היום 21.7.08 התקיים הדיון השני והאחרון בערר שהגישו היזמים של ארלוזורוב 36. בפתח הדיון שוב עלתה שאלת השתתפותנו כמשיבים ויו"ר הועדה אמר שבקשתנו המחודשת להיות משיבים נדחתה ע"י הועדה ולעורך הדין שמייצג אותנו (עו"ד לרינמן) לא ניתן כל פתחון פה גם לנוכח מחאותיו הנמרצות.

לאחר אפיזודה זו, חזרה הועדה לדון החל מהמקום בו פסק הדיון הקודם תוך התעלמות מוחלטת מכל הממצאים שהובאו לידיעת הועדה בבקשתנו.

כזכור, הדיון הקודם הסתיים בשאלה האם ניתן היה גם לשמור על הקיר שנותר מהבניין הישן וגם לבנות מרתף חנייה ולשם כך בקשה הועדה שהצדדים יציגו בפניה  חוות דעת של קונסטרוקטורים. הרושם היה שתשובה חיובית שתשכנע את הועדה תביא בודאות לדחיית הערר.

בדיון היום הופיע מטעם העירייה הקונסטרוקטור יוסף בלס שנתן חוות דעת מקצועית משכנעת האומרת שלא הייתה כל בעייה לבנות את מרתף החנייה גם בנוכחות הקיר ובלי צורך להקטין את שטח המרתף. הוא הוסיף שאם בניית מרתף חנייה של שתי קומות עולה כ 3 מליון ₪ הרי שהסיבוך הנובע מקיומו של הקיר עשוי היה לייקר את המרתף בכ 10%. כלומר העלות הנוספת שהייתה נובעת מהדרישה לשימור הקיר הייתה מגיעה לכ 300,000 ש"ח.

היזמים הגישו את חוות דעת הקונסטרוקטור שלהם בכתב ומשום מה הוא לא הגיע לדיון. אדריכל הבניין טען שבזמן שנותר רק הקיר כבר היו יסודות בחלק הצפוני של המגרש ולכן בניית מרתף חנייה הייתה מחייבת גם הריסת כל מה שכבר נבנה. אדריכל העיר אישר שלפחות חלק מהיסודות שכבר נוצקו היו חייבים בהריסה. לטענת היזמים, מבנה המגרש כלל לא מאפשר בניית מרתף חנייה וגם אם הבניין הישן היה נהרס כולו (כולל הקיר) גם אז לא ניתן היה למצוא פתרון חנייה אחר ממה שקיים עכשיו.

עו"ד משעל שטען מטעם היזמים חזר ללא הרף על המנטרה שלו שבזמן אמת העירייה כבר החליטה שאי אפשר היה גם לשמור על הקיר וגם לבנות מרתף חנייה ואסור לועדת הערר להתעלם מכך. הועדה גרסה שדעת הועדה המקומית אינה רלבנטית בערר.

עו"ד שמואל אורן שטען מטעם העירייה אמר שפתרון החנייה שאושר שיקף נקודת איזון של אינטרסים שונים – שימור מצד אחד ואי הכבדה על מצב החנייה מצד שני – ומשנהרס הבניין הישן זזה נקודת האיזון ויש לחייב בניית מרתף חנייה.   אדריכל העיר אמר שבשל השימור ויתרו ליזמים בעניין החניה בכך שהסכימו לשימוש במכפילי חנייה במקום מרתף חנייה.

יש לציין שמספר פעמים במהלך הדיון הגיב עו"ד גדרון לטיעונים שהשמיעו היזמים בכך שאמר שמדובר בטיעונים רלבנטיים לצורך בקשת הקלות (הכוונה להקלה במסגרת בקשה חדשה להיתר) אך אין בהם כדי לבטל את תוכנית בניין עיר  (ובמשתמע, אין בהם כדי לקבל את הערר). מהערות אלו וגם מהאווירה הכללית ששררה בדיון התחושה היא שיש סיכוי לא מבוטל שהועדה תדחה את ערר היזמים, אך כמובן אין כל בטחון שכך אומנם יקרה. אם הערר יידחה יש להניח שהעניין יחזור לועדה המקומית להליך שנוכל להיות בו צד.

