“עיריית רמת גן אישרה פגיעה במצוק כורכר ברחוב ז’בוטינסקי בעיר, על אף שהיא עצמה קבעה כי הוא מיועד לשימור. בשבועות האחרונים פערו פועלים בור גדול במצוק, במסגרת עבודות להקמת גשר לפרסומות מעל רחוב ז’בוטינסקי. עמודי הגשר הוצבו במרכז המצוק.” כך כותב העיתונאי אילן ליאור בכתבה בהארץ.
העיתונאי אילן ליאור מהארץ חושף בכתבה נרחבת שלסמנכ”ל העירייה (המתואר כיד ימינו של צבי בר) יש לא פחות מ 24 קרובי משפחה שמקבלים את משכורתם מעיריית רמת-גן. להלן המבוא לכתבה: “תחקיר "הארץ" מגלה: בעיריית רמת גן מועסקים כיום לא פחות מ-24 קרובי משפחה של הסמנכ"ל עזרא נחום, האיש החזק בעירייה. אחים, בני דודים, בני זוגם וילדיהם ממלאים תפקידים בכירים וזוטרים באגפי העירייה השונים ובחברות בנות עירוניות – התברואה, החינוך, הפארק הלאומי ואחרים. נחום עצמו, בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, עוסק במקביל זה שנים גם בפעילות פוליטית למען קדימה. העירייה בתגובה: הסמנכ"ל לא מעורב בקליטת עובדים”
החברה להגנת הטבע קהילת תל אביב-יפו והסביבה מקיימת 20 סיורים שיערכו ביום שישי 21.1.11 בשעה 13:30 וביום שבת 22.1.11 בשעה 10:30. הסיורים שיוצעו ללא תשלום, יתקיימו בכל רחבי העיר ויודרכו על ידי מיטב המדריכים של החברה להגנת הטבע. בואו להכיר את הגנים ההיסטוריים של העיר רמת גן, את הקטע המרכזי של הירקון, את נחל כופר ופינות חמד אחרות שעוד לא ראיתם. את תוכנית הסיורים ניתן להוריד בלינק זה. שימו לב למסלול 4 (נתיב הגנים) שיוצא מגן הקופים.
יש להרשם מראש לסיורים דרך המוקד העירוני של עיריית רמת גן – 03-6753495.
המשך הדיון בערר בנוגע למעלה הצופים 27 (רג/5335/10 ) נקבע ליום שני 31.1.11, בשעה 11:00. משרדי ועדת הערר הם בבית קלקא, דרך מנחם בגין 116 ת”א (קומה ראשונה). הדיון פתוח לקהל.
בדיון שהתקיים השבוע בבג”צ בעתירה שנועדה להשעות את צבי בר מחברותו בועדות התכנון הודיע בא כוחו של צבי בר שבנוסף להתפטרותו מהועדה המקומית הוא גם יתפטר מהועדה המחוזית אם וכאשר יקבל את הודעת הפרקליטות על כוונה להגיש כתב אישום. נסיונותיו של עו”ד לרינמן שייצג את העותר ד”ר אבי ליליאן לבקש מהשופטים כי יקבעו הלכה עקרונית לא עלו יפה; בראייתם, די בפתרון הפרקטי. התפטרות בר מהמקומית והצהרתו לגבי המחוזית נרשמו בפסק הדין, והעתירה נדחתה (ללא הוצאות). למרות שבג”צ נמנע ממתן פסק דין עקרוני אין ספק שהעתירה השיגה את מטרתה הן במישור הפרקטי כלפי צבי בר והן במישור העקרוני הרחב שכן היא הביאה לכך שהפרקליטות ניסחה עמדה משפטית מגובשת לגבי מקרים מעין אלה.
להלן הנוסח המלא של פסק הדין:
בעתירה שלפנינו מבקש העותר (ד”ר אבי ליליאן) כי המשיבים 2 ו- 3 (ממשלת ישראל ושר הפנים) יורו למשיב 1 (צבי בר) להשעות עצמו מתפקידיו כיושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת- גן, ומהוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל-אביב. לקראת הדיון בעתירה היום הודיע בא- כוח המשיב 1 – ראש עיריית רמת-גן – כי מרשו התפטר מתפקידו כראש הוועדה המקומית ויושב-ראש ועדת המשנה שלה, ובדיון שהתקיים היום בפנינו הודיע בא- כוחו של המשיב 1 כי אם יוחלט על ידי הפרקליטות או היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום נגד המשיב 1, בכפיפות לקיום שימוע – אף אם החלטה כזו אינה סופית – יתפטר המשיב 1 גם מחברותו בוועדה המחוזית.
