מאבק גן הקופים ברמת-גן

בעקבות החלטת ועדת הערר המחוזית כי לא ניתן לתת ליזמים את ההיתר שבקשו היות והם עשו דין לעצמם ובנו בניין חדש וכמעט השלימו אותו בסטיה מהיתר הבנייה התקף, הגישו היזמים עתירה מנהלית. הדיון בעתירה היה אמור להתקיים ב 5.7.09 אך בא כוח העירייה פנה לבית המשפט ובקש שהדיון יידחה שכן “בין הצדדים מתקיימת הידברות בניסיון לפתור את המחלוקות נשוא העתירה המינהלית דנא מחוץ לכתלי בית המשפט”. בתגובה החליטה השופטת ד”ר מיכל אגמון-גונן את ההחלטה הבאה:

”1. הדיון הקבוע ליום 5.7 יתבטל.

2. הצדדים יודיעו לביה"מ עד יום 15.12.09 אם יש צורך בדיון בעתירה.

3. לא יודיעו כאמור, תמחק העתירה מבלי שיתקיים בה דיון נוסף."

לאחר כיסוי נרחב בעיתונות המקומית של סוף השבוע שעבר, מגיעה ההתנהגות השערורייתית של עיריית רמת-גן בפרשת ארלוזורוב 36 גם לעיתונות הארצית. העיתונאית רז סמולסקי מדווחת על החלטת ועדת המשנה של הועדה המקומית ברמת-גן להפקיד את 1050ג בכתבה נרחבת במוסף The Marker. לקריאת הכתבה לחץ כאן.

פרוטוקול ישיבת ועדת המשנה מיום 21.6.09 שבה נדונה התוכנית 1050ג חושף שרעיון החניון בגן הקופים נזנח אך ורק בשל לחץ התושבים. ראש העירייה, מר צבי בר, נשאר דבק בעמדתו שזה הפתרון הנכון. להלן כמה ציטוטים מדבריו בעניין זה.

צבי בר:
“עד היום אני מצטער שלא התעקשתי, אמרתי: בואו נחפור למטה ונמצא 40-50 מקומות חניה, כמו בבית חורון, הגינה לא תיפגע. אבל עשו קונצרט אדיר בסיפור הזה”

“הנושא של חפירה מתחת לגן ירד מסדר היום, לצערי. תרשמי את זה שאני אמרתי שיצטערו על זה”

“טעות היתה שלא לעשות את הזה [הכוונה לחניון בגן הקופים]. מי שמבסוט זה הגזברות, כי זה כסף שלנו פלוס שלהם. זה היה צריך לעלות 1.5 מיליון דולר, נכון? או 2 מיליון דולר.” [מהנדס העיר מתקן שמדובר בסכום גבוה יותר].

“חניה מתחת לגן. הגן לא היה נפגע במטר. נפל. עשו פוגרומים, עשו מהומות, בסדר. “

“המציאות תהיה כזו: אנחנו נאשר את העניין הזה עם הסתייגויות של כזה או אחר,, יהיה מה שנקרא 40 מקומות שם, המציאות תביא את העירייה לכך שהיא תשקול מחדש לעשות שם חניה מתחת לגינה. “

במהלך הישיבה נאחז צבי בר בהערתו של חבר המועצה אילן מאירי שקבל על כך שהעירייה לא ניסתה להדבר עם התושבים, כדי לגייס אותו כנציג הועדה להידברות עם התושבים על הקמת חניון בגן הקופים. אילן מאירי הבהיר כי מעולם לא התכוון לקדם בניית חניון בגן הקופים ובודאי לא בקשר לארלוזורוב 36. את דעתו החד משמעית על התוכנית ניתן לקרוא גם כן בפרוטוקול הישיבה:

אילן מאירי:
“זוהי תוכנית רג/מק/1050/ג. זוהי תוכנית המוגשת ע"י יזמים שבית משפט מוסמך הוציא נגדם צו הפסקת עבודות, והמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה מנהלת נגדם חקירה פלילית. כעת מבקשים יזמים אלה בעזות מצח שהוועדה תלבין את כל חטאיהם. קודם הם עוברים את כל העבירות ואחר כך באים ומבקשים לשנות את הדין למענם בדיעבד.