 לצפייה בפרוטוקול הדיון לחצו כאן

בתשובה לשאילתה של חבר המועצה ישראל זינגר, כותב מנכ"ל העירייה – מר דוד בניימיני – שגן הקופים עובר בימים אלו שדרוג שיסתיים בספטמבר 2008. יש לציין כי אף על פי שבמסגרת הפעולות המתוכננות בגן לא מוזכרת הקמתו של חניון, אין בכך כדי להעיד שהעירייה חזרה בה מתוכניתה. עוד מצויין בתשובה שאכיפת תנאי השימוש בארלוזורוב 36 תהיה באמצעות המחלקה לפיקוח על הבנייה, אך לא מוזכרת כל כוונה לוודא מראש שהייעוד כמעונות לסטודנטים של שנקר יתקיים.

העירייה: שדרוג גן הקופים יסתיים בספטמבר 2008

July 18th, 2008הקרב על טופס 4

ניר ארנון מהמקומון של ידיעות אחרונות ממשיך לעקוב אחרי המאבק שלנו בכתבה מתאריך 18.7.08 המדווחת על פניית התושבים לראש העירייה – מר צבי בר- ולמהנדס העיר לבל יאשרו את אכלוס ארלוזורוב 36 ("טופס 4") בניגוד לחוק. העירייה אומרת בתגובה שהיא עדיין לא הוציאה טופס 4.

לצפייה בכתבה הסרוקה מהמקומון של ידיעות אחרונות לחצו כאן

מטעמי זהירות שלח עו”ד עפר לרינמן מכתב לראש העירייה ולמהנדס העיר לבל יאפשרו אכלוס לא חוקי בארלוזורוב 36. להלן נוסח המכתב:

לכבוד

1.מר צבי בר, ראש העירייה ויו”ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה
2.אדר’ חיים כהן, מהנדס העיר

התראה ממתן “טופס 4” לבניין בארלוזורוב 36 בניגוד לחוק

בשל מצב הבנייה המתקדם בארלוזורוב 36 והצהרות היזמים שהם קרובים לנקודה בה יגישו בקשה למתן “טופס 4”, אבקש בשם מרשיי, למעלה מ 200 תושבי אזור “גן הקופים”, מטעמי זהירות ולנוכח הרקורד הבעייתי של הועדה המקומית בטיפולה בהיבטים השונים הקשורים לבנייה בארלוזורוב 36, להביא לתשומת לבכם את הנימוקים להימנעות ממתן “טופס 4″ לבניין בארלוזורוב 36.
1. כידוע לכם, כנגד הבניין בארלוזורוב הגישה התביעה העירונית ביום 3.9.07 כתב אישום חמור על בנייה ללא היתר, אשר קבע כי יש להרוס את הבניין. המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה לקחה לידיה את ניהול ההליך, ואף המשיכה את חקירת המקרה (באמצעות יחידת הפיקוח הארצית) כדי להבהיר מספר נקודות שלא מוצו בכתב האישום. חקירה זו קרובה מאד לסיומה וכתב אישום מתוקן יוגש בקרוב.
2. עוד ידוע לכם, כי פרקליטות המדינה הגישה בקשה להפסקת עבודות ומניעת פעולות בארלוזורוב 36 בה פורטו כמה מהפערים הקיימים בין מה שהותר לבין הבנייה הקיימת בפועל ובפרט נציין את קיומן של 40 יחידות דיור (לעומת ה 34 שהותרו), את אי בניית מרתף חנייה, ואת אי העמידה בתקן החנייה שיש לעמוד על קיומו משנהרס הבניין הישן.
3. כזכור לכם, ביום 4.6.07 קבעתם בשם הועדה המקומית כי הבניין, כפי שנבנה בפועל, “נוגד תכנית הבינוי החלה במקום”. מטעם זה סרבה הועדה המקומית לבקשת ההיתר שהוגשה לבניין (2007123). כידוע, בנייה הנוגדת תכנית הינה בנייה ללא היתר, האסורה על פי דין; או כפי שקבע בית המשפט העליון בפסק הדין היסודי בסוגייה זו, “אין תכנון ואין בנייה ואין זכויות בנייה או שימוש לפיהן אלא לפי הוראות התכניות השונות לדרגותיהן. מותר לבנות רק במסגרת המותרת בתכנית, ומה שאין תכנית מיתאר מרשה במפורש – אינו מותר”  [1].
4. אנו מבקשים גם להזכיר לכם שטרם באה על פתרונה שאלת השימוש בבניין בפרט שידוע שאין קשר חוזי מחייב עם מכללת שנקר והשלכות עובדה זו על הצורך לצמצם את מספר הדירות המותר. לא רק זאת, אלא שלא נקבע גם כל מנגנון שיבטיח את קיומו של תנאי האכלוס.
5. הן על פי כתב עמדת פרקליטות המדינה והן על פי החלטת הועדה המקומית, אפוא, בניית הבניין בארלוזורוב 36 נעשית בלא היתר; ובוודאי, כי המבנה לא נבנה בהתאם להיתר. לפיכך, לא יכול להיות ספק שמבנה כזה אינו זכאי לקבלת “טופס 4”, הן על פי התנאים הקבועים בסעיף 157א לחוק התכנון והבנייה והן לפי הוראות כל דין.
6. יש להצר על כך שמרשיי מרגישים, שמן ההכרח להתריע ולהזהיר ראש ועדה מקומית ומהנדס עיר לבל יפעלו בניגוד להוראות המפורשות של החוק. אולם לאור מחדליכם המתמשכים והעקביים בטיפולכם בפרשה עגומה זו, זה המינימום המתבקש. מרשיי גם מבקשים להבהיר כי אם תוסיפו לשרשרת מחדליכם גם את אכלוסו של בניין אשר אינו עומד בתנאי החוק והתב”ע – הם לא יהססו לתבוע בשל נזקי פעולה כזו הן את הרשות המקומית והן אתכם אישית.

