מאבק גן הקופים ברמת-גן

226 תושבים הגישו באמצעות עו"ד עפר לרינמן התנגדות להכשרת בניין הנמצא בארלוזורוב 36 ברמת-גן ואשר מזה כשנה וחצי תלוי ועומד נגדו צו הפסקה ואיסור שימוש שיפוטי לבקשת פרקליטות המדינה שהתערבותה החריגה נבעה מהתנהלותה הכושלת של עיריית רמת-גן בפרשה.

בהתנגדותם מציינים המתנגדים כי התוכנית הינה "הביטוי האחרון והבוטה ביותר (עד כה) של התנהלות שערורייתית של ראשי הועדה המקומית ברמת-גן בכל הנוגע לבניין בארלוזורוב 36, שנמשכת בעקביות כבר שנים. פעם אחר פעם ננזפו ראשי הועדה המקומית ע"י גורמי האכיפה של הועדה המחוזית. פעם אחר פעם ננזפו ע"י בתי משפט. הדברים הגיעו עד כדי כך, שפרקליטות המדינה הפקיעה מידי הועדה המקומית את ניהול ההליכים הפליליים בפרשה, הליכים הנמצאים עדיין בעיצומם. כל אלה לא הביאו את ראשי הועדה המקומית לכדי הרהור של חרטה, לכדי חשבון נפש. נהפוך הוא, בצעד מקומם, תוך כדי רמיסת שלטון החוק בראש חוצות והתעלמות מוחלטת מהאינטרס הציבורי עשו ראשי הועדה המקומית יד אחת עם בעלי העניין בארלוזורוב 36 כדי להגיש תוכנית שהיא בבחינת "תוכנית כבקשתך" לבוני בניין שלם שלא כדין. "

בנימוקי ההתנגדות לתוכנית מציינים המתנגדים כי:

"א. התכנית פוגעת באופן קיצוני באינטרס הציבורי לטובת אינטרס פרטי בכך שהיא יוצרת באזור מגורים צפוף מצוקת חנייה חריפה (מחסור של יותר מ-30 חניות) ובכך שהיא צפויה ליצור לחץ להקמת חניון בשטח "גן הקופים".

ב. התכנית משנה מצב תכנוני לטובת בניין שנבנה בניגוד לחוק (על פי קביעת בית משפט מוסמך); ויוצרת מצב תכנוני שמצד אחד הינו לא סביר במידה קיצונית ומצד שני הוא מתאים ככפפה ליד לעובדות שנוצרו בשטח שלא כדין. משום כך, אין ספק שהתכנית מעודדת עבריינות בנייה, בניגוד לדין, לחוזר מנכ"ל משרד הפנים ולהנחיית היועמ"ש.

ג. התכנית פגומה מבחינה תכנונית באפשרה צפיפות מגורים מופרזת (57 יח"ד לדונם) הגדולה פי 3 מהמותר על פי תכנית המתאר התקיפה, בכך שהיא כוללת הסדר "כופר חניה" מבלי לקיים את התנאים המאפשרים זאת, ועוד.

ד. התכנית אינה בסמכות ועדה מקומית.

לאור זאת, על התוכנית להדחות כליל, או להיות מופקדת לאחר שתתוקן כך שייקבע, בתקנון ובתשריט תואם, שתקן חניה של 1:1 ועוד 3 חניות תפעוליות חייב להתקיים בגבולות המגרש."

מועד תושבי גן הקופים שמרכז את ההתנגדות נמסר: "אנחנו מקוים שלאחר שחברי הועדה המקומית יקראו בעיון את נימוקי ההתנגדות הם לא יתנו יד לתוכנית שמבזה את שלטון החוק ואשר עומדת בסתירה למטרות הליכי התכנון והבנייה. אך גם אם חלילה תאושר התוכנית במתכונתה הנוכחית, אין זה סוף פסוק. השלכותיה של התוכנית הן כה חמורות שאין בדעת מאות המתנגדים לותר על האמצעים האחרים הקבועים בחוק להתנגדות לתוכנית."