מלכתחילה באה הוועדה המקומית לקראת היזמים והעניקה להם היתר מס’ 2005372 עם 10 מקומות חניה ו-34 יחידות דיור, כיוון שבניין הבאוהאוס הישן היה אמור להישמר, ושהבניין היה אמור לשמש בעיקר סטודנטים של שנקר. כעת באים היזמים, אחרי שהרסו, בניגוד לדין, את בית הבאוהאוס ואחרי שייעדו את הדירות למגורים רגילים ולא לסטודנטים, ומבקשים שהוועדה המקומית תאשר הקמת 40 דירות פלוס קומה מסחרית עם 10 מקומות חניה בלבד.  כלומר, מצב של גירעון של 32 מקומות חניה יחסית לתקן. תוכנית זו בלתי סבירה לחלוטין ויש לה השלכות סביבתיות קשות ביותר.

על פי התוכנית התקפה אפשר לבנות לא יותר מ-20 יחידות דיור למגורים בגודל של 60 מ"ר ליחידה. אם יש בעיה במספר מקומות החניה, ההיגיון אומר שמחלקת התכנון תדרוש להקטין את מס’ הדירות למגורים ולא להכפיל את מספרן. זאת ועוד, מה רע ב-10 יחידות דיור למגורים עם 120 מטר כל אחת? מדוע רק 10 מקומות חניה, כאשר יש אפשרות ליותר מקומות חניה, למשל על חשבון חלק מהקומה המסחרית? האם 40 דירות למגורים במגרש של 700 מטר מתיישבים עם החוק? האם דירות בגודל של 30 מ"ר הן תקניות? האם הוועדה מוסמכת בכלל לדון בתוכנית המשנה מקצה לקצה את המצב החוקי בבניין בניגוד גמור לכל התוכניות העירוניות והדרישות החוקיות? דרך אגב, יש לי פה גם חוות דעת של עורך הדין של גן הקופים שקובע שזה לא בסמכות הוועדה.

ההתנהלות הבלתי תקינה של העירייה בפרשת ארלוזורוב 36 עד כה, הביאה לכך שפרקליטות המדינה הגיעה למסקנה שלא ניתן להשאיר את הטיפול המשפטי בידי העירייה. להזכירכם, הפרקליטות היא שהגישה את הבקשה לצו שיפוטי להפסקת הבנייה ואישור השימוש. באשרו את בקשת הפרקליטות קבע כב’ השופט אריה אטיאס מביהמ"ש לעניינים מקומיים, שהרשות התנהלה בלי לתת משקל ראוי לשמירה על שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי בכללותו. גם כב’ השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן מביהמ"ש המחוזי בתל אביב קבעה בהחלטתה בעניין העתירה המנהלית שהגישו התושבים שהתנהגות העירייה בעניין ארלוזורוב 36 אילצה את התושבים לפעול לטובת האינטרסים של תושבי העיר במקום שהיה על העירייה לפעול, ובשל כך פסקה הוצאות בסך 50,000 ₪ נגד העירייה.