בברכה,

עו”ד עפר לרינמן

 

[1]  ע”פ 377/87 קלקא נחום בע”מ נגד מדינת ישראל פ”ד מא(4)673, ס’11.

לאור ההתפתחויות האחרונות בפרשת גן-הקופים/ארלוזורוב 36, להלן סקירה קצרה ותמונת מצב של המאבק מאז שהחל בתחילת 2007 עד היום. בסקירה יש גם לינקים לפוסטים קודמים שמודגשים בצבע אדום.

בארלוזורוב 36 הולכת ומושלמת בנייתו של בניין חדש בן 40 דירות מעל קומה מסחרית וזאת בצמוד לשרידים של קיר חזית קדמי שנותר מבניין ישן שעמד במקום. לבניין אין מרתף חניה אלא תוכנית להתקנת מתקני חניה בחצר שיאפשרו חניה ל 10 מכוניות, אך אם המתקנים לא יפעלו הרי שמספר החניות הבלתי תלויות שניתן יהיה לנצל הוא 2 בלבד. בעוד שבבניין נבנות 40 דירות, הרי שהיתר הבנייה היה ל 34 דירות, וגם זאת בתנאי שישמש בעיקר את מכללת שנקר, וכיון שלא קיים קשר למכללת שנקר הרי שאסור היה לבנות מעל ל 20 דירות. כמו כן ההיתר שהוצא היה לתוספת קומות מעל הבניין הישן ובמקרה של הרס הבניין הישן היתה חובה לבנות את הבניין החדש מעל מרתף חניה.

על מנת לגשר על הפער העצום בין מה שהותר בהיתר הבנייה למצב בשטח, הגישו היזמים בקשה ל”היתר שינויים” – היתר אותו מכנים היזמים “בקשה לשינויים קוסמטיים”. הבקשה הוגשה במרץ 2007 וזמן קצר אח”כ נשלח המכתב הראשון מטעם התושבים (באמצעות עו”ד לרינמן) לעירייה שכלל גם התנגדות לבקשה בהיותה בניגוד לתכנית בניין עיר (תב”ע) התקפה. ועדת המשנה של הועדה המקומית (קרי ראש העירייה צבי בר ומהנדס העיר) דחו את התנגדות התושבים וקבלו באופן עקרוני את בקשת היזמים. אולם חודשיים אחר-כך חזרה בה ועדת המשנה ודחתה את בקשת היזמים מהסיבה המוצדקת שהינה מנוגדת לתב”ע.

במקביל להתרחשות זו, נפגשו נציגי הועד עם צמרת העירייה וכתוצאה ממפגשים אלו יצאה מלשכת ראש העירייה מר צבי בר הודעה רשמית שניתנה הנחיה להביא להריסת הבניין ובנייה תחתיו של בניין בן 20 דירות מעל מרתף חנייה. מר צבי בר לא הסתפק בכך ושלח מכתב ברוח זו גם לשגריר הבריטי. למרות זאת, ימים ספורים אחרי שליחת מכתבים אלו (ודחיית הבקשה להיתר שינויים), התקיימה בתחילת יוני פגישה בין צמרת העירייה לנציגי היזמים ובסופה יצאה הנחייה “לחיות עם הבניין” ולפתור את מצוקת החנייה שתיווצר ע”י בניית חניון בגן הקופים. החלטה זו הועלמה מעיני התושבים אך בפועל מה שהתגלה לעיני התושבים הייתה מסכת ארוכה של הופעות אומללות של התביעה העירונית בבתי המשפט שכמובן לא קדמו במאום את ההבטחה שניתנה לתושבים.

