מאבק גן הקופים ברמת-גן

בית המשפט השלום המשיך היום בדיוניו בפרשת ארלוזורוב 36 כשעל הפרק עדיין הבקשות המקדמיות של הנאשמים. הנאשמים טענו שיש לבטל את כתב האישום על הסף מטעמי “הגנה מן הצדק” ומהטעם שכתב האישום הוגש בחוסר סמכות.

 השופטת הורתה לתביעה להעביר להגנה עד 10.4.11 נתונים הנוגעים לאופן בו בוצעה העברת סמכות התביעה מהועדה המקומית לועדה המחוזית והתייחסות לשאלה כיצד העברה זו עומדת בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה.

 הסנגורים יגיבו לתשובת התביעה עד 2.5.11 ואח”כ יקבע  בית המשפט מועד להמשך הדיון.

הדיון המשפטי בפרשת ארלוזורוב 36 שהיה אמור להערך ביום רביעי 16.3.11 בשעה 11:30  בבוקר נדחה בשבוע בדיוק ויתקיים ב 23.3 בשעה 11:30 בבוקר.  לקראת הדיון הגישו הנאשמים בכתב את טענותיהם להגנה מן הצדק והפרקליטות הגישה אף היא את תגובתה בכתב. הדיון יתקיים בבית המשפט השלום בת”א (הנמצא ברחוב ויצמן 1 בת”א) בפני כבוד השופטת דורית רייך-שפירא. הדיון פתוח לקהל.

ביום שני 21.3.11 בשעה 13:30 תקיים ועדת הערר המחוזית סיור ברחוב מעלה הצופים ומיד אח”כ יחודש הדיון בערר שהוגש בעניין מעלה הצופים 27. נציגי הצדדים הוזמנו להצטרף לסיור. לקראת התחדשות הדיון הגישה הועדה המקומית “תכנית פרוגרמטית לרחוב מעלה הצופים” וזאת עפ”י החלטת הועדה.  

ביום רביעי 16.3.11 בשעה 11:30  בבוקר יתקיים דיון משפטי נוסף בכתב האישום שהוגש נגד מעורבים בפרשת ארלוזורוב 36. לקראת הדיון הגישו הנאשמים בכתב את טענותיהם להגנה מן הצדק והפרקליטות הגישה אף היא את תגובתה בכתב. הדיון יתקיים בבית המשפט השלום בת"א (הנמצא ברחוב ויצמן 1 בת"א) בפני כבוד השופטת דורית רייך-שפירא. הדיון פתוח לקהל.

העיתונאית שלומית צור מדווחת בדה מרקר על התפתחויות בערר שהגישו תושבים ממעלה הצופים נגד תוכניות הבנייה במעלה הצופים 27.

להלן הכתבה במלואה:

תוספת דירות לבניין לפי תמ"א 38 היא דבר שאינו ברור מאליו, ויש לבחון כל פרויקט לגופו – כך עולה מהחלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, בראשות עו"ד מיכה גדרון. הדברים נאמרו בדיון הוועדה שקבעה כי יש לבדוק כמה דירות ניתן להוסיף לבניין שנמצא בדרך ללא מוצא ברמת גן, עקב בעיות תנועה וחניה שהפרויקט עלול לגרום.

מדובר בבניין בן שתי קומות ברחוב מעלה הצופים 27, רחוב קטן ללא מוצא, שבעליו ביקשו לבנות במקומו בניין לפי עקרונות תמ"א 38 לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. 35 שכנים הגישו התנגדויות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שדחתה את התנגדותם, והשכנים פנו לוועדת הערר המחוזית.

לטענת השכנים, תוכניות בניין העיר במקום מאפשרת הקמת תשע דירות, ואילו היזמים ביקשו להקים בפרויקט 24 דירות. כיום יש במקום שש דירות, ולפיכך טענו השכנים כי היזמים מנסים להוסיף על זכויות הבנייה המותרות במקום. "ניצול הזכויות הוא מופרז, אינו מתאים לאפשרויות תשתית הסביבה הקרובה ויטיל עומס בלתי נסבל על המרחב הציבורי ועל תושבי הרחוב בתנועה ובחניה בו", צוין בערר. לטענת השכנים, עם סיומו יכלול הפרויקט בניין בן שמונה קומות, לעומת חמש קומות כמקובל ברחוב.