נגד המשיב 1 התנהלה חקירה בה נחשד בעבירות שוחד והפרת אמונים הקשורות בתפקידו בקשר לנושאי תכנון ובניה.
בא- כוח העותר טען בשם טוהר המידות וחשיבות אמון הציבור בטוהר המינהל כי על המשיב 1 להיות מושעה מתפקידיו במוסדות התכנון. אין אנו מקלים ראש בטענות כבדות המשקל שהעלה בא כוח העותר, עם זאת לאחר שעיינו בתגובת פרקליטות המדינה בכתב, שהוגשה לנו בעוד מועד בטרם פרצה שביתת הפרקליטים, שבגינה לא התייצב היום נציג הפרקליטות לפנינו, לא ראינו להיעתר לעתירה בשלב זה של ההליכים. מתגובת הפרקליטות עלה כי תיק החקירה המשטרתית שנפתח נגד המשיב 1 נמצא בימים אלה בבדיקה בפרקליטות וטרם הוחלט על הגשת כתב אישום, אף כי החשדות המיוחסים למשיב 1 הם על פניהם חמורים.
מקובלת עלינו פסיקת בית משפט זה בשורה של פסקי דין, כי בנסיבות מתאימות ראוי שאיש ציבור לא ימשיך לכהן בכהונה ציבורית, או בתפקיד ציבורי גם אם טרם הוגש נגדו כתב אישום, או הוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום, אם חומר הראיות המנהליות שהצטבר מצדיק זאת, כדי שלא לפגוע באמון הציבור בטוהר המידות במנהל הציבורי. אלא שקביעה כי אין זה ראוי לכהן בתפקיד מחייבת גיבוש עמדה ביחס לחומר הראיות המנהליות ומשקלן. בעניין שלפנינו החלטה לכאורית על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, עשויה להצביע על קיומן של ראיות מנהליות מספיקות להשעיה, אולם שלב זה טרם התגבש. באיזון הראוי שבין האינטרס הציבורי לבין חזקת החפות בשלב החקירה המשטרתית, יש בהתפטרותו של המשיב 1 מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, תפקיד שיש בו זיקה ישירה לחשדות המיוחסים לו, כדי לענות על הצורך המיידי בהסתלקותו מתפקיד.
רשמנו לפנינו את הודעתו של בא- כוח המשיב 1 כי יש בכוונתו להתפטר מהוועדה המחוזית, אם יוחלט באופן עקרוני על העמדה לדין בכפוף לשימוע, ולפיכך איננו רואים ליתן את הסעד המבוקש על ידי העותר לעת הזו.
אשר על כן העתירה נדחית ללא צו להוצאות.
ניתן היום, כ’ בטבת התשע”א (21.12.2212), בפני באי- כוח הצדדים.
סוגיית הבנייה במעלה הצופים 27 שוב חזרה לדיון בועדת המשנה. בולטים בדיון דבריה החריפים של גב’ צעירה מרואני (מח’ איכות הסביבה ומ"מ נציג השר לאיכות הסביבה) שהדגישה את חשיבות שמירת הנוף הפתוח הנשקף מגן הקופים והפגיעה הצפויה לו כתוצאה מהבנייה המתוכננת. להלן כמה קטעים מפרוטוקול הדיון שהתקיים ב 19.12.10:
אדר’ חיים כהן: בקשת פגודה במעלה הצופים 27. כזכור לכם, הוועדה ביקרה במקום ובדיון שהיה בפעם האחרונה ד"ר צעירה מרואני הציגה איזשהו שרטוט שהיא הכינה כאילו הבניין בולט. נקבע סיור במקום בהשתתפות 3: ד"ר צעירה מרואני, עו"ד מנחם דוד ואני. עו"ד מנחם דוד לא הגיע לסיור, רק צעירה ואנוכי, וסיכמנו שאנחנו נעלה את זה בצורה מקצועית, את הבניין המוצע על גבי אותו מקום שהיא צילמה, שהוא לא, והנה אתם רואים את זה ואני חושב שזה מוכיח את עצמו, שזה לא פוגע או בולט יתר על המידה בנוף מאותה נקודה שצעירה צילמה, שהיא לא נקודה רבת נגישות לאנשים. זהו, התוכנית כבר נמצאת בוועדת ערר ונדונה בוועדת ערר והיה דיון אחד כבר בוועדת ערר. הדיון מתנהל טוב.
