מאבק גן הקופים ברמת-גן

להלן מכתבו של חבר המועצה ישראל זינגר (רמת-גן ירוקה) למהנדס העיר בנוגע להתפתחויות האחרונות בפרשת המבדיל 2:

הנדון: המבדיל 2 – האם ועדת בנין עיר "מצפצפת" על החלטות בתי-המשפט?

1. בקשר לפרויקט הנ"ל, הובא לידיעתי לאחרונה, כי היזם של הפרויקט הגיש תביעה נגד העירייה, על סך של מאות אלפי שקלים – על ה"עיכובים" שנגרמו לו במהלך הבניה.
2. בדיון בבית-במשפט לעניינים מקומיים ת"א, ביום 12.3.08, בפני כב’ השופטת איילה גזית, העדת כדלקמן: "אני יכול לשבת איתם ולאמר מה שאמרתי להם ביום שנודע לנו. שהגיע המבקש אמרתי לו מה הוא צריך לעשות. אמרתי לו להגיש תבע שתכשיר את השרץ וזה אמור לקחת חצי שנה. אלה ההוראות הקבועות בחוק. אין שום דרך לעשות את זה בהליך יותר זריז. אני גם חצי שנה לא מבטיח. יהיו כאן הרבה מתנגדים וזה יתגלגל לועדת ערר. אין שום דרך אחרת. כרגע הבנייה היא בנוסף לבנייה הקיימת והתבע היא בנוסף לבנייה הקיימת. יש הבדל מהותי שהרקע שלו מתועד, אם צריך." מפרוטוקול הדיון והתצהירים ניתן להבין כי מדובר היה בסטייה ניכרת שחייבה הגשת תכנית מחדש כאמור בחוק התכנון והבנייה. בפועל, בועדת רשות הרישוי, בישיבה 2009003, ביום 5.3.09, "הכשירה העירייה את השרץ" (כדבריך אתה עצמך לעיל), ללא כל פרסום לציבור. בכך בעצם מנעה את זכות בסיסית של הציבור לטעון את טענותיו, במידה והיו כאלה. יתר על כן, על פניו נראה כי מהלך זה שבוצע יצר לכאורה תנאים נוחים ליזם לתבוע את העירייה, שכן למעשה מודה העירייה כי לא היה מדובר בסטייה ניכרת, שחייבה את צו הפסקת העבודה וזאת בניגוד גמור לעדויות שנתנו בבית המשפט שיש לגביהם תיעוד מלא. אבקש לקבל הסבר לסתירה המוחלטת בין עדותך בבית המשפט לבין המהלכים בפועל בהם נקטה העירייה.
3. היזם הגיש ערעור ובית המשפט המחוזי, כב’ השופטת עפרה סלומון-צ’רניאק, אסרה על הבניה במרתף, קומת הקרקע והקומה הראשונה.
4. דיון בנושא מתוכנן להיות במהלך ינואר. בפועל נראה, על פי מה שנמסר לי, כי היזם המשיך בבניה גם בחלקים אלו של הבניין. אבקש לדעת כיצד פעלה העירייה לאכוף את החלטת בית המשפט.
5. עוד קבעה כב’ השופטת עפרה סלומון-צ’רניאק "..להדגיש כי אם ימשיך המערער בבניית הבניין הוא עושה כן על אחריותו בידעו כי גישת המדינה נכון לעכשו היא שהיא תבקש במסגרת התיק העיקרי להרוס את הבניין באם ימצא חייב בדין".
6. שאלתי: האם נהגה במקרה זה העירייה, ואתה אישית בתוך כך, בניגוד לעמדת בתי-המשפט?

בכבוד רב,

ישראל זינגר

חבר מועצת העיר

העתקים: חברי מועצת העיר, חברי ועדת בנין עיר, גב’ גילה אורון – ממונה על מחוז ת"א במשרד הפנים

ביום ראשון הקרוב, ה-3 בינואר 2010, בין השעות 18:30 ל-21:00 במכללת שנקר יתקיים המפגש הראשון של הפורום הירוק לאיכות החיים ואיכות הסביבה ברמת גן. המפגש יתקיים בבניין מיטשל רחוב ידע עם 8, רמת-גן.