בספטמבר 2007, תחת לחץ כבד של הועדה המחוזית, הגישה התביעה העירונית כתב אישום נגד היזמים שכולל גם קביעה שיש להרוס את הבניין שכן הוא נבנה בניגוד לתב”ע. למרות כתב האישום החמור, לא סברה התביעה העירונית שמתחייב גם לבקש את הפסקת הבנייה וזו נמשכה ללא מפריע. לאור התנהלות זו פנו התושבים לועדה המחוזית וליחידה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות בבקשה שתיקחנה את ניהול העניינים לידיהן לנוכח המחדל המתמשך של העירייה. בדצמבר 2007 קבלו התושבים את תגובתה השלילית של היחידה לאכיפת דיני מקרקעין שנומקה בצעדים שכבר ננקטו ע”י העירייה ובמצב הבנייה. בעקבות ההודעה נערכה פגישה אישית של נציג התושבים ועו”ד לרינמן עם ראשי היחידה לאכיפת דיני מקרקעין ובעקבותיה הגיעו ביחידה למסקנה שהמקרה מצדיק עיון מחודש בהחלטתם והעניין נמסר לבדיקת תובע הועדה המחוזית. אך היות ולא נתנה לתושבים הבטחה למועד מוגדר בו תסתיים הבדיקה, הוחלט לא להמתין עוד ובינואר 2008 הוגשה עתירה מנהלית שמטרתה הייתה להביא את גורמי האכיפה לפעול כמתחייב נגד הבנייה בסטיה מהיתר בארלוזורוב 36 כדי למנוע את הנזק לשכנים ופגיעה בגן הקופים. העתירה הגיעה לידיה של השופטת ד”ר מיכל אגמון-גונן שלא הסתירה את מורת רוחה בעת הדיון המקדמי. די היה בכך, ולאחר מספר דחיות ועיכובים (שנומקו בקשיים אוביקטיביים) קבלו התושבים את מלוא מבוקשם בעתירה כאשר היחידה לאכיפת דיני מקרקעין לקחה לידיה את מלוא הטיפול בעניין וסגן בכיר לפרקליט המדינה (עו”ד אבי-טל שלומי) הגיש בקשה להפסקת עבודות ומניעת פעולות בארלוזורוב 36 – בקשה חזקה וחריפה שסוף סוף החזירה לתושבים את ההרגשה שיש דין ויש דיין בישראל. הבקשה נדונה בפני השופט אטיאס בבית המשפט לעניינים מקומיים לפני כשבועיים ואין עדיין החלטה בעניין.

במקביל להתרחשויות אלו, בעת שהתחוור שיש סיכוי שהפרקליטות תנהל את התיק נגד היזמים ולא העירייה, נזכרו לפתע היזמים בבקשה ל”שינויים קוסמטיים” שסורבה ביוני 2007 והם הגישו בראשית 2008 לועדת הערר של הועדה המחוזית ערר על החלטת העירייה. במילים אחרות, היזמים הגישו בקשה שועדת הערר המחוזית תיתן להם הכשר בדיעבד לבנייה שנעשתה בסטייה מההיתר. בדיון הראשון בועדת הערר, לא הותר לתושבים להיות צד והבמה הייתה רק של היזמים והעירייה. בעת הדיון נטען ע”י היזמים שההיתר שהיה בידיהם ואף התב”ע שעל פיה הוצא ההיתר אפשרו להם להרוס שני שלישים מהבניין הישן, ומהשליש שנותר נהרסו חלקים נוספים (עד שנותר רק חלק מקיר החזית) בשל מכתב של מהנדס העיר מדצמבר 2006 שבו התבקשו לפרק את הקיר, ולטענתם בזמן שנערכו לפרוק הקיר והרסו לשם כך חלקים מהשליש שנותר, הגיעה הוראה סותרת לשימור הקיר. כלומר, לטענתם הם פעלו רק לפי ההיתר או לפי הוראות מפורשות של העירייה. לטענות אלו אין כמובן בסיס – גם התב”ע וגם ההיתר לא מזכירים ולו ברמז כל הריסה של הבניין הישן, ולמרות זאת בחוזה השיתוף של היזמים שנחתם עוד לפני שנעשו כל עבודות בשטח כבר מצויין שיש תוכנית להרוס את רוב הבניין הישן ולבנות בניין חדש בן 5 קומות. לגבי מכתב מהנדס העיר הרי שבעוד שהמכתב נשלח בדצמבר 2006, הרי ההריסה של הבניין הישן התקיימה כבר חצי שנה קודם. טענות אלו שהושמעו ללא כל מחאה מצד נציגי העירייה בודאי תרמו ליצירת תמונה מעוותת ומקלה לגבי חומרת המעשים שנעשו ע”י היזמים. עד כדי כך, שיו”ר הועדה היה מוכן לשקול פרשנות מרחיקת לכת על פיה אם הותרת השריד מהבניין הישן יכולה הייתה למנוע בניית מרתף חנייה הרי שייתכן ואין לראות לעניין התב”ע את הבניין הישן (שלמעשה כבר דבר לא נותר ממנו) כאילו הוא נהרס. לאור האופן בו התנהל הדיון הראשון וסיבות רבות נוספות הוגשה על ידי התושבים שוב בקשה להיות חלק מהערר והעניין יידון בישיבה הבאה של ועדת הערר הקבועה ל 21.7.08.