ועדת הערר הורתה לוועדה המקומית רמת גן, בשיתוף מחלקת התנועה של אגף ההנדסה, להכין תוך 30 יום "תוכנית פרוגרמטית" לרחוב מעלה הצופים, שתבדוק את ענייני הבנייה ברחוב, לרבות האפשרות להוספת זכויות בנייה מכוח תמ"א 38, "ובעיקר לעניין התנועה והחניה ברחוב". את הוועדה המקומית ייצגה עו"ד אירה סולוביצ’יק, ואת השכנים ייצג עו"ד עפר לרינמן.

ביום שני הקרוב, 31.1, בשעה 11 בבוקר, יתקיים המשך הדיון המכריע בנוגע למעלה הצופים 27 בוועדת הערר, מחוז מרכז, בית קלקא, דרך מנחם בגין 116, תל אביב, קומה א’. חשוב ביותר שמי שמתנגד לתוכנית המוצעת יגיע לדיון.

אילן ליאור מהארץ מדווח כי בעקבות תחקיר "הארץ" שחשף מינהל בלתי תקין בעירייה, פנתה עמותת אומ"ץ ללינדנשטראוס בבקשה שיבחן את הנושא. בפניה נאמר: "סדרי המינהל הבלתי תקינים ואף השחיתות לכאורה, שנתגלו בעיריית רמת גן, לא נעצרו ולא הסתכמו בפעילותו של ראש העיר צבי בר, לו מיוחסות לכאורה עבירות פליליות, וכפי שניתן לצפות, הם חלחלו ככל הנראה גם לדרגי הניהול הזוטרים יותר. מתקבל רושם קשה, שבמערכת השלטון המקומי אין דין ואין דיין וגם אין פיקוח נאות של השלטון המרכזי, ואולי לא בכדי, על הנעשה ברשויות המקומיות. לא ניתן להשלים עם החידלון, האדישות וחוסר המעש של שר הפנים בכל הקשור לטיפול באי הסדרים, וההתנהלות הקלוקלת במישור המוניציפאלי בכלל, ובאחד ממוקדי התועבה, שאנו מתבשרים עליה חדשות לבקרים בעיריית רמת גן בפרט".

בשל קיצוץ בתקציב העירייה לשנת 2011, החליטה הנהלת העיר שלא להקים כמדי שנה בערב יום העצמאות במה בכל אחת מהשכונות.  במקום זאת, הוחלט כי תוקמנה במות רק בכיכר אורדע ובפארק הלאומי. ישראל זינגר (רמת גן ירוקה) ועו"ד אביבית מאור-נמרודי (ליכוד) מציעים במכתב ששלחו למנכ”ל העיריה לא להפחית את מספר הבמות ולחסוך את הכסף ע”י החלפת האומנים האורחים שעלותם גבוהה בילדי העיר הפעילים בחוגים, מתנ"סים, תנועות נוער, ולהקות עירוניות. 

מאז התפטרות צבי בר מראשות ועדת המשנה לתכנון ובנייה ניתן לחוש בפרוטוקולי הדיונים בשינוי באוירה ובאופן התבטאות חברי הועדה. העניין שנדון  בפרוטוקול שמוצג להלן  אינו בעל חשיבות כשלעצמו לכן מחקתי מהפרוטוקול סימנים מזהים כמו גם חלקים פחות מהותיים. 

אדר’ חיים כהן: סעיף # החלפת שטחים. כבר אני מקדים ואומר שבחוץ ישנה אדריכלית שהכינה את התוכנית הזאת. בית צמוד קרקע תפס חלק מהשטח הציבורי שעל ידו ופיתח אותו וגם הקים בריכת שחייה, כפי שאתם רואים. פרטית. על מנת להכשיר את המהלך הזה, מוצעת תוכנית שתמורת השטח הציבורי הזה ניתן שטח ציבורי אחר.  במקום השטח שנתפס ניתן שטח אחר שהופך משפ"פ (שטח פרטי פתוח) לשצ"פ (שטח ציבורי פתוח), ככה שמאזן השצ"פ לא נפגע. בדרך זו מוצע לפתור את הבעיה.