להלן ההודעה על הכינוס:

לראשונה ברמת גן: "פורום ירוק" של תושבים ופעילי סביבה שיפעלו למען איכות החיים והסביבה בעיר, בסיוע החברה להגנת הטבע. הפורום החדש יושק ברמת גן ביום א’ הקרוב, 3 בינואר 2010

תושבים ופעילי סביבה מרמת גן, בסיוע החברה להגנת הטבע באזור תל אביב, מקימים "פורום ירוק" שיפעל לקידום איכות החיים והסביבה בעיר. הפורום יהווה כוח אזרחי לקידום פתרונות שונים בסוגיות של תחבורה, שטחים פתוחים, טבע עירוני, שקיפות, השתתפות הציבור בתכנון העיר ועוד.
הפורום החדש מוקם על פי מודל הפועל זה למעלה מעשור בעיר תל אביב-יפו, שם תרם הפורום הירוק המקומי, בסיוע החברה להגנת הטבע באזור תל אביב, למעורבות התושבים בקידום איכות החיים והסביבה בעיר, והעלה לסדר היום העירוני נושאים סביבתיים רבים.

העיר רמת גן מתמודדת כיום עם סוגיות סביבתיות רבות, ביניהן: צמצום שטח הגנים הציבוריים ההיסטוריים, מחסור בתשתיות לתחבורה בת-קיימא (כגון תחבורה ציבורית או אופניים) ומחסור בשקיפות ובשיתוף ציבור מצד הרשות המקומית. הצורך בפעילות אזרחית לטיפול בסוגיות אלה ואחרות הביא תושבים, נציגי שכונות ופעילי סביבה מרחבי רמת גן לגבש ביחד עם החברה להגנת הטבע באזור תל אביב את הפורום החדש.

הפורום הירוק לקידום איכות החיים והסביבה ברמת גן יושק ביום ראשון הקרוב, 3 בינואר 2010, בין השעות 18:30 ל-21:00, במכללת שנקר, רחוב ידע עם 8, בניין "מיטשל".
במפגש יספרו דוברים שונים על הישגי פעילות אזרחית סביבתית בארץ ובעולם, יוגדרו החוזקות והאתגרים הסביבתיים ברמת גן, יגובשו דרכי עבודה משותפות ויוקמו צוותים להמשך הפעילות.

למידע נוסף ניתן לפנות לתמר נויגרטן מהחברה להגנת הטבע באזור תל אביב
טלפון: 054-4779187, דוא"ל: mishmarha@gmail.com

להלן כמה ציטוטים ממאמרו של יובל יועז בגלובס שנכתבו בהקשר של מעצרו של ראש עיריית בת-ים:

“השחיתות האמיתית, רחבת ההיקף, הממוסדת, הידועה באופן כזה או אחר לכל אזרח המדינה, איננה מצויה בשלטון המרכזי אלא ברשויות המקומיות. בעיריות, במועצות התכנון והבנייה, בוועדות המכרזים. במקומות שאליהם העיתונות הארצית כמעט שאיננה מגיעה, וזו המקומית חלשה מדי, או מקושרת מדי, או סמוכה על השולחן מכדי לדווח באומץ על ניגודי העניינים, על מינוי המקורבים, על הטיית המכרזים, על העלמת העין מחריגות בנייה…

בית הגידול של השחיתות השלטונית מצוי בחדרי הפקידים, בוועדות המכרזים ובוועדות התכנון והבנייה. לשם כך הפעיל היועץ המשפטי כלים נוספים המצויים בארסנל שלו – שיתוף-פעולה עם רשות המסים והמשטרה, הנחיות יועץ לשרי הממשלה ובעלי תפקידים בכירים, הידוק הפיקוח המינהלי על תקציבים ברשויות המקומיות, הקמת יחידה לעבירות מקרקעין בפרקליטות…

החשדות לכאורה נגד ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני – ככל שיש בדברים ממש – הם אפוא רק קצה הקרחון. מערכת האכיפה הפלילית איננה מסוגלת להתמודד עם מבול השחיתויות במשקל נוצה ומשקל בינוני המתרחשות בזירה המקומית. “

כאמור, מדובר בקצה הקרחון וישנן לבטח עוד רשויות מקומיות ועוד ראשי רשויות מקומיות שראויים לבדיקה מעמיקה. בעניין זה ראוי לפקידות הבכירה ברשויות אלה לשים לב שגם הפקידות הבכירה בעיריית בת-ים נחקרה יחד עם ראש העירייה. כלומר, גם מי שלכאורה חשוד בסיוע והעלמת עין עלול לשלם את המחיר האישי.  כדאי שהדבר ישמש תמרור אזהרה וידרבן פקידים בכירים ברשויות מקומיות שעדים למעשי שחיתות לפעול ביוזמתם לבעור נגע השחיתות ברשות המקומית בה הם משרתים עוד לפני שיתעוררו באישון לילה מנקישות על דלת ביתם.

