השיטה החדשה להקמת חניונים, חפירתם לרוחב ולא לעומק, מאיימת על חייהם של עשרות עצים ותיקים. (עיתון העיר 6.11.2008)
"עצים נעקרים ונפגעים כל הזמן בגלל תוכניות בנייה ופיתוח", אומר גיא נרדי מהחברה להגנת הטבע, "אנחנו דורשים שתוכניות בינוי יישקלו גם מבחינת הפגיעה בעצים הקימיים בגבולן ולא רק בתחומן".
גם זו דרך לטפל בבניין שנבנה בניגוד לתב”ע. עיתון הארץ מדווח שהיועץ המשפטי של עיריית ירושלים הודיע לראש העיר שיש לפעול לביצוע צו פינוי ואיטום של מבנה בן שבע קומות שנבנה בניגוד לתב”ע שכן יש אינטרס ציבורי ראשון במעלה בביצוע הצו ואכיפת החוק. האם למישהו זכורה פנייה דומה של היועץ המשפטי של עיריית רמת-גן שדורש לאכוף את החוק על בנייה בלתי חוקית כלשהי ברמת-גן? אם לא, מן הסתם הסיבה לכך היא שעיריית רמת-גן דואגת לאכוף את החוק בלי צורך בהמרצת היועץ המשפטי…
לקריאת הכתבה לחץ כאן.
חבר המועצה עו”ד גדי בלושטיין ערך היום ביקור בגן הקופים ונפגש עם כמה מהתושבים. עו”ד בלושטיין מבין שהתוכנית שהוצגה בעבר להקמת חניון בגן הקופים אינה טובה והיא תפגע בגן אך הוא סבור שצריך לבדוק אולי בכל זאת קיימת אפשרות להקמת חניון שלא יפגע בגן. הוא אמר שאם חוות דעת מקצועית תקבע שאין אפשרות להקים חניון במקום שהוצע בלי פגיעה בגן אזי הוא יסיר את תמיכתו מהרעיון. הוא הציע לתושבים “למנף” את בעיית ארלוזורוב 36 כדי לפתור באותה הזדמנות את בעיות החניה שכבר קיימות בסביבה וגם לכלול בפתרון שיפוץ מקיף של גן הקופים. עו”ד בלושטיין אמר שקרוב לודאי שהיה מתנגד ל1050ג אם הייתה מוגשת לפני שנקבעו עובדות בשטח ושבכל מקרה אם אישור התוכנית יחזור למועצה אחרי שמיעת ההתנגדויות והתוכנית תשאר כפי שהיא כיום הוא לא יצביע בעדה. הוא מקווה שזה לא יקרה וש”הרעיון המפאיניקי” של רועי להקמת ועדה פריטטית (קואליציה + אופוזיציה) לגיבוש “הסכם כפוי” יחזיר את קבוצת הרוכשים לשולחן המשא ומתן.
התושבים עמדו על כך שצריך לנתק את סוגיית ארלוזורוב 36 מסוגיית גן הקופים ושהערוב רק מטשטש את הסוגייה המרכזית והיא שבארלוזורוב 36 נבנה בניין חדש שחייב לספק בגבולות המגרש שלו את כל צרכי החנייה שלו ואין לותר על דרישה זו רק מפני שנקבעו עובדות בשטח תוך סטיה מההיתר והתב”ע.
יש לקוות שבעקבות הביקור הבין עו”ד בלושטיין שהמאבק נמשך כבר קרוב ל 3 שנים לא מפני ש”התושבים התאהבו במאבק” (כפי שהתבטא במפגש) אלא מפני שמדובר בעניין שחשוב מספיק לתושבים על מנת שישקיעו זמן, כסף ומאמץ.
ב 8 בינואר 2004 הוציא מנכ”ל משרד הפנים מר גדעון בר לב חוזר מנכ”ל מספר 1/04 לראשי העיריות, ראשי המועצות המקומיות וראשי המועצות האזוריות. הנחיה מספר (8) שמוצגת להלן עוסקת בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לדיון בתוכניות המיועדות להכשיר בדיעבד עבירות בנייה. מן הראוי שחברי הועדה המקומית ברמת-גן יקראו היטב הנחיה זו עת ידונו ב 1050ג שנועדה להכשיר את עבירות הבנייה בארלוזורוב 36.
מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על מוסדות התכנון שאשרו את הקמת כפר הנופש בפלמחים על התעלמותם מאינטרס הציבור ומעלה על נס את “פעולות הארגונים להגנת הסביבה, שהעלו לסדר היום הציבורי נושא זה של השמירה על חוף פלמחים, הנוגע לכלל הציבור, ופעלו לקיומם של דיון ובדיקה בנושא”.
