מאבק גן הקופים ברמת-גן

בימים האחרונים יש התעוררות של אוהדי הפועל רמת-גן נגד פינוי אצטדיון “המכתש” בשכונת בורוכוב בגבעתיים (שהוא במרחק של כ 200 מטרים מגן הקופים). העיתונאית נועה קושרק מהארץ מדווחת על הפגנה שהתקיימה אתמול (יום חמישי) של עשרות אוהדי הקבוצה מול עיריית גבעתיים. אך על פי כל הסימנים מדובר בפעילות שהיא בבחינת מעט מידי ומאוחר מידי מכדי לשנות את גורלו של המגרש שכבר נחרץ מזמן. מדובר במגרש ששטחו תשעה דונם ואשר נמכר במחיר של 8 מליון דולר כבר ב 1998 לקבלן דולינגר לאחר שייעוד המגרש השתנה למגורים ע”י הועדה המחוזית עוד ב 1993. בהמשך חבר דולינגר לשאול אלוביץ’ והשניים הקימו את יורוקום נדל"ן, שמחזיקה בזכויות על המגרש. לאחרונה נפרדו השניים ואלוביץ’ נשאר בעל הקרקע, ששווייה כיום מוערך ב־50 מיליון דולר. בכוונת  אלוביץ’ לבנות על האצטדיון שני מגדלים ובהם 165 יחידות דיור בהשקעה של כ־70 מיליון דולר. יש לקחת בחשבון שגם יחידות דיור אלה יוסיפו בהמשך לעומס על ציר ארלוזורוב.

כלכליסט מדווח על יוזמה של ח”כ כרמל שאמה  לזרז חקירות שמתנהלות נגד אישי ציבור. בדברי ההסבר ליוזמתו אמר ח”כ שאמה:”שנים יודע הציבור על הכוונה להגיש כתב אישום כנגד צבי בר בפרשת גרוס. חלף זמן רב מתחילת החקירה בכלל ומאז ההודעה על ההחלטה להעמיד לדין בפרט, אך במקום בירור העובדות והכרעת דין, אנו מקבלים שמועות סותרות שמתרוצצות בעניין. זכות הציבור לדעת את מצבו המשפטי, במיוחד שמדובר באשמות חמורות ביותר של מי שמכהן בתפקיד ציבורי חשוב". בהקשר זה יש לציין שעל פי ידיעה ב nrg מי שייצג בעבר את צבי בר שהואשם במרמה והפרת אמונים הוא עו”ד צבי אגמון שהיה אחד מ 4 המועמדים הסופיים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. בצירוף מקרים מוזר, עורך דין ממשרדו של עו”ד צבי אגמון הוא זה שמייצג בימים אלו את קבוצת הרכישה של ארלוזורוב 36 – עולם קטן!

אתר ynet מדווח על תערוכה של עמותת אומ”ץ בגלריה של עמליה ארבל שכותרתה “מושחתים, נתפסתם”. אחד מכוכבי התערוכה הוא ראש העירייה מר צבי בר. לשאלה מדוע צבי בר, ענה יו”ר העמותה העיתונאי מר אריה אבנרי: "נגד בר הגשנו תלונות במשטרה שעדיין פתוחות ונחקרות בפרשיות הקשר שלו לחברות נדל"ן בעיר. גם הוא ראוי לקחת חלק בתערוכה הזו".

בתגובה לפוסט “גדי בלושטיין: אם 1050ג תחזור כמו שהיא למועצה לא אצביע בעדה” כתב אדם שהזדהה בשם דוד ואשר הציג עצמו כאחד מבעלי הדירות בפרוייקט בניין ארלוזורוב 36. בתגובתו הארוכה והמפורטת בקש לפנות לתושבים ולהעלות “מספר נקודות למחשבה ובחינה”. אנו מקדמים דו-שיח פתוח ונכונים להעמיד את האתר לצורך כך. להלן השאלות של דוד והתשובות להן.

דוד: תמוה בעיניי כי בתקופת הפירסומים שקדמה לתהליך הבנייה הוקצו לשכנים בסביבה, ולכל גורם אחר כמובן, זמן להתנגד לבניית הבניין ולכל המשתמע מכך- מדוע התעוררו כל המתנגדים לנושא רק כמה שנים אחר-כך?