דה מרקר מדווח שההועדה המחוזית תל-אביב בראשות גילה אורון אישרה את תוכנית רג/340/ג/30 . מדובר בתכנית החלה על מבנים שתמ"א 38 – תכנית ארצית לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, חלה עליהם. התכנית החדשה מאפשרת הוספת קומה נוספת מעבר לקומה הנוספת המותרת עפ"י התמ"א. בעוד שאין ספק שחשוב שבניינים יחוזקו כדי שיעמדו ברעידות אדמה, יש להניח שיישום נרחב של התוכנית ייצור גם מחסור במקומות חניה. במקרים אלה יש הצדקה ציבורית לגמישות בנושא החניה בשטח המגרש ומציאת פתרונות ע”י הקמת חניונים ציבוריים וגביית תשלום לכופר חניה. אך גם אז יש להקפיד שהפתרונות שיימצאו לא יהיו על חשבון שטחים ירוקים (וזו גם עמדת חברי הועדה המחוזית). לאור אישור התוכנית והשלכותיה חשוב עוד יותר לעמוד בתוקף על כך שכל בניין חדש יספק באופן מלא את צרכי החניה שלו בגבולות המגרש ולא יוסיף לעומס החניה בחניונים ציבוריים.

במסגרת מאבק גן הקופים הסביר מהנדס העיר את עמדתו התומכת בהכשרת הבניין בארלוזורוב 36 כצעד הכרחי הנובע מהצורך להלחם בהתחממות כדור הארץ.  זה היה הנימוק בו השתמש מהנדס העיר כשניסה לשכנע מדוע כדאי לתושבים להסכים לרעיון החניון בגן הקופים. האמת, לא כל כך הבנו למה חניון על חשבון גן הסטורי ירוק במקום חניון בשטח מגרש פרטי מסייע למלחמה בהתחממות כדור הארץ והתייחסנו לנימוק שהושמע כלא יותר מקוריוז תמוה. כעת מתברר שהנימוק של מלחמה בהתחממות כדור הארץ עושה קמבק והפעם כדי להצדיק פרויקט פינוי בינוי בתל בנימין במסגרתו ייבנה מגדל בן 48 קומות עם 340 דירות. את הנימוק המקורי אפשר לקרוא בכתבה בדה מרקר של רז סמולסקי. גם לו היה הגיון בציפוף עירוני (כדברי דובר העירייה), מדוע יש לעשותו תוך פגיעה קשה בשכונה הסטורית ייחודית זו שיש חשיבות רבה לשימורה? כמו בכל סוגיית המגדלים ברמת-גן, השאלה היא לא אם מגדלים טובים או רעים לעיר, אלא איפה הם מועילים לעיר ואיפה הם פוגעים בה, ונימוקי העירייה לא מסבירים למה תל בנימין הוא המקום הראוי לכך.

כתבה במקומון של רמת-גן עוסקת במחלוקת חריפה בין הקואליציה והאופוזיציה במועצה סביב ההחלטה למתן פטור מהיטל השבחה לפרויקט פינוי בינוי בשדרות ירושלים. הבעיה בעניין זה (כמו גם בהחלטות אחרות של הועדה המקומית) היא שאין קריטריונים ברורים להחלטה. כיצד מחליטה הועדה המקומית על מתן הטבה כה מפליגה מבלי אפילו לספק  נתונים לגבי הערך הכספי המדויק של ההטבה ומבלי לספק הסבר מנומק להטבה שניתנה (פרט לאמירה כללית שבלי פטור לא יהיה פינוי-בינוי). הציבור ברמת-גן ראוי להתייחסות יותר רצינית ומגיע לו לדעת על בסיס מה נותנת העירייה הטבה כזו במקרה זה (ולא במקרה אחר) במיוחד בזמן שהיה כה דחוף לראש העירייה מר צבי בר  להעלות את הארנונה. ללא נתונים מדוייקים על היקף ההטבה וללא הסברים מנומקים מדוע ראוי פרויקט הפינוי-בינוי בשדרות ירושלים ליחס מיוחד, תשאר (ובצדק) התהיה לגבי הסיבות להחלטת הועדה המקומית.