כתבה של שלומית צור בדה מרקר מדווחת על ההתנגדות שהוגשה לועדה המקומית נגד תוכנית 1050ג שמכשירה את ארלוזורוב 36.

לאחר שנשמעו ההתנגדויות בעניין הבנייה שהייתה מתוכננת בגן אברהם, נראה שראש העירייה השתכנע להוריד את התוכנית מהפרק וועד הפעולה של שכונת גן אברהם הודיע שהעירייה מתכוונת לשמר ואף לשקם את גן אברהם. נקווה שזה סימן לבאות ושגם ההכרזה של ראש העיר בעניין שיקום גן הקופים תעבור לפסים מעשיים של תקצוב ובצוע.

חבר המועצה רועי ברזילי שמכהן גם כיו"ר ועדת הביקורת שלח ב 7.3.10 מכתב לראש העירייה מר צבי בר בו הוא מתריע מפני פגמים ואי סדרים חמורים בתפקוד ובדרך התנהלות החברה העירונית מפעלי בית עמנואל שתקציבה למעלה ממאה מליון ₪ בשנה ואשר מפעילה את מרבית פעילויות התרבות והפנאי ברמת גן וכן עשרות מועדונים וגנים בעיר.

במכתב מתאר חבר המועצה כיצד ללא כל סמכות הוקמה "הנהלה מצומצמת" שקיימה ישיבות והחליטה על מינויים שונים. חבר המועצה גם קובל שלמרות פניותיו למנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון של מפעלי בית עמנואל וכן לסמנכ"ל ומנכ"ל העירייה כלום לא קרה.

חבר המועצה מבקש במכתבו שצבי בר יתערב מיידית ויבטל את "ההנהלה המצומצמת" ושיורה על כינוס תוך שבוע של הדירקטוריון. כמו כן, מכריז חבר המועצה שכל החלטות "ההנהלה המצומצמת" בטלות ומבוטלות.

תגובת העירייה למכתב הייתה שחבר המועצה "לא מבין את מעמדו המדויק בחברה".

באימייל שהפיץ חבר המועצה נכתב "נראה שלמרות כל מנגנוני הביקורת, תמיד רשות ציבורית "מוצאת בדרך לא דרך" דרכים לחמוק ממנגנוני הבקרה והפיקוח שהציב לה המחוקק. כך, מתחת לאפינו, מתנהלת למעשה אוליגרכיה שמקבלת החלטות בעלות משמעות עבור ציבור רחב וללא כל סמכות או הרשאה… תגובת העירייה, כבשגרתה, לגופו של אדם ולא לגופו של עניין"

ראוי לציין, שרועי ברזילי הינו (עדיין) חבר בקואליציה של צבי בר, לכן התייצבותו הגלויה נגד התנהלות העירייה בעניין זה ראויה להערכה מיוחדת. יש לקוות שעמדתו העצמאית והתייצבותו האיתנה לצד שלטון החוק תבוא לידי ביטוי גם בשעה שתובא לדיון התנגדות תושבי שכונת גן הקופים לתוכנית הכשרת הבנייה בארלוזורוב 36.

להלן נימוקי החברה להגנת הטבע להתנגדותה לתוכנית 1399ג

תוכנית הבינוי רג/1399, אשר במסגרתה מועברות לבעלים של בית בן גוריון זכויות לבנייה למגורים בשטח הגן העירוני גן אברהם (המוגדר כשטח ציבורי פתוח), מהווה פגיעה משמעותית באחד הגנים החשובים ברמת גן, שהוא בעל ייחוד נופי ותכנוני, ערכי טבע נדירים בסביבה העירונית, ומורשת היסטורית עירונית וארצית.