תשובה: רוב האנשים לא היו מודעים לאישור תב”ע 1050א ו 1050ב

דוד: אינני מצליח להבין את השכנים אשר אינם יודעים להעריך את הפן החיובי של העניין בכך, שהבניין הזה אשר שנים עמד נטוש והיווה מקור לפשע וליכלוך בסביבה , כעת לאחר שבנינו אותו מחדש, הפך להיות לפינת חמד אשר אף מעלה את ערך הנכס שלהם?

תשובה: גם אם אתה צודק, אין בכך כדי לפצות על הנזק הפוטנציאלי של הבניין מבחינת מצוקת החנייה וההשלכות על גן הקופים

דוד: מאז אנו נמצאים בדיונים עם נציגות השכנים ומר רועי ברזילי, מזה זמן מה, לא פעם, ביקשנו מנציגות השכנים להעביר לידינו ייפוי כוח מסודר שעליו חתמו השכנים, אשר יעיד כי אכן השכנים בסביבה ייפו את כוחם לנהל מו”מ עימנו, ואם לא ייפוי כוח, אז לפחות רשימה שמית –(הטענה הייתה כי ברשותם כ-1000 כאלה, ובפגישה אחרת כי יש לפחות 204 )– מה מנע מהם לעשות כן?

תשובה:  שמות התושבים שחתמו על ייפוי כוח הם חלק מהעתירות והעררים שהוגשו ע”י התושבים לכן הם נגישים ונמצאים בידי עורכי הדין שייצגו אתכם  ויש אכן 204 ייפויי כוח. המספר 1,000 מתייחס למספר האנשים שמזוהים עם המאבק ונמצאים ברשימות התפוצה שלנו ולא למספר ייפויי הכוח. יש להניח שלצורך התנגדות ל 1050ג ניתן יהיה לגייס מספר גדול עוד יותר של ייפויי כוח אם יימצא בהם צורך.

דוד: אני חש כי נציגות השכנים מציגה בפניכם נתונים שקריים ולא מדוייקים ויתכן שנוח להם להעמיד את הדברים באופן זה בכדי לשלהב את דעתם של השכנים בסביבה ושל רבים אחרים במקום להגיע לאיזשהי הסכמה ובכדי להדגים את הנושא: – תמיד מציינים בפניכם כי קיימות רק 4 חניות בבניין – שימו לב קיימות 10 חניות בבניין! עוד טענו כי אנו אלו שלא רוצים לשבת עימם למו”מ ובפועל אלו הם אשר פעמים רבות היתנו לנו תנאים בכדי לשבת עימנו למו”מ או בכלל להיפגש.בנוסף, הרבה מן הדרישות שהוצבו לנו, הוצגו כאיום שבמידה ולא נקבל את התנאים שהציבו בפנינו הם “ימשכו אותנו בפרוייקט הזה לנצח”

תשובה: המציאות היא שהנציגות שניהלה משא ומתן מטעם התושבים מייצגת את הקו המתון וזאת הסיבה שהיא בעצמה יזמה את הסדרי הפשרה שעליהם התנהל המשא ומתן שכשל.

לגופו של עניין:

– אנו תמיד מציינים שיש בבניין ארבע מקומות חניה + התקנים מכניים שמאפשרים חניה של עוד שש מכוניות. ללא התקנים יש למעשה חניה לשתי מכוניות מאחורי שתי מכוניות כלומר רק שני מקומות חניה בלתי תלויים.

– הייתה פגישה אחת פנים אל פנים. פגישה נוספת הותנתה בנכונות לדחות את הפקדת 1050ג. גם כעת יש נכונות לשבת ובתנאי שתהיה נכונות עקרונית למשוך את 1050ג.

– לכל ברור שנפעל בכל האמצעים על מנת למנוע את אישור 1050ג – אין זה איום אלא תאור מצב

דוד: אנו מודים למר רועי ברזילי שניסה בכל כוחו לסייע לגשר בין נציגות הדיירים ארלוזורוב 36 לבין נציגות השכנים. אך חשוב לי לציין, כי בכל פעם בה כבר חשבנו שהגענו להסכמות כלשהן , חזרו אלינו אותם גורמים עם דרישות גבוהות יותר עד למצב שבו אנו נמצאים כיום עם דרישות בלתי אפשריות בהסכם שצירפתי לעיונכם.