מר ישראל זינגר: איך זה הגיע למצב כזה שמי שבנה השתלט על שטח ציבורי?

אדר’ חיים כהן: השטח הציבורי הזה היה לא נגיש, מלא קוצים ודרדרים.

גב’ עליזה בורגר: נו, אז מה?

אדר’ חיים כהן: לא אמרתי כלום, אני רק מתאר מצב קיים. אולי לא נגיש.

מר ישראל זינגר: ננקטו צעדים?

אדר’ חיים כהן: ננקטו צעדים בשני מישורים – גם במישור הפלילי, גם במישור האזרחי.

עו"ד דוד שואקה: אני מבקש להעיר שתי הערות.

הערה ראשונה: לצערי, רבים המקרים שאנשים נוהגים שלא כחוק, מבצעים כל מיני בניות לא חוקיות ואחר כך מחפשים את הדרכים להכשיר את זה. אני לא חושב שזה תקין. האדם הזה כאן חדר לתוך שטח ציבורי, לא הסתפק בזה שהוא הגדיל את החצר שלו, אלא גם בנה שם חלק מהבריכה. ועכשיו אחרי שהוא עשה את זה, אמנם הגשנו כתב אישום, אבל עכשיו מחפשים את הדרך כדי להכשיר את זה. אני לא חושב שזה בסדר. האדם הזה, אחרי שהוא עשה, קודם כל הוא צריך לגמור את כתב האישום, אחר כך הוא צריך להרוס את זה ואחרי זה נראה אם לאפשר לו תוכנית או לא לאפשר לו. זה לא יכול להיות העניין הזה ששוב ושוב אנשים מקבלים פרס על זה שהם מבצעים עבירות. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, אם אני מבין נכון, הופכים את השטח הזה משצ"פ לשפ"פ. ככל שאני יודע, בשפ"פ אתה לא יכול לבנות. חלק מהבריכה הוא בתוך התחום הזה ואתה לא יכול בשפ"פ לעשות בריכה. לכן, גם זה שיהפכו את זה לשפ"פ לא יפתור את הבעיה.

גב’ עליזה בורגר: אני חושבת יותר גרוע. החלק שהם לקחו זה חלק ריבועי, יפה, מגרש טוב. ההוא שם זה רצועה צרה, מה אני יכולה לעשות שם, שדרה? שום דבר. אני חושבת שאנחנו פה מפסידים לכל האורך, ואני מסכימה עם היועץ המשפטי. אני לא חושבת שאנחנו צריכים לתת יד לזה.

מר אביהוא בן-משה: אבל עליזה, יש תקדים.

גב’ עליזה בורגר: אז יש תקדים.

מר אביהוא בן-משה: יש הרבה תקדימים שאנשים מקבלים-

עו"ד דוד שואקה: אז צריך לעצור את זה, להפסיק את זה. להפסיק את התופעה הזאת.

מר אביהוא בן-משה: השאלה אם זה המקרה שעליו אנחנו הולכים לרכב על הגב.

עו"ד דוד שואקה: כן, זה בדיוק המקרה.

מר אביהוא בן-משה: אתה לא יכול לבוא עליו ודווקא עליו-

עו"ד דוד שואקה: כשאדם בונה לעצמו בריכה על שטח ציבורי זה בדיוק המקרה.

מר אביהוא בן-משה: אני מסכים איתך, אבל הנוהל הוא בדרך כלל שאנשים מנסים במהלך ההליך הפלילי גם לקבל את ההיתר.

מר יצחק שחם: קיימת הצעה לבוא ואנחנו לא מתבקשים לאשר, אנחנו מתבקשים לאשר סיור במקום. זו ההצעה. נבוא ונסייר ואחר כך נדון. זה הכל. נראה, אולי המגרש שהוא מציע הוא משהו נהדר שאפשר לעשות גינה יפה. בוא נראה את זה.