מן הראוי שביקורת נוקבת זו תעמוד לעיני הועדה המקומית ברמת-גן בבואה לדון ב 1050ג במיוחד לאור הביקורת הנוקבת שכבר ספגה מכבוד השופט אריה אטיאס, מכבוד השופטת ד”ר מיכל אגמון-גונן, מגורמים בועדה המחוזית ומהפרקליטות על התעלמותה מהאינטרס הציבורי בטיפולה בפרשת ארלוזורוב 36.
לקריאת הדו”ח המלא של מבקר המדינה בעניין פלמחים לחץ כאן.
במכתב שמפנה חבר המועצה רועי ברזילי לראש העיר ולכל חברי המועצה הוא מסכם מנקודת מבטו את נסיונו להביא להסכם פשרה בין קבוצת הרכישה בארלוזורוב 36 לבין ועד תושבי שכונת גן הקופים. למרות כשלון השיחות בין הצדדים, רועי ברזילי לא אבד את התקווה להגיע להסכם כי להערכתו הפער בין הצדדים לא גדול. אם לא תהיה הסכמה, רועי ברזילי מציע שקבוצה מצומצמת שכוללת אותו את עו”ד גדי בלושטיין ונציג של האופוזיציה יגבשו המלצות לשינויים ב 1050ג.
להלן מכתבו של רועי ברזילי:
יום רביעי 18 נובמבר 2009
לכבוד:
ראש העיר
וחברי המועצה
סיכום- הליך הפשרה בנושא ארלוזרוב 36
שלום רב,
לפני כשלושה חודשים עת עמד לעלות הנושא של הבניין לדיון במליאת המועצה שהתקיימה בבית דורון, פניתי לראש העיר ולכל חברי המועצה בבקשה לדחות את הדיון בעניין, במטרה להשיג פשרה. כידוע, הדיון אכן נדחה לתקופה של כשלושה חודשים ולאחריהם נמנעה הפקדת התוכנית בעוד 30 יום.
הפשרה שהצעתי התבססה על שתי הנחות: ראשית, הבניין לא ייהרס בסופו של דבר ובמסגרת ההליכים תתחייב פשרה, וזאת משום שאפשרות זו פוגעת לא פחות באינטרס הציבורי. שנית, ישנה מצוקה אמיתית של אלפי סטודנטים שלומדים בכל אחד מששת המוסדות האקדמיים בעיר הזקוקים נואשות למקום מגורים בעלות סבירה. במובן זה, לא סביר בעיני שהריסת המבנה המתאים לכך תועיל לאינטרס הציבורי על אף חריגות הבניה, לכאורה. בהסדר ברור, כך אני מאמין היה ניתן לאכלס את הבניין בסטודנטים נטולי רכב.
לאורך כל התקופה ביליתי ימים ולילות בשיחות טלפון ופגישות מפרכות עם הצדדים, עשרות גיליונות אלקטרונים וטיוטות נייר נרשמו בניסיון להגיע לפשרה שתשים סוף לפרשה שמאמללת עשרות אנשים אם לא מאות אנשים, לאחרונה גם ידידי חבר המועצה גדי בלומשטיין היה שותף להליך הפשרה זו חובתנו הציבורית.
בתחושותיי הכנות, האמנתי שהגענו קרוב מאוד לפשרה כבר לפני למעלה מחודש ושאומנם דרוש עוד מעט זמן לגיבוש סופי של מסמך המבטיח את זכויות הצדדים. לשם כך, הסכימה המועצה לאשר אורכה של 30 יום עד להפקדת התוכנית להתנגדויות. במהלך 30 הימים בחרו הצדדים, בפעם הראשונה, להיפגש פנים מול פנים. במהלך הפגישות נתבשרתי ע"י שני הצדדים כי התחושות הן חיוביות בסך הכל. נוסח התב"ע הבטיח בכללו את התנאים הבסיסיים הדרושים להסדר יציב ולאורך זמן. ואילו ההסכם שגובש, יצר מסגרת של מגבלות נוספות על ציבור רוכשי הדירות, מפני שימוש בדירות שלא כמסוכם.
הפערים בדרישות הצדדים הם לעניות דעתי אינם מהותיים ואין ביכולתם להשפיע על קשיחותו של ההסכם. מבלי להיכנס לתוכן הטיוטא, שני הצדדים עשו צעדים רבים קדימה במטרה לפתור את הסכסוך. ציבור רוכשי הדירות ויתרו במידה רבה על האינטרס הכלכלי הרחב של דירת מגורים רגילה, ואילו ועד השכונה ויתר על הרעיון כי הבניין אכן לא ישמש למגורים כלל.
