מאבק גן הקופים ברמת-גן

ביום רביעי, כ’ באלול תשס"ט – 9.9.09,  בין השעות 16:30-09:00, יתקיים בבית דגן הכנס השנתי השלישי בנושא:  עצים בוגרים בישראל – הגנה על עצים בתהליכי תכנון ופיתוח

להלן ההודעה על הכנס:

"בישראל עשרות אלפי עצים בוגרים עתיקים וקדושים בבר, בנוף, בשמורות, בצדי דרכים, בגנים ציבוריים ופרטיים ובגינון העירוני וההתיישבותי. העצים הם חלק נכבד ומשמעותי מנוף הארץ, הם זכר לעבר, סמל ההווה ותקווה לעתיד. לעתים בשל חוסר מודעות, פיתוח ונדל"ן, וכן עקב הזדקנות העצים, כריתתם או חוסר טיפול בהם – מתנוונים חלק מעצי ארצנו.

בכנס שהתקיים לפני כשנתיים, הוצג נושא זה והועלה לסדר היום הציבורי. השנה יוקדש הכנס ברובו להגנה על עצים בתהליכי תכנון ופיתוח; נעסוק בתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה, המחייב קבלת חוות דעת מפקיד היערות בכל תכנית עקירה או העתקת עצים, נדווח על תיקון בפקודת היערות – צו אילנות מוגנים, נבשר על ההתקדמות בפעילות למען שמירת העצים, יוצגו פרויקטים לשימור עצים ולטיפול בהם, יסופרו סיפורים אישיים וכן יועלו הצעות לעידוד הציבור לטיפוח ולשמירה על עצי ארצנו.

הכנס מיועד למתכנני ערים, אדריכלי נוף, אישי ציבור העוסקים בשימור ובפיתוח, אנשי הגופים הירוקים בישראל, אנשי מורשת העם והארץ, מחנכים ומורים לטבע, מדריכי ידיעת הארץ, מתכננים, מנהלי מחלקות וגננים – במטרה לעודדם לעשייה למען שמירת העצים.

הכנס מתקיים במסגרת הוועדה הבין-משרדית לטיפול ולשימור עצים בוגרים במשרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך, וקק"ל; ובשיתוף משרד השיכון ומשרד הפנים."

לפרטים על תוכנית הכנס וטופס הרשמה לחץ כאן.

החברה להגנת הטבע יזמה עצומה אלקטרונית הקוראת להפעיל את הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן בהקדם האפשרי.

להלן נוסח העצומה:

• אנו רואים בהקמת הקו האדום של הרכבת הקלה מהלך הכרחי לפתרון בעיות התחבורה והסביבה ושיפור איכות החיים באזור גוש דן.
• גודש התנועה החריף בגוש דן גורם להשפעות שליליות קשות על הסביבה, החברה והכלכלה של מדינת ישראל כתוצאה ממפגעי זיהום אוויר ורעש, פליטת גזי חממה, פגיעה בשטחים הפתוחים ואובדן שעות עבודה למשק. הפתרון לבעיה זו הוא קידומה של מערכת איכותית ויעילה להסעת המונים, אשר תפחית את התלות ברכב הפרטי ותתרום לצמצום ניכר של מספר כלי הרכב הנעים בתחומי מטרופולין תל אביב.
• אין סיבה שמחלוקת סביב הסדרי מימון תמנע את מימושו של פרויקט אשר רבים מסכימים לגבי הכרחיותו מבחינת תחבורה, סביבה כלכלה ואיכות חיים. בפרויקט הושקעו עד עתה מיליוני שקלים ואושרו תוכניות רחבות היקף, שלא ייתכן שיירדו לטמיון.

• מספיק עם העיכובים, יש להשלים את פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בהקדם האפשרי. כל עיכוב נוסף בביצוע פרויקט זה, לא כל שכן- ביטולו, משמעותו החרפת בעיית התחבורה בגוש דן על כלל השלכותיה השליליות.
  אנו קוראים לשרי האוצר והתחבורה לגלות נחישות ואחריות ביחס למצב הסביבה, החברה, הכלכלה ואיכות החיים במדינת ישראל ולפעול ככל העולה בידם למימוש פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בהקדם האפשרי.