עוד התושבים ממתינים לועדת הערר ולהחלטה בעניין הבקשה לעצירת הבנייה, הגיע מועד הקראת כתב האישום שהוגש כבר בספטמבר 2007 ע”י העירייה. אולם היות והפרקליטות מקיימת חקירה אינטנסיבית ומקיפה שבמסגרתה נחקרים גורמים הקשורים ליזמים וכן גורמי עירייה שונים, היא מעוניינת להגיש כתב אישום שהיא תכין ולא את כתב האישום שהגישה התביעה העירונית. לפיכך, בקשה הפרקליטות דחייה קצרה במועד ההקראה ואף השיגה את הסכמת היזמים לבקשה זו. למרות זאת, השופט אטיאס סרב לבקשת הדחיה ועמד על קיום הקראה במועד. עמדה זו הותירה בידי הפרקליטות שתי אפשרויות: להסכים להקראת כתב האישום של התביעה העירונית או למחוק את כתב האישום על מנת שתוכל להגיש כתב אישום כרצונה. הפרקליטות העדיפה את האפשרות השנייה ובשל כך נמחק כתב האישום. לאור האופן בו מטפלת הפרקליטות בתיק מאז נטלה אותו תחת אחריותה, יש את כל הסיבות להאמין שתוך זמן קצר יוגש כתב אישום חדש, מקיף ומן הסתם גם חריף יותר מכפי שהוגש ע”י העירייה.

המצב כעת הוא, אם כך, שבתיק מעורבים גורמי אכיפה מעל העירייה ואלה מבצעים חקירות רציניות ויסודיות של היזמים וכן של האופן בו פעלו בעירייה ויש להניח שהדרך עד לאכלוס הבניין לא תהיה פשוטה, במיוחד אם יידחה הערר שיידון בועדת הערר המחוזית. לכן, למרות שהמצב בשטח נראה לכאורה לטובת היזמים (הבנייה כבר תיכף מושלמת וכתב האישום נמחק) יש בהחלט מקום לתקווה שמטרות התושבים תושגנה ובראשן: שצורכי החנייה של הבניין יבואו על סיפוקם בתחומי המגרש של הבניין ושתבוטל תוכנית החניון בגן הקופים שנולדה בשל הצורך לפתור את מצוקת החניה שעלול לגרום פתרון אחר של הבנייה בסטיה מהיתר בארלוזוורב 36. הערכת המצב מתבססת בין היתר גם על ההנחה שהעירייה שמחדליה המתמשכים אפשרו את היווצרות המצב הנוכחי לא תעז לפעול בניגוד להוראות המפורשות של החוק ולא תאפשר אכלוס במצב בו קיים פער בין ההיתר בתוקף לבנייה בפועל – עד כמה הנחה זו מבוססת, ימים יגידו. אך גם אם תתבדה הנחה זו – לא אלמן ישראל.

בתאריך 18.5.08 שידר “קול הקמפוס” במסגרת תוכנית התחקירים שלו “בבירור”  תוכנית של שעה על פרשת גן-הקופים/ארלוזורוב 36. בזמנו, העלנו באתר זה קטעים מהתוכנית. כעת, ניתן לשמוע את התוכנית במלואה בלינק זה.