גב’ צעירה מרואני: חיים, אני בכל זאת רוצה להוסיף משהו. קודם כל, אני רוצה להגיד שאני לא מתנגדת לכך שהבניין, בעלי הבניין, בעלי השטח, היזמים, יקבלו את מלוא הזכויות שלהם. אבל, אני חושבת שגם בתמונה הזאת אפשר לראות שהבניין בולט בנוף, אפילו אולי פחות בולט ממה שאני שרטטתי, אבל הוא עדיין בולט בנוף. הוא בערך חוסם חצי מהנוף שהיום הוא נוף פתוח, שאנחנו כבר לא רואים אותו פתוח בתמונה כי חצי ממנו כבר מוסתר ע"י הבניין. אני רוצה לציין עוד שהיום נשאר לנו, בעצם יישאר פה החלק הקטן הזה עדיין פתוח ובצד המזרחי, כי גם הצד המזרחי בחלקו ייסגר הנוף הפתוח גם ע"י מגדל… שנמצא היום בבנייה וגם ע"י המגדלים הנוספים שמסומנים באזור של כיכר רמב"ם. לפחות אלה שנמצאים היום או שהיו בדיונים בדיון של הוועדה לאחרונה. בגלל שהגן הזה הוא נכס היסטורי ויש לו הרבה מאוד ערכים שקשורים בו והוא בהחלט יכול לשמש את העיר כנכס למיתוג העיר בנושא של תיירות, כמו שעושים בהרבה מקומות בערים היסטוריות באירופה, הוא יכול להיות חלק מהמערך הזה וחלק מהייחוד שלו זה הנוף הפתוח הזה. אז מה שאני חושבת שצריך לעשות, מה שאמרתי לך בסיור זה למצוא פתרונות יצירתיים, כמו ניוד זכויות, במידת האפשר, עם לשכת התכנון, וגם במידה שאי אפשר לגבי הבניין הספציפי הזה – לפחות לחשוב לגבי העתיד, בניינים אחרים ירצו לבנות שם, ולבנות לגובה בצורה שחוסמת את הנוף. צריך לשמור על איזשהם קווים שאומרים: הכיוונים האלה, אנחנו שומרים אותם פתוחים ומי שירצה לבנות פה אנחנו ניתן לו את הזכויות שלו במקומות אחרים. אחרת פשוט זה ייסגר לאט לאט, כל הכיוונים, ונהיה סתם עוד גן בתוך העיר מוקף בניינים ולא יהיה את המרחב הזה שהיום כל כך מאפיין אותו, שהוא מאוד ייחודי.
אדר’ חיים כהן: מצד שמאל אתם רואים את הבניין כפי שהוא יכול להיבנות בלי החיזוק לרעידות אדמה.
גב’ צעירה מרואני: 5 קומות.
אדר’ חיים כהן: ומצד ימין אתם רואים את הבניין עם חיזוק לרעידות אדמה.
אדר’ חיים כהן: מצד שמאל זכויות הבנייה התקפות היום, אם לא היתה תוכנית לחיזוק רעידות אדמה היה נבנה הדבר הזה. חיזוק נגד רעידות אדמה, תמ"א 38, מוסיף שתי קומות.
אדר’ חיים כהן: אני רוצה להדגיש את הנקודה שבין שיש חיזוק ובין שאין חיזוק, זכויות הבנייה התקפות היום משנת 1900, אני לא יודע מתי, לפני הרבה זמן, יכול היה בנאדם לבנות את זה. ואני מדבר על הטענה של צעירה. והנוף היה מוסתר ממילא. תוספת שתי הקומות לא מעלה ולא מורידה, היא רק מחזקת, נותנת תמורה לחיזוק הבניין. ולכן אני ממליץ שהוועדה המחוזית בפה מלא תמליץ לוועדת הערר לחזק את הבניין הזה לפי תמ"א 38, כמו שצריך.
ד"ר אבי ליליאן: לבחור בין זה לבין זה.
אדר’ חיים כהן: כן, נכון.
ד"ר אבי ליליאן: אז אני אומר לבחור בצד שמאל…
עו"ד דוד מנחם: צעירה אומרת שמ-5 קומות זה בעיה.
אדר’ חיים כהן: לא יאומן כי יסופר.