לחתימה על העצומה לחץ כאן.

החלטת בג”צ: “העתירה הופנתה כנגד החלטתו של הממונה על היערות לבטל את רישיון הכריתה שניתן לעץ אקליפטוס בן 70 שנה שהוא לדעת פקיד היערות עץ שאין ראוי משיקולי יערנות מקצועיים ושיקולי נוף לכרות אותו.

בדיון הקודם שקיימנו הפנינו תשומת לב הגורמים שהיו מעורבים באישור התכנית לבניה במקום, כדי לקבל את עמדת רשויות התכנון ביחס לשאלה אם במהלך אישור התכנית היו הרשויות מודעות לקיומו של העץ במקום ולצורך לכרות אותו.

לאחר שקיבלנו את עמדות המשיבים מתברר כי עמדת הוועדה המקומית ועמדת יושב- ראש הוועדה המחוזית בעניין אינן זהות. לעותרים טענות שונות כנגד פגמים שנפלו בהחלטת פקיד היערות ואף הציגו חוות דעת נגדית; אנו לא נכריע בין חוות דעת המומחים, כאשר לפנינו חוות הדעת המקצועית של הרשות המוסמכת ואין לנו עילה להתערב בה על אף הפגם הנטען הנובע מההחלטה על החזרה מהיתר. אשר
על כן החלטנו לדחות את העתירה.

איננו רואים לנקוט עמדה במסגרת עתירה זו שעניינה מצומצם כאמור, לשאלת חוקיות היתר הבניה שניתן לעותרים, ועניין זה הוא מעניינן של ועדות התכנון ואינו עומד להכרעה לפנינו. אנו מניחים כי ועדות התכנון אף יביאו בחשבון את הצורך להתחשב בזכויות העותרים בעומדן אל מול ההחלטה שלא לכרות את העץ. אשר על כן העתירה נדחית.”

הגיבוי שנתן בג”צ בהחלטתו לפקיד היערות חשוב מאוד למקרים עתידיים בהם יועמדו בסכנה עצים ראויים לשימור. בהקשר זה יצויין שעצים רבים בגן הקופים הם בני 70 שנה כולל עצי אקליפטוס.

לקריאת חוות הדעת של פקיד היערות שחשובה מאוד למאבקים עתידיים  לחץ כאן.

העיתונאי דותן לוי מדווח היום ב”כלכליסט” על פתרון שמסתמן לכאורה לפרשת ארלוזורוב 36 באמצעות אכלוס הבניין ע”י סטודנטים ללא רכב(לקריאת הכתבה לחץ כאן). את הפתרון מנסה לקדם חבר המועצה רועי ברזילי שעומד בקשר עם קבוצת הרוכשים של ארלוזורוב 36 ועם ועד התושבים. בימים הקרובים תגובש תגובת התושבים ותמסר לרועי ברזילי. 

עשרות תושבים משכונת גן הקופים קדמו היום (15.7.09) את חברי המועצה בשלטי מחאה ובקריאות בגנות 1050ג בשעה שהגיעו לבית דורון לישיבת מועצה. הסיבה למחאה היא שלאחר ישיבת המועצה נקבעה ישיבת מליאת ועדת התכנון והבנייה אשר הייתה אמורה לדון בהפקדת 1050ג. לאחר תחילת הישיבה בקשו התושבים המוחים להכנס לאולם הדיונים שכן דיוני המועצה אמורים להיות פתוחים לציבור. אך מתברר שלמרות שבבית דורון יש אולם שיכול להכיל יותר ממאה אנשים, נבחר אולם קטן ושוב חזרה התופעה  המוכרת של תושבים שמבקשים להכנס לדיוני המועצה ונדחים. לאחר המתנה מתוחה מחוץ לאולם התברר שישיבת מליאת ועדת התכנון והבנייה נדחתה, ככל הנראה בחודש וחצי.