לצפייה בכתבה הסרוקה בנושא הענקת פטור מהיטל השבחה ברמת-גן

דה מרקר עוסק בהרחבה בסוגיית פיצול הדירות בעקבות החלטה של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב שמטילה קנס של 230,000 ש”ח על תושב שפיצל דירה בגודל של 43 מ”ר ל 3 יחידות דיור. התופעה נדונה הן בכתבה של רנית נחום-הלוי והן במאמר דעה של אריק מירובסקי. התופעה, כידוע, אינה ייחודית לתל-אביב והיא נפוצה גם במקומות נוספים, כולל רמת-גן. נותר כעת לראות אם עיריית רמת-גן תלך בעקבות עיריית תל-אביב ותגביר את האכיפה בעניין זה גם ברמת-גן.

להלן פניה של נציגי החברה להגנת הטבע שרוצים לגבש פורום ירוק ברמת-גן:

קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע החלה את פעילותה ברמת גן לפני הבחירות המוניציפאליות ב-2008, במטרה לקדם מדיניות סביבתית בקרב נבחרי הציבור בעיר ולהגביר את המודעות הציבורית לסוגיות סביבתיות. במסגרת זו נערך סיור בעיר, פורסם דוח משמר המועצה לשנים 2004-2008 ברמת גן, ונערך כנס ציבורי גדול. לאחר הבחירות התחלנו, בשיתוף עם נציגי תושבים ועם ארגוני סביבה שונים, בתהליכים לגיבוש חזון סביבתי ומקיים לעיר, המדגיש סוגיות של שיתוף ציבור ושקיפות עירונית, תחבורה, שטחים ירוקים ועוד.

בחודשים האחרונים התקבלה בצוות הקהילה החלטה אסטרטגית להרחיב ולחזק את הפעילות ברמת גן. בעקבות חילופי תפקידים בתפקיד רכז משמר המועצה, נכנסנו עתה – תמר ואביטל – לפעילות בעיר, כשמטרתנו, בד בבד עם פרסום החזון הסביבתי לעיר, היא לגבש פורום ירוק ברמת גן – פורום של תושבים ופעילים מכלל השכונות בעיר, הפועלים לקידום איכות החיים והסביבה בעיר, מול ציבור התושבים ומול מקבלי ההחלטות בעיר (מידע על הפורום הירוק הפועל בתל אביב-יפו ועל אופי פעילותו תוכלו למצוא כאן).

כחלק מהתהליך אנו מתקדמות בהיכרות ובחיזוק הקשר עם פעילים, סוגיות ובעיות ברמת גן. ברור לנו מתמיד שמטרת-העל שלנו היא להביא בעבודה משותפת לבניית כוח אזרחי משמעותי בעיר. בנוסף לחיזוק החיבור בין ההתארגנויות השונות, נרצה לבחון אתכם באיזה תחומים תרצו להתמקצע, ללמוד ולקבל כלים לפעילות אפקטיבית, שבסופו של דבר תביא להשפעה משמעותית על תהליכי קבלת ההחלטות בעיר.

לשם כך נקיים בראשית חודש ינואר מפגש רחב, פתוח לציבור התושבים והפעילים בעיר, שבו נבחן ביחד את הסוגיות הבוערות, דרכי הפעולה המשותפות, ונמשיך במשותף בגיבוש מסמך החזון, בהמשך לעבודה שבה התחלנו יחד עם ארגוני סביבה נוספים ונציגות תושבים.

בשבוע הבא נקיים מפגש הכנה לקראת המפגש הרחב. אם יש לכם רעיונות, מחשבות, תובנות והערות בנוגע לפעילות זו, אתם מוזמנים לפנות אלינו.

לפרטים על מועד ומקום פגישת ההכנה – אנא פנו אלינו.

הזמנה למפגש הרחב תפורסם בהמשך.

