להפנינג בגן הקופים יש אישור משטרה כחוק למרות נסיונות של הרגע האחרון של עיריית רמת-גן למנוע את מתן הרישיון בתואנה שמתוכננת בארוע "פעילות מסחרית". לאחר קבלת הרישיון שלח עו"ד לרינמן שמייצג את תושבי שכונת גן הקופים את המכתב המצורף למנכ"ל העירייה.

18/9/08

לכב'
מנכ"ל עיריית רמת-גן, מר דוד בנימין - דחוף -
שלום רב,

הנדון: מכתבך מיום 8.9.08 בעניין הפנינג משפחתי בגן הקופים

1. ביום שישי 19.9.08 יקיימו ועד תושבי שכונת גן הקופים והחברה להגנת הטבע הפנינג משפחתי בגן הקופים (“גן שאול"). לאירוע יש אישור ממשטרת ישראל, הגורם המוסמך. האירוע יתקיים אפוא כחוק.

2. עיריית רמת-גן, בכל הכבוד, לא התבקשה לתת את הסכמתה לקיום האירוע, ואף איננה מוסמכת לאסור על קיומו. פקודות המשטרה בנושא קובעות מפורשות: “אין צורך בהסכמת הרשות הציבורית לקיום הפגנה שנועדה להתקיים במקרקעין הפתוחים לציבור הרחב ושהכניסה אליהם חופשית ואינה מוגבלת בתנאים”.

3. היות והודעתך הקודמת בדבר "אי אישורו" של ההפנינג הופנתה גם למחלקת הפיקוח העירונית, אנו סבורים כי באחריותך ליידע במצב החוקי את פקחי העירייה לבל יפעלו בלא סמכות ובניגוד לחוק כנגד התכנסות מותרת ומאושרת.

4. אתה ושאר עובדי עיריית רמת-גן מוזמנים להשתתף באירוע.

בברכה,
עו"ד עפר לרינמן

העתקים:
היועץ המשפטי לממשלה
היועץ המשפטי לעיריית רמת-גן

ביום שישי 19.9.08 בשעה 14:00 עורכים ועד תושבי שכונת גן הקופים בשיתוף עם החברה להגנת הטבע קהילת תל אביב יפו והסביבה הפנינג משפחתי בגן הקופים לציון ניצחון התושבים במאבק נגד החניון בגן ולמען הצלת שאר הגנים ההיסטוריים בלב רמת-גן. כמקובל, במקביל לפנייתם להוצאת רישיון משטרתי כחוק, יידעו המארגנים גם את מנכ"ל העירייה לגבי תוכניתם. לתדהמתם, הודיע להם מנכ"ל העירייה ש"העירייה אינה מאשרת" את בקשתם, וזאת ללא כל נימוק או הסבר.

עו"ד לרינמן שמייצג את תושבי שכונת גן הקופים במאבקם חיווה את דעתו שאין כל צורך באישור העירייה לצורך האירוע המתוכנן שכן על פי פקודת המשטרה "אין צורך בהסכמת הרשות המקומית לקיום אסיפה שנועדה להתקיים במקרקעין הפתוחים לציבור הרחב ושהכניסה אליהם חופשית ואינה מוגבלת בתנאים".  

היות והודעת מנכ"ל העירייה הינה בלא סמכות, בדעת המארגנים לקיים את ההפנינג כמתוכנן, לאחר קבלת הרישוי המשטרתי השגרתי. יחד עם זאת, בכוונת ועד התושבים להעביר את הודעת המנכ"ל לרשויות המוסמכות לטיפולן מחשש שהעירייה תשתמש בסמכויותיה שלא כדין על מנת לשבש את ההפנינג.

מוועד התושבים נמסרה ההודעה הבאה: "הודעת העירייה שהיא חוזרת בה מתוכניתה להקמת חניון בגן עוררה תקווה שהעירייה עולה על דרך חדשה. לאכזבתנו (אם כי לא ממש להפתעתנו) העירייה מנסה באופן בוטה למנוע את חופש ההתכנסות והביטוי מתושבים שנראה שכל חטאם הוא שהצליחו לסכל את כוונתה של העירייה להכשיר בנייה שלא כדין באמצעות בניית חניון בגן הקופים. מוטב היה שהעירייה שכבר ננזפה על ידי השופט אטיאס שאופן פעולתה בעניין גן הקופים היה בבחינת ניסיון להכשיר את השרץ שלא כדין, שלא תוסיף חטא על פשע בניסיון לפגוע שלא כדין בזכויות הציבור ברמת-גן. אנו קוראים לכל תושב ברמת-גן לא להירתע מהאופן בו מתנהלת העירייה בשנה ה-20 לכהונת צבי בר, להגיע להפנינג ולצרף את קולו לקריאה לשמירת הסביבה, שלטון החוק וזכויות הציבור ברמת-גן".