תשובה: בקשנו שבתב”ע יופיע המשפט הבא: “אם קיימות בבניין יחידות דיור ששטחן קטן מ 60 מ”ר השימוש בבניין יותר אך ורק כמעון לסטודנטים, מעון לחוסים או בית אבות ואך ורק באמצעות חברת ניהול אשר אינה בבעלות רוכשי הדירות ואשר תתחייב להשכיר את הדירות על פי השימוש המותר. דיירי הבניין לא יהיו זכאים לתו חניה אזורי. יובהר כי סטודנט לעניין סעיף זה: המחזיק בתעודת סטודנט תקפה מ”מוסד להשכלה גבוהה” לשנת הלימודים במועד שבו נערך חוזה השכירות. חוסה הוא ע”פ הגדרתו בחוק וקשיש הוא מי שביום החתימה על חוזה השכירות מלאו לו 65 שנה.” לעומת זאת התעקשתם על ניסוח עמום לגבי אופי השימוש וגם דרשתם שההגבלה בעניין תו החניה תוסר “אם יימצא פתרון חניה אזורי”. נשמח אם תסביר את פשר התעקשותכם בעניין זה.

דוד: נשאלת השאלה האם זו התנהלות של אנשים אשר באמת ובתמים מחפשים לפתור את הבעיות או שאולי יש כאן מניעים נסתרים נוספים על הנגלה לעין??

תשובה: אין לנו שום מניעים נסתרים. המניע היחיד שלנו הוא הרצון לא להפגע. מצד שני, כל המסמכים שקבלנו מכם הצביעו על רצון לפתרון עמום וזמני עם פרצות שיאפשרו הסרת כל המגבלות. לכן, התחושה אצלנו היא שהמניע שלכם היה יחצ”ני בלבד ונועד להקל על אישור 1050ג.

דוד: בנוגע לנושא מצוקת החנייה – ראשית כל, ההתנגדות של התושבים בערכאות המשפטיות הייתה מנומקת בעובדה שמאחר והבניין נהרס ולא שומר כנדרש, לכן נדרשת התערבות בנוגע לכמות החניות! כלומר,לפי הגיון זה האם עלינו להסיק כי לו הבניין היה ממשיך להיבנות לפי התב”ע המקורית , והיו קיימות רק 10 החניות המוגדרות בתוכנית זו, האם היו מסתפקים ב-10 החניות הללו ולא מעוררים קול צעקה כנגד המצב של המחסור בחניות??!

תשובה: אם הבניין היה נבנה על פי ההיתר (קרי 24 יחידות דיור בנוסף ל –10 הקיימות) הכלים החוקיים שהיו עומדים לרשותנו היו מוגבלים הרבה יותר ומכוונים לעניין הסטיה מנושא השימוש. אם קראת את בקשת פרקליט המדינה להפסקת הבנייה בודאי שמת לב לדבריו שרלבנטיים לשאלתך על נקודת איזון בין אינטרסים ציבוריים . לפעמים כדי לשמור על אינטרס ציבורי בשימור בניין בעל ערך ארכיטקטוני משלימים עם אי עמידה בתקן חניה. אך משנעלמה הסיבה שבגללה התאפשרה אי העמידה בתקן החניה, יש לעמוד על כך שתקן החניה יתקיים. במקרה שלנו מדובר בעניין חמור הרבה יותר שכן כפי שעולה מחוזה השיתוף שגם אתה חתום עליו תוכננה מראש הריסת הבניין למרות שההיתר שהוצא היה עבור תוספת לבניין קיים.