הסיבה לדחיה היא ככל הנראה  לחץ של מספר רב של חברי קואליציה שמעדיפים גיבוש הסכם פשרה שיהיה מקובל על כל הצדדים. אחד מהם, רועי ברזילי, הפיץ לפני קיום הישיבה מכתב לכל חברי המועצה בו הציע את התוכנית הבאה:

1. הואיל וחבר המועצה אילן מאירי מצא שותפים פוטנציאלים על 3 מבין 5 הקומות, העירייה תפעל בשיתוף אחד המוסדות האקדמיים לקניית שתי הקומות העליונות למגורי סטודנטים בפיקוח של העדר שימוש ברכב.

2. העירייה בשיתוף אחד או יותר מהמוסדות להשכלה גבוהה בעיר תרכוש את המבנה ותפעיל יחידת ניהול בשיתוף עם אגודות הסטודנטים להפעלת מגוריי סטודנטים במבנה.

3. מציאת יזם פרטי לרכישת הנכס בתנאים מקובלים: מגורים לסטודנטים בלבד ללא כלי רכב.

בתגובה כתב חבר המועצה אילן מאירי לכל חברי המועצה את הדברים הבאים: הצעתו של חבר המועצה רועי ברזילי מבורכת וישימה. בשיחות שניהלנו, חברת המועצה חני נחמיאס ואני עם הועד המנהל של בעלי הדירות בבנין, הבאנו בפניהם כוונה של עמותת אספרגר (אפ"י) לרכוש 24 דירות. הפתרון הזה זכה בברכתם. בעלי הדירות, שמשלמים מזה זמן רב משכנתא על דירות שאינם יכולים לממש, מודעים לבעיתיות של 1050ג’. מנסיונם בהתנהלות עם ועד השכונה, הם חוששים מאוד מהסתבכות המשפטית שתבוא בעקבות אישור התוכנית ומעדיפים למכור מייד את הדירות לצד שלישי. התנאי היחיד שהם הציבו הוא למכור את כל הדירות ולא את חלקם. במידה ובעמותת אפ"י (אספרגר) יחושו שהעיריה מדברת בקול אחד ומסייעת להם להגשים את רצונם בבנין זה, ובנוסף יימצא פתרון ל- 16 הדירות האחרות בבנין – ברוח הצעתו של חבר המועצה ברזילי, יהיה ניתן להשלים את המכירה בתוך זמן קצר. יש בבנין 2 מעליות וככל הנראה יהיה ניתן לאפשר לכל אחת מהקבוצות כניסה נפרדת וחיים עצמאיים ונפרדים לכל קבוצת אוכלוסיה. אחת הקבוצות תתפרס על 24 דירות בשלוש קומות והשניה ב16 דירות ב-2 הקומות הנותרות. אני מאמין שאם הנהלת העיר תאמץ את הרעיון ותדחף להגשמתו, זה יקרה – ומהר.

דחיית הישיבה הינה הישג משמעותי (גם אם זמני) לתושבים שהתנגדו נחרצות להפקדת תוכנית 1050ג. לאור דחיית הישיבה צפוי שיעשה מאמץ מרוכז למצוא פתרון, ככל הנראה גם תוך שיתוף נציגי התושבים השואפים לפתרון שיבטיח שהבניין לא יהיה לנטל על סביבתו, ובפרט לא יאיים על שלמותו של גן הקופים.

חבר המועצה ישראל זינגר (רמת-גן הירוקה) הגיש שאילתא חדשה בעניין ארלוזורוב 36:

“בזמנו, כשהוגשה בקשת היזמים להקמת הבניין ברחוב ארלוזורוב 36, התחשבה העירייה בכך שבבניין זה הקיר בחזית היה מיועד לשימור והפקיעה פחות שטחים לצרכי ציבור (כידוע, במקרה רגיל, מפקיעה העירייה עד 40% משטח המגרש-לצורך הרחבת כביש ו/או מדרכה, מגרש משחקים, גן ילדים, ספריה עירונית, ועוד).

בינתיים, הקיר המיועד לשימור לא קיים כרגע , לכן אין בבנין שנבנה, למיטב ידיעתי, כל אלמנט של  שימור.

 לאור המתואר לעיל אני מבקש לשאול:

א.    מהו השטח במ”ר  שהעירייה הפקיעה לטובת הציבור במקרה זה ואיזה אחוז משטח המגרש   

      מהווה השטח שהופקע?