 לצפייה בהודעה שנשלחה לעיירית רמת רמת גן

 לצפייה בתשובת עיריית רמת גן להודעה של וועד גן הקופים

בהמשך לפוסט קודם על החלטת השופט אריה אטיאס, כדאי לשים לב למספר נקודות נוספות שעולות מההחלטה הארוכה והמנומקת היטב של השופט:

1. השופט קובע שההיתר ניתן לבניית 34 דירות ולא 40 כפי שקיים בפועל.

2. נראה שהשופט מקבל למעשה את טענת היזמים שפעולותיהם נעשו בהסכמת העירייה ולמרות זאת החליט כפי שהחליט. כלומר גם אם מקבלים כעובדה את כל טענות היזמים לגבי שיתוף הפעולה וההסכמה של העירייה למעשיהם אין בכך לדידו של השופט כדי לשנות כהוא זה את המסקנה כי בוצעה עבירה לכאורה.

3. השופט מזכיר שהפרשנות המחייבת לתוכנית והיתר המוצא בגינה היא בסמכות בית המשפט. כלומר גם אם אמצה הועדה המקומית פרשנות על פיה לענין התוכנית וההיתר הבניין לא נהרס כשכל שנותר ממנו הוא קיר חזית, בידי בית המשפט לדחות פרשנות זו והוא אכן עושה זאת וקובע בצורה חד משמעית שהבניין אכן נהרס – וכי אפשר אחרת?

4. השופט מזכיר את פרשת שוויצר (שהפכה לאבן דרך בפסיקה המגנה ומוקיעה מחדלי רשויות באכיפת חוקי בנייה) ומצטט ציטוטים נרחבים מההחלטה בפרשה זו. בדיון בבקשה קבל בא כוח היזמים על שהפרקליטות משווה את מה שקרה בפרשת שוויצר למקרה ארלוזורוב 36, והנה בהחלטתו קובע השופט "לא מצאתי שהמקרה שנדון באותה פרשה (קרי, שוויצר) שונה במהותו מהמקרה שבפני". יצויין שבאותה פרשה נאלצו הדיירים לעזוב את בתיהם שנבנו שלא כדין.

בקשת הפרקליטות הובאה במלואה בפוסט קודם.

בית המשפט לעניינים מקומיים (השופט אריה אטיאס) נענה לבקשת הפרקליטות והציא צו המפסיק את העבודות ואוסר השימוש בבניין הנבנה בארלוזורוב 36. צו זה מונע  כל עבודה בבנין ו/או איכלוס עד להודעה חדשה. למעשה מדובר בצו שאותו ביקשנו שתוציא העיריה כבר לפני למעלה משנה ורק כעת לאחר מאבק נחוש של התושבים ובזכות בקשה נחרצת ומנומקת של הפרקליטות הושג ההישג. אין ספק שזהו נצחון חשוב מאד במאבק שלנו להסדרת בעית החנייה בארלוזורוב 36 ובהחלט ניתן לראות את האור בקצה המנהרה, אולם עדיין המאבק לא תם.
 
השלבים הבאים הצפויים:
  • החלטת ועדת הערר על ערר היזמים.
  • הגשת כתב אישום מתוקן (ככל הנראה) כנגד יזמי הבנין ע"י הפרקליטות.
להלן כמה דגשים מהחלטת השופט כפי שכתב עו"ד עפר לרינמן המייצג אותנו במאבק:
 
על פרשנותה של העירייה, כאילו הותרת קיר אחד במבנה כשכל שאר חלקי בניין הבאוהאוס נהרס נחשבת כהותרת הבניין על כנו, כותב השופט כי זו "פרשנות מאולצת חסרת הגיון שאינה מתיישבת עם תכלית התכנית".
 
על המשך הבנייה לאחר שנהרס בניין הבאוהאוס הישן כותב השופט כי "משהגעתי למסקנה כי יש לראות במצב שנוצר הריסת בניין הבאוהאוס,
הרי שהמשיב היה צריך לעבור למימוש המסלול החלופי הקבוע בתכנית, ועל כן המשך הבנייה במקום על פי המסלול העיקרי הינה בבחינת בניה בניגוד לתכנית ו/או ללא היתר. על כן לכאורה על פני הדברים ישנה בפני עבירה על הוראות החוק".
 