דוד: לגבי הזעקות הרבות של השכנים לנושא מצוקת החנייה- הגענו למצב שבו אנו קיבלנו את ההצעה שבה אמרו לנו השכנים כי כל דייר אשר יגור בבניין זה, לא יהיה רשאי לקבל תו חנייה מהעירייה, ובנוסף, ציינו כי אנו גם מוכנים לגבות את הנושא בערובה כלשהי. אולם, גם זאת לא הספיק להם- מדוע הם מוצאים לנכון לדרוש מאיתנו ערבויות לא סבירות אשר עומדות בגובה שווי הדירה? אני מצרף לכאן אותו הסכם עליו ביקשו נציגות השכנים כי נחתום. בבקשה קיראו אתם את ההסכם הזה ואימרו לנו האם נראה לכם הוגן שהשכנים יבואו אלינו בדרישות כאלו?!

תשובה: המשא ומתן לא עלה על שרטון בשל גובה הערבויות (דרך אגב, למה ערבות היא בעייתית אם יש כוונה לפעול על פי מה שיוסכם?) אלא בגלל אי הסכמה אפילו על נוסח התב”ע. בכל מקרה, מדוע סרבתם להעביר הערות ספציפיות להסכם?

דוד: אני פונה גם לכל המתנגדים להפקדת התוכנית בוועדה – האם אתם לאורך כל 3 וחצי השנים הללו שהשכנים זועקים צועקים ומפגינים בנושא מצוקת החנייה שלהם- האם שאלתם את השכנים בסביבה זו, האם גם הם עצרו עצמם מלרכוש רכב נוסף עבורם, עבור נשותיהם לילדים שגדלו , עקב אותה מצוקת חנייה? האם זה הוגן ומותר שלהם יהיו רכבים ולנו בתור דיירים חדשים אסור? – ובכל זאת הסכמנו לכך!

תשובה: ההסדר שדובר עליו היה אמור לגשר באמצעות רגולציה על מה שלא הוסדר באמצעות בינוי. אתם לא רוצים הגבלות ורוצים דירות מגורים רגילות ללא כל הגבלה? התב”ע אומרת שבמקרה כזה מותרות 20 דירות לכל היותר ושיש לעמוד בתקן החניה (חניה לכל דירה). עימדו בתנאים אלו ואף אחד לא ינסה למנוע מכם לרכוש כמה מכוניות שאתם רוצים.

דוד: לגבי ההצעה של העירייה לבנות חניון תחת גן הקופים וזאת תוך שדרוג של הגן- האם לא הייתה זו הצעה מצויינת? – מדוע היה על השכנים להתנגד למהלך זה אשר יכולה היתה להיות להם תועלת רבה ממנו?

תשובה: חניון ל 40 מכוניות בגן הקופים בקושי יכסה על תוספת עומס החנייה שהבניין ייצור ויחד עם זאת יפגע בצורה קשה בגן הקופים. אומרים לנו שמשטח בטון מעל חניון עם קצת דשא וצמחים טוב כמו גבעה עם עצים עבותים ועמוקי שורשים בני עשרות שנים – לא ברור לך מדוע ה”פתרון” זעזע אלפי אנשים ברמת-גן?

דוד: ואם נציגי השכנים טוענים כל הזמן שהם לא רצו לעשות זאת מן הטעמים שמדובר בנטל על כספי הציבור והם דואגים לכספי העירייה – אני תוהה האם כספי העירייה לא נועדו גם לשידרוג חזות העיר ולצרכים דומים?.. ומנגד אותן התנגדויות והליכה לבתי-משפט אל מול העירייה –האיום שימשיכו להגיש התנגדויות וערערים כנגד הבניין – האם אין זה גורם לעירייה לבזבז את כספי הציבור בהתמודדות עם מהלכים מאין אלו?

תשובה: אנו מתנגדים להוצאת כספי ציבור מקום בו הם רק גורמים לנזק סביבתי ולא נועדו אלא לסייע למי שלא פעל על פי החוק.