בברכה,
אביטל ותמר

תמר נויגרטן – רכזת משמר המועצה  mishmarha@gmail.com  054-4779187

אביטל בריימן – רכזת תחום קהילה   3869432–052        tlv5@spni.org.il

בימים אלו שבהם העירייה מעלה את תעריפי הארנונה בכל העיר, חשוב לבדוק מי משלם מה בעיר הזאת. כפי שניתן לראות במפת אזורי הארנונה המצורפת להלן, רק חלק קטן מהעיר מסווג כאזור ארנונה א’ שבו משלמים את תעריף הארנונה הגבוה ביותר. חלקים אלה כוללים שכונות מאוד מבוססות כמו שיכון ותיקים, תל גנים וכמעט כל האזור הצפון מערבי שהוא מרכז העיר למרות שקשה מאוד לסווג את כל האזור כאזור מבוסס. למרבה הפליאה, ישנה שכונה מבוססת שצמודה לרמת חן ומאפייניה דומים להפליא לרמת-חן אך היא משום מה מסווגת כאזור ארנונה ב’. שכונה זו היא שכונת הצנחנים. במקרה זו גם השכונה שבה גר ראש העיר שלנו מזה 20 שנה. האם יש קשר בין הדברים – ישפוט כל אחד בעצמו. השאלה הבסיסית שמתעוררת היא כיצד בדיוק קובעת העירייה את אזורי הארנונה ועל פי אלו קריטריונים. עד שלא תינתן לשאלה זו תשובה ברורה, תישארנה בעינן התהיות לגבי החלוקה הקיימת.

ובעניין זה, כדאי להיזכר בדבריו האמיצים של חבר המועצה רמי פדלון: "באזורי הארנונה המוגדרים כיום בעיר קיימים עיוותים היסטוריים. משום מה מצא מי שמצא לתקן עיוותים ברמת עמידר ובגני מרום  ולדרג אותם ברמה גבוהה יותר אבל משום מה במקומות אחרים אין לגעת. רבותי לפני 50 שנים רצה מי שרצה להקל עם הצנחנים בשכונתם החדשה ונתן להם הגדרת ארנונה שונה מהשכונה הגובלת רמת חן. כיום שיכון צנחנים איננו מאוכלס על ידי הצנחנים ואין כל סיבה ענינית להיטיב עם בעלי הממון הגרים בשכונה ולהפלות לרעה את שכונת רמת חן השכנה. נהפוך הוא. שדרות בן צבי הוגדר כרחוב ללא מוצא המשרת אך ורק את דיירי הרחוב. כל התנועה לסאפרי עוברת דרך שכונת רמת חן. בחגים ובשבתות מסוימות השכונה נסגרת לתנועה בשל אירועים בפארק או בסאפרי. ניתן היה להקל את התנועה ברמת חן אם היציאה מהסאפרי היתה מנותבת דרך שדרות בן צבי. אבל הס מלחשוב כלל על פתרון תחבורתי שכזה, התנועה אז תעבור ליד ביתו של השליט. אני לא מציע לשנות את סדרי התנועה (שזה שווה בדיקה ענינית) אבל בהחלט אני מציע להשוות את דרוג הארנונה לכל אזורי הבניה הנמוכה הכוללת את שכונות רמת חן שיכון צנחנים שכונת הלל תל גנים שיכון ותיקים וקריניצי. כל שכונות המגורים המאופיינות בבניה נמוכה יוגדרו כאזור א. אזור רחוב ארלוזרוב  והרחובות הסמוכים אליו לאן חשמונאים בית אל המכבי ועוד שאינם מאופניים בבניה נמוכה יוגדרו כאזור ב ולא א כפי שמוגדר כיום. לתושבי האזור נעשה עוול כבד שכן האזור מאופין בסביבת מגורים רוויה הסובלת מבעיות חניה כבדות ללא כל הצדקה כאמור להגדרה כאזור א." הדברים נאמרו במועצה הקודמת אך הם אקטואליים גם היום וחבל שהוא לא פועל לתיקון העיוותים עליהם הצביע.

חבר המועצה עו”ד גדי בלושטיין שהוא מחזיק תיק החניה בעיריית רמת-גן ותושב שכונת רמת-חן ערך בדיקה ומצא שעובדים במתחם כורזין מחנים את מכוניותיהם ברמת-חן. כדי להפסיק תופעה זו הוא יזם צביעת המדרכות בכחול לבן באזור בו מחנים עובדי מתחם כורזין את מכוניותיהם כדי שעובדים אלו יאלצו לשלם בשל חניה ברמת-חן ובכך למגר את התופעה. יש לקוות שעו”ד בלושטיין יגלה רגישות דומה גם לחשש של תושבים בשכונות אחרות (צפופות לא פחות מרמת-חן) מעומס חניה.