לאור זאת, סביר לצפות העירייה תתנהל מעתה באופן שנותן משקל ראוי לאינטרס הציבורי. הבאת תוכנית רג/מק/1050/ג לדיון בוועדה מעידה שהדבר לא נלמד. מסיבה לא מובנת, שוב הועדף האינטרס של היזם על פני האינטרס הציבורי. אני קורא לחברי הוועדה לפקוח את עיניהם, לפעול רק עפ"י האינטרס הציבורי המובהק. יש לדחות התוכנית ולדורש מיזמיה להגיש תוכנית מתוקנת בה כל צרכי החניה של הבניין, קרי – חניה אחת לפחות לדירה ולכל חנות, יבואו על סיפוקם בתחומי המגשר. ואני רוצה להוסיף עוד משהו – עו"ד דוד מנחם, שנבצר ממנו להגיע בשל התראה קצרה לדיון זה, ביקש להעביר דרכי את התנגדותו. “

מדברי מהנדס העיר בפרוטוקול עולה תמונה מבלבלת בכל הנוגע לייעוד האכלוס. מצד אחד תוכנית 1050ג ברורה לחלוטין בכך שהיא מסירה את מגבלת הגודל (לפחות 60 מ”ר) מדירות למגורים וסוללת בכל את הדרך לבניין מגורים רגיל עם 40 יחידות דיור בגודל של 30 מ”ר. גם דבריו לפרוטוקול שהבניין צריך 40 מקומות חניה משקף תקן חניה של דירות למגורים. מצד שני אומר מהנדס העיר: “רק אם זה יהיה לסטודנטים ולחוסים, תהיה כמות הדירות הזו”. זו תגובתו המלאה של מהנדס העיר  לדברי אילן מאירי.

מהנדס העיר (חיים כהן):
“יש 3 מרכיבים אנטי ירוקים במידה קיצונית בדברים שלו [הכוונה לאילן מאירי]. האחד זה כמות הדירות, השני זה גודל הדירות והשלישי זה החניה. כמות הדירות: המהלך הירוק ביותר שיכול להיות בכל מקום, ומר מאירי יודע את זה, זה הגדלת הצפיפות, קרי – הגדלת כמות הדירות ליחידת שטח. גודל הדירות: המהלך הירוק השני בחשיבותו, ומר מאירי יודע את זה, זה הקטנת גודל הדירה, כי גודל דירה גדול הוא בזבזן אנרגיה הרבה יותר גדול מאשר גודל דירה קטן. [צבי בר מעיר: חיים בעד זה שיגורו באוהלים]  בדירות צנועות. אני בעד זה שיגורו בצניעות כמו שמתאים לנו ולא מעל הפופיק. הנושא השלישי זה החניה: המקום נמצא במרכזה של עיר, עם תחבורה ציבורית שמשרתת את המקום בצורה יוצאת מן הכלל, כשאני מזכיר את השימושים הקבועים לבניין הזה: סטודנטים וחוסים. אלה השימושים הקבועים לבניין הזה. לכן, רק אם זה יהיה לסטודנטים ולחוסים, תהיה כמות הדירות הזו ולא פחות מזה. אלה הדברים שלי והייתי מוכרח להגיב.”

לאור דברים אלו לא ברור מה הבינו חברי הועדה שתמכו בהפקדת התוכנית. האם הם באמת הבינו שהם אישרו שינוי ייעוד לבניין המאפשר 40 דירות זעירות למגורים?

יש לקוות שכאשר תובא התכנית לדיון בפני מליאת המועצה (ככל הנראה ב 15.7.09), ידחו חברי המועצה את התוכנית וידרשו שתוגש תוכנית חדשה שתבטיח שצרכי החניה של הבניין יבואו על סיפוקם בתחומי המגרש. רק כך יובטח שלא יתגשמו דברי צבי בר ש”המציאות” תקים לתחיה את תוכנית החניון בגן הקופים שכבר חשבנו שקברנו אותה סופית.

 לצפייה בפרוטוקול ישיבת ועדת המשנה ארלוזורוב 36.

להלן נוסח ההחלטה של הועדה המקומית. יש לציין שלהחלטה היו שני מתנגדים: חבר המועצה אילן מאירי וחבר המועצה רמי פדלון שלמרות שהוא בקואליציה הצביע נגד.

