מאבק גן הקופים ברמת-גן

הכתבת מיכל מרגלית מדווחת בגלובס שיזמי ארלוזורוב 36 אינם משלימים עם החלטת הועדה המחוזית מהחודש שעבר לדחות את תוכנית 1050ג שנועדה להכשיר את הבניין, ולפיכך הם פנו השבוע במכתב ליו”ר הועדה המחוזית, גב’ גילה אורון, על מנת שתאפשר להם להביא את עניינם בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה. במכתבם הם טוענים שמדובר בבניין בעל חשיבות ציבורית עם כמות חניה הנדרשת בתקנות התכנון והבנייה ושהועדה המחוזית נתנה משקל רב לעבירות לכאורה שמעולם לא הורשעו בהן.

טיעונים אלה הם, בלשון המעטה, מוזרים:

1. אם אכן מדובר בבניין שמיועד לשרת מטרה ציבורית, מדוע כוללת התוכנית סעיף המאפשר מגורים רגילים?

2. אם כמות החניה מספיקה, מדוע כוללת התוכנית סעיף של כופר חניה שאין בו כדי למנוע את מצוקת החניה?

3. בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת-גן, בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, ועדת הערר המחוזית תל-אביב, פרקליטות המדינה וכעת הועדה המחוזית תל-אביב – כל אלה עסקו בארלוזורוב 36 ולא הגיעו למסקנה שהכל כשר בארלוזורוב 36. כולם טועים ויזמי ארלוזורוב 36 צחים כשלג? חקירה מאומצת וממושכת הביאה להגשת כתב אישום חריג ביותר מטעם פרקליטות המדינה – האם הפרקליטות מגישה כתב אישום כזה כלאחר יד וללא בסיס?

חבר המועצה ישראל זינגר פנה במכתב למנכ”ל העירייה, דוד בנימיני, בעניין התוכנית להעברת צופי עלית ממשכנם הנוכחי ברחוב שפירא למעלה הצופים:

“כידוע, המבנה בו פועל כיום השבט, בפינת הרחובות שפירא/עיר גנים, הוא מבנה בלתי ראוי לפעילות העניפה של השבט. נמסר לי, כי המבנה הוא בבעלות פרטית. לאחרונה, פורסם כי העירייה מעוניינת שהצופים יעברו לפעול במבנה הנטוש שברחוב מעלה הצופים. אין ספק, כי המקום המיועד אינו מתאים- לא לצופים ולא לתושבי האזור.

לכן, הפתרון הרצוי, לעניות לדעתי, הוא:

א. העירייה תרכוש את המבנה הנוכחי

ב. העירייה תשפץ את המבנה באופן יסודי

ג. המבנה המשופץ והמחודש יועמד לרשות שבט עלית

יתרון נוסף למיקום הנוכחי, הוא הקירבה לבית-דורון, וכך יוכלו הצופים להשתמש-בתיאום כמובן, במתקנים שלו ואף להשתלב בפעילויות המתקיימות שם.”

עיריית רמת-גן משפצת בימים אלה את גן אברהם בעלות כוללת של כ 8 מליון ש”ח. לכאורה מדובר בהתפתחות מבורכת, אך מתברר שיש רבים שחוששים שהשיפוץ יפגע בגן פגיעה קשה. כתבה נרחבת של נועם דביר שעוסקת בהיבטים של השיפוץ התפרסמה בעכבר העיר.

 יש לקוות שהכתבה תעורר את מודעות הציבור לכך שגני הפסגה ברמת-גן, ביניהם גן שאול (גן הקופים), הם נכסים אדריכליים הראויים להגנה, לשיקום, לשימור ולטיפוח. כמו כן, ראוי שהעירייה תעמוד בדיבורה ותפעל גם לשיקומו של גן הקופים.

  להלן קטע מהכתבה:

גני הפסגות הם בין הנכסים האדריכליים החשובים ביותר של רמת גן. איכותם התכנונית, החומרית והבוטנית חסרת תקדים במושגים ישראליים – בין השאר בזכות החינוך המקצועי שכבשני רכש באנגליה ובארצות הברית. עם זאת הגנים הללו הוזנחו במשך השנים בצורה מקוממת. חלקו העליון של גן שאול, למשל, שופץ בצורה סתמית ללא קשר למאפייניו המקוריים ושטחו הוקטן מאוד. הקופים, שהיו אחד ממוקדי המשיכה החשובים שלו, הועברו לספארי בשנות ה-70. בשלב מסוים העירייה אף תיכננה להפוך חלק מהגן לחניון מכוניות.