ב.     האם היזמים הפקידו, כנדרש, ערבות בנקאית, לאבטחת שימור הבניין ו/או הקיר בחזית?

ג.       אם לא, מי אישר להם לא לעשות כך? אבקש לקבל צילום כל המסמכים הרלוונטיים.

ד.     אם כן, מהו סכום הערבות שהעירייה דרשה מהם להפקיד? אבקש לקבל צילום כל המסמכים הרלוונטיים.

ה.    אם כן, האם בעקבות “היעלמות” הקיר, חלטה העירייה את הערבות, כנדרש? אבקש לקבל צילום כל המסמכים הרלוונטיים.”

חוות דעת מפורטת שהכין עו"ד לרינמן המייצג את תושבי שכונת גן הקופים ואשר נשלחה לחברי מועצת העיר קובעת כי:
"תכנית רג/1050/ג אותה אתם מתבקשים להפקיד היא:

א. אינה כדין, בהעדיפה אינטרס פרטי על האינטרס הציבורי של אכיפת החוק, ושל הימנעות מצפיפות חנייה וצפיפות דיור. זאת במיוחד, כשהאינטרס הפרטי בתכנית הינו אינטרס של יזמים, שבנו את הבניין במלואו ללא היתר (על פי קביעות ועדות תכנון ובית משפט).

ב. אינה כדין, בהתעלמה מהשיקול המחייב של אי מתן עידוד לעבריינות בתחום התכנון והבנייה.

ג. איננה תכנית הנמצאת בסמכות ועדה מקומית.

לפיכך,  על הועדה להימנע מלהפקיד את התכנית.

 לקריאת חוות הדעת המלאה לחץ כאן.

העיתונאי מיכאל מירו מראיין בתוכניתו “בדרך אל הטבע” ששודרה ברשת ב’ בתאריך 11.7.09 את אחד מחברי ועד תושבי שכונת גן הקופים על ההתפתחויות האחרונות במאבק.

לשמיעת הראיון ( כ 5 דקות)

במסגרת הנסיונות למצוא לארלוזורוב 36 פתרון שלא יטיל מעמסה כבדה על הסביבה ושלא ייצור מציאות שתעלה שוב רעיונות שיפגעו בגן הקופים העלו מספר תושבים מהשכונה רעיון להפוך את ארלוזורוב 36 לבניין משרדים. אחד התושבים גם שלח מכתב לצבי בר בזו הלשון: ” ברצוני להזכיר לכבודו, שלפני שנים רבות היה סכסוך דומה ברחוב החשמונאים. הסכסוך נגמר בפשרה, כשהבנין שהיזם רצה לבנות (בית מלון), הפך להיות המשרד של הביטוח הלאומי. אולי אפשר גם הפעם למצוא פשרה שתוריד את כולם מהעצים. למשל, שהעיריה תאמץ את הבנין למשרדים, ואז לא תהיה שום בעיה של חניה בלילות!” בתשובה ענה מהנדס העיר:”הצעתך תיבחן על ידי ביחד עם בעלי הבניין בחיוב. אם בעלי הבניין יסכימו, אעלה ההצעה לדיון הוועדה המקומית לתכנון ובניה”.

להלן פנייה לחברי המועצה לקראת הדיון על הפקדת תוכנית 1050ג שיתקיים ב 15.7.09

רקע:

בארלוזורוב 36 פינת מעלה הצופים (בקרבת “גן הקופים”) עמד עד יוני 2006 מבנה ישן בסגנון באוהאוס עם שתי קומות מעל קומה מסחרית שכלל 10 יחידות דיור.

 התב”ע מאפשרת תוספת של 3 קומות לבניין הישן אך קובעת שאם יהרס הבניין הישן יש לבנותו מעל מרתף חניה.

 התב”ע מאפשרת הסבת הבניין למבנה ציבורי עם 40 יחידות דיור בגודל 30 מ”ר כ”א לשימוש סטודנטים של  מכללת שנקר וחוסים אך קובעת כי אם ישמש הבניין למגורים  גודל יחידה מינימאלי יהיה 60 מ”ר, כלומר 20 דירות לכל היותר.

