מאבק גן הקופים ברמת-גן

העיתון גלובס מדווח על הגשת כתב האישום נגד המעורבים בפרשת ארלוזורוב 36. בכתבה מופיעה גם תגובת דובר קבוצת הרכישה.

מצורף לעיונכם נוסח כתב האישום שהוגש בתאריך 29.4.2010 בנושא פרשת ארלוזורוב 36 באמצעות התובעת עו”ד ליאורה אפרתי. כתב האישום הוגש נגד מבקש ההיתר ויתר בעלי המקצוע השונים שהיו אחראים ומעורבים בפרשה.

ציטוט נוסף מסעיף 29 בכתב האישום:

במעשיהם המתוארים לעיל ביצעו הנאשמים עבירות של הריסה ובניה בלא היתר וביצוע עבודות בניגוד לתכנית, בכך ש:

• הרסו את בניין הבאוהאוס הישן בלא היתר.
• בנו בניין חדש בן 5 קומות מגורים מעל קומה שחלקה מיועדת למסחר בלא היתר ובניגוד לתכנית בכך שלא הקימו בו מרתף חניה
• בנו 40 יחידות דיור חדשות על אף שהיתר הבניה התיר הוספת 24 יחידות דיור ל- 10 היחידות שהיו קיימות בבניין הישן.

 לצפייה ועיון בכתב האישום המלא לחצו כאן

להלן הודעה שיצאה מלשכת דובר משרד המשפטים בשם המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין (ההדגשות אינן במקור):
                                                                                                         
“המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, באמצעות התובעת עו”ד ליאורה אפרתי, הגישה ב-29/04/10 כתב אישום לבית משפט השלום בת”א  בגין בניה שלא כדין של מבנה מגורים ברח’ ארלוזורוב 36 ברמת גן (ת.פ. 49593-05-10)
 
כתב האישום הוגש נגד מבקש ההיתר ובעלי מקצוע שונים האחראים לבנייה: האדריכל שערך את הבקשות להיתר, המתכנן והמהנדס האחראי לביצוע עבודות השלד והקבלן המבצע.
 
מדובר במקרה חריג שבו הפעילה מדינת ישראל את סמכות האכיפה המקבילה המסורה לה, ונקטה בהליכי אכיפה במרחב תכנון מקומי בעיר גדולה במרכז הארץ. בשלב הראשון הופסקה עבודת הבנייה לאחר שבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת-גן (במסגרת ב”ש 28/08) נעתר לבקשת המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה והוציא צו להפסקת העבודות.
 
עם תום חקירת מפקחי משרד הפנים, הוגש כתב האישום המייחס לנאשמים, בין היתר, ביצוע עבירת בניה בלא היתר, בכך שבניגוד להיתר שניתן להם להוספת שלוש קומות על מבנה באוהאוס ישן (בן שתי קומות מגורים מעל קומת מסחר) תוך מתן היתר לבצע שינויים פנימיים בלבד בקומות המבנה הישן, הרסו לחלוטין את מבנה הבאוהאוס הישן ובנו מן היסוד מבנה מגורים חדש בשטח של כ- 1,250 מ”ר הכולל קומה שחלקה מיועד למסחר ומעליה 5 קומות מגורים שבהם 40 יחידות דיור קטנות.
זאת ועוד, למרות שמבנה הבאוהאוס הישן נהרס מן היסוד (למעט חלק מקיר שנבלע ביסודות המבנה החדש) ותחתיו נבנה בניין מגורים בן 6 (שש) קומות (5 קומות מגורים מעל קומה שחלקה מיועד למסחר) – לא הוקם מרתף חניה, ובכך לא קוים התנאי הקבוע בהיתר הבניה האמור, לפיו אם ייהרס מבנה הבאוהאוס הישן מסיבה כלשהי – יוקם בניין חדש מעל מרתף חניה. תחת זאת, הוכשרו בשטח המגרש 10 חניות האמורות לשרת את כל 40 יחידות הדיור ושטחי המסחר שבמקרקעין.