בסכמו את הדברים מבקר השופט אטיאס את התנהלות העירייה, ובכלל זה את הרעיון (שנגנז בינתיים) להקים חנייה עבור הבניין על חשבון גן-הקופים הסמוך: "הרשות התנהלה מבלי לתת משקל ראוי לשמירה על שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי בכללותו. הרשות במקרה דנן ניהלה מו"מ עם המשיב בנסיון למצוא פתרון פרקטי לבעיית החנייה באיזור, אלא שהפתרון צריך להמצא במסגרת החוק וכל עוד הבניין מוקם בניגוד לתכנית ו/או ללא היתר יש בפנינו מצב של "הכשרת השרץ" שלא כדין.
 
לאור כל האמור אני נעתר לבקשה ומורה בזאת על הפסקת העבודות במקרקעין הנדונים ואוסר על שימוש במבנה".
 

עיריית רמת-גן הודיעה היום (3.8.08) כי היא מבטלת את תוכניתה להקמת חניון "תת-קרקעי" בגן הקופים "לאור הרגישות הרבה סביב הנושא, התנגדות התושבים לתוכנית, וההשקעה הכספית הנדרשת להקמת החניון". מההודעה עולה שהעירייה הקצתה כבר סכום של 8 מליון ₪ למימון בניית החניון ושסכום זה יופנה עתה לעניינים אחרים. העירייה הודיעה גם כי היא משלימה בימים אלה "עבודות שדרוג ושיקום הגן בהשקעה של כ-300,000 ₪ הכוללות החלפת מתקני המשחקים למתקנים חדשים באישור מכון התקנים, יציקת משטח גומי,שתילת צמחיה, גידור שטח הגינון." (לקריאת הודעת העירייה לחץ כאן)

ועד תושבי שכונת גן הקופים שמנהל כבר למעלה משנה מאבק ציבורי עיקש נגד תוכנית החניון בגן הקופים קבל את הודעת העירייה בשביעות רצון. יחד עם זאת, הועד מבקש להדגיש שהמאבק לא הסתיים: "החלטת עיריית רמת-גן היא ניצחון גדול לכל מי ששמירת איכות החיים במרכז האורבאני חשובה לו. יחד עם זאת, יש לזכור שהעירייה יזמה את תוכנית החניון בגן הקופים כפתרון לבעיות החניה שעלול לגרום בניין בן 40 דירות מעל קומה מסחרית הנבנה בסמוך לגן הקופים (בארלוזורוב 36) בסטייה מהיתר וללא מרתף חניה, והמאבק לא יסתיים עד שלא יובטח שצורכי החנייה של בניין זה יבואו על סיפוקם המלא בתחומי המגרש ולא על חשבון הציבור." כמו כן, מקווה הועד שבנוסף לשדרוג פסגת גן הקופים (עליה הוא מברך) תאמץ העירייה את התוכנית של החברה להגנת הטבע להפיכת גן הקופים על מדרונותיו וערכי הטבע הייחודיים שלו לאתר טבע עירוני.

גן הקופים (ששמו הרשמי הוא "גן שאול") הינו אחד הגנים ההיסטוריים החשובים ברמת-גן שנחנך לפני 70 שנה וממוקם על אחת מ- 4 גבעות הכורכר שבמרכזה של העיר. בגן ערכי טבע חשובים שכן שרד בו מסלע הכורכר האופייני למישור החוף וחלק מהצמחייה, וכן מבנים ייחודיים של טראסות. הגן הוא אחד מסמליה המובהקים של רמת-גן והוא מוכר ואהוב על רבים. לכן, כשפתחו תושבי שכונת גן הקופים אתר אינטרנט לניהול המאבק, נרשמו באתר הודעות תמיכה לא רק של תושבי רמת-גן אלא גם של רמת-גנים לשעבר הגרים ברחבי הארץ וברחבי העולם ואשר גן הקופים מהווה חלק חשוב מזיכרונות ילדותם. הועד מבקש להודות לאלפי האנשים שהביעו הזדהות עם מאבק התושבים והוא מבקש להודיע שהוא מתכוון לערוך לפני החגים הפנינג הזדהות ותמיכה בשימורו וטיפוחו של גן הקופים. זהו ציון דרך חשוב במאבק גם אם עדיין לא הגענו לסוף הדרך.