לצערי, השבוע האחרון, המחיש עבורי את חולשתו של האדם הטבועה בחשדנותו האין סופית בהתממשות הרע ולא הטוב. החשדנות שגברה בשני הצדדים לא אפשרה להשלים את החסר. הכוחות המיליטנטים גברו על המחשבה הפרגמאטית שאפיינה עד כה את הצדדים למו"מ. ולבסוף ניצחה הגישה של כל אחד מהצדדים כי בית המשפט דווקא יטיב במצב הדברים עוד יותר לטובתם.
צר לי על כך שבית המשפט משמש יותר ויותר מקום לפיתרון סכסוכים ואילו המסגרת הציבורית והפוליטית מאבדת את מקומה המרכזי לאיזון בין האינטרסים הציבוריים. למרות הדעות הרבות הנשמעות כי חברי המועצה מונעים משיקולים זרים, אני יכול להבטיח לכם שחברי המועצה, קואליציה ואופוזיציה פעלו בשילוב על מנת להשיג פיתרון אמיתי. גם הקואליציה וגם האופוזיציה נתנו לי מידה מספקת של חופש לפעול למען האינטרס הציבורי שבפשרה.
לאור כשלון המו"מ, התוכנית הופקדה להתנגדויות. אף אחד מהצדדים לא משלה את עצמו שההליך המשפטי לא הולך להיות מורכב, יקר ורווי מאבקים, ובסופו כך אני מאמין, לא יהיו רחוקים הצדדים מלקבל את מה שיכלו להסכים עליו.
פתח תקווה, נתרו מספר שבועות במהלכם יכול להתגבש הסדר שיאושר במסגרת ההפקדה. לפיכך, יכולים הצדדים להמשיך ולדון ולהנחות אותנו חברי המועצה לאשרר את התב"ע בכפוף להסכם. מצב כזה יחייב (כנראה) תקופת הפקדה נוספת מאחר וייתכן ויהיה מדובר על תב"ע חדשה.
פררוגטיבה- לנו חברי המועצה הכוח לקבוע מהו האינטרס הציבורי, אנו מסוגלים לקדם פשרה כנציגי ציבור. אולם, במקום שהפשרה לא מצליחה להגיע מהציבור יש לנו כנבחריו הפררוגטיבה לקבוע באיזה אופן יעשו הדברים. לפיכך, האפשרות השנייה אותה אני מציע, במידה וההצעה הראשונה לא תהה מקובלת על הצדדים: גדי בלומשטיין ואנוכי בצירוף נציג אופוזיציה נגבש את הערות המועצה לתב"ע ונבקש מנציגי הועדה לקבל את המלצותינו.
בברכה ובתקווה לטוב
רועי ברזילי
העתקים:
מנכ"ל העירייה
מהנדס העיר
ציבור בעלי הנכסים
ציבור דיירי השכונה
על פי החלטת מועצת העיר מ 14.10.09 ניתן החל מהיום להפקיד את תב”ע 1050ג המכשירה את עבירות הבנייה בארלוזורוב 36 ומאפשרת שימוש למגורים רגילים ב 40 הדירות למרות מחסור של למעלה מ 30 מקומות חניה שהיא יוצרת באזור מוכה מצוקת חניה. החלטה קבעה כי ההפקדה תיעשה רק לאחר 30 יום (כלומר מהיום) על מנת לאפשר לקבוצת הרוכשים בארלוזורוב 36 והתושבים המתנגדים לתוכנית להגיע להסכמה על תב”ע אחרת. אך ההסכמה לא הושגה ולפיכך מופקדת התוכנית השערורייתית המקורית לה מתנגדים התושבים בכל תוקף.
בחודשים האחרונים נעשו מאמצים להגיע להסכמה בעיקר בתיווכו של חבר המועצה רועי ברזילי שבסיסה ניסוח של תב”ע והסכם נלווה שיבטיחו שאכלוסו של הבניין לא יטיל עומס נוסף על החניות הציבוריות. הרעיון המרכזי היה שקביעות ברורות לגבי מהות השימוש (מעון סטודנטים, מעון לחוסים או בית אבות), אופן השימוש (באמצעות חברת ניהול מרכזית) בתוספת הגבלות כמו שלילת זכות לתו חניה אזורי ואמצעים להבטחת קיום ההגבלות (כמו ערבויות) יאפשרו מצב שכולם יוכלו לחיות אתו.