דוד: בנוסף, אם נציגי השכנים כל כך דואגים לביזבוז כספי הציבור- האם לא איכפת להם שאנו דיירי הבניין, גם כן נפגעים ומפסידים כל כך הרבה כסף בשל העיכוב בסיום הבנייה ?- האם לא מציק להם מצפונם עקב כך ואין הדבר מדיר שינה מעיניהם ? או שמא יש לנו עסק עם אנשים הנהנים לראות אחרים אשר נאלצים לסבול?….ואם במצפון עסקינן- האם המצפון של השכנים יכול להיות נקי כאשר למשל אדם עיוור בשם רחמים שאער, אשר רכש דירה בפרוייקט זה , התגרש בינתיים , ורצה לגור במרכז הארץ, מוצא עצמו לא יכול לגור בדירתו וזאת בשל דרישות השכנים לאופן האיכלוס שלו? כמוהו, ישנם אנשים נוספים אשר קנו את הדירה במיטב כספם האחרון, וזאת בכדי שייתן להם את קרש הקפיצה לעתיד שלהם, והפגיעה בהם כבר כיום קשה עד לעיתים בלתי הפיכה!

תשובה: מעולם לא שמנו לנגד עיננו כמטרה לפגוע בקבוצת הרוכשים. מטרתנו היחידה היא שלא נפגע. ידוע היה לכם מראש שהבניין מיועד  לסטודנטים (או אוכלוסיות מיוחדות). מדוע אם כן אתה מדבר על אכזבה ממניעת היכולת של הרוכשים לגור בעצמם בדירות? אם מישהו נתן לכם להבין ש”יהיה בסדר”, הטענות צריכות להיות מופנות כלפי אותו גורם. הצענו לכם הצעה הגיונית וסבירה – מדוע דחיתם אותה והתעקשתם על הפקדת תב”ע חסרת סבירות (וגם חסרת סיכוי להערכתנו)? דלתנו פתוחה ובלבד שתהיה נכונות עקרונית למשוך את 1050ג – אפשר להתחיל בכך שתעבירו תגובה בכתב להצעותינו האחרונות בנוגע לתב”ע ובנוגע להסכם הנלווה.

עיתון גלובס מדווח כי מכרז של “החברה לפיתוח והתחדשות עירונית” יציע פרויקט של 380 יחידות דיור בפינת הרחובות ארלוזורוב-המתמיד ברמת גן, במתחם שבו קיימות היום 89 יחידות דיור שמיועדות לפינוי. מדובר בתב”ע רג/1423 שנדונה בועדת המשנה של ועדת התכנון והבניה ב 13.9.09 וידיעה על כך נמסרה בפוסט קודם. משום מה התב”ע אינה מופיעה במאגר המידע ההנדסי הממוחשב של העירייה וגם ההחלטה בעניינה אינה מופיעה ברשימת ההחלטות של הועדה מאותו יום לכן לא ברור לנו כרגע מה סטטוס התוכנית למרות שבידיעה בגלובס נאמר שהתב”ע כבר אושרה.

העיתונאי דותן לוי מכלכליסט מדווח היום על מגעים מתקדמים בין קבוצת הרכישה של ארלוזורוב 36 לבין חברת נכס שנועדו לכך שחברת נכס תשווק את 40 הדירות לסטודנטים וגם תנהל אותן. הידיעה מפורסמת בסמיכות זמנים מפתיעה להפקדה הצפויה של תב”ע 1050ג שיזמה קבוצת הרכישה ואשר נועדה להכשיר את הבניין למגורים רגילים. היות ולא ידוע על כוונה של קבוצת הרכישה למשוך את תב”ע 1050ג, אין מנוס מהמסקנה שמדובר במסך עשן שכל מטרתו להקל על אישור התב”ע השערורייתית.

בכתבה ב ynet נמסר ששבט צופי עלית שפועל מזה 5 שנים במבנה אסבסט שמסכן את בריאות החניכים והמדריכים יקבל לידיו את מבנה בית הפועלים שנמצא ברחוב מעלה הצופים 14. בתגובת העירייה שמצוטטת בכתבה נאמר: "שבט צופי עלית מקיים את פעילותו בבית הספר המתמיד, ובתוך מתחם השבט הוצב קרוואן המיועד גם הוא לפעילות השוטפת. לפני כחודשיים נערך במקום טיפול מניעה בגג האזבסט (הכולל מריחת דבק ועליו שכבת סופרקריל, כדי למנוע התקלפות והתפוררות האזבסט). עיריית רמת גן מתכננת להקצות לשבט מבנה ברחוב מעלה הצופים. המבנה, המיועד לשימור, תוכנן בסגנון הבאוהאוס ולאחר שיפוץ והתאמות יימסר לשימוש השבט".  בפוסט קודם ניתן לקרוא פרטים על ההסטוריה של המבנה המדובר.

