מאבק גן הקופים ברמת-גן

רן לזרוני פתח ב facebook קבוצה תחת השם “מצילים את גן הקופים ברמת-גן”. בקבוצה יש כעת 416 חברים. כתובת הקבוצה http://www.facebook.com/group.php?gid=13228292740

כדי להכנס יש להרשם ל facebook

אם מישהו חשב שהמהלכים המשפטיים והמחאה הציבורית המתעצמת גורמים לצבי בר לבחון מחדש את כוונתו להקים חניון ("תת-קרקעי") בגן הקופים, באה תשובתו מ 11.5.08 לשאילתה של חבר המועצה ישראל זינגר והחזירה אותנו לקרקע המציאות. צבי בר מודיע שלא חל כל שינוי בהחלטת העירייה.

אם לא די בכך, הוא גם מודיע שאין הוא נזקק לאישור הועדה המחוזית והפרקליטות כדי לאשר את אכלוס ארלוזורוב 36 וזאת למרות הודעת הועדה המחוזית שהיא נוטלת לידיה את ניהול ההליך הפלילי בעניין ארלוזורוב 36.

לגבי שיקום הגן לרגל יובל השבעים – הוא לא מתרגש כנראה משנת היובל והגן ייאלץ להמתין לתורו על פי התכנון (במילים אחרות: "תשכחו מזה").

זה האיש וזו בשורתו – האם מישהו עוד מופתע?

 לצפייה בהודעתו של ראש העירייה צבי בר לחצו כאן

בימים אלו אנו מחדשים שלטים שדהו ופותרים בעיות של התאמת השלטים וצורתם לכלי הרכב, שכפי שהתברר, שונים זה מזה ומכאן דרישות ההתאמה לחלון.

אנא צרו קשר כדי לתאם שיפוץ השלטים והתאמתם. כפי שמתברר, השלטים מביאים לנוכחות עצומה של מאבקנו ברחוב וכבר רבים פנו אלינו כאשר ראו את השלטים. פעולת ההתאמה, החלפת השלט או חידושו גוזלים רק מעט זמן, לכן צרו קשר בהקדם, כדי שנוכל להמשיך להיות יעילים במאבקנו.

בברכה,
אלי zirobatl@netvision.net.il

בתאריך 9.5.08 הופיעה בעיתון הארץ כתבה של העיתונאי גיא לשם במוסף השבועי של דה מרקר (Markerweek). הכתבה מופיעה במדור הנקרא "רפובליקה של בננות" ולכן אין מתאים ממנו להצגת  סיפורו של ארלוזורוב 36 תחת הכותרת ההולמת "אנדרטה לשלטון החוק". ראוי לציין שהכתבה מביאה את תגובתו של משרד הפנים האומר "בימים אלה נעשה מאמץ למצוא פתרון מהיר ככל שאפשר לבעיית כוח האדם, כדי שיתאפשר סיום החקירה בתיק"  – כמה מהיר זה "מהיר" לא מצויין בתגובה. התגובה נמסרה בטרם נודעה החלטתה האחרונה של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן שאינה מסתירה את מורת רוחה מאופן התנהלות הגופים האמונים על אכיפת שלטון החוק בישראל. נקווה שדבריה הנוקבים יצליחו לשנות משהו.

לכניסה לכתבה באתר TheMarker לחצו כאן

בהחלטתה מיום 30.4.08 מביעה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן תרעומת נוכח תגובת הפרקליטות (שעל פיה היא אינה יכולה לתת אומדן של פרק הזמן שיידרש לה להשלמת חקירה וגיבוש כתב אישום בעניין ארלוזורוב 36) וקובעת "התגובה .. מקוממת וזאת בלשון המעטה". עוד היא אומרת שבתגובתה "למעשה … מצהירה פרקליטות המדינה, האחראית על אכיפת החוק במדינת ישראל שבשל תקלות מנהליות היא אינה יכולה לגבש כתב אישום מתוקן, להשלים הליכי חקירה ולהגיש בקשה להפסקת עבודה, על אף שעל פני הדברים היא סבורה שאכן יש עבירה על החוק שכן התובע המחוזי החליט ליטול לידיו את ניהול ההליך". עוד אומרת השופטת "וכך תגרום הפרקליטות במחדליה לכך שייבנה בניין שעל פני הדברים נבנה ללא היתר ובניגוד לתב"ע".

לאור זאת הורתה השופטת לגורמי העירייה לבקש דיון דחוף בבית המשפט לעניינים מקומיים שבו נפתח כבר תיק פלילי נגד בעלי ההיתר בארלוזורוב 36, להגיש את כתב האישום המקורי (ללא התיקונים שרצתה להכניס בו הפרקליטות)  ולהגיש בקשה לצו הפסקת עבודה במסגרת התיק.

השופטת עוד מקווה כנראה שהפרקליטות תתעשת שכן היא קובעת שאם בכל זאת תצליח הפרקליטות לגבש את כתב האישום המתוקן הרי שעליה להגיש את הבקשה לדיון דחוף בבית המשפט לעניינים מקומיים.

ההחלטה של השופטת מועברת לידיעת בית המשפט לעניינים מקומיים והעותרים (התושבים) מתבקשים לעדכן את בית המשפט בתוך 30 יום אם היה דיון בבית המשפט לעניינים מקומיים ומה היו תוצאותיו.