ההזנחה הזאת מאפיינת גם את גן אברהם. רק לפני חודשים ספורים הסתיים מאבק ציבורי נגד כוונת עיריית רמת גן לאפשר בתוכו בנייה למגורים. גם השיפוץ שנערך בימים אלה מעורר כאמור שאלות באשר לאיכות השימור שלו ולרגישות הנדרשת בכל פעולה. “חשוב היה להכריז על גן אברהם כגן לשימור, בעל חשיבות ברמה הלאומית”, מוסיפה עשת. “לקבוע את אזור החיץ ומגבלות הבנייה בשטחו ובסביבתו ובכך לעצור את האיומים עליו. לגן אברהם ייחוד נופי ותכנוני, ערכי טבע נדירים בסביבה העירונית, ומורשת היסטורית חשובה. את פעולת השיקום יש לבצע באופן שאינו פוגע באופי הגן, אלא משמר את מאפייניו וערכיו ואת הרעיון המנחה בתכנונו – גן יערי, המדמה טיול בטבע”.

בעקבות העתירה לבג”צ של ד”ר אבי ליליאן באמצעות עו”ד עפר לרינמן שנועדה להביא להשעייתו של צבי בר מועדות התכנון במישור המקומי והמחוזי, הוגשו תגובות המשיבות. הפרקליטות הגיבה בשם ממשלת ישראל ומשרד הפנים ועו”ד נבות תל-צור בשם צבי בר.

  עיקרי תגובת פרקליטות המדינה:

1. במהלך דצמבר 2008 ועד פברואר 2010 נחקר בר על ידי משטרת ישראל עקב חשדות לפיהן ביצע לכאורה עבירות שוחד והפרת אמונים. החשד הוא כי בר קיבל לכאורה שוחד על ידי יזמים בעיר בשלוש פרשיות שונות. מדובר בנסיבות מיוחדות שכן החשד הוא כי העבירות בגינן נחשד בר בוצעו לכאורה בזיקה הדוקה וישירה לתפקידו בוועדות התכנון.
2. באפריל 2010 העבירה המשטרה את חומר החקירה לפרקליטות על מנת שזו תבחן אם הוא מבסס ראיות המצדיקות הגשת כתב אישום. התגובה מציינת באופן מפורש כי עמדת המשטרה היא כי חומר החקירה מבסס ראיות לכאורה לביצוע העבירות בגינן נחשד בר.
3. פרקליטות המדינה בוחנת בימים אלו את חומר החקירה, וידרשו ככל הנראה מספר שבועות נוספים לצורך גיבוש עמדה לגבי הגשת כתב אישום. אם יוחלט להגיש כתב אישום תעמוד לבר זכות לשימוע.
4. מינוי ראש ועדה מקומית נתון בידי מועצת העיר ואין הכרח שאת התפקיד ימלא ראש הרשות המקומית – גם סגן ראש עיר יכול לשמש בתפקיד זה. המינוי הרלבנטי בועדה המחוזית נתון בידי שר הפנים.
5. קיומו של כתב אישום בעבירות שהרשעה בהן תצדיק פיטורין מהווה תנאי מספיק להשעיה זמנית – אך אין זה תנאי הכרחי.
6. כאשר קיימת זיקה של ממש בין העבירות בגינן התקיימה החקירה לבין התפקיד הציבורי – ראוי יהיה ככלל להשעות את המינוי עוד בטרם הוגש כתב אישום, כאשר תודיע הפרקליטות לחשוד על כוונתה להגיש כתב אישום נגדו בכפוף לשימוע. ההצדקה הינה בחשיבות שמירת אמון הציבור במנהל הציבורי. (לאור סעיף 1 עמדה זו רלבנטית למקרה של צבי בר. כלומר ניתן להסיק ממנה שעמדת הפרקליטות היא שאם וכאשר יוחלט להגיש כתב אישום יש להשעות את בר עוד בטרם שימוע).
7. יש מקרים שבהם ראוי להשעות עוד קודם לכן אך לדעת הפרקליטות אין זה רלבנטי למקרה של צבי בר.
8. הפרקליטות סבורה שהעתירה מוקדמת מדי שכן הפרקליטות טרם גבשה את עמדתה והיא מבקשת ארכה של 90 יום להגשת תגובה משלימה.
9. הפרקליטות טוענת שלעניין ראשות הועדה המקומית המשיבה הראויה היא מועצת העיר והיא מפנה את העותר לבית המשפט לעניינים מנהליים. לעניין החברות בועדה המחוזית מסכימה הפרקליטות שסמכות הדיון בעניין נתונה בידי בג”צ.