קרן של"י (שורשים  לסביבה ירוקה) הינה קרן הנותנת מענקים לקבוצות פעילים מקומיות בתחומי איכות הסביבה. בהחלטתה האחרונה החליטה הקרן על מענק בגובה של 10,000 ש"ח שינוצל לפעילות שמטרתה הצלת גן הקופים. המענק ניתן באמצעות החברה להגנת הטבע והוא ישמש את ועד תושבי שכונת גן הקופים להעצמת המאבק הציבורי בתוכנית העירייה להקים חניון בגן הקופים, דבר שיפגע בגן באופן חמור וחסר תקנה. הועד רואה במענק הכרה של גוף ארצי מרכזי בתחום איכות הסביבה בחשיבות מאבקו לשמירת ערכי נוף וטבע גם בלב המרכז האורבאני הצפוף.

היום 21.7.08 התקיים הדיון השני והאחרון בערר שהגישו היזמים של ארלוזורוב 36. בפתח הדיון שוב עלתה שאלת השתתפותנו כמשיבים ויו"ר הועדה אמר שבקשתנו המחודשת להיות משיבים נדחתה ע"י הועדה ולעורך הדין שמייצג אותנו (עו"ד לרינמן) לא ניתן כל פתחון פה גם לנוכח מחאותיו הנמרצות.

לאחר אפיזודה זו, חזרה הועדה לדון החל מהמקום בו פסק הדיון הקודם תוך התעלמות מוחלטת מכל הממצאים שהובאו לידיעת הועדה בבקשתנו.

כזכור, הדיון הקודם הסתיים בשאלה האם ניתן היה גם לשמור על הקיר שנותר מהבניין הישן וגם לבנות מרתף חנייה ולשם כך בקשה הועדה שהצדדים יציגו בפניה  חוות דעת של קונסטרוקטורים. הרושם היה שתשובה חיובית שתשכנע את הועדה תביא בודאות לדחיית הערר.

בדיון היום הופיע מטעם העירייה הקונסטרוקטור יוסף בלס שנתן חוות דעת מקצועית משכנעת האומרת שלא הייתה כל בעייה לבנות את מרתף החנייה גם בנוכחות הקיר ובלי צורך להקטין את שטח המרתף. הוא הוסיף שאם בניית מרתף חנייה של שתי קומות עולה כ 3 מליון ₪ הרי שהסיבוך הנובע מקיומו של הקיר עשוי היה לייקר את המרתף בכ 10%. כלומר העלות הנוספת שהייתה נובעת מהדרישה לשימור הקיר הייתה מגיעה לכ 300,000 ש"ח.

היזמים הגישו את חוות דעת הקונסטרוקטור שלהם בכתב ומשום מה הוא לא הגיע לדיון. אדריכל הבניין טען שבזמן שנותר רק הקיר כבר היו יסודות בחלק הצפוני של המגרש ולכן בניית מרתף חנייה הייתה מחייבת גם הריסת כל מה שכבר נבנה. אדריכל העיר אישר שלפחות חלק מהיסודות שכבר נוצקו היו חייבים בהריסה. לטענת היזמים, מבנה המגרש כלל לא מאפשר בניית מרתף חנייה וגם אם הבניין הישן היה נהרס כולו (כולל הקיר) גם אז לא ניתן היה למצוא פתרון חנייה אחר ממה שקיים עכשיו.

עו"ד משעל שטען מטעם היזמים חזר ללא הרף על המנטרה שלו שבזמן אמת העירייה כבר החליטה שאי אפשר היה גם לשמור על הקיר וגם לבנות מרתף חנייה ואסור לועדת הערר להתעלם מכך. הועדה גרסה שדעת הועדה המקומית אינה רלבנטית בערר.

עו"ד שמואל אורן שטען מטעם העירייה אמר שפתרון החנייה שאושר שיקף נקודת איזון של אינטרסים שונים – שימור מצד אחד ואי הכבדה על מצב החנייה מצד שני – ומשנהרס הבניין הישן זזה נקודת האיזון ויש לחייב בניית מרתף חנייה.   אדריכל העיר אמר שבשל השימור ויתרו ליזמים בעניין החניה בכך שהסכימו לשימוש במכפילי חנייה במקום מרתף חנייה.