אנו קוראים לעיריית רמת גן שלא לקדם את תוכנית הבינוי על שטח גן אברהם, ומתנגדים לפיצוי הבעלים של בית בן גוריון על חשבון הגן הציבורי הקיים.

אנו מודעים לכוונות עיריית רמת גן לפתח את גן אברהם ומברכים עליהן, אולם אנו מבקשים שלא לתלות את שיפור מצבו של הגן בגריעת חלקים ממנו. שלמות הגן חשובה לתפקודו כחלק ממערך הגנים המהווה את השלד הירוק ההיסטורי של העיר, ועל כן אין להתיר כל פגיעה בתכנון המקורי.

אנו מאמינים כי כשם שהעירייה רכשה את בית שרת בשכונת תל בנימין לצורך שימור, כך ניתן לקנות גם את הבית שבו שכנה בעבר לשכת בן גוריון ולמנוע את הפגיעה בגן אברהם.

* * *

להלן פירוט נימוקינו להתנגדות לתוכנית רג/1399 להעברת זכויות בנייה לשטח גן אברהם:

כבר עתה קיים מחסור בשטחים ציבוריים פתוחים באזור גן אברהם

לשטחים הפתוחים תפקיד מוכח בתרומה לאיכות החיים ולאיכות הסביבה בעיר. "תדריך התכנון להקצאת קרקע לצורכי ציבור" שקיבל תוקף החלטת ממשלה בשנת 2001 וחתומים עליו משרדי הבינוי והשיכון, הפנים, האוצר והחינוך התרבות והספורט, קובע כי יש להקצות לכל תושב בשכונת מגורים לפחות 7 מ"ר שטח ציבורי פתוח במרחק הליכה מביתו.

ברובע מס’ 1 ברמת גן, שבו ממוקם גן אברהם, מתגוררים 51,700 תושבים ומצויים 202 דונם שצ"פים המתפקדים כגנים או כפארקים. ניתן אפוא לקבוע כי כמות השטח הציבורי הפתוח לנפש ברובע 1 היא 3.9 מ"ר לנפש בלבד!!

בהתחשב בעובדה שהרובע שבו נמצא גן אברהם סובל ממחסור בשצ"פים, אנו קוראים לעירייה שלא לפגוע באיכות החיים והסביבה ברובע, ולא לצמצם את השטח הציבורי הפתוח הקיים.

גן אברהם הוא חלק ממערך הגנים ההיסטוריים המייחד את העיר רמת גן

גן אברהם הוא חלק משרשרת של גנים ושדרות היסטוריים שתוכננו ונשתלו על ידי ראש העירייה הראשון של רמת גן, אברהם קריניצי, והגנן הראשי של העיר, משה כבשני. מיקום הגן על גבעות הכורכר של רמת גן תוכנן עוד בשנת 1921 על ידי האדריכל ריכרד קאופמן שייעד אותם לשמש כאזורים הציבוריים של העיר.

מערכת גנים ושדרות זו היא ייחודית לעיר ובעלת חשיבות תכנונית והיסטורית גם בקנה מידה ארצי: זוהי דוגמה ייחודית למערך גנים היסטורי, מתוכנן מראש לטווח ארוך המתפקד עד היום כשלד הירוק של מרכז העיר. אנו קוראים שלא לפגוע בשלמות הגן, ולשמרו כחלק מתפיסה כוללת של שימור מערך הגנים ההיסטורי.

גן אברהם הוא אי של טבע בלב העיר

גן אברהם מהווה אי של טבע בלב הכרך האורבני: נמצאו בו למעלה מ-52 מיני צומח וכן מגוון מיני בעלי חיים מקומיים, ביניהם כאלה שנדיר למצוא בסביבה עירונית. אנו מאמינים כי ניתן לייצר במקום גן ייחודי המשלב גן ציבורי לרווחת תושבי האזור עם אתר טבע עירוני.

