבועים בחוק להתנגדות לתוכנית."