עיקרי תגובת צבי בר באמצעות עו”ד נבות תל-צור:

1. מדובר בעתירה פוליטית וקנטרנית  שאין לה כל בסיס עובדתי ודינה להדחות על הסף תוך השתת הוצאות משפט והוצאות שכר טרחת עורך-דין.
2. העותר לא ספק כל ראיה לקיומה של “המלצת משטרה” וממילא להמלצה כזו אין כל מעמד משפטי. לפיכך העתירה חסרת כל בסיס עובדתי.
3. השעיה זמנית כרוכה במילוי שני תנאים במצטבר: הרשעה בבית משפט וקביעה מפורשת של בית המשפט  כי מדובר בעבירה שיש עימה קלון, ואילו במקרה הנדון לא רק שאין הרשעה אלא אפילו לא ידוע אם יוגש אי פעם כתב אישום. משום כך העתירה  חותרת תחת חזקת החפות.
4. דבריו של צבי בר בישיבת ועדת המשנה נגד ד”ר אבי ליליאן (“מופע מלכודת העכברים”) כללו דברים “לא ראויים” אך הם נבעו מכך שצבי בר חש עצמו נרדף ע”י ד”ר אבי ליליאן…

סיכום והערכה:

1. קיימים הבדלים בולטים בין תגובת הפרקליטות ותגובת צבי בר. בעוד שבר כופר בקיומה של המלצת משטרה, הפרקליטות מבהירה שקיימת עמדת משטרה על פיה יש בסיס ראייתי לעבירות בהן נחשד בר. בעוד שבר טוען שרק הרשעה בעבירה שיש עימה קלון מצדיקה השעיה, הפרקליטות טוענת שיש מקרים בהם יש להשעות קודם לכן ובמקרה הנדון די יהיה בהצהרה מטעם הפרקליטות שיש כוונה להגיש כתב אישום כפוף לשימוע.
2. ניתן לומר  כי העתירה כבר השיגה הישג משמעותי בכך שהביאה את הפרקליטות לניסוח מחמיר של עקרונות מנחים להשעיית איש ציבור מתפקידו אשר יחולו גם על מקרה צבי בר.
3. עם כל הזהירות המתחייבת מכך שבג”צ טרם הכריע בעניין, קיים סיכוי רב שעתירה זו שהגיש ד”ר אבי ליליאן באמצעות עו”ד עפר לרינמן תהווה ציון דרך משמעותי במאבק למען מנהל ציבורי תקין.

התייחסויות נוספות להתפתחויות אלה ניתן לקרוא ב ynet ובגלובס.

לעיון בתגובת הפרקליטות לחצו כאן

צבי בר אינו מסתפק בגידוף ד”ר אבי ליליאן שהגיש עתירה לבג”צ התובעת להשעות את בר מתפקידיו בועדות התכנון, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה לפניו הוא לא חסך בקללות גם כלפי מי שמייצג את ד”ר אבי ליליאן בעניין זה – עו”ד עפר לרינמן שאין צורך להציגו באתר זה.

יואב זיתון שחשף בyent את ההתפרצות של צבי בר כלפי ד”ר ליליאן מביא בכתבה חדשה ב ynet  קטעים מפרוטוקול דיון שנערך בועדה המחוזית שבמהלכו גילה צבי בר שעורך הדין המופיע בפני הועדה הינו לא אחר מאשר עו”ד עפר לרינמן. תגובתו של בר לא אחרה לבוא והוא החל לגדף את עו”ד לרינמן בתארים כמו: “רכלן עלוב”, “שטן” ואפילו “קירח”.

תגובתו של עו”ד לרינמן הייתה: “בעוד בג”ץ ממתין לתשובת בר על העתירה, הוא מוצא לנכון לתקוף אותי אישית בקללות וחרפות מבישות. בעיניי, מדובר באיום כוחני שיש מאחוריו כוונות. אותם איומים ממחישים את התהום הפעורה בין בר לבין שלטון החוק, אך הם לא ירתיעו אותי”.