אנו קוראים שלא לפגוע בשטח הגן הקיים, ולפעול לשימור ושיחזור ערכי הטבע באזור, תוך הגנה על מיני הצומח והחי במקום ושמירה על גבעת הכורכר (מהבודדות שנותרו בתחום העיר).

לגן אברהם מורשת היסטורית ייחודית, שאותה יש לשמר

גן אברהם הוא מהגנים ההיסטוריים ברמת גן. שמו הראשון של הגן היה "גן הניצחון", כדי לסמל את התקווה לניצחון על אויבי ישראל. לימים הוסב שמו ל"גן אברהם", לכבודו של ראש עיריית רמת גן הראשון, אברהם קריניצי.

ב-15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת המדינה, פונו 93 דירות בשכונה כדי לאכלס את המטה הכללי של צה"ל. בבניין בית ההבראה ישבו אגפי כוח האדם והאפסנאות, ובחצרו הושבעו ב-27 ביוני 1948 אלופי המטכ"ל. ב-1954 נחנכה באתר אנדרטה לחללי מלחמת העצמאות, המנציחה 111 בני רמת גן שנפלו במלחמה זו.

אנו מאמינים שלמכלול הגן חשיבות היסטורית, ברמת העיר וברמת המדינה כולה, ועל כן אין לאפשר פגיעה בשטח.

המפגש הבא:  יום ראשון הקרוב, ה-21 במרץ, בשעה 19:00 בגן אברהם, ליד האנדרטה (רח’ משה שרת). לאישור הגעה – אנא כיתבו ל  mishmarha@gmail.com

דיון בהתנגדויות לבנייה בגן אברהם: ביום ראשון, ה-21 במרץ, בשעה 08:00 תתקיים באולם מועצת עיריית רמת גן (ביאליק 35) ישיבה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לדיון בהתנגדויות לבנייה בגן אברהם (תוכנית רג1399). כולכם מוזמנים.

ישיבת מועצת העירייה: הישיבה הבאה של מועצת העירייה תתקיים ביום רביעי, ה-24 במרץ, בשעה 18:00 באולם מועצת העירייה (ביאליק 35). כדאי מאוד להגיע.

רכיבת אופניים ברחבי רמת גן וגבעתיים: ביום שישי, ה-26 במרץ, תתקיים רכיבת אופניים ("מסה קריטית") ברחבי רמת גן וגבעתיים, בקריאה לעירייה לממש את תוכנית-האב לשבילי האופניים שלה, ותחת הסיסמא – "רוכבי אופניים לא חוסמים את התנועה. אנחנו התנועה!". הרכיבה תתחיל בשעה 13:30, ותצא מכיכר אורדע (ביאליק פינת הרוא"ה).

עמותת אדם טבע ודין שלחה לגב’ גילה אורון, יו”ר הוועדה המחוזית ת”א ולמר צבי בר, ראש העיר רמת גן, דו”ח לגבי הבנייה לגובה ברמת-גן. הסיבה לדו”ח הינה כי “בשנים האחרונות הוכנה וקודמה תכנית מתאר עירונית חדשה לרמת גן שכוללת הוראות רבות בנושא הבנייה לגובה. מצאנו לנכון להביע עמדתנו בעניינה עוד טרם הפקדתה להתנגדויות הציבור ובכדי להביא לקידומה המהיר תוך הפנמת הערותינו והשגותינו.”  להלן כמה מעיקריו:

פיתוח הבנייה לגובה ברמת- גן כיום הינו פיתוח נקודתי חסר ראייה תכנונית כוללת, החורג כבר כיום מהתכנון המוצע בתכנית המתאר!

יותר מ- 50%מהמגדלים המקודמים בתכניות שונות חורגים מהמתחמים המיועדים לבניה לגובה על-ידי תכנית המתאר או מהמתחמים שעבורם נדרשת בחינה מדוקדקת מסוימת. כלומר, תכניות אלו קודמו באזורי אי-התאמה לבניה לגובה כפי שהוגדרו בנספח תכנית המתאר עצמה! מתוך מגדלים אלו, 5 בשלבי תכנון ו- 4 בשלבי תכנון מתקדמים. כ- 19 הן תכניות מאושרות. שלושה מגדלים מצויים ב”לב השמור” העירוני, כלומר באזור עליו חלות המגבלות המחמירות ביותר!