יש לציין שמספר פעמים במהלך הדיון הגיב עו"ד גדרון לטיעונים שהשמיעו היזמים בכך שאמר שמדובר בטיעונים רלבנטיים לצורך בקשת הקלות (הכוונה להקלה במסגרת בקשה חדשה להיתר) אך אין בהם כדי לבטל את תוכנית בניין עיר  (ובמשתמע, אין בהם כדי לקבל את הערר). מהערות אלו וגם מהאווירה הכללית ששררה בדיון התחושה היא שיש סיכוי לא מבוטל שהועדה תדחה את ערר היזמים, אך כמובן אין כל בטחון שכך אומנם יקרה. אם הערר יידחה יש להניח שהעניין יחזור לועדה המקומית להליך שנוכל להיות בו צד.

 לצפייה בפרוטוקול הדיון לחצו כאן

מטעמי זהירות שלח עו"ד עפר לרינמן מכתב לראש העירייה ולמהנדס העיר לבל יאפשרו אכלוס לא חוקי בארלוזורוב 36. להלן נוסח המכתב:

לכבוד

1.מר צבי בר, ראש העירייה ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה
2.אדר' חיים כהן, מהנדס העיר

התראה ממתן "טופס 4” לבניין בארלוזורוב 36 בניגוד לחוק

בשל מצב הבנייה המתקדם בארלוזורוב 36 והצהרות היזמים שהם קרובים לנקודה בה יגישו בקשה למתן "טופס 4", אבקש בשם מרשיי, למעלה מ 200 תושבי אזור "גן הקופים", מטעמי זהירות ולנוכח הרקורד הבעייתי של הועדה המקומית בטיפולה בהיבטים השונים הקשורים לבנייה בארלוזורוב 36, להביא לתשומת לבכם את הנימוקים להימנעות ממתן "טופס 4" לבניין בארלוזורוב 36.
1. כידוע לכם, כנגד הבניין בארלוזורוב הגישה התביעה העירונית ביום 3.9.07 כתב אישום חמור על בנייה ללא היתר, אשר קבע כי יש להרוס את הבניין. המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה לקחה לידיה את ניהול ההליך, ואף המשיכה את חקירת המקרה (באמצעות יחידת הפיקוח הארצית) כדי להבהיר מספר נקודות שלא מוצו בכתב האישום. חקירה זו קרובה מאד לסיומה וכתב אישום מתוקן יוגש בקרוב.
2. עוד ידוע לכם, כי פרקליטות המדינה הגישה בקשה להפסקת עבודות ומניעת פעולות בארלוזורוב 36 בה פורטו כמה מהפערים הקיימים בין מה שהותר לבין הבנייה הקיימת בפועל ובפרט נציין את קיומן של 40 יחידות דיור (לעומת ה 34 שהותרו), את אי בניית מרתף חנייה, ואת אי העמידה בתקן החנייה שיש לעמוד על קיומו משנהרס הבניין הישן.
3. כזכור לכם, ביום 4.6.07 קבעתם בשם הועדה המקומית כי הבניין, כפי שנבנה בפועל, “נוגד תכנית הבינוי החלה במקום". מטעם זה סרבה הועדה המקומית לבקשת ההיתר שהוגשה לבניין (2007123). כידוע, בנייה הנוגדת תכנית הינה בנייה ללא היתר, האסורה על פי דין; או כפי שקבע בית המשפט העליון בפסק הדין היסודי בסוגייה זו, “אין תכנון ואין בנייה ואין זכויות בנייה או שימוש לפיהן אלא לפי הוראות התכניות השונות לדרגותיהן. מותר לבנות רק במסגרת המותרת בתכנית, ומה שאין תכנית מיתאר מרשה במפורש – אינו מותר"  [1].
4. אנו מבקשים גם להזכיר לכם שטרם באה על פתרונה שאלת השימוש בבניין בפרט שידוע שאין קשר חוזי מחייב עם מכללת שנקר והשלכות עובדה זו על הצורך לצמצם את מספר הדירות המותר. לא רק זאת, אלא שלא נקבע גם כל מנגנון שיבטיח את קיומו של תנאי האכלוס.
5. הן על פי כתב עמדת פרקליטות המדינה והן על פי החלטת הועדה המקומית, אפוא, בניית הבניין בארלוזורוב 36 נעשית בלא היתר; ובוודאי, כי המבנה לא נבנה בהתאם להיתר. לפיכך, לא יכול להיות ספק שמבנה כזה אינו זכאי לקבלת "טופס 4”, הן על פי התנאים הקבועים בסעיף 157א לחוק התכנון והבנייה והן לפי הוראות כל דין.
6. יש להצר על כך שמרשיי מרגישים, שמן ההכרח להתריע ולהזהיר ראש ועדה מקומית ומהנדס עיר לבל יפעלו בניגוד להוראות המפורשות של החוק. אולם לאור מחדליכם המתמשכים והעקביים בטיפולכם בפרשה עגומה זו, זה המינימום המתבקש. מרשיי גם מבקשים להבהיר כי אם תוסיפו לשרשרת מחדליכם גם את אכלוסו של בניין אשר אינו עומד בתנאי החוק והתב"ע – הם לא יהססו לתבוע בשל נזקי פעולה כזו הן את הרשות המקומית והן אתכם אישית.