כמו במקרה הקודם של ההתפרצות נגד ד”ר ליליאן העירייה נותנת גיבוי מלא לבר ומטילה את האחריות למה שקרה על “פרובוקציה” של עו”ד לרינמן.

כתבה של מאיה ריסטיץ’ ב ynet מסקרת מאבק של תושבים ברחוב סנהדרין נגד העירייה. לטענת התושבים פרויקט בנייה גדול ברחוב גורם לפגיעה קשה בערך הדירות שלהם והם דורשים מהעירייה פיצוי בגובה 4 מליון ש”ח. התושבים מעריכים שלא יוכלו לבלום את הבנייה שכבר נמצאת בעיצומה והם מקוים שלפחות יוכלו לקבל פיצוי כספי על הנזק שנגרם להם. בכתבה ציטוטים של שכנים המתארים את ההשלכות הקשות של הבנייה על איכות חייהם וכן התייחסות של חבר המועצה ישראל זינגר המתאר את הבנייה במקום “פשע אורבני”. מהעירייה נמסר שהתביעות יידונו לאחר שיתקבל דו”ח של שמאי שמונה לעניין זה. מדיון שנערך בעניין זה לאחרונה בועדה המקומית עולה חשש שאם יתברר שהתביעות מוצדקות את החשבון ישלמו לא מי שאישר ולא מי שבצע אלא כל משלמי הארנונה ברמת-גן.

העיתונאית מיכל מרגלית מדווחת בכתבה נרחבת בגלובס שכותרתה  ניצחון לתושבי “גן הקופים” בר”ג: נדחתה תוכנית ארלוזורוב 36 שהוועדה המחוזית מחוז תל אביב החליטה לדחות את תוכנית 1050ג שנועדה להכשיר את הבניין “לאור ההתנהלות הלקויה לכאורה של היזמים ולאור הגשתו של כתב אישום בנושא”.  עוד נאמר בכתבה כי עו”ד אייל מאמו, המייצג את היזמים, מסר בתגובה כי “לא ידוע לנו על ההחלטה ולא קיבלנו אותה. חבל שהעיתונות יודעת לפנינו. כשנקבל את ההחלטה על נימוקיה נוכל להתייחס”. ‏‎‎‏הכתבה עצמה לא מציינת את המקור לידיעה זו.

להלן גילוי דעת של חבר המועצה ישראל זינגר בעניין ארלוזורוב 36:

לפני מספר שנים, כשתושבי האזור הביאו את העניין לידיעתי  ( והבנייה הייתה כבר בעיצומה), הצעתי להם פתרון מעשי : לפנות לעירייה, כדי שזו תגביל את מספר הדירות בבניין למכסימום 20, ושקומת הקרקע תשמש לחניה-ולא לחנויות ומסחר. התושבים פנו אז לראש העיר, ולמרות ההבטחות הרבות שקיבלו, העירייה לא הפריעה ליזמים להשלים את הבניין הקיים כעת, ובו 41 דירות, ללא חניה! אגב, בהתייעצות עם גורמים מקצועיים, בעירייה ואחרים, מתברר כי אכן זהו פתרון מעשי.

 כעת, עומד הבניין כ”פיל לבן”, בגין איסור אכלוס וכבוד בית המשפט המחוזי כבר אמר את דברו בנושא זה מספר פעמים. כמוכן, הועדה המחוזית נטלה לעצמה את סמכויות הועדה המקומית לטיפול בבניין הנ”ל, לאור השערורייה שהתרחשה לנגד עינינו בשלוש השנים האחרונות.

 ביום עיון לחברי מועצות, שנערך לפני מספר שבועות, התבטא עו”ד חובב ארצי – מנהל  המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה (כשנשאל לגבי בניין זה), כי אין להכשיר שרץ וכי היו מקרים דומים שנאלצו להרוס מבנים קיימים.

 כשאבחר לראש עיר:

 במידה  ובית המשפט יחליט להשאיר את הבניין, אפעל בכיוון הפתרון הנ”ל.

 במידה  ובית המשפט יורה להרוס את הבניין: 

1.לגבי  הדירות שנמכרו לאזרחים תמימים, העירייה תעשה כל מאמץ לסייע להם, לתבוע את היזמים ו/או את מי שהטעה אותם בעירייה.