נוסח ההחלטה:

להפקיד התכנית בתנאים:

1. תקונים טכניים בתאום מח’ תכנון

2. העברת כתב שיפוי כתנאי למתן תוקף

3. מעיון בתשריט עולה כי חלק מ-10 מקומות החניה המוצעים בתחום המגרש הינם מקומות חנייה “משניים”. יובהר כי בחישוב מס’ החניות לתקן יחושבו רק מקומות חנייה ראשיים, והגדרת מס’ החניות המחויבות בתחום המגרש בתכנית, יעודכן בהתאם למערך החניה שניתן לספק בתחום המגרש, ע”פ המבנה הקיים בפועל.

4. עם זאת, בשלב ההיתר יקבע השימוש בדירות השונות (מגורים או אחר), ותקן החניה יהיה בהתאם לשימוש שיקבע בפועל. לדוגמא: אם המבנה יאוכלס באוכלוסית חוסים כהגדרתם ע”פ החוק, למשל אספרגר, אז דרישת החניה תצומצם בהתאם לקבוע בתקן לשימוש מעין זה.

5. תנאי למתן תוקף לתכנית יהיה אישור אדריכל העיר לגמר המבנה.

הערה:

מר אילן מאירי מתנגד

מר רמי פדלון מתנגד

הועדה המקומית ברמת-גן אשרה להפקדה את תוכנית 1050ג לארלוזורוב 36 שמאפשרת בניית 40 דירות למגורים בגודל של 30 מ"ר ליחידה מעל קומה מסחרית שכוללת שתי חנויות עם 10 חניות בלבד. באשר למחסור של 32 חניות לפחות, מציעה התוכנית תשלום לקרן חניה. אם תאושר התוכנית היא תגדיל באופן משמעותי את עומס החניה באזור שסובל כבר עתה ממחסור חמור בחניה ויש חשש שגם התוכנית להקמת חניון ב"גן הקופים" הסמוך שנזנחה בלחץ התושבים תשוב ותועלה כפתרון יחיד למצב תחבורתי בלתי נסבל.

מטרת התוכנית הינה הכשרה בדיעבד של הבניין שנבנה בארלוזורוב 36 ושעומד שומם כבר קרוב לשנה בשל צו הפסקה שיפוטי שהוצא ע"י כבוד השופט אריה אטיאס. על פי היתר הבנייה המקורי שניתן ליזמים היה עליהם לשמר בניין באוהאוס ישן שעמד במקום ולהוסיף עליו 3 קומות. אולם היזמים הרסו את הבניין הישן לחלוטין למעט חלקים מקיר החזית ואת הבניין החדש בנו ללא מרתף חניה, למרות דרישה מפורשת בתב"ע ובהיתר. היתר הבניה המקורי גם כרך בין מספר יחידות הדיור לשימוש המיועד והגביל את מספר הדירות למגורים ל 20. כעת מבקשים היזמים לשנות את התב"ע ולאפשר להם 40 דירות למגורים.

הועדה המקומית כבר ספגה בעבר ביקורת נוקבת על אופן טיפולה בארלוזורוב 36. פניות של תושבים הגרים בסמיכות לבניין שכנעו את פרקליטות המדינה לקחת את הטיפול המשפטי מידי העירייה והיא זאת שהגישה בקשה לצו שיפוטי להפסקת בנייה ואיסור שימוש. באשרו את בקשת הפרקליטות, קבע כבוד השופט אריה אטיאס מבית המשפט לעניינים מקומיים שהרשות התנהלה מבלי לתת משקל ראוי לשמירה על שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי בכללותו. גם כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבעה בהחלטתה, בעניין העתירה המנהלית שהגישו התושבים, שהתנהגות העירייה בעניין ארלוזורוב 36 אילצה את התושבים לפעול לטובת האינטרסים של תושבי העיר, במקום שהיה על העיריה לפעול, ופסקה בשל כך הוצאות בסך 50,000 ₪ נגד העירייה .