בברכה,

עו"ד עפר לרינמן

 

[1]  ע"פ 377/87 קלקא נחום בע"מ נגד מדינת ישראל פ"ד מא(4)673, ס'11.

לאור ההתפתחויות האחרונות בפרשת גן-הקופים/ארלוזורוב 36, להלן סקירה קצרה ותמונת מצב של המאבק מאז שהחל בתחילת 2007 עד היום. בסקירה יש גם לינקים לפוסטים קודמים שמודגשים בצבע אדום.

בארלוזורוב 36 הולכת ומושלמת בנייתו של בניין חדש בן 40 דירות מעל קומה מסחרית וזאת בצמוד לשרידים של קיר חזית קדמי שנותר מבניין ישן שעמד במקום. לבניין אין מרתף חניה אלא תוכנית להתקנת מתקני חניה בחצר שיאפשרו חניה ל 10 מכוניות, אך אם המתקנים לא יפעלו הרי שמספר החניות הבלתי תלויות שניתן יהיה לנצל הוא 2 בלבד. בעוד שבבניין נבנות 40 דירות, הרי שהיתר הבנייה היה ל 34 דירות, וגם זאת בתנאי שישמש בעיקר את מכללת שנקר, וכיון שלא קיים קשר למכללת שנקר הרי שאסור היה לבנות מעל ל 20 דירות. כמו כן ההיתר שהוצא היה לתוספת קומות מעל הבניין הישן ובמקרה של הרס הבניין הישן היתה חובה לבנות את הבניין החדש מעל מרתף חניה.

על מנת לגשר על הפער העצום בין מה שהותר בהיתר הבנייה למצב בשטח, הגישו היזמים בקשה ל"היתר שינויים" – היתר אותו מכנים היזמים "בקשה לשינויים קוסמטיים". הבקשה הוגשה במרץ 2007 וזמן קצר אח"כ נשלח המכתב הראשון מטעם התושבים (באמצעות עו"ד לרינמן) לעירייה שכלל גם התנגדות לבקשה בהיותה בניגוד לתכנית בניין עיר (תב"ע) התקפה. ועדת המשנה של הועדה המקומית (קרי ראש העירייה צבי בר ומהנדס העיר) דחו את התנגדות התושבים וקבלו באופן עקרוני את בקשת היזמים. אולם חודשיים אחר-כך חזרה בה ועדת המשנה ודחתה את בקשת היזמים מהסיבה המוצדקת שהינה מנוגדת לתב"ע.

במקביל להתרחשות זו, נפגשו נציגי הועד עם צמרת העירייה וכתוצאה ממפגשים אלו יצאה מלשכת ראש העירייה מר צבי בר הודעה רשמית שניתנה הנחיה להביא להריסת הבניין ובנייה תחתיו של בניין בן 20 דירות מעל מרתף חנייה. מר צבי בר לא הסתפק בכך ושלח מכתב ברוח זו גם לשגריר הבריטי. למרות זאת, ימים ספורים אחרי שליחת מכתבים אלו (ודחיית הבקשה להיתר שינויים), התקיימה בתחילת יוני פגישה בין צמרת העירייה לנציגי היזמים ובסופה יצאה הנחייה "לחיות עם הבניין" ולפתור את מצוקת החנייה שתיווצר ע"י בניית חניון בגן הקופים. החלטה זו הועלמה מעיני התושבים אך בפועל מה שהתגלה לעיני התושבים הייתה מסכת ארוכה של הופעות אומללות של התביעה העירונית בבתי המשפט שכמובן לא קדמו במאום את ההבטחה שניתנה לתושבים.