לאחר הדיון במועצה ב 14.10.09 שהתקיים על פי דרישת קבוצת הרוכשים שסירבו לדחות את הדיון במועצה למרות המגעים שהתקיימו בינם לבין התושבים על תב”ע אחרת, הנטייה הטבעית אצל התושבים הייתה לנתק מגע עם קבוצת הרוכשים נוכח הצעד החד צדדי. למרות זאת, כשנעשתה פנייה מטעם קבוצת הרוכשים לקיים מפגש ישיר ללא עורכי דין, נפגשו ב 25.10.09 שניים מנציגי הועד עם ארבעה נציגים של קבוצת הרוכשים לשיחה ארוכה וכנה.
בשיחה הבהירו נציגי הועד את עמדתם וכן הדגישו את חשיבות גורם הזמן נוכח העובדה שהתוכנית השנויה במחלוקת תופקד תוך זמן קצוב והפקדתה לא תאפשר את המשך הדיונים על תב”ע אחרת. ב 28.10.09 קבלו התושבים מקבוצת הרוכשים הצעה לתב”ע מתוקנת שלא הייתה מקובלת מהטעם שהייתה עמומה לגבי מהות השימוש וגם השאירה פתח להסרת שלילת הזכות לתו חניה אזורי ללא הליך של שינוי תב”ע.
לנוכח המבוי הסתום בנוגע לתב”ע בקשו נציגי קבוצת הרוכשים לנסות לקדם במקביל גם את ההסכם הנלווה. התושבים נענו לבקשה זו וב 2.11.09 הועבר נוסח ההסכם הנלווה לתושבים. ב 5 בנובמבר הוחזר לנציגי הרוכשים ההסכם הנלווה עם הערות התושבים לתגובתם. לנוכח לחץ הזמן היה ברור שאם לא תהיה הסכמה כבר בתחילת השבוע הזה אין למעשה סיכוי להשלים תהליך של אישור ההסכם בקרב התושבים. לפיכך, הודיעו התושבים ב 7.11.09 לקבוצת הרוכשים שנוכח העובדה שלא נמסר להם נוסח תב”ע חדש ונוכח העובדה שלא קבלו אפילו התייחסות בכתב לתגובתם על ההסכם הנלווה אין מנוס מהמסקנה שהמגעים נכשלו. מטרת ההודעה שהופנתה גם לחבר המועצה רועי ברזילי הייתה לנסות להניע מהלך של הרגע האחרון שיביא בכל זאת להסכמה. נציגי קבוצת הרוכשים בקשו לקיים פגישות נוספות אך לגופו של עניין סרבו להעביר כל מסמך חדש. במאמץ נוסף של הרגע האחרון הציעו ביום רביעי חבר המועצה עו”ד גדי בלושטיין וחבר המועצה רועי ברזילי לקיים פגישה עם הצדדים. תגובת התושבים הייתה שאין טעם לקיים פגישה היות שאין כל סיכוי להגיע להסכמה לפני הפקדת התוכנית המקורית. ביום חמישי הודיעו נציגי התושבים שיסכימו למפגש המוצע גם ללא התייחסות בכתב של קבוצת הרוכשים לתב”ע ולהסכם הנלווה אם תובע נכונות עקרונית של קבוצת הרוכשים לדחות את ההפקדה אם הפגישה תצליח לגשר על הפערים. למרות זאת, כל פגישה לא התקיימה והתוכנית תופקד ככל הנראה כבר ביום ראשון הקרוב.
המסקנה ממהלך המשא ומתן שהתקיים בחודשים האחרונים היא שאין סיכוי רב לפתרון המוצע. ההערכה היא שהכישלון נובע מכך שמצד אחד התושבים הבינו שקבוצת הרוכשים מוכנה לאמץ רק פתרון עמום וזמני שהוא לא יותר ממראית עין ושיש סיכוי גבוה שדבר לא יישאר ממנו תוך שנים ספורות. מצד שני, חברי קבוצת הרוכשים הבינו שהתושבים עומדים על ניסוחים בהירים שלא ישאירו מקום לעמימות ואשר יבטיחו פתרון שיעמוד לאורך זמן.