לדעתנו לא ניתן להמשיך ולאשר תכניות נקודתיות למגדלים ברמת גן ללא הצגה ואישור של תכנית מתאר לנושא הבניה לגובה, כך שתהווה מדיניות שקופה, המאושרת גם ע”י הוועדה המחוזית וגם ע”י הציבור. חוסר ההתאמה בין יעדי האוכלוסיה ליעדי הבינוי הגבוה והאחוז הגבוה של תכניות אלו מעוררים מחדש את הדאגה כי הליכי אישור נקודתיים יובילו את העיר לכאוס פיסי ותחבורתי, אשר ייתן את אותותיו השליליים גם בהיבטי הסביבה והחברה בעיר.

לפי הוראות התכנית, ניתן לקדם פיתוח של בנייה לגובה בכל שטח העיר הבנוי והעדרם של מנגנונים לעידוד ותמרוץ הבנייה לגובה דווקא באזורים אלו ואיסור בנייה בעלת מאפיינים אלו במתחמים אחריםנעדרים מהוראות התכנית.

התכנית מציעה מגבלת ציפוף של עד 40 יח”ד/דונם אשר ניתנת לחריגה בתנאים. רמת צפיפות זו חריגה ביחס לצפיפות שנקבעה בתמ”א 35 אשר עומדת על 12-24 יח”ד/דונם. אפשרויות לחריגה על פי התמ”א אינן מכוונות ליצירת אזורים שלמים או מתן היתר לחריגות מראש, כפי שמשתמע מהתכנית לרמת גן.

התכנית מסמנת אזורים לעדיפות לבניה גבוהה. מערכת הסעת המונים צריכה להיות תנאי לבנייה בצפיפות גבוהה. במקרה הנדון, התכנית בחנה וקבעה את המיקום והפריסה של הבנייה לגובה ללא התייחסות לקריטריון זה וכמובן מבלי לחייב הקמה והפעלה של מערכות הסעת המונים בטרם אכלוס המבנים.

במסגרת התכנית מותרת הקמה של חנייה תת-קרקעית בשצ”פים. עם זאת, קריטריונים לגודל החניונים ומרכיביהם השונים כגון מניעת חלחול, מיקום ועיצוב פתחי ארובות פליטת המזהמים ועומק שתילה מינימאלי, אינם מוסדרים. התכנית קובעת כי הבניה לגובה היא אמצעי לפיתוח שצ”פים, עם זאת היא איננה קובעת מנגנון לתחזוקה ארוכת טווח. כאמור לעיל, עמדתנו היא כי יש לאסור על פיתוח חנייה מתחת לשצ”פים. יש לציין כי במחוז ת”א נערכת עבודה בנושא אשר מסקנותיה ישפיעו על אפשרות זו. ועוד, החלפת מחסור אחד במשנהו גם היא אינה צעד נבון והמחסור בשטחים ציבוריים פתוחים בערים ותיקות, כמו רמת גן, כמעט ודאי. לאור כך, המחסור בחניה אינו חשוב ממנו, אלא להיפך.

במכתבנו לעיריית רמת-גן שבסימוכין, התייחסנו להיבט שיתוף הציבור בתכנון ולשקיפות בניהול העירוני. בהיבט זה ראוי לציין את העדרו של תהליך שיתוף ציבור במסגרת הכנת תכנית המתאר. תהליך זה הוא תהליך מכריע על איכות חייהם של תושבי רמת-גן במשך טווח התכנית ואף שנים רבות לאחריה, ולאור זאת היה ראוי לשתפם בקביעת אופי התכנית והחזון העירוני-תכנוני שמוצא את ביטויו הסטטוטורי בתכנית המתאר.