בספטמבר 2007, תחת לחץ כבד של הועדה המחוזית, הגישה התביעה העירונית כתב אישום נגד היזמים שכולל גם קביעה שיש להרוס את הבניין שכן הוא נבנה בניגוד לתב"ע. למרות כתב האישום החמור, לא סברה התביעה העירונית שמתחייב גם לבקש את הפסקת הבנייה וזו נמשכה ללא מפריע. לאור התנהלות זו פנו התושבים לועדה המחוזית וליחידה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות בבקשה שתיקחנה את ניהול העניינים לידיהן לנוכח המחדל המתמשך של העירייה. בדצמבר 2007 קבלו התושבים את תגובתה השלילית של היחידה לאכיפת דיני מקרקעין שנומקה בצעדים שכבר ננקטו ע"י העירייה ובמצב הבנייה. בעקבות ההודעה נערכה פגישה אישית של נציג התושבים ועו"ד לרינמן עם ראשי היחידה לאכיפת דיני מקרקעין ובעקבותיה הגיעו ביחידה למסקנה שהמקרה מצדיק עיון מחודש בהחלטתם והעניין נמסר לבדיקת תובע הועדה המחוזית. אך היות ולא נתנה לתושבים הבטחה למועד מוגדר בו תסתיים הבדיקה, הוחלט לא להמתין עוד ובינואר 2008 הוגשה עתירה מנהלית שמטרתה הייתה להביא את גורמי האכיפה לפעול כמתחייב נגד הבנייה בסטיה מהיתר בארלוזורוב 36 כדי למנוע את הנזק לשכנים ופגיעה בגן הקופים. העתירה הגיעה לידיה של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן שלא הסתירה את מורת רוחה בעת הדיון המקדמי. די היה בכך, ולאחר מספר דחיות ועיכובים (שנומקו בקשיים אוביקטיביים) קבלו התושבים את מלוא מבוקשם בעתירה כאשר היחידה לאכיפת דיני מקרקעין לקחה לידיה את מלוא הטיפול בעניין וסגן בכיר לפרקליט המדינה (עו"ד אבי-טל שלומי) הגיש בקשה להפסקת עבודות ומניעת פעולות בארלוזורוב 36 – בקשה חזקה וחריפה שסוף סוף החזירה לתושבים את ההרגשה שיש דין ויש דיין בישראל. הבקשה נדונה בפני השופט אטיאס בבית המשפט לעניינים מקומיים לפני כשבועיים ואין עדיין החלטה בעניין.

במקביל להתרחשויות אלו, בעת שהתחוור שיש סיכוי שהפרקליטות תנהל את התיק נגד היזמים ולא העירייה, נזכרו לפתע היזמים בבקשה ל"שינויים קוסמטיים" שסורבה ביוני 2007 והם הגישו בראשית 2008 לועדת הערר של הועדה המחוזית ערר על החלטת העירייה. במילים אחרות, היזמים הגישו בקשה שועדת הערר המחוזית תיתן להם הכשר בדיעבד לבנייה שנעשתה בסטייה מההיתר. בדיון הראשון בועדת הערר, לא הותר לתושבים להיות צד והבמה הייתה רק של היזמים והעירייה. בעת הדיון נטען ע"י היזמים שההיתר שהיה בידיהם ואף התב"ע שעל פיה הוצא ההיתר אפשרו להם להרוס שני שלישים מהבניין הישן, ומהשליש שנותר נהרסו חלקים נוספים (עד שנותר רק חלק מקיר החזית) בשל מכתב של מהנדס העיר מדצמבר 2006 שבו התבקשו לפרק את הקיר, ולטענתם בזמן שנערכו לפרוק הקיר והרסו לשם כך חלקים מהשליש שנותר, הגיעה הוראה סותרת לשימור הקיר. כלומר, לטענתם הם פעלו רק לפי ההיתר או לפי הוראות מפורשות של העירייה. לטענות אלו אין כמובן בסיס – גם התב"ע וגם ההיתר לא מזכירים ולו ברמז כל הריסה של הבניין הישן, ולמרות זאת בחוזה השיתוף של היזמים שנחתם עוד לפני שנעשו כל עבודות בשטח כבר מצויין שיש תוכנית להרוס את רוב הבניין הישן ולבנות בניין חדש בן 5 קומות. לגבי מכתב מהנדס העיר הרי שבעוד שהמכתב נשלח בדצמבר 2006, הרי ההריסה של הבניין הישן התקיימה כבר חצי שנה קודם. טענות אלו שהושמעו ללא כל מחאה מצד נציגי העירייה בודאי תרמו ליצירת תמונה מעוותת ומקלה לגבי חומרת המעשים שנעשו ע"י היזמים. עד כדי כך, שיו"ר הועדה היה מוכן לשקול פרשנות מרחיקת לכת על פיה אם הותרת השריד מהבניין הישן יכולה הייתה למנוע בניית מרתף חנייה הרי שייתכן ואין לראות לעניין התב"ע את הבניין הישן (שלמעשה כבר דבר לא נותר ממנו) כאילו הוא נהרס. לאור האופן בו התנהל הדיון הראשון וסיבות רבות נוספות הוגשה על ידי התושבים שוב בקשה להיות חלק מהערר והעניין יידון בישיבה הבאה של ועדת הערר הקבועה ל 21.7.08.