גב’ צעירה מרואני: אז הוא היה בערך בקו הקיים היום. לכן אני אומרת, צריך למצוא פתרון אחר, שהזכויות של אותו בעל קרקע ואותו יזם, לא יפגעו בזכויות שלהם.
אדר’ חיים כהן: צעירה, מה ההבדל בין זה לזה?
גב’ צעירה מרואני: היום כשאתה נמצא בגן יש לך מרחב פתוח לפניך.
מר דני גולדשטיין: את ה-5 קומות בכל מקרה הוא בונה, לפי התמ"א.
גב’ צעירה מרואני: זה בדיוק העניין.
מר דני גולדשטיין: אז את רוצה לשנות את התמ"א.
גב’ צעירה מרואני: קודם כל, ה-5 קומות, דרך אגב, אני רוצה להזכיר לכל חברי הוועדה שה-5 קומות, נדמה לי, מותנה בכך שהרחוב הוא יותר רחב מ-12 מטר.
אדר’ חיים כהן: הוא יותר רחב מ-12 מטר.
גב’ צעירה מרואני: יכול להיות, אני לא בדקתי את זה.
אדר’ חיים כהן: רגע, את מפקפקת במה שאני אומר לך?
גב’ צעירה מרואני: לא.
אדר’ חיים כהן: אז מה את אומרת ‘לא בדקתי את זה’?
גב’ צעירה מרואני: לא, בסדר. אני אומרת שאני-
אדר’ חיים כהן: באמת, נו.
גב’ צעירה מרואני: אני אומרת את זה כי לא בדקתי את זה. אבל מה שאני אומרת הוא שגם ה-5 קומות במקום הזה מהווה בעיה נופית. ולכן-
אדר’ חיים כהן: אולי נבטל את הבנייה, אז לא תהיה בעיה נופית.
גב’ צעירה מרואני: אבל אני חושבת שיש פתרונות היום, זה לא דברים חדשים.
אדר’ חיים כהן: תביאי אותם.
גב’ צעירה מרואני: יש פתרונות.
אדר’ חיים כהן: תביאי אותם, אל תגידי יש. תביאי אותם. תביאי את הפתרונות. אין פתרונות אחרים. אנחנו הגענו עד לוועדת הכנסת עם ניוד הזכויות. אין פתרונות בניוד זכויות, אין. ישנה לבנאדם זכות מוקנית לבנות את הדבר הזה פלוס זה. זכות מוקנית יש לו.
גב’ צעירה מרואני: ברור לי.
מר יצחק שחם: אוקיי.
מר דני גולדשטיין: גם ככה זה מגיע לוועדת ערר.
אדר’ חיים כהן: כן, זה נמצא בוועדת ערר.
מר יצחק שחם: אנחנו ממליצים.
עו"ד דוד מנחם: אני בשלב הזה לא מביע עמדה.
אדר’ חיים כהן: מאה אחוז.
הועדה המקומית רמת-גן מתעקשת להוציא לפועל את התוכנית להעברת בית הכנסת הספרדי של הרב פלאח מבית הספר גבעולים לגינה הציבורית בז’בוטינסקי 101 והיא מתכוונת להגיש ערר על החלטת הועדה המחוזית שפסלה את התוכנית למועצה הארצית. להלן קטעים מפרוטוקול הדיון בעניין שהתקיים בועדת המשנה בתאריך 19.12.10:
אדר’ חיים כהן: המדובר הוא על בית הכנסת הספרדי. אני מזכיר לכם, התוכנית סורבה ע"י הוועדה המחוזית. הגשנו ערר למועצה הארצית, המועצה הארצית רצתה לראות שהערר הזה מגובה בהחלטת ועדה מקומית, לכן הוא מובא כאן. צירפנו לכם גם את נוסח הערר כפי שגובש על ידינו יחד עם המחלקה המשפטית ואני מבקש לאשר החלטה, להחליט לערור בפני המועצה הארצית. לתמוך בנוסח הערר כפי שהוגש למועצה הארצית.
ד"ר אבי ליליאן: לגבי בית הכנסת הספרדי, הוועדה המחוזית פסלה את ההצעה המקומית. אני טוען שאין מקום להגיש ערר לארצית, בעיקר שהיא עוסקת רק בעניינים תכנוניים. גם משום שהוועדה המחוזית צודקת בהחלפת השטחים כפי שהמליץ ראש העיר… אני מבקש עכשיו להסדיר את הנושא הזה, גם כדי שלא נתבזה.