התב”ע קובעת מפורשות שהחניה היא על פי התקן. 

ההיתר שהוצא ניתן בהנחה שהבניין הישן יישמר – בפועל היזמים הרסו את הבניין הישן ובנו בניין חדש ללא מרתף חניה. 

 ההיתר שהוצא לבניית 34 דירות ניתן בהנחה שייעוד הבניין הוא סטודנטים של שנקר וחוסים – בפועל כבר בעת הוצאת ההיתר לא היה שום קשר למכללת שנקר, אך למרות זאת היזמים בנו בניין חדש עם 40 דירות.

העירייה לא עשתה את חובתה ולא פעלה כנדרש ממנה נגד עבירות הבנייה. התארגנות תושבים משכונת גן הקופים הביאה להתערבות הפרקליטות שבצעד חריג המעיד על החומרה הרבה של המעשים לקחה את ניהול ההליכים המשפטיים מידי העירייה. התערבות זו הביאה להוצאת צו שיפוטי נגד המשך הבנייה ושימוש בבניין. היזמים ניסו להכשיר את עבירות הבנייה באמצעות “היתר תיקונים” אך דרישתם נדחתה ע”י הועדה המקומית וועדת הערר המחוזית. עתירה מנהלית שהוגשה בעניין זה ע”י היזמים טרם נדונה. כעת מנסים היזמים להשיג את אותה מטרה באמצעות 1050ג.  למרבה הצער אותם גורמים שהפגינו אוזלת יד נוכח עבירות הבנייה נותנים עתה יד להכשרתן באמצעות 1050ג.

מטרות 1050ג הן:

1. לוותר על הדרישה למרתף חניה למרות שהבניין חדש ואינו תוספת לבניין הישן.
2. לאשר 40 דירות דירות למגורים במקום 20 דירות למגורים (באותו שטח).
3. להכשיר אי עמידה בתקן החניה בגבולות המגרש כך שיווצר גרעון של יותר מ 30 חניות. עבור החניות החסרות ישולם כופר חניה.

שאלות ותשובות:

למה תושבי שכונת גן הקופים מתנגדים ל 1050ג?

התושבים מתנגדים כיון שאכלוס הבניין עם מחסור של למעלה מ -30 חניות יגרום למצב בלתי נסבל מבחינת עומס החניה.

הבניין כבר עומד כמעט גמור. מה אתם רוצים, שיהרסו אותו?

אנחנו רוצים פתרון שיבטיח שצורכי החניה של הבניין יבואו על סיפוקם בגבולות המגרש.

האם קיים פתרון כזה?

זה לא תפקידנו להציע פתרון, אבל ברור שיש כמה פתרונות אפשריים. למשל:

1. התאמת הבניין לדרישות התב”ע בנוגע לדירות למגורים ע”י איחוד דירות קיימות כך שמספר הדירות לא יעלה על 20, ובנוסף להכשיר עוד חניות בקומת הקרקע או באמצעות חפירת מרתף חניה מתחת לבניין הקיים (כפי שנעשה במקומות שונים בתל-אביב).
2. מכירת הבניין בשלמותו למכללה/אוניברסיטה ו/או עמותה למען חוסים תוך קביעת מנגנון  ברור וניתן לפיקוח שיבטיח שצורכי החניה של הבניין לא יעלו מספר החניות שקיים בפועל.

קבוצת הרכישה מורכבת מאנשים רבים והדירות כבר מחולקות ביניהם. יהיה קשה מאוד למצוא פתרון שיחייב את כולם. לכן לא בטוח שהיזמים יסכימו לפתרונות שאתם מציעים.

מצד אחד, איננו מחפשים להעניש את היזמים באמצעות הפתרונות המוצעים. מצד שני, אסור שהמצב שהם יצרו בשטח בניגוד לכל דין יהווה סיבה לתת להם הקלות על חשבון הציבור. אנו בטוחים שאם ליזמים יהיו ברורים התנאים בהם יינתן לבניין טופס 4 הם בסופו של דבר ימצאו בעצמם את הפתרון.