התנהלות הועדה המקומית שאשרה להפקדה תוכנית שמהווה רמיסה של שלטון החוק תוך פגיעה חמורה באינטרס הציבורי היא אחד מרגעי השפל של הנהלת העיר. האירוניה היא שבעוד שהועדה סבורה שהתנהלותה מקילה על מגישי התוכנית, לדעתנו היא רק מכשילה אותם בכך שהיא מאפשרת להם לצאת לדרך חתחתים שבמהלכה יעמדו הם והגורמים שסייעו להם לביקורת נוקבת של גורמים ששלטון החוק והאינטרס הציבורי חשובים להם. אנו מקוים שתהליך שמיעת ההתנגדויות יבהיר לחברים נוספים את המשמעות המוסרית והציבורית של תמיכה בתוכנית כזו והם יצילו את כבודה של הועדה בקבלת ההתנגדויות של התושבים.
עם הפקדת התוכנית, נכנס המאבק לשלב חדש של תהליך ארוך של התנגדויות. יחד עם זאת, אם יבינו חברי קבוצת הרוכשים שדרכם לא תצלח, תמיד עומדת לרשותם האפשרות למשוך את התוכנית השערורייתית ולחזור למשא ומתן.
בישיבה שהתקיימה בתאריך 14.10.09 החליטה מועצת העיר בשבתה כמליאת וועדת התכנון והבנייה לאשר להפקדה את תוכנית 1050ג המכשירה את עבירות הבנייה בארלוזורוב 36 ומאפשרת שימוש למגורים רגילים ב 40 הדירות למרות מחסור של למעלה מ 30 מקומות חניה שהיא יוצרת באזור מוכה מצוקת חניה. יחד עם זאת קובעת ההחלטה כי ההפקדה תיעשה רק לאחר 30 יום ואם במשך זמן זה יגיעו קבוצת הרוכשים בארלוזורוב 36 והתושבים המתנגדים לתוכנית להסכמה על תב”ע אחרת, תתקיים ישיבה נוספת לאישור התב”ע המוסכמת.
הדיון במליאת הועדה התקיים בשל בקשה לדיון נוסף אותה הגישו חברי המועצה עו”ד דוד מנחם (ש”ס) ואילן מאירי (רמת-גן ירוקה) לאחר שועדת המשנה אשרה את התוכנית להפקדה כבר ביוני השנה. הדיון נמשך כשעה וחצי והיה רווי בקריאות ביניים והתנצחויות בין צבי בר לחברי אופוזיציה שהתנגדו בתוקף לתוכנית. במהלך הדיון הביע צבי בר מספר פעמים את צערו על שלא הוציא לפועל את התוכנית לבניית חניון בגן הקופים וניבא שהתושבים עוד “יבואו על ארבע” כדי לבקש להקים חניון בגן הקופים. יש משהו בדברי ראש העיר, שכן אם חלילה תאושר התוכנית כפי שהיא, תיגרם מצוקת חנייה קטסטרופאלית שעלולה להביא תושבים אחדים לקבל כל רעיון שיגאל אותם ממצוקתם. אך מסיבה זו בדיוק נחושים תושבים רבים, גם כאלה שאינם גרים בסמיכות לבניין ואשר גורל גן הקופים יקר להם, להיאבק בתוכנית ולמנוע את אישורה.
אילן מאירי (רמת-גן ירוקה) דרש לדחות את הדיון כדי לתת עוד זמן למשא ומתן בין קבוצת הרוכשים לתושבים אך תביעתו נדחתה. גם רועי ברזילי (סיעת הצעירים) שניסה בשבועות האחרונים לגשר בין קבוצת הרוכשים לתושבים בקש לדחות את הדיון מחשש שההחלטה תמנע את המשך המגעים בין התושבים לקבוצת הרוכשים ואמר: “הם (התושבים) יסרבו להמשיך את המשא ומתן בגלל שאנחנו עושים צעד שלדעתי הוא חד וחזק כלפיהם.” גם בקשה זו נדחתה.
עו”ד דוד מנחם (ש”ס) ציין שאין כל הסכמה בין התושבים לקבוצת הרוכשים ואמר: “ידוע שישנן בניות שהפתרון היחידי שלהן, כשהן נעשות בניגוד לדין, בניגוד לחוק, זה לא להכשיר את השרץ, אלא להרוג את השרץ”.