עו"ד דוד מנחם: מה שלי הפריע, כשקראתי את הערר, אז מה שצד את עיני, אני אומר את זה ממש בפה מלא, אבי, ותשמע מה שאני אומר. בהנחה שמה שכתוב פה זה נכון, סעיף 30. סעיף 30 אומר: ‘לצערנו עולה חשש כי עיקר התנגדותם של המתנגדים נוגעת לייעוד המתוכנן למבנה בית הכנסת’. ראו דבריה של המתנגדת בעמ’ 63. עכשיו יש פה ציטוטים, שאם זה נכון, אבי, זה דברים חמורים ביותר ואני, איך אומרים? שברו פה את הכללים בכל הנושא הזה וזה לא קשור לרב פלאח, זה לא קשור לשום דבר אחר. כתוב, ציטוטים: ‘אתם שמים לנו שם בית כנסת, רחם עלינו אדון. אנחנו צריכים את זה? בגלל זה לא הלכתי לבני ברק, הלכתי לגור ברמת גן’, או בעמ’ 78: ‘עוד להביא את הדתיים לשם? שילכו לבני ברק’. עמ’ 64: ‘שלא יתקהלו שם אנשים ואנחנו שומעים לשמוע אותם, כל היום אנחנו נשמע אותם. זה יחרים, זה פשוט יוריד אותנו מדעתנו. זה לא יתכן כזה דבר שמול הפרצוף שיבנו לנו בית כנסת’. יש גם עמ’ 66. אני חושב שאם הדברים האלו נאמרו ע"י אחד המתנגדים, לא רק שהם לא טענות תכנוניות בכלל, אלא למעשה זה כבר גובל בגזענות ואנטישמיות שרק בשביל זה אני חושב שהיה צריך כן לעשות את בית הכנסת.
גב’ עליזה בורגר: אני בטוחה שגם אם היו בונים מתנ"ס היתה להם את אותה הטענה.
ד"ר אבי ליליאן: אין לי שום בעיה שיוקם בית כנסת בכל מקום שהוא, אין לי שום דבר נגד בתי כנסת, אבל המקום הספציפי הזה לא מתאים לבית כנסת מכל הסיבות הירוקות שכבר דיברנו…
אדר’ חיים כהן: אני מבין שזה אושר ברוב.
מר יצחק שחם: לא צריך הצבעה, אני מבין שזה רוב.
ד"ר אבי ליליאן: אני מתנגד.
ביום 12.12.10 הודיע צבי בר לבג”צ על התפטרותו מתפקידיו בוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת-גן וחתם את הודעתו באמירה “דומה כי בנסיבות אלו מתייתר הדיון בעתירה”. העותר, ד”ר אבי ליליאן, המיוצג ע”י עו”ד עפר לרינמן, הגיב והודיע לבג”צ כי הדיון בעתירה לא התייתר כלל ועיקר, שכן צבי בר לא התפטר מחברותו בועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב. כזכור, הדיון בבג”צ קבוע לסוף החודש.
נמסר שבישיבת המועצה שהתקיימה ב 29 בנובמבר התפטר צבי בר מתפקידיו כחבר וכיו"ר הועדה המקומית, וכראש רשות הרישוי.
עליזה בורגר תחליף אותו כחברה בועדה, איצ’ה שחם סגנו יחליף אותו כיו"ר הועדה וברשות הרישוי. בינתיים לא נמסר על כוונה של צבי בר להתפטר מהועדה המחוזית לכן נראה שהבג”ץ שהגיש ד”ר אבי ליליאן עומד בעינו ויגיע להכרעה בעוד כחודש. גם הפרקליטות עומדת להכריע בקרוב האם להגיש כתב האישום.
מועצת העיר דנה בהצעת הנהלת העירייה להעלאה חריגה של הארנונה ב 4.7%. ההצעה עברה בתמיכת הקואליציה והתנגדות האופוזיציה. להלן כלשונם דבריו החריפים של ישראל זינגר (רמת-גן הירוקה) שקרא (ללא הואיל) לחברי המועצה שלא לאשר את ההעלאה החריגה:
מי לא זוכר את הסרט המצוין של מיקי רוזנטל – שיטת השקשוקה? היום אספר לכם על "שיטת הברבוניה" – השיטה של צבי בר בעיריית רמת גן כוללת 3 מרכיבים: (1) מתן הנחות לא מוסברות לכרישי הנדל"ן מקורבים על חשבון הקופה הציבורית (2) מימון הקופה באמצעות העלאות חריגות של תעריפי הארנונה (3) שיתוף מרצון/מלחץ כבד של חברי קואליציה באחריות הציבורית.