מה רע כל כך לאשר את 1050ג כמו שהיא ולפתור את בעיית החניה באמצעות חניון בכופר היישוב?

אין סיבה לייצר מחסור של למעלה מ 30 מקומות חנייה ולנצל משאב ציבורי לצורך פתירת בעייה שנוצרה בשל בעלי היתר שעשו דין לעצמם. מלבד זאת גם לראש העירייה ברור לחלוטין שחניון בכופר היישוב אינו יותר ממס שפתיים. במוקדם או במאוחר יעלה הפתרון של חניון בגן הקופים שאנו דוחים בכל תוקף.

מה כל כך רע בגן הקופים? ראש העירייה ומהנדס העיר אומרים שגן הקופים לא ייפגע בכלל.

גם אם נניח שחניון בגן הקופים לא יפגע בו, וגם אם נניח שהיזמים ישלמו בין 10,000 ל 15,000 דולר פר חניה חסרה, עדיין מדובר בפתרון שיעלה לקופת העירייה יותר מ 1.5 מליון דולר זאת בנוסף לניצול קרקע ציבורית. איפה ההגיון להשקיע סכום כל כך גדול מהקופה הציבורית רק כדי לפתור בעיה שאין סיבה ליצור אותה מלכתחילה. מלבד זאת, אנו ראינו את התוכנית הספציפית שטופלה ע”י מחלקת ההנדסה והחניון ומדובר בתוכנית שתפגע בצורה קשה ובלתי הפיכה בגן הקופים.

אומרים לנו ש1050ג היא ביצוע של הסכם פשרה עם הפרקליטות. האם זה נכון?

אין עיוות גדול מזה. היזמים הוהפרקליטות הסכימו שהצו השיפוטי יוסר אם ישתנה המצב התכנוני של הבניין. בשום מקום לא נאמר שהפרקליטות תומכת בהלבנת עבירות הבנייה באמצעות שינוי התב”ע. אם זאת הייתה עמדתה היא לא הייתה טורחת לקחת את ניהול העניינים המשפטיים מידי העירייה. צריך לקרוא את בקשת הפרקליטות להפסקת הבנייה כדי להיווכח  ש1050ג היא הדבר האחרון שרוצה הפרקליטות.

מה יקרה אם המועצה תדחה את 1050ג?

יש להניח שהיזמים ימהרו למצוא פתרון. כבר כעת יש מגעים בין היזמים לעמותת אפי שפועלת למען לקויי אספרגר ולא מן הנמנע שניתן יהיה לעניין בבניין גם מוסדות להשכלה גבוהה.

מה יקרה אם המועצה תאשר את 1050ג להפקדה?

החלטה כזו רק תגרום להארכת הסבל של כל הגורמים. היזמים ימשיכו להשלות את עצמם שהם יצליחו לקבל את מבוקשם וההליכים המנהליים והמשפטיים יימשכו עוד שנים רבות.  הליכים אלה יחייבו הוצאת כספי ציבור בנוסף לכספים הרבים שהוצאו עד כה (50,000 ש”ח שנדרשה העירייה לשלם לתושבי שכונת גן הקופים על פי החלטת השופטת ד”ר מיכל אגמון-גונן בשל מחדליה  וכן דמי טרחה  ששלמה העירייה לעורכי הדין שיצגוה בהליכים המשפטיים) ויביאו להתבזות נוספת  של הרשות המקומית בעיני הציבור.

האם יש עוד סיבות לדחות את 1050ג?

כנציג ציבור עליך לחשוב על המשמעות הציבורית של 1050ג. אישור תב”ע חדשה שכל מטרתה הענקה בדיעבד של חותמת כשרות לעבירות בניה  בעלות השלכות סביבתיות קשות  שולח מסר שכדאי להיות עבריין בנייה בישראל.

שאל את עצמך אם היית מעלה על דעתך לאשר תוכנית כזו אם הבניין לא היה עומד.

האם היית מאשר תוכנית של 40 דירות מגורים חדשות עם פחות מ 10 חניות תקניות?

אם לא, אין שום סיבה שתאשר את 1050ג רק מפני שהבניין עומד.