עוד התושבים ממתינים לועדת הערר ולהחלטה בעניין הבקשה לעצירת הבנייה, הגיע מועד הקראת כתב האישום שהוגש כבר בספטמבר 2007 ע"י העירייה. אולם היות והפרקליטות מקיימת חקירה אינטנסיבית ומקיפה שבמסגרתה נחקרים גורמים הקשורים ליזמים וכן גורמי עירייה שונים, היא מעוניינת להגיש כתב אישום שהיא תכין ולא את כתב האישום שהגישה התביעה העירונית. לפיכך, בקשה הפרקליטות דחייה קצרה במועד ההקראה ואף השיגה את הסכמת היזמים לבקשה זו. למרות זאת, השופט אטיאס סרב לבקשת הדחיה ועמד על קיום הקראה במועד. עמדה זו הותירה בידי הפרקליטות שתי אפשרויות: להסכים להקראת כתב האישום של התביעה העירונית או למחוק את כתב האישום על מנת שתוכל להגיש כתב אישום כרצונה. הפרקליטות העדיפה את האפשרות השנייה ובשל כך נמחק כתב האישום. לאור האופן בו מטפלת הפרקליטות בתיק מאז נטלה אותו תחת אחריותה, יש את כל הסיבות להאמין שתוך זמן קצר יוגש כתב אישום חדש, מקיף ומן הסתם גם חריף יותר מכפי שהוגש ע"י העירייה.

המצב כעת הוא, אם כך, שבתיק מעורבים גורמי אכיפה מעל העירייה ואלה מבצעים חקירות רציניות ויסודיות של היזמים וכן של האופן בו פעלו בעירייה ויש להניח שהדרך עד לאכלוס הבניין לא תהיה פשוטה, במיוחד אם יידחה הערר שיידון בועדת הערר המחוזית. לכן, למרות שהמצב בשטח נראה לכאורה לטובת היזמים (הבנייה כבר תיכף מושלמת וכתב האישום נמחק) יש בהחלט מקום לתקווה שמטרות התושבים תושגנה ובראשן: שצורכי החנייה של הבניין יבואו על סיפוקם בתחומי המגרש של הבניין ושתבוטל תוכנית החניון בגן הקופים שנולדה בשל הצורך לפתור את מצוקת החניה שעלול לגרום פתרון אחר של הבנייה בסטיה מהיתר בארלוזוורב 36. הערכת המצב מתבססת בין היתר גם על ההנחה שהעירייה שמחדליה המתמשכים אפשרו את היווצרות המצב הנוכחי לא תעז לפעול בניגוד להוראות המפורשות של החוק ולא תאפשר אכלוס במצב בו קיים פער בין ההיתר בתוקף לבנייה בפועל – עד כמה הנחה זו מבוססת, ימים יגידו. אך גם אם תתבדה הנחה זו – לא אלמן ישראל.

היות והבקשה שהגישה הפרקליטות להפסקת עבודה ומניעת פעולות בארלוזורוב 36 זהה לסעד לו עתרו תושבי שכונת גן הקופים בעתירתם המנהלית, בקשו התושבים באמצעות עו"ד לרינמן למחוק את העתירה ולפסוק הוצאות לטובתם. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן נענתה לבקשת המחיקה ובקשה כי תגובת המשיבים לעניין ההוצאות תינתן בתוך 14 ימים.

 לצפייה בהחלטת השופטת לחצו כאן


© 2007 מאבק גן הקופים ברמת-גן | משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F ובלוג גוגל אדסנס