מספר ועדי שכונות ברמת-גן חברו לצורך עריכת הפגנה ביום חמישי 26.11.09 בשעה 16:00 בחזית בניין העירייה ברחוב ביאליק 35. בהודעה שהופצה לקראת ההפגנה נאמר: “ראש העיר בונה מגדלים בכל רחבי רמת גן ללא התחשבות בצרכי התושבים או ברצונותיהם. התוצאה היא צפיפות בלתי מתקבלת על הדעת, פקקים אינסופיים, פגיעה קשה באיכות הסביבה, באיכות החיים ובירידת ערך הדורות של התושבים. זה קורה ביותר מדי מקומות בעיר והגיע הזמן לגרום לשינוי.” לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם צביקה איצקוביץ טלפון 0543168872.

לא פשוט לעקוב אחרי הסברי העירייה לגבי פעולותיה בארלוזורוב 36. כאשר השיבה העירייה לעתירה המנהלית שהגישו התושבים נטען כי “מוסדות התכנון ייחסו … משמעות תכנונית רבה לשימורו של הבניין הישן”. אך כאשר שאל חבר המועצה יהודה סגל האם הופקדה ערבות ע”י היזמים בארלוזורוב 36 כדי להבטיח שהשימור יתקיים הוא נענה שהבניין כלל לא היה מיועד לשימור. אם כך, מדוע מראש אשרו תוספת לבניין ישן ולא דרשו מהיזמים מראש להרוס את הבניין הישן, שהרי במקרה כזה ניתן היה לדרוש מראש הקמת מרתף חניה וניתן היה גם לבצע כמקובל הפקעה לטובת הציבור, במיוחד שקו החזית של ארלוזורוב 36 חורג כלפי רחוב ארלוזורוב במידה ניכרת יחסית לבניין הסמוך? זאת הייתה השאילתה שהגיש חבר המועצה ישראל זינגר למר צבי בר. תשובתו של צבי בר הייתה שלא היה צורך בהפקעה. אך למעשה סביר שעניין זה כלל לא נדון שכן אושרה תוספת הבנייה מעל הבניין הקיים. לכן השאלה האמיתית היא קודם כל למה אושרה תוספת הבנייה על  בניין מתפורר.

סוגיית החניון בגן הקופים לא יורדת מסדר היום ונראה שרבים בהנהלת העיר משוכנעים שזה הפתרון הראוי לפרשת ארלוזורוב 36. חלקם אדישים לנזק שייגרם לגן הקופים וחלקם סבורים שקיימת בודאי דרך גם לבנות חניון וגם להשאיר את הגן ללא פגע. גם אם נתעלם מהאספקטים החוקיים והציבוריים של עמדה זו (שמבקשת להשקיע הון עתק ציבורי, לנצל שטח ציבורי, ולפגוע בגן הסטורי רק על מנת להכשיר בדיעבד עבירות בנייה) חשוב להבהיר שוב שאין אפשרות לבנות חניון (גם תת-קרקעי) בלי לפגוע באופן קשה בגן. לעניין זה כדאי לבקר באתר המשרד להגנת הסביבה שמציג את עמדת המשרד בעניין זה. להלן כמה ציטוטים מהאתר:

“השטחים הפתוחים מדלדלים והולכים: מסקר מקיף, שערך המשרד לאיכות הסביבה, “שטחים ציבוריים פתוחים בערים – בחינת ההיבטים התכנוניים (ינואר 2006)” עולה כי ברוב הרשויות המקומיות בארץ קיים חסר של שטחים ציבוריים פתוחים לנפש ביחס לאמות המידה המקובלות בעולם המערבי. שטחים פתוחים עירוניים מגוונים ומטופחים הם ערובה ליצירת איכות חיים עירונית פעילה ותוססת. למרחב הציבורי הפתוח חשיבות בכך שהוא מאפשר לתושבי הערים, גם לאלו שאין להם גינה או רכב פרטי, ליהנות מהמרחב הפתוח והטבעי, לבצע פעילויות פנאי, נופש וספורט, לפגוש אנשים, לנוח ולהתרגע, לשמוע ציוצי ציפורים, ליהנות מאוויר נקי ומנוף – וכל זה בתוך סביבת חייהם בעיר. ללא שטחים ציבוריים פתוחים איכותיים ומזמינים – לא תוכל להתקיים סביבת חיים איכותית לתושבי הערים כנהוג בעולם המערבי.