עיון במאגרי המידע של מחלקת ההנדסה של עיריית רמת-גן מגלה שהמגדלים שכבר מעוררים מחלוקת בעיר הם רק הקדימון למה שמתוכנן. גם אם יש להניח שיש תוכניות ראויות וטובות למגדלים, האם סביר שתוכניות בהיקף כה גדול תקודמנה  ללא דיון ציבורי אמיתי וללא שיינתנו לציבור נתונים על ההשלכות של הפרויקטים על איכות חיי תושבי רמת-גן? מצורפת רשימה חלקית של פרויקטים.

לפרטים נוספים על הפרויקטים כולל תקנונים מפורטים ותשריטים ניתן להעזר באתר המידע ההנדסי של עיריית רמת-גן http://147.236.237.225/ramatgan/ .

 

מס’ דירות

 

מס’ קומות

 

יזם

 

כתובת

 

מס’ תכנית

 

1,010 יח”ד

 

 

2מגדלים 22 קומות +2 מגדלים נמוכים יותר

 

ברוך אדלר עו”ד בשם בעלי הקרקע הועדה המקומית

 

המשולש הגדול שינוי יעוד קרקע חקלאית למגורים ומסחר

 קרניצי /כפר-אזר

1/1004בתוקף

 

200 יח”ד

 

34 קומות

 

מ.מ.י.

 

מתחם משטרת ר”ג זבוטנסקי/יוסף הגלילי

1113בתוקף

 

96 יח”ד

 

25 קומות

 

חברת אוליאנדר בעלים :ער”ג

שכונת הגפן

 חרות/מורדי הגטאות

1159 בתוקף

 

 

 

26 קומות

לאלו עמנואל עובדיה

 

קולנוע רמה זבוטנסקי/ביאליק

1162 בתוקף

 

 

80 קומות

 

עירית ר”ג עלית תעשיות

מתחם עלית זבוטנסקי

1257 בתוקף 

כ 200 יח”ד

 

2 מגדלים של 75 קומות+1 מגדל 30 קומות 

עירית ר”ג הועדה לתכנון פנינת העיר רג סייפוז הולדינג+שמפניון

 

מתחם המחלבות זבוטנסקי

 

1258 בתוקף

 

 

 

12

קומות

ארדיטי

הירדן פינת משה דיין (הקונגרס)

1298 בתכנון

60 יח”ד

3 בנינים של 10 קומות +מבנה צבור 6 קומות

עירית ר”ג+קים לוסטיגמן

סמדר שיכון הותיקים

1349 אושר

236 ח”ד

2 בנינים 35 קומות

ועדה מקומית רג+מ.מ.י.

רח אחד העם רמת השקמה

1307 הפקדה

230 יח”ד

1 מגדל 17 קומות +1 מגדל 30 קומות

בעלים עירית רג יזם ועדה מקומית

שד’ ירושלים

1302 הפקדה

1329 יח”ד

 

 

 

 

גוט עזרא דוד

שטח חקלאי מעבר לכביש 4

א/322 בתוקף

231 יח”ד

3 מגדלים של 30 קומות

הועדה המקומית

החולה /נווה יהושע

מק/1255 21/א הפקדה

184 יח”ד + 

146 יח”ד

2 מגדלים 36 קומות כ”א

 

+2 מגדלים של 20 קומות כ”א

אמד פיטוח נדלן בעמ

 

פרידמן חבשורי חב לבניה

זבוטנסקי ארלוזרוב

מק/1218 בתוקף

 

כ-200 יח”ד

6 בנינים של 9 קומות + 2 בנינים של  19קומות

ועדה מקומית

פינוי בינוי מבצע עין  האצל/בן אליעזר

1/1088 בתוקף

 

 

15 קומות

משפ גוטליב הדר הפודים משפ יחזקאל משפ שמש

אולמי מודיעין רח’ הפודים

1383 הפקדה

 

 

מגדל מגורים

משה בס

תחנת דלק בס ארלוזרוב/ זבוטנסקי

1332 בתכנון

 

 

6 מגדלים 47 קומות+2 מגדלים 27 קומות

דנקר זלימר בע”מ

פרדס אברלה רח’ האצל

1344 בתכנון

 

 

44 קומות

פסגות גן בע”מ לא רשום מי הבעלים

בית מועצת הפועלים

1/1213 בתכנון

700 יח”ד

 

 