מר ישראל זינגר: איצ’ה, זה נכון הסיור במקום, אבל יחד עם זאת, אני חושב שצריך להתייחס למה שאמר עו"ד שואקה. זה ש-10 פעמים סרחו או גנבו, זה כמובן איננו נימוק להמשיך.

גב’ עליזה בורגר: הסיור מיותר, מה יש לראות?

מר אביהוא בן-משה: האדריכלית בחוץ?

מר יצחק שחם: כן, בוא נשמע אותה.

אדר’: בוקר טוב, שמי — ואני נחלצתי לעזרתו של –, שאמנם ניכס לעצמו חלק מהשצ"פ, והוא התבקש ע"י המחלקה המשפטית להסדיר את הבנייה ואת השימוש הלא חוקיים. אני באה לכאן במטרה לסייע להסדיר את העניין הזה. בהחלט הוא עשה דבר לא ראוי ולא נאה. הרעיון של החלפת קרקעות בעצם בא בעצת מינהל הנדסה של העירייה ואנחנו מקווים לפתור את זה בדרך הזו. בעצם מה שאני רוצה לומר, שהתב"ע שחלה על המקום, הוסיפה שטחי מגורים והפחיתה שפ"פים. 3 מגרשים לא קיבלו שפ"פים, ותפקידו של השפ"פ הוא לשמור על מגרשי המגורים בפני שד’ — מימין ושד’ — משמאל. זה לא שאני מבקרת את התב"ע שחלה על המקום, אלא אני רוצה למצוא נימוקים לאפשר את החלפת הקרקעות. אחד משלושת המגרשים שלא קיבל את השפ"פ שלו זה המגרש של –. שוב, זו לא הצדקה שהוא ייקח מהשצ"פ.

– אדר’ — עזבה את חדר הישיבות –

–

עו"ד דוד מנחם: יש פה מעשה שאדם משתלט על שצ"פ, בונה בריכה. עכשיו אומרים: ‘לא רק שלא נעניש אותו, נסדר לו איזשהו בונוס ללכת ולעשות חילופי שטחים’. מעבר לזה שאני רואה שהם הורשעו בבית משפט לעניינים מקומיים ברמת גן בבנייה ללא היתר ושימוש חורג ללא היתר וכו’, אז ברור שאני מתנגד, וכל אחד פה צריך להתנגד לחילופי שטחים. לא משנה, גם אם היו נותנים פי 2 שטח, ההשתלטות על שטח ציבורי פתוח לא צריכה להקנות לאף אדם שמשתלט ובונה, ולשמוע כרגע את האדריכלית שאומרת ‘מצב לא הפיך, כן הפיך’ – אפשר הכל להפוך. אפשר גם להרוס, אפשר למלא, ולא שאני מכיר את הבנאדם, אני אומר באופן עקרוני. למה אני גם מדגיש את הדברים בצורה חמורה זו? כי יש הרבה מקרים ברמת גן, פחותים בחומרתם לאין שיעור מהמקרה הספציפי הזה, ואותם אנשים לא זוכים לאלפית מהחסד שנותנים לאותו אדם שמכניסים את הבקשה שלו לדיון כאן, ויש איזושהי אופציה שאולי, איך אומרים בסוף? לנוכח הנסיבות, לשוב ולדון לאחר ביקור ועדה במקום. למה צריך ללכת לבקר במקום? אומרים יש שצ"פ, השתלט בנאדם, עשה שם בריכה. מה, אנחנו צריכים להקנות לו? לכן, מה שאני חושב, אפילו לא צריך לשוב ולדון לאחר ביקור הוועדה במקום, צריך לפסול לו.

עו"ד דוד שואקה: אני רוצה להגיד עוד נקודה שאולי שכחתי. זה שיהפכו את זה לשפ"פ, זה לא הופך לשטח שלו. זה עדיין לא שטח שלו ועדיין הוא לא יכול לשים בריכה על שטח שהוא לא שלו.

מר דני גולדשטיין: השאלה אם זה חוקי על שפ"פ לבנות או לא. שואקה אומר שלא.