הכנתי, יחד עם עו"ד דר’ הנריק רוסטוביץ – המומחה מס’ 1 למיסוי מוניציפאלי, הסבר מפורט מדוע אין כל צורך להעלות את הארנונה באופן חריג ב- 4.7% מעבר לעדכון השנתי הארצי של 1.4%. בהסבר פרטנו את המקורות החלופיים לכסף שנדרש להמשך מתן שירותים לתושבי רמת-גן, ואף לשיפור משמעותי בשירותים אלו. כך עשינו גם בשנים קודמות, אך ללא הצלחה. הרובוט המשומן של הקואליציה אטם אוזניים, עצם עיניים, העביר מיסוך על החשיבה. התוצאה הייתה – הארנונה עלתה ועלתה, והשירותים לא רק שלא עלו, אלא אף ירדו.
לשמחתי ולשמחת חבריי לסיעת רמת-גן הירוקה, הצלחנו השנה להחתים אלפי תושבים על פניה מסודרת ומנומקת לשר הפנים, מר אלי ישי, אותה מסרתי לו אישית לפני כחצי שנה. בעקבות פנייתי זו, החליט שר הפנים לדחות את ההחלטה החצופה של מועצת העיר להעלאה חריגה של הארנונה ב- 4.5%. האמנתי, שיש גבול לחוצפה ולאטימות, אך לא כך הדבר. היום מוגשת לנו לאישור דרישת הנהלת העירייה להעלאה חריגה בארנונה למגורים ולעסקים בסך 4.7%. היום, כשטרם הוקם תאגיד המים כפי שהחוק מחייב. אני מזכיר לכם, שההצהרה בדבר הקמתו הייתה תירוץ לבקשת ההעלאה החריגה לפני שנה. העירייה גבתה כ- 60 מיליון ש"ח מאגרות מים, וזה הרבה מעבר לסכום ההעלאה שהנהלת העיר ביקשה. היום, כשמבקר המדינה "שחט" בדו"ח החמור שלו את תהליך קבלת ההחלטות בנושאי נדל"ן, מה שגרם, קרוב לוודאי, לראש העיר להתפטר מתפקיד יו"ר ועדת בניין עיר. היום, כשרשות המסים חוקרת את צבי בר על העלמת הכנסות בסכומים ניכרים. היום, כשהמשטרה המליצה להעמיד לדין את צבי בר ואת שותפיו על קבלת שוחד והלבנת הון.
לנוכח כל אלה, אין טעם שאפנה לצבי בר, ולכן אני פונה אליכם, חברי הקואליציה. זכרו – כי כל העסקאות האומללות – מגדל התמרים, מגדל המשתלה, בית-ליראור ועוד – לא יכלו להתבצע אלמלא תמכו והצביעו יחד עם צבי בר גם אחרים. צבי בר לא פעל לבד. אלה שתמכו בו והצביעו יחד איתו התחלקו עמו באחריות הציבורית לאותן החלטות, אשר הובילו לחקירה שמביישת את כולנו ואת כל תושבי העיר.
ועתה, צבי בר דורש מכם לנהוג כממשיכיהם הנאמנים של שותפיו הקודמים. בבוא הזמן יאמר צבי בר, כפי שתמיד אמר: "המועצה החליטה"! וזהו, כפי שציינתי לעיל, המרכיב השלישי ב"שיטת הברבוניה". תקופת בר תיזכר כ"שיטת הברבוניה", וכל השותפים לשיטה לא יינקו ממנה, כי כל אחד מהם "טובל ושרץ בידו". המשטר הנוכחי ממילא חי על זמן שאול. האונייה טובעת וכל העכברים החכמים כבר נוטשים אותה.
אני פונה אליכם, חברים יקרים, תתעוררו מחלום הבלהות הזה. הפעם תרימו יד למען תושבי העיר ולא נגדם. התושבים אינם טיפשים – הם ישפטו כל אחד ואחד מאיתנו על פי דרכו ומעשיו. ואם אתם מאמינים שהזיכרון של התושבים הוא קצר, אני מעיד כאן בפניכם: אזכיר להם את ההצבעה הזו, בנושא הארנונה, של כל אחד ואחד מכם אלף פעמים. אני לא אשכח. הם לא ישכחו.
ישראל זינגר-חבר מועצת העיר