עו”ד רמי גני (ליכוד) אמר: “אם צריכות להיות שם חניות ואם זה יעלה למישהו כסף, ויש כבר פתרונות כאלה במקומות אחרים, אז יעשו חניות. ואם במקום השטחים המסחריים יצטרכו להפריש חלק לחניות, ויש גם אפשרות בצד להכשיר חלק לחניות, ואפשר גם לעשות פתרונות של חניה בשתי קומות, ויש פתרונות מפתרונות שונים ואפשר גם לחפור. ונכון, זה עלויות, זה יקר”
מר יהודה סגל (רמת-גן ירוקה) אמר:” לעירייה יש אינטרס שבניין יאוכלס. אני אומר כאיש ציבור: עקרונית נכון, בבניין הזה לא. אין שום סיבה להכשיר שרץ ואחר כך למצוא את הפתרונות כאלה או אחרים כדי שלעירייה יהיה אינטרס שהבניין הזה יאוכלס. אותי לא מעניין בכלל היזם והקבלן. התושבים שקנו שם דירות, כולם ללא יוצא מן הכלל, ואני בדקתי את זה, כולם, אף אחד לא מתכוון לגור שם. כולם קנו את זה בשביל ביזנס.”
מר ישראל זינגר (רמת-גן הירוקה) הציע: “אחד הדברים שיהיה מקובל, אין לי ספק, על התושבים, ושיכול להוות גם מחיר כלכלי, אולי לא גבוה, זה בעצם במקום מה שדובר בהתחלה. זה לא דורש שינויים חיצוניים. במקום 40 דירות עם שינויים פנימיים, קירות פנימיים, יהיו 20 דירות. זה יקל בהרבה על הבעיה, זה ניתן.”
גב’ חני נחמיאס (רמת-גן הירוקה) פקפקה בפתרון המוצע של חניון ציבורי בכופר היישוב: “אותו חניון שדיברת עליו, חיים, בכופר היישוב, נכון, הוא 300 מטר מן הבניין, רק לא הזכרת שהוא בזווית של בערך 40 מעלות, והטיפוס אליו הוא כמעט בלתי אפשרי.”
גם עו”ד גדי בלושטיין (תנופה) הביע ספק בריאליות של החניון בכופר היישוב: “הפתרון שבתוכנית הוא לא טוב, אף אחד לא יודע מתי תהיה חניה בכופר היישוב.”
עו”ד צביקה ניר (עבודה) ציין שיש היכן להכשיר עוד מקומות חנייה בבניין: “למה לאשר שימושים מסחריים שם? רח’ ארלוזורוב, היום 70% מהחנויות יש לנו בעיה קשה מאוד בכלל. למה אי אפשר למצוא שם פתרון לתוספת חניה על חשבון השימושים המסחריים?”
מנגד, מהנדס העיר חיים כהן הגן בלהט על התוכנית: “במה היתה הסטייה שלו מההיתר? הוא הרס יתר על המידה. עפ”י היתר הבנייה שעפ”י התוכנית התקפה, היתר הבנייה הוא תוספת לבניין קיים, כשבבניין הקיים צריכות להישאר 3 רצפות חלקיות וקירות חיצוניים. 3 רצפות חלקיות, כל הרצפות שהיו אז, אבל חלקיות, לא בכל שטחן, וקירות חיצוניים. הוא את הרצפות הרס והשאיר רק את הקיר החיצוני. זאת היתה סטייה מהיתר. מה המשמעות של סטייה מהיתר? בתב”ע התקפה, שעל פיה ניתן היתר הבנייה, רשום שאם הבניין ייהרס אז החניה צריכה להיות תת קרקעית. אם הבניין הוא תוספת בנייה אין חניה תת קרקעית. אז ברגע שנעצרה הבנייה בגלל הריסת יתר באה הטענה: ‘ובכן, תעשו עכשיו חניה תת ‘קרקעית’. על זה נדון, על זה הוא ביקש היתר בנייה וסירבנו, והוא הגיש ערר לוועדת ערר, וניצחנו בוועדת הערר, ועדת הערר קיבלה את עמדתנו. נעשו הליכים לצו ההפסקה השיפוטי ושם הוסכם בפשרה שצו ההפסקה הזה יחול עם שינויים שיאפשרו גמר הבניין כפי שאתם רואים אותו היום, הבניין נגמר עפ”י פסק הפשרה, כולל הזכוכית, כולל ציפוי חוץ. הוא ממתין להשלמת ההליכים התכנוניים. ההליכים הוצגו לוועדה המקומית והיא אישרה להפקדה תוכנית אשר משלימה את ההליכים התכנוניים.