חבר המועצה אילן מאירי (רמת-גן הירוקה), שהתנגד בתקיפות להפקדת התוכנית, תאר בפני חברי הועדה את השתלשלות הענינים בפרשה, הסביר כי הועדה נדרשת להכשיר בדיעבד את העבירות הקשות של היזמים ואמר: "אני קורא לחברי הועדה לפקוח את עיניהם לפעול רק על פי האינטרס הציבורי המובהק. יש לדחות את התוכנית ולדרוש מיוזמיה להגיש תוכנית מתוקנת בה כל צורכי החניה של הבניין, קרי חנייה אחת לפחות לכל דירה ולכל חנות, יבואו על סיפוקם בתחומי המגרש."
למרות ביקורת זו לא נרתעה הועדה המקומית בראשות צבי בר ואשרה להפקדה את התוכנית.

מאירי טוען כי עצם ההחלטה אינה בסמכות הועדה המקומית וזאת בהסתמך על חות דעת משפטית של עו"ד לרינמן, המייצג למעלה מ 200 תושבים מהסביבה, שנמסרה לועדה וקובעת: "תכנית רג/1050/ג אינה כדין, בכך שהיא פוגעת באופן קיצוני באינטרס הציבורי לטובת אינטרס פרטי, והיות והשינויים המפליגים אותם מבקשת התכנית לערוך אינם בסמכות הועדה המקומית, על הועדה להימנע מלדון קל וחומר להפקיד את התכנית במתכונתה הנוכחית".

מאירי מתכוון לערער על החלטת ועדת המשנה ולדרוש שהתוכנית תובא לדיון בפני מועצת העיר, בישבה כמליאת ועדת התכנון. עו"ד דוד מנחם (מש"ס), שנבצר ממנו להגיע לישיבה, עקב הזימון הבלתי שגרתי, הודיע למאירי שיצטרף לערעור.

למרות השעה המוקדמת בה נערכה ישיבת ועדת המשנה, ולמרות ההתראה הקצרה, המתינו תושבים משכונת "גן הקופים" לחברי ועדת המשנה עם שלטי מחאה, ומוועד תושבי שכונת גן הקופים נמסר: "אנו מקוים שחברי המועצה ישנו את ההחלטה האומללה של ועדת המשנה, ובכל מקרה בדעתנו להמשיך ולהיאבק על זכויותינו ועל שלטון החוק."

לאחר שהפרקליטות הוציאה נגדם צו הפסקת בנייה שיפוטי ולאחר שועדת הערר המחוזית דחתה את ניסיונם לקבל היתר שיכשיר בדיעבד את חריגות הבנייה, פנו היזמים של ארלוזורוב 36 לדרך חדשה. אמנם הם הרסו את הבניין שיועד לשימור ושרק בגין שימורו לא נדרשו להקים מרתף חניה. אומנם הם זנחו את ייעוד הבניין (בעיקר מעונות לסטודנטים של מכללת שנקר) שאפשר בניית דירות כה רבות וכה קטנות. אך לדעתם יש כעת לאשר תוכנית חדשה שתאשר בדיעבד הקמת בניין חדש בלי מרתף חניה עם 40 דירות למגורים מעל קומה מסחרית ועם 10 חניות בלבד לעומת למעלה מ 40 חניות על פי דרישות התקן. המחסור של למעלה מ 30 מקומות חניה ייפתר על פי התוכנית באמצעות תמורה כספית לקרן חניה – כלומר קופת העירייה תתעשר אך זה כמובן לא יפחית במאומה את עומס החניה הצפוי. זו מהותה של תוכנית 1050ג שתובא ב 21.6.09 לדיון בועדת המשנה של הועדה המקומית לתכנון ובניה ברמת-גן.