אנו מוצאים לנכון לדרוש מהעירייה למלא את חובתה ולגבש תכנית סטטוטורית אשר תסדיר את הפיתוח העירוני בהיבט זה. תכנית זו נדרשת להגדיר היכן מותר ואסור לבנות בנייה לגובה, אילו תנאי סף מאפשרים את הבנייה מסוג זה, מהם הקריטריונים שלפיהם ייבחנו ויאושרו תכניות בנייה לגובה, מהן המטלות הציבוריות הנדרשות בשל השפעתה המאסיבית של אופי בנייה זה, מהו התזמון המוצע לפיתוח ומהם האמצעים לצורך שמירה על איכות החיים ושיפורה בעבור האוכלוסייה הקיימת והצפויה וכן בכדי לייצר וודאות תכנונית שתטיב הן עם יזמי הבנייה , הן עם תושבי רמת- גן והן עם מוסדות התכנון החשופים ללחצים חיצוניים. אנו מצפים כי ההארות וההתייחסות לתכנית יתרמו לקידומה של תכנית טובה יותר בעבור תושבי רמת-גן בהקשר להיבט הבניה לגובה בעיר ולהשתלבות העתידית של העיר במחוז הצפוף במדינה.

עיתון גלובס מדווח שמבקר המדינה הודיע לתנועת אומ”ץ שהוא בודק את השתתפותו של ראש העיר, צבי בר, בכנס לקוחות פרטי  לקראת גיבושה של קבוצת רכישה לבניית מגדל דירות סמוך לפארק הלאומי ברמת-גן וזאת בעקבות תלונה שהגישה התנועה בעניין זה. תגובת העירייה הייתה שצבי בר מסייע לכל יוזמה בעיר.

תוכנית רג1349 שעוסקת בפינוי בינוי ברחוב סמדר בשיכון ותיקים תידון ביום חמישי ה 18.3.2010 שעה 8:30  בבית המשפט המחוזי תל-אביב בפני כבוד השופטת שרה ברוש וזאת בשל עתירת תושבי השכונה שמתנגדים לבנייה של 3 בניינים של 10 קומות עם 60 יחידות דיור  בשל עומסי תנועה, צפיפות ושינוי אופי השכונה.  פרטים נוספים ניתן לקרוא בכתבה ב nrg.  פעילי השכונה מצפים שלדיון יגיעו תושבים גם משכונות אחרות לאות סולידרויות.

כתבה של נועה קושרק בהארץ מדווחת על דו”ח של עמותת “אדם, טבע ודין” שחושף התנהלות לא אחראית של עיריית רמת-גן בנושא הבנייה לגובה כאשר מצד אחד מכינים תוכנית מתאר שמגדירה באיזה אזורים תותר בנייה נמוכה ובאלו אזורים בנייה לגובה ומצד שני מקדמים באופן נקודתי בניית עשרות מגדלים שסותרים את תוכנית המתאר שמתגבשת. הדו”ח מזהיר כי "הליכי אישור נקודתיים יובילו את העיר לכאוס פיזי ותחבורתי, אשר ייתן אותותיו השליליים גם בהיבטי הסביבה והחברה בעיר". מחברי הדו”ח פנו בדרישה לראש עיריית רמת גן, צבי בר, שהעירייה תמלא את חובתה “לגבש תוכנית סטטוטורית שתסדיר את הפיתוח העירוני בנושא זה". באופן לא מפתיע תגובת העירייה לדו”ח כלל לא מתייחסת לסוגיית העדר התכנון ורק מציינת את מה שאין עליו כל מחלוקת ש"הבנייה לגובה היא המהלך הירוק ביותר, אשר ייתן תשובה לביקוש הגדל והולך למגורים במרכז הארץ, ויאפשר יצירת שטחים ציבוריים של גינות וריאות ירוקות".