בנוסף יצוין כי בקשה להתיר את ה”שינויים” נדחתה בהיותה נוגדת את תכנית הבינוי החלה במקום וכי כיום תלויה ועומדת בפני מוסדות התכנון בקשה לאשר תכנית נקודתית שתכשיר בדיעבד את עבירת הבנייה ובכלל זה – לאפשר שימוש למגורים ביחידות דיור ששטחן קטן מ- 60 מ”ר, ביטול החובה למרתף חניה ותשלום תמורה לקרן החניה בגין מקומות החניה החסרים על פי תקן החניות.”

בישיבה של ועדת המשנה לתכנון ובנייה של רמת-גן שהתקיימה בתאריך 6.6.10 היו התבטאויות נחרצות של צבי בר ושל מהנדס העיר נגד דירות למגורים הקטנות מ 60 מ”ר. התבטאויות אלו רק מחדדות את השאלה מדוע בעניין ארלוזורוב 36 הם פעלו בניגוד מוחלט לעמדתם המוצהרת ובקשו לבטל את ההתניה שדירת מגורים צריכה להיות בגודל של 60 מ”ר ולאפשר דירות מגורים גם בשטח של 30 מ”ר.

התבטאויותיהם של צבי בר ומהנדס העיר היו בהקשר של הדיון על תוספת יחידות דיור לתוכנית רג/340/ג/30 והמלצת מהנדס העיר אדר’ חיים כהן  לא להגביל את מספר הדירות בנפח הבנייה המאושר ובלבד שגודל מינימאלי לדירה יהיה 60 מ"ר:

"אדר’ חיים כהן: הנושא הראשון הוא תוספת יחידות דיור לתוכנית רג/340/ג/30. תוכנית רג/340/ג/30 היא התוכנית של רמת גן אשר מוסיפה קומה אחת לחיזוק נגד רעידות אדמה, מעל הקומה שמאשרת התוכנית הארצית. התוכנית הזאת אושרה ע"י הוועדה המחוזית, אבל היא לא כוללת בתוכה את מה שנקרא אצלנו ג’ 9, אותה תוכנית מפורסמת, שעל כל דירה שעושים בונים שתיים. זה יוצר אי ודאות עסקית לא טובה והרבה מאוד עסקאות עומדות על בלימה, משום שכמות הזכויות בסדר, כמות המטרים בסדר, אך כמות הדירות לא מתאימה. לכן אני מציע כאן את הדרך הבאה: באותו נפח בנייה שאנחנו אישרנו, אותם מטרים בנייה שאישרנו, אותו גובה בנייה שאישרנו, זאת אומרת באזורים ב’ ו-ג’ אישרנו 2 קומות מעל ה-5 המותרות או מעל ה-3 המותרות, תלוי ברוחב הדרך. באותו נפח בדיוק, אני לא מציע להגביל את כמות הדירות, כמה דירות שייכנסו שייכנסו, ובלבד שגודל הדירה המינימלי יהיה 60 מטר עיקרי, יחד עם ממ"ד זה 72.

מר צבי בר: המינימלי זה חשוב, כי יש פה כאלה שעשו 38 מטר ולאט-לאט זה הופך למעון מוכים ואלכוהוליסטים.

אדר’ חיים כהן: המינימלי הוא 60 מטר, יחד עם ממ"ד זה 72, אם הם עושים 78 מ"ר זה ייצא גודל הדירה המינימלית, שזה דירות 3 חדרים יפות. "

המחאה הציבורית נגד הריסת אצטדיון המכתש תגיע לשיא חדש ביום שלישי הקרוב 1.6.10 בשעה 18:30 כאשר מפגינים צפויים להקיף בטבעת אנושית את האצטדיון שנועד להריסה לטובת פרויקט בנייה גדול שיש רבים החוששים מהשלכותיו על איכות החיים בסביבה – הציבור הרחב מוזמן לבוא ולהפגין!. במקביל, מדווח ynet  על כך שהיחידה למאבק בפשיעה כלכלית פתחה בבדיקה שעשויה להוביל לחקירת הליך מכירת המגרש  אך בינתיים אין בכך כדי לעצור את העבודות המעשיות שהחלו השבוע בשטח לקראת הריסת האצטדיון.