ברור לגמרי מדוע היזמים מעוניינים באישור התוכנית שמאשרת להם בדיעבד את כל החריגות מהתוכנית התקיפה. לעומת זאת כלל לא ברור מדוע התוכנית מובאת לדיון עם המלצה של מהנדס העיר לקבלה. מדוע לא דורש מהם מהנדס העיר להגביל את מספר הדירות ל 20 לכל היותר נוכח שינוי הייעוד? מדוע לא דורש מהם מהנדס העיר להגדיל את מספר החניות כך שיקויים תקן החניה בגבולות המגרש? האם צריך להזכיר למהנדס העיר שהוא עובד ציבור שמחוייב לייצג את האינטרס הציבורי?

להתנהגות השערורייתית של העירייה בעניין ארלוזורוב 36 יש כבר היסטוריה לא קצרה. התנהגות זו היא שהביאה לכך שפרקליטות המדינה הגיעה למסקנה שלא ניתן להשאיר את הטיפול המשפטי בידי העירייה ולהגשת בקשה לצו שיפוטי להפסקת בניה ואיסור שימוש מטעמה. באשרו את בקשת הפרקליטות קבע כבוד השופט אריה אטיאס מבית המשפט לעניינים מקומיים שהרשות התנהלה מבלי לתת משקל ראוי לשמירה על שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי בכללותו. גם כבוד השופטת ד”ר מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבעה בהחלטתה בעניין העתירה המנהלית שהגישו התושבים שהתנהגות העירייה בעניין ארלוזורוב 36 אילצה את התושבים לפעול לטובת האינטרסים של תושבי העיר במקום שהיה עליה לפעול ופסקה בשל כך הוצאות בסך 50,000 ₪ נגד העירייה . ניתן היה לצפות שהלקח נלמד ושהעירייה תתנהל מעתה באופן שנותן משקל ראוי לאינטרס הציבורי. תמיכתו הגורפת של מהנדס העיר בתוכנית החדשה של היזמים מעידה שדבר לא נלמד והתמיהות והתהיות לגבי מניעי העירייה רק הולכות ומעמיקות.

בעקבות מכתב שכתב תושב ארלוזורב לחבר המועצה ד”ר אבי ליליאן (רמת-גן הירוקה) שבו התלונן התושב על הזנחת גן הקופים והתעלמות גורמי העירייה מפניותיו הרבות, פנה ד”ר ליליאן לצבי בר ובקש את התערבותו. כזכור, הודיע לאחרונה ראש העירייה על כך שאשר תוכנית לשיפוץ מקיף של הגן, אך עד כה התוכנית לא הוגשה לאישור ותקצוב בהנהלת העיר. להלן כמה קטעים ממכתבו של אותו תושב:

“פונה אני אליך בעקבות זה שהתיאשתי ממערכת העיריה הבכירה. אני מתלונן מזה למעלה משנה על גן הקופים. גן שבשנות ה70 היה כמעט לסמל העיר,  גן שמר אברהם קריניצי ז"ל בנה וטיפח, פארק שהיה ידוע כמעט בכל הארץ, פארק שהיה מאכלס קופים וכל מיני בעלי חיים, והסביבה בתוך הפארק היתה ירוקה ולתפארת. הפארק היה מושקע. היו מנקים יום יום ומשקיעים בפארק.

עברו הרבה שנים והעיר השתנתה. הפארק שהיה ירוק כבר הרבה פחות ירוק. צואה של כלבים בכל פינה של הפארק. אין מספיק פחים. יש סימני לכלוך שלא ניקו כמה שנים והדשא כבר מזמן לא קיים. לעומת זאת יש בורות יבכל פינה המהוים סכנה לילדים.