 לצפייה בהחלטת השופטת לחצו כאן

נראה שיורם טהרלב היטיב לבטא במקאמה שלו “קום והתעלף בארץ” את סדר העדיפויות החדש על פיו אינטרסים נדל”ניים גוברים על כל דבר אחר:

“כל קיבוץ היום זה קניון
כל מושב – מרכז קניות
כל חורשה – חניון לרכב
כל בוסתן – אולם שמחות.
מן הטרקטור החורש
רק נשאר הטרקטורון
וחזה של דוגמנית
זה היום נקרא חזון.”

את המקאמה בשלמותה אפשר לקרוא באתר של יורם טהרלב

http://www.taharlev.com/tahorlev_item.asp?id=6

ב 1.5.08 הגישו תושבי שכונת גן-הקופים בקשה לועדת הערר המחוזית להצטרף כמשיב לערר שהגישו בעלי ההיתר בארלוזורוב 36. מטרת הערר הינה למעשה להכשיר בדיעבד את העבודות שנעשו בסטייה מההיתר ולכך מתנגדים התושבים בכל תוקף.

בפתח הדיון הראשון בערר שהתקיים ב 10.4.08 קבלה ועדת הערר החלטה שלא לאפשר לתושבים להיות צד שכן "במקרה דנן, שבה מותקפת החלטה של הועדה המקומית, אשר מגנה בפנינו על עמדתה, אין שום בסיס לצירוף תושבים אשר יופיעו לפנינו על מנת לחזק את ידיה של הועדה המקומית.". אולם התושבים טוענים כי "הדיון שהתקיים בערר באותו יום לאחר החלטה זו (בלא שהמבקשים יכלו להשתתף בו) מעיד כי נכזב האמון שנתנה הועדה הנכבדה ברשות המקומית, שתדע לייצג את העובדות ואת העניין הציבורי במהימנות ובאמינות" ולפיכך "מן הדין ומן הצדק, אפוא, לאפשר למבקשים להשיב על הערר, כדי להציג לועדה הנכבדה תמונה מלאה, מהימנה ואמיתית של העובדות – בניגוד לתמונה החלקית והמעוותת, שהוצגה לה על ידי העורר והועדה המקומית."

הבקשה קובעת ש"הצורך בצירוף המבקשים כמשיב לערר נובע מכך, שהועדה המקומית לא העלתה נימוקים חשובים לדחיית הערר, לא השיבה כראוי לטענות העורר שהועלו בפני הועדה, ואף לא תיקנה עובדות יסודיות בלתי נכונות שהציג העורר". הבקשה תוקפת בחריפות רבה הן את היזמים והן את הועדה המקומית וחוזרת ומדגישה כי אין אפשרות להגיע לחקר האמת מבלי שהתושבים יהיו צד להליך.

 לצפייה בבקשת הערר לחצו כאן

 להורדת הנספחים לבקש הערר לחצו כאן (קובץ גדול 6M)

מצורף קובץ עם תגובת העירייה לעתירה המנהלית שמתנהלת בימים אלה לפני השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן. הקובץ מועלה כיון שמופיעה בו בין היתר בהרחבה הטענה המופרכת (שרלבנטית גם לעניין הדיון בועדת הערר) בדבר חשיבותו של שימור הקיר ושל אי היכולת להקים מרתף חניה כלשהו אלא אם כן ישתרע על פני כל המגרש כולו, דבר שבלתי ניתן לביצוע אם מבקשים לשמר את הקיר יקר המציאות. כמו כן, יש בתגובה תצוגה מופלאה של כושר האלתור המפותח של בכירי העירייה שיגעו ומצאו שתקן החנייה בארלוזורוב 36 תקין היות והוא מתאים ל"מלונות" (אם היו פחות חניות אולי היו פשוט מכריזים עליו שהוא בכלל עמוד חשמל). זאת ועוד בקובץ הארוך שמאפשר צלילה לתוך נפתולי הטיעונים הלוגיים של העירייה המתנפצים כבועת סבון, ואשר מסביר את פשר מקלחת הצוננין ששפכה השופטת על נציג העירייה. חומר קריאה חובה לכל תושב רמת-גני שרוצה לשרוד.

 לצפייה בתגובת עיריית רמת-גן לעתירת המנהלית של התושבים לחצו כאן

מצורף פרוטוקול הדיון שנערך בעניין המבדיל 2 בבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת-גן בפני כבוד השופט אריה אטיאס. בעמוד 10 של הפרוטוקול מופיעה תשובתו של מהנדס העיר חיים כהן לשאלה כמה חניות ניתן להכשיר במרתף חנייה הנבנה על שטח של 300 מ"ר. תשובתו הייתה "10 מקומות חנייה בכל קומה".

צא ולמד. על פי החשבון של מהנדס העיר, במגרש של 300 מ"ר ניתן להכשיר 10 חניות בכל קומה ואילו במגרש של למעלה מ 700 מ"ר (כשטח המגרש בארלוזורוב 36) לא ניתן לבנות מרתף חנייה כלל, אם לא ניתן לעשות שימוש בשטח עד קו גבול המגרש ממש. ישראבלוף, כבר אמרנו?

  לצפייה בפרוטוקול בעניין המבדיל 2 בבית המשפט לחצו כאן

אחרי הודעתה האחרונה של הפרקליטות (במסגרת העתירה המנהלית שהגישו התושבים) על פיה היא נוטה לבקש הפסקת בנייה ו/או איסור שימוש במסגרת ההליך הפלילי, דרשה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן שהפרקליטות תגדיר את מסגרת הזמן להשלמת החקירה, הגשת כתב אישום והחלטה לגבי נקיטת הצעדים הנוספים (כלומר הגשת בקשה להפסקת בנייה ו/או איסור שימוש).

בתאריך 27.4.08 נמסרה תשובת הפרקליטות