אפריקה ישראל מ.מ.י עירית רג

רמת שקמה פינוי בינוי

1169 בהפקדה

 

 

14 קומות

מוטי גיגי

חורגין עוזיאל

1385תכנון

48 יח”ד

11

מס’ בעלים פרטיים+ ער”ג

רש”י ארניה

1331/א תכנון

 

 

30,000 מ”ר מגרש

ועדה מקומית

אלוף דוד-בני הנביאים

1371 בתכנון

35 יח”ד

15

ב.ש. ארביב ער”ג

מקדונלד זבוטנסקי

1293/א אושר

231 יח”ד

3 בנינים 23 קומות

ער”ג

החולה פינוי בינוי

1255/2 בתכנון

44 יח”ד

מגדל אחוד חלקות

אטלס מרים מנחם פיפשקוביץ

שד’ הילד

1370בתכנון

כ-200 יח”ד

משרדים

 

 

2  בנינים של 34 קומות +
 

 

1בנין  של 44 קומות-17 דונם

מלטיה ויטוריו את פדלון  אפריקה ישראל בע”מ+ער”ג
 

 

רח הצלע רח העמל
 

 

1267 בתכנון

 

100 יח”ד

4957 מ”ר

ערג +פרטיים

שד’ הילד

1015 בתכנון  

כ-100 יח”ד

30 קומות

הועדה המקומית ער”ג +בעלים פרטיים

כופר הישוב

1/1185 תכנון

168 יח”ד

43 קומות

שמש ויאולט עובדיה ומשה לוי אביבה עייבן משה

מגדלי הגפן פינוי בינוי

1416 בתכנון

94 יח”ד

32 קומות

קרן פייר שותפות מוגבלת ע”י אבי טנא

אבא הלל הדר על הפארק ב.ס.ר.

949/א אושר

כ-88 יח”ד
 

 

2 בנינים של 12 קומות
 

 

אביב השקמה של דיור לעולה, סביוני השקמה של שיור לעולה קק”ל באמצעות מ.מ.י

עזריאל 16-20

1414 בתכנון

176 יח”ד

2 מגדלים 25 קומות

א.לוי השקעות ובנין בע”מ קק”ל שיכון אזרחי בע”מ

נווה יהושע

מק/1411 ועדת ערר

 

 

3000 מ”ר שטח מגרש

ער”ג רוזנברג ויזברג ואלתר

רח האגדה שד ירושלים

1071 בתכנון

180 יח”ד

1 מגדל 50 קומות

הועדה המקומית ער”ג אינספה אקטינג אשפט לומינו מסחר בנלאומי

המעפילים/ זבוטנסקי מתחם אבנעל

1112 בתכנון

80 יח”ד

35 קומות

הועדה המקומית

הרואה 8

1395 במחוזית

150 יח”ד

30 דונם בנינים נוספים בתכנון
 

 

41 קומות

בהרי חברה לבניה

מתחם רשי מבוא נס 8 אשתאול 8 רח’ רשי 12
1067ג 1067ד’ בתכנון
1067ה’

225 יח”ד-

42

חב’ עורק חב מונדו עירית רמת-גן 

גוש 6109 חלקות 135 159 234

1358 בתכנון

כ- 100 יח”ד

36

ספר עופר

רח’ בזרנו רח החלזון

1173/א בתכנון

כ-100 יח”ד

30

אורצל נדלן והשקעות

רח’ בזרנו

1173/ב בתכנון

 

 

20

סולמני משה סטיניצקי דורון

רח’ סיירת דוכיפת

1335 בתכנון

140 יח”ד

40

אפריקה ישראל

רמת מרפא

954 בתכנון

32 יח”ד

10

בתיה גליל

שפירא 10

1391 בתכנון

340 יח”ד

שינוי יעוד משע”פ לבניה

קקל חכירה

התחדשות ערונית נווה יהושע רח’ הדר וחיבור לאלוף שדה

1448 בתכנון

108 יח”ד

35

טישבורי אחזקות 8991 בע”מ שולי אברהם עירית רמת-גן

מתחם שול ביאליק

1296 בתכנון

94 יח”ד

32

קרן פייר שותפות

אבא הלל 150-152 הצלע 5

949א בתכנון

 

 

10

ער”ג יזם ובעלים

בית ליראור רח’ בן גוריון

1203

 

 

 

 

 

 

 

 

44 קומות

 

 