מה עושה התוכנית הזאת? קודם כל, היא קובעת שכל 40 הדירות יהיו רגילות ולא לסטודנטים בלבד. בניגוד לעמדתנו ולפי, לא רוצה להגיד תכתיב, אבל המלצת מתכננת המחוז. מתכננת המחוז אמרה: ‘אל תתעסקו בסטודנטים או לא, דירות זה טוב, דירות רבות זה טוב, שיהיו דירות רבות’. דירות רבות מחייבות מקומות חניה לפי התקן, אין בתוך הבניין הזה מקומות חניה לפי התקן, יש בסביבה חניון ציבורי מוכר כדין בתוכנית – שישלמו לקרן חניה לחניון הציבורי. כך קבוע בתוכנית. במרחק של 300 מטר מהמקום, פחות מ-300 מטר מהמקום, קבוע בתוכנית תקפה חניון ציבורי מתחת לכופר היישוב, מכיכר כופר היישוב, בתוכנית תקפה, לשם נאספת קרן לצורך הקמתו, שם ישולם התשלום על יתרת מקומות החניה אשר חסרים במקום הזה. הם טוענים שיש להם 10 מקומות חניה ועל היתרה עוד 30 מקומות חניה הם ישלמו לקרן החניה. זאת התוכנית שאישרה הוועדה המקומית במסגרת השלמת ההליכים התכנוניים. אני חושב שהתוכנית הזאת היא טובה, אני חוזר ואומר, מה שאתם רואים בעיניים, שכולם קראו לזה מפלצת ואני לא יודע מה. זאת התוכנית בדיוק, מבחינה חיצונית, בדיוק לפי התב”ע, בדיוק לפי ההיתר. אין הבדלים. כולם, אני חושב, היום חוזרים בהם מהמילה מפלצת. נדמה לי שכולם מעריכים את הבניין ואת המאמץ שנשמר שלא עפ”י איזשהו תכתיב, אלא רק בגלל רצונו של אדריכל העיר. ואני מכבד מאוד את רצונו של אדריכל העיר, כי אני במהלך הדרך רציתי להרוס את כל הבניין, אבל הוא עצר בי. רק בגלל רצונו של אדריכל העיר וגיבוי שהוא קיבל מראש העיר נשמרה החזית הזאת, ואני חושב שזה היה נכון וטוב שזה נעשה ככה, והבניין מוסיף כבוד לעיר הזאת ורק צריך להשמיש אותו. אני חוזר ואומר, אני ממליץ לכם לדחות את הערר ולאשר את הפקדת התוכנית”. נראה שמהנדס העיר מוצא עידוד לעמדתו בזמן הממושך שאורכת החקירה הפלילית בעניין ומכאן התבטאותו: “עבירות לא נקבעו, עבירות נקבעות בבתי משפט, אפילו לא הוגש כתב אישום.”
ראש העירייה מר צבי בר הגן גם הוא בלהט על התוכנית ולא פסק מלהביע את צערו על שנסוג מהכוונה להקים חניון בגן הקופים: “כל הטרגדיה הגדולה של המקום, מאירי, נבעה משטות של אחד, והוא ראש העיר. שאני באתי לשם ואמרתי: בואו נעשה חניון מתחת לדונם וחצי מגן הקופים. מזה עשו לפני הבחירות מהומה. זאתי טרגדיה, ההפסד הוא שלהם….. הם (התושבים) יפגינו מעתה ל-10 שנים. עד שיהיה חניון תחת לגן הקופים, כי זה מה שצריך להיות….. ואני חושב שעשיתם מהומה מהנושא של החניה, טרגדיה. שם היה יכול להיות חניון שלא היה פוגע בגן ולא שום דבר. אבל היה ליבוי להבות, הם יבואו על 4 לבקש חניון. אבל זה כבר מת…. אני הפסדתי על העניין מנדט וחצי. אני מכריז, על גן הקופים, השטות שלי. …. אני חושב שהיתה פה טעות גדולה, שהסתערתם כמו דוברמנים על הבית האומלל הזה. לא היו כאן עבירות והן תוקנו ע”י ההנדסה, והבית בגלל סרג’יו נראה כפי שהוא נראה. אני מוכן, חני, אם את רוצה, לצאת עם חברי המועצה, לעמוד בגן הקופים ושם לראות עם גדי אם ניתן בעתיד פתרון כזה או אחר. כי בוועדה המחוזית כל גן שאנחנו מבקשים מתחתיו יש בעיות. כי הם מחליטים על שורשים. הגן לא היה נפגע כהוא זה. זו היתה פליטת פה שלי שעלתה לי בסכסוך עם הגזבר, זה 12 מיליון ₪. אבל עשינו את זה כאן. אני רוצה שתראי כאן בבית חורון למטה, עשינו, נתנו לדיירים 78 מקומות חניה מתחת לגן. אבל פה התלהמו וחיפשו. ”
היועץ המשפטי עו”ד דוד שוואקה הגן אף הוא על התוכנית: אני רוצה להתייחס לנקודה שהעלה עו”ד גני וגם עו”ד דוד מנחם על היחס בין התוכנית לבין הפסיקות של בית המשפט. ובכן, בית המשפט פסק עפ”י המצב החוקי שהיה לנגד עיניו בעת שזה נדון, שזו הייתה התוכנית הקודמת, שהיא בתוקף. אין שום מניעה חוקית לעשות תוכנית חדשה, זה גם מתיישב עם הסדר הפשרה שהושג, שנאמר שזה יוסדר, שהנושא יוסדר תכנונית. למעשה תוכנית, יש לה תוקף של חוק, כך פסק בית המשפט. לכן זה כאילו שעכשיו באים ומשנים את החוק ועושים חוק חדש שמאפשר להשלים ולהשמיש את הבניין הזה. כמובן שהחוק הזה, כמו כל חוק, כמו כל תוכנית, עומד לביקורת בית המשפט – האם זה סביר, האם זה נכון, האם זה טוב. את זה יהיה אפשר להעמיד לביקורת בית משפט. אבל מבחינה חוקית טהורה אין שום מניעה לעשות עכשיו תוכנית בהמשך לפסיקת בית המשפט.