כיום, קיימת מגמה של הקמת חניונים תת קרקעיים מתחת לשטחים אלו. המשמעות של מגמה זו היא ניוונו של השטח הפתוח והפיכתו למשטח בטון מרוצף, ללא שיחים או עצים אשר מקנים אווירה ירוקה וטבעית בתוך העיר. שטחי הגנים בעיר הם למעשה השטח הזמין ביותר למיקום חניונים תת קרקעיים ובשל כך דוחפות הרשויות לפיתוח החניונים בשטחים אלו. בשל המודעות הנמוכה והזנחת השטחים הפתוחים במשך שנים רבות, הגנים והפארקים ננגסו על ידי כל יוזמה לשימוש אחר כגון מתקני ביוב, מתקני חשמל ושטחי חניה. לדוגמא: קווי מתח עליון בפרק הירקון, תחנת משנה של חברת חשמל ברמת החי”ל (נווה שרת מזרח), תחנת שאיבה לביוב בכניסה למרינה הרצליה וכיכר הבימה.

המשרד מתנגד לאישור הקמת חניונים מתחת לשטחים פתוחים ירוקים, ופועל לשימור איכות השטח הירוק למען תושבי הערים.

הסבת הגינות העירוניות לשטחי חניה תת קרקעיים עם כיכר עירונית מגוננת מעליהם, מהווה איום על איכות גינות אלו בפרט ואיכות חיי התושבים במרחב העירוני בכלל. איכותם של גנים ופארקים נובעת בין היתר מהיותם מעין מובלעת של טבע בתוך העיר. שטחים אלו מתאפיינים בצמחיה ובעצים גבוהים, והם, ברובם, לא מבונים ולא מרוצפים . יצירת תנאים שיאפשרו קיום צמחיה וגידול עצי צל בוגרים מעל תקרת חניון תת קרקעי אינה פשוטה. בנוסף, הקונפליקט הוא גם כלכלי ונובע מעומק החניון ביחס למפלס הרחוב (חציבה, ניקוז ואוורור) ומעומק הקרקע מעל החניון המכביד על מבנה החניון ומחייב השקעות במבנה הגג ביסודות ובאיטום, ומסוג הקרקע.

עלויות התחזוקה של שטחים אלו הן גבוהות במידה נכרת מעלויות אחזקה של שטחי גינון על הקרקע. הדוגמאות הקיימות בישראל מציירות תוצאות עגומות ביותר. בסיור בשצ”פים מעל חניונים התברר כי חלה ירידה באיכות הגן בעקבות שינוי מפלס הקרקע: שטח האדמה שמעל החניון ועומקה אינם מאפשרים לקיים צמחיית עצים. גן ציבורי מעל חניון הופך בפועל למעין כיכר ציבורית מגוננת, שאינה מכילה שימושים ואיכויות של גן ופארק ואינה מתפקדת כגן. זאת ועוד: השילוב של חניונים מתחת לשצ”פים מחייב דרכי כניסה ומתקני שירות שלעתים חוצים את השטח הפתוח ופוגעים ברציפותו. לדוגמא: גן בזל, גן לונדון ברחוב הירקון וכיכר האופרה במרכז גולדה.

המשרד להגנת הסביבה פועל מול הרשויות המקומיות כדי שיקיימו את חובתם לקיום גנים ופארקים בכמות הנדרשת ובאיכות הראויה. המשרד להגנת הסביבה, במגמה לשפר את איכות החיים העירונית, מכיר בחשיבות השמירה על הפארקים הקיימים ואף פועל לשיפור כמות הפארקים והגנים, במיוחד באזורים העירוניים הצפופים בגוש דן. “