רח’ התקוה/חרות

בתכנון

כ-240 יח”ד

2 מגדלים בני 33 קומות

ער”ג

זבוטינסקי/ביטוח  לאומי

1351 בתכנון

17 יח”ד

10

חן חיים עמיאל אסתר

הרצל 40

1299א בתכנון

105 יח”ד

40

לרמן

מקדונלד

1427 בתכנון

50 יח”ד

32

גאון שוקי הון

היצירה 29

1435

כ-100 יח”ד

26

עמית/דביר

ארלוזרוב 55,57

1434 בתכנון

69 יח”ד

 

 

 

 

רימלט 18

 

 

כ-200 יח”ד

2 מגדלים בני 30 קומות

פגודה בניה ויזמות ובעלים פרטיים

מאיר בעל הנס 2

1430 בתכנון

 

 

 

 

קק”ל

האצל 44

1426  בתכנון

כ- 80 יח”ד

24

 

 

ביאליק 39-41

996

כ-800 יח”ד

8 בנינים בני 25 קומות

 

 

מתחם השלישות קרניצי בן גוריון

בתכנון

לאחרונה אני חושב שהצלחתי להבין את השיטה העלובה שבה נוקטת עיריית רמת גן. יש לציין שהשיטה היא בזוייה ועלובה. שיטה של תאגידי ענק שמקדשים את הכסף על פני רווחת האנשים.

עיריית רמת גן או הפקידונים שיושבים שם רואים בנו התושבים כפרות חולבות של תשלומי ארנונה. דמינו את הסרט מטריקס שבו המכונות גידלו את בני האדם לצורך הפקת אנרגיה חשמלית. בני האדם שימשו כבטריות לא יותר מזה. יותר מכך, אנו חסרי כל ערך עבור עיריית רמת גן מעבר להיותנו ספקי תשלום של ארנונה וקנסות דוחות וכו’.

כדי להגדיל את תפוקת הארנונה מאשרת עיריית רמת גן בנייה מטורפת לגובה. כמה שיבנו גבוה גבוה תקבל העירייה יותר ארנונה. יותר ארנונה, האגו שלהם גדל ביחס ישר. ואז תקים העירייה פסל ענק בדמות ראש העיר (גשר) שיפאר את “פועלו הרב” למען התושבים. גשר או פסל בסגנון ברית המועצות של פעם. והכל הכל מתשלומי הארנונה.

שיטת מצליח של עיריית רמת גן פועלת כך: ננסה באיזה רחוב שכונה לאשר בנייה לגובה, אם התושבים חסרי מודעות ואמצעים הם אכלו אותה בגדול. אנחנו נתקע לתושבים בגרון בינינים גבוהים והם יסתדרו להם עם החנייה. העיקר שישלמו ארנונה, ואם יהיו בעיות נתקע להם דוחות וקנסות. הם לא בני אדם או תושבים הם סה”כ מספרים שמשלמים ארנונה.

לו יכלה עיריית רמת גן היא היתה מאשרת לבנות בניין גבוה גבוה שיגיע עד לשמים עד לירח. היא היתה בונה את מגדל בבל

שי שלוש

תושבי הרחובות השר משה – מנשה ברמת-גן התארגנו לפעולה נגד תוכנית פינוי בינוי בשכונתם בשל חששם מנזקים סביבתיים ובכללם צפיפות. כעת מתברר שההתנגדות שהגישו לתוכנית בפני הועדה המחוזית התקבלה והתוכנית הוחזרה לתיקונים ושיפוצים תוך הנחיות תכנוניות שכפי הנראה מספקות את התושבים. החלטת הועדה מצורפת.

 לצפייה בהחלטת הוועדה לחצו כאן

בימים אלו נמצאת בתכנון  תוכנית הנקראת “התחדשות עירונית ארלוזורוב 55 , 57” שמספרה 1434 . מדובר בתוכנית בסמכות הועדה המחוזית. במסגרת התוכנית יהרסו המבנים הקיימים ובשטח שיווצר (כ 3 דונם) יוקם בניין מגורים בגובה של עד 24 קומות מעל קומת עמודים בגובה עד 6 מ’ מעל קומת כניסה ומרתפי חניה. התוכנית תקבע את זכויות הבנייה ומספר יחידות הדיור וכן תקבע את התנאים למתן היתר בנייה. כמי שנכווה ברותחין, לא יזיק לגלות עירנות כדי לודא שהתוכנית תהיה סבירה.


© 2007 מאבק גן הקופים ברמת-גן | אתר של שי שלוש