כתבה ב yent  מדווחת על כריתת 10 עצים שבוצעה בידי “אלמונים” בחצר הבית ברחוב ז”ר 5 (ליד גן אברהם). הכריתה נעשתה ללא הוצאת רישיון ומשום כך נפתחה בעניין חקירת משטרה. כזכור, תוכנית העירייה לשימור הבית באמצעות עסקת חילופי שטחים שבמסגרתה היו אמורים בעלי הבית לקבל שטח חלופי וזכויות בנייה בתוך גן אברהם בוטלה בלחץ תושבי הסביבה וארגונים סביבתיים כולל החברה להגנת הטבע. משום כך, היה צפוי שהבית הישן ייהרס ותחתיו תהיה בנייה חדשה שתמצה את זכויות הבנייה הקיימות וזאת באמצעות הליכי תכנון ובנייה. השאלה היא למי ולמה הפריעו העצים? 

ובהזדמנות זו כדאי גם לקרוא פוסט מעניין על האמפיתאטרון הנטוש של גן אברהם בבלוג של שרון רז.

כתבה של אריק מירובסקי בדה מרקר מדווחת על מכתב של פרקליט המדינה, משה לדור, למנכ”ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, בו  הוא קורא “להקים גוף חקירות לאומי, שיתמחה בחקירות עבירות בנייה גדולות ויפעל במסגרת המשטרה או המשרד לביטחון פנים. כמו כן, קורא לדור לתגבר את מערך הפרקליטים שמטפלים בעבירות בנייה מורכבות, ולהעביר את הטיפול בהן מהרשויות המקומיות למדינה. זאת נוכח כישלון המדינה – בייחוד הרשויות המקומיות – להתמודד עם עבריינות הבנייה.” לדור מציין כי  "הניסיון מלמד כי העבריינות הקשה והמשמעותית בתחום התכנון והבנייה אינה רק תולדה של שחיתות בשלב התכנון, אלא מתבטאת גם בבנייה בהיקפים ניכרים בלא היתר או בסטייה ממנו”.לדור מזכיר את קיומה של היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה אך טוען כי ליחידה "אין את היכולת המקצועית הנדרשת, אין את ההכוונה המקצועית ואף לא את המוטיבציה ההכרחית לשם ביצוען והצלחתן של חקירות מורכבות מהסוג האמור. היחידה הארצית אינה רואה עצמה כיחידת חקירות ואינה נכונה למלא כל תפקיד מערכתי ביצועי בעניין זה. בין היתר היא מסרבת באופן עקבי לטפל בעבירות בנייה מאג’וריות בשטחים המבונים במרחבי התכנון המקומיים". כמו כן  “אין מספיק פרקליטים שמטפלים בעבירות בנייה, ומבחינה זו גם הקמת המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה לא הצליחה לעזור להרתיע את עברייני הבנייה”. לדור כותב על היחידה הזו כי היא "יחידת מטה קטנה שאינה יכולה, במסגרתה הנוכחית, ליתן מענה מספיק לאכיפה הצפויה מיישום הרפורמה ותגבור מערך החקירות".

בהקשר זה ראוי לציון מיוחד כי היחידה לאכיפת דיני מקרקעין בראשות עו”ד חובב ארצי כן התערבה לפחות במקרה אחד השייך למרחבי התכנון המקומיים והכוונה היא כמובן לארלוזורוב 36 ברמת-גן שלגביו כבר נרקחה בין עיריית רמת-גן בראשות צבי בר ונציגי היזמים של ארלוזורוב 36 “עסקת גן הקופים” שנועדה להכשיר את הבנייה בארלוזורוב 36 באמצעות בניית חניון בגן הקופים. היחידה התערבה באמצעות עו”ד אבי-טל שלומי והוציאה לפני קרוב לשנתיים צו שיפוטי להפסקת בנייה ואיסור שימוש בארלוזורוב 36 ויצרה בכך את התשתית שתאפשר בעתיד מציאת פתרון שייתן משקל הולם לאינטרס הציבורי.