עו"ד דוד שואקה: אני אומר שכל ההליך הזה הוא לא תקין.

עו"ד דוד מנחם: נכון מאוד. חד וחלק.

מר דני גולדשטיין: אז אם הוא לא תקין, אנחנו לא צריכים לתת יד.

מר יצחק שחם: נבדוק את העניין הזה.

מר ישראל זינגר: מה זה נבדוק?

גב’ עליזה בורגר: לא צריך לבדוק. חוץ מזה, זה מגוחך, הוא יגיד לנו איך לעשות, מה לעשות בשטח שלנו?

מר יצחק שחם: תראו, המגרש הזה הוא מגרש שהיה סגור. רגע, תרשו לי.

מר אביהוא בן-משה: זה לא רלוונטי.

מר יצחק שחם: שאי אפשר היה לעשות איתו כלום. לא גינה ולא כלום. אנחנו מקבלים מקום שנוכל לעשות גינה, שזה בהמשך לשטח חום.

עו"ד דוד שואקה: זה לא מקבלים, הוא שלנו. מה זה מקבלים? הוא שלנו מלכתחילה, אנחנו לא מקבלים.

מר יצחק שחם: לא, זה לא שלנו המגרש.

מר ישראל זינגר: זה כן שלנו. זה פשע כפול.

גב’ עליזה בורגר: מילא היה מוסיף ועושה שם עצים, לא נורא. אבל לבנות שם?

מר אביהוא בן-משה: בסדר, אבל את יכולה גם לקנוס אותו, להגיד לו: ‘אנחנו נעשה חילופים פלוס-‘

מר ישראל זינגר: קודם כל שיהרוס את הבריכה, אחרי זה נדבר על החילופים.

מר יצחק שחם: אני בבית הלל, אני לא הורס כל כך מהר. אני שואל, השטח הזה שהוא נותן לנו-

עו"ד דוד שואקה: הוא לא נותן.

מר ישראל זינגר: הוא לא נותן לנו.

גב’ עליזה בורגר: מה הוא נותן לנו?

מר יצחק שחם: אז מה החילופים?

מר ישראל זינגר: או, זאת השאלה.

גב’ עליזה בורגר: זה שטח שלנו.

אדר’ חיים כהן: מה פתאום של העירייה? 

מר ישראל זינגר: זו שלנו וגם זו שלנו, כמו שאומרים.

אדר’ חיים כהן: השטח המוצע כחליפין הוא לא שטח של העירייה, הוא חלק מהקרקע הפרטית והמוצע הוא להפוך אותו מפרטי פתוח לציבורי פתוח. כמו שבמקום השני מציבורי פתוח לפרטי פתוח.

מר יצחק שחם: אנחנו נלך, נבקר שם בוועדה ונחזור ונדון עוד פעם. בינתיים גם נבדוק את ההיבטים החוקיים.

במסגרת הדיונים שנערכו בבג”צ בעתירתו של ד”ר אבי ליליאן להשעיית צבי בר מחברותו בועדות התכנון הודיע בא כוחו של צבי בר על התפטרותו של מרשו מתפקידו כראש הועדה המקומית ויו”ר ועדת המשנה שלה. הודעה זו היוותה גם חלק מהחלטת בג”צ שניתנה ב 27.12.10. למרות זאת, יומיים לאחר מכן ב 29.12.10 ניהל צבי בר את ישיבת מליאת הועדה המקומית. בתגובה, שלח ד”ר ליליאן באמצעות עו”ד עפר לרינמן מכתב  לצבי בר בו הזהיר שבכוונתו לנקוט באמצעים החוקיים העומדים לרשותו אם לא תוכרז הישיבה שהתקיימה כבטלה ואם ינהל שוב את ישיבות הועדה המקומית. תגובתו של צבי בר באמצעות עוזרו רפי פיליפסון הייתה כי מדובר ב”אי הבנה” ושצבי בר יודיע בקרוב על התפטרותו גם מתפקידו כיו”ר וחבר הועדה המקומית ולפיכך לא ישתתף עוד בדיוניה.