2.מחלקת הדרכים של עיריית ר”ג תקים על שטח המגרש:

 א. “מעגל תנועה”  – אי תנועה, שיאפשר פניה ימינה ללא צורך בעצירה, אלא תוך כדי השתלבות בתנועה.

 ב. ביתרת השטח שיתפנה תוקם גינה ציבורית קטנה, לרווחת כל התושבים והשכנים, שסבלו מספר שנים בגלל פרויקט שערורייתי זה.

ישראל זינגר, חבר מועצת העיר

העיתונאית מיכל מרגלית מדווחת בכתבה בעיתון גלובס על כך שהתוכנית שנועדה להכשיר את עבירות הבנייה לכאורה בארלוזורוב 36 תעלה לדיון בועדה המחוזית. הכתבה מדווחת על המכתב ששיגר בעניין עו”ד לרינמן לועדה המחוזית (ראה פוסט קודם) וכן היא מצטטת את תגובתו של עו”ד איל מאמו המייצג את היזמים האומר:  “לא נעברו עבירות בנייה. הבניין תואם את המצב התכנוני שבתוקף. כתב האישום לטעמינו הוגש בטעות ואנחנו בדין ודברים עם הפרקליטות. לא מתקבל על הדעת שעומד בניין יפהפה שלא מאכלסים אותו בגלל אינטרסים צרים של מתנגדים”. אם זו אכן תגובתו, נשאלת השאלה: אם אכן הבניין תואם את המצב התכנוני שבתוקף מדוע יש צורך באישור תוכנית חדשה?

ביום שני הקרוב 26.7.10 תדון הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל-אביב בהפקדת תוכנית 1050ג שמכשירה את עבירות הבנייה לכאורה שהתבצעו בבניית הבניין בארלוזורוב 36. זאת למרות שרק לאחרונה הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום חריג נגד מעורבים בעניין הקובע כי למעשה כל הבניין נבנה בניגוד להיתר ולתב”ע. לאור זאת שיגר עו”ד לרינמן את המכתב המצורף לועדה המחוזית.

הובא לידיעתנו כי על סדר יומה של הועדה המחוזית ביום 26.7.10 נמצא דיון בהפקדת תכנית 1050ג (ארלוזורוב 36 רמת-גן). מטרת מכתב זה הינה להביא לידיעת הועדה מסמכים, שחשוב שיהיו לנגד עיניה ושיש בהם כדי להביא לפסילתה על הסף של התוכנית. כמו כן, מתבקשת הועדה לאפשר לח”מ להשתתף בדיון האמור.

 מדובר בתכנית המבקשת להלבין עבירות בנייה שנעברו לכאורה בהקמת הבניין, אשר חומרתן מצד אחד ואוזלת ידה של הרשות המקומית מצד שני הביאו לכך שבאופן חריג הגישה תובעת מטעם פרקליטות המדינה, המחלקה לאכיפת דיני  מקרקעין (!) כתב אישום לבית משפט השלום (ת”פ (ת”א) 49593-05-10). כתב אישום זה קובע כי הבניין כולו נבנה בניגוד להיתר ולתב”ע, והוא מצורף בזה.

תוכנית 1050ג אסור שתופקד, מכיוון שהיא מעדיפה שלא כדין אינטרס פרטי על אינטרס ציבורי של אכיפת החוק, ומכיון שהיא יוצרת מצב תכנוני חריג ובלתי נסבל של צפיפות דיור חריגה ללא פתרונות חניה מעשיים. משום כך מדובר גם בתוכנית שתעמיד בסכנה את עתידו של גן ציבורי היסטורי (“גן הקופים”) שרעיון הקמת חניון בשטחו הועלה שוב ושוב ע”י ראש הרשות המקומית כפתרון הראוי למצב התכנוני שייוצר.   מצורפת בזה התנגדות לתכנית שהוגשה על ידי, בשם 227 מרשיי, לועדה המקומית –  עת זו התעקשה לדון בה בחוסר סמכות.

הועדה מתבקשת לאפשר לכל חברי הועדה לעיין במכתב זה ובמסמכים המצורפים לו עוד טרם הדיון, ולדחות את מועדו אם העיון לא יהיה אפשרי עד 26.7.10.

כמו כן מתבקשת הועדה לצרף את הח”מ לרשימת המוזמנים לדיון.