התבטאויותיהם של מהנדס העיר וראש העירייה בדיון מצביעות על כך ששום לקח לא נלמד ויש התעלמות מוחלטת מהביקורת שספגה עיריית רמת-גן מהועדה המחוזית, מהפרקליטות וממערכת המשפט. מהנדס העיר בכלל לא בטוח שנעשו עבירות וראש העירייה קובע שלא היו עבירות (אבל בכל זאת הן תוקנו ע”י מחלקת ההנדסה..). אם לקבל את דברי מהנדס העיר הרי שמי שניסח את התוכנית זה מתכננת המחוז שממש כפתה על העירייה לאפשר שימוש למגורים רגילים ב 40 הדירות וכל התוכנית אינה אלא פועל יוצא של “הסכם הפשרה” בין הפרקליטות ליזמים, כאילו עמדת הפרקליטות שבאופן חריג ויוצא דופן נטלה מידי העירייה את ניהול ההליכים המשפטיים כדי להוציא צו הפסקה שיפוטי לבניין הינה שיש להכשיר את כל עבירות הבנייה ואף להוסיף בונוס בדמות הרחבת השימוש גם למגורים רגילים – היש אבסורד גדול מזה? יש לציין בצער שצודק מהנדס העיר שלא הוגש כתב אישום, אך כמובן אין בכך כדי להעיד שאין עבירות ושלא יוגש בעתיד כתב אישום. גם אין להתעלם מקביעת ועדת הערר בראשות עו”ד גדרון שקבעה שהבנייה הינה שלא על פי התב”ע ומהקביעות של כבוד השופט אטיאס שהוציא צו הפסקה שיפוטי.
לצפייה בפרוטוקול ישיבת המועצה לחצו כאן.
עיריית רמת-גן מקדמת את תוכנית פינוי בינוי רג/1423 במסגרתה יפונו 83 דירות בהמתמיד פינת ארלוזורוב וייבנו במקומן 380 דירות בשני מגדלים של 44 קומות. על פי התוכנית לא תהיה כניסה למגדלים מז’בוטינסקי וכל התנועה תהיה מכיוון ארלוזורוב. העירייה מקדמת גם את תוכנית פינוי בינוי 1337/ב ברחוב הראשונים במסגרתה ייבנו שני מגדלים האחד עם 120 דירות והשני עם 108 דירות.
המשרד להגנת הסביבה, עיריית רמת-גן והחברה להגנת הטבע חברו יחד כדי להכין סקר מקיף על טבע עירוני ברמת-גן. הסקר כולל 56 אתרים שונים וביניהם “גן הקופים”. המלצות הסקר לגבי “גן הקופים” כוללות:
1 שיקום מתלול הכורכר על ידי נטיעת צמחייה טבעית האופיינית לכורכר, שילוב של שיחים, גיאופיטים וחד־שנתיים.
2 שמירת המתלול ללא תאורת לילה, ושיקום חלקו הדרומי של הגן (חורשת איקליפטוסים) כגן ציבורי.
3 שיקום הטרסות הבנויות בצפון הגן – אפשרי כגינה קהילתית.
4 תוספת אלמנטים מושכי בעלי חיים בכל שטח הגן, לדוגמה: תיבות קינון לעופות ולעטלפי חרקים, צמחים מושכי פרפרים, בריכת מים וכיו"ב.
5 שימור השובך שנותר כזכר מעברו של הגן.
6 שילוט הסברה.