“יהונתן גפן” קורא שיר שחבר בעקבות החלטת המשטרה להמליץ להעמיד לדין את צבי בר בגין עבירות חמורות כולל שוחד – כדאי להאזין.
מתוך תוכנית הבוקר של  דומינגז וסלוצקי.

במקביל לקריאות שנשמעות מגורמים שונים להשעיית צבי בר מתפקידיו בועדות התכנון נפתחה ברשת עצומה הקוראת לשר הפנים אלי ישי להשעות מיידית את צבי בר מתפקידו כראש עיריית רמת-גן על רקע החשדות נגדו ועל רקע “התבטאויותיו הגסות והתנהגותו חסרת הרסן”.

התנועה לאיכות השלטון (יו”ר ומייסד עו”ד אליעד שרגא) פרסמה את ההודעה הבאה:

“התנועה לאיכות השלטון מבקשת מהיועץ המשפטי לממשלה להנחות את צבי בר, ראש עיריית רמת גן, להשעות עצמו מתפקיד יושב ראש הועדה המקומית לתכנון ובנייה עד להכרעה בעניין החשדות כנגדו למען ההגנה על אמון הציבור ברשויות השלטון. במכתבה ליועץ המשפטי לממשלה מציינת התנועה כי על-פי פרסומים בתקשורת, הודיעה היחידה הארצית לחקירות הונאה של משטרת ישראל כי המליצה לפרקליטות המדינה להעמיד לדין את צבי בר, ראש עיריית רמת גן, בחשד לקבלת שוחד מיזמי נדל"ן תמורת הטבות בתחום הבנייה. במידה שאכן כך הם פני הדברים מבקשת התנועה מהיועץ המשפטי לממשלה להנחות את צבי בר להשעות עצמו מתפקיד יושב ראש הועדה המקומית לתכנון ובנייה עד להכרעה בעניין החשדות כנגדו למען ההגנה על אמון הציבור ברשויות השלטון.
במידה שצבי בר מכהן גם בועדת המשנה לתכנון ובנייה, לדעת התנועה על היועץ המשפטי להורות לו להשעות עצמו מתפקיד זה לאור הנימוקים הבאים: מדובר בראש עירייה נבחר הציבור המשמש מתוקף חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה -1965 כחבר ויושב ראש הועדה המקומית לתכנון ובנייה באזורו שחשוד לכאורה בשורה ארוכה של עבירות (ביניהן, עבירות של לקיחה ומתן שוחד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ועבירות על פקודת מס הכנסה). העבירות מיוחסות לראש העירייה, צבי בר, הן בהקשר של מתן הטבות בנייה וקידום פרויקטים עירוניים שלא כדין. כלומר, במקרה זה החשדות לכאורה קשורים באופן ישיר לתפקידו כחבר ויושב ראש הועדה המקומית. התנועה מציינת כי הועדה המקומית הינה בעלת תפקיד מהותי ומקנה לחבריה כוח רב בניהול משאב הקרקעות הציבורי ואפשרות להכריע בהחלטות בסכומי כסף גבוהים במיוחד מכספי הציבור והמגזר הפרטי. ממשק זה בין הציבור לרשויות השלטון גוזר על חברי הועדה המקומית והעומד בראשה, ולו משום מראית עין, דרגת ניקיון כפיים שאינה מאפשרת "לענן חשדות" לרבוץ מעליהם.”

בכך מצטרפת התנועה לאיכות השלטון לקריאה דומה של חבר המועצה ד”ר אבי ליליאן שפנה ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות עו”ד עפר לרינמן.