התרעתי מיליון פעם על כך, אבל כל פעם מטייחים אותי ולא עושים כלום בנידון. דברתי אישית טלפונית עם מנהל גנים ונוף והובטח לי שהבורות יטופלו, אבל בפועל לא עושים דבר. כתבתי אישית למר צבי בר  ולצערי הרב הוא אפילו לא התיחס אלי אישית אלא הפנה מכתב זה לראש אגף. “

הסיסים הן ציפורים יוצאות דופן הזוכות להתעניינות רבה של שוחרי טבע ושל חוקרים. מידע רב על הסיסים ניתן למצוא באתר ידידי הסיסים. לאור ירידה דראסטית במספרן של ציפורים אלו, הוכרזה הציפור במדינות רבות כציפור מוגנת וארגונים סביבתיים פועלים לשיקום אפשרויות הקינון שלה. פרויקט כזה מתקיים גם בגבעתיים.

כך מתוארים הסיסים באתר החברה להגנת הטבע: “סיס החומות נחשב בעיני רבים כציפור המעופפת הטובה בעולם. ייחודו של הסיס הינו ביכולת התעופה שלו, העולות כמעט על כל עולם החי. הסיס חי על כנפיו וכמעט שלא נוחת בכלל במשך כל ימי חייו – אוכל באוויר, ישן באוויר ואף מזדווג באוויר. רק הצורך לקנן מנחית אותו לקרקע, לתקופה קצרה בלבד. גוזליו של הסיס הם מתעמלים מגיל צעיר, משום שניתנת להם הזדמנות אחת ויחידה ללמוד לעוף. בגלל מבנהו המיוחד של הקן, הבנוי בחרך סלע או בסדק קיר, אין הגוזלים יכולים למתוח את כנפיהם בתוכו ולתרגל את שרירי התעופה. מקינם הגבוה הם קופצים "על החיים ועל המוות", פורשים את כנפיהם לראשונה וינחתו רק כעבור מספר שנים, כאשר יגיעו לבגרות מינית, ויחפשו לעצמם מקום קינון.”

אזור גן הקופים ברמת-גן הוא אחד המקומות בהם ניתן לצפות בימים אלו בשעות המוקדמות של הבוקר וכן בשעות בין הערביים במופע תעופה מרהיב של להקות סיסים.

בעקבות הידיעות על תוכניות להתקנת אנטנות סלולאריות בארלוזורוב 36, פנה ועד הבית של מעלה הצופים 7 לראש העירייה ולמהנדס העיר כדי להביע את התנגדותו הנחרצת להצבת אנטנות אלו. בתשובתו של עוזר מהנדס העיר נאמר שלא הוגשה בקשה להיתר בארלוזורוב 36. אין בתגובת העירייה כל התייחסות לעמדת העירייה בנושא אם וכאשר תוגש בקשה בעניין זה ולא ברור בשלב זה אם מהנדס העיר שמעודד התקנת אנטנות במקום (ראה פוסט קודם)  מייצג את עמדת ועדת הרישוי.

 לצפייה במכתב שנשלח למהנדס העיר רמת גן בנוגע להצבת אנטנות סלולאריות בבנין בארלוזרוב 36

בתיק הבניין של ארלוזורוב 36 במחלקת ההנדסה בעיריית רמת-גן נמצא מכתב של מהנדס העיר רמת-גן לראש אגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה מתאריך 11.3.09. מטרת הפניה הינה בקשה ממנהל האגף  שיעזור בשכנוע חברת  “פלאפון” להעביר אנטנה שהוקמה ללא היתר בדירת מגורים ברחוב לאן 29 לארלוזורוב 36. המכתב מעורר מספר תמיהות:

1. אם האנטנה בלאן 29 הוקמה ללא היתר, למה צריך “לשכנע” את בעל האנטנה להעבירה משם?
2. למה מוכנה (במשתמע) העירייה לתת היתר לאנטנה בארלוזורוב 36? – האם בריאותם של התושבים הגרים בסמיכות לארלוזורוב 36 חשובה פחות?
3. מדוע זה מעניינו של עובד ציבור לעסוק בשכנוע חברה פרטית להתקין את מתקניה במקום פרטי זה או אחר?

 לצפייה במסמך "השכנוע" של מהנדס העיר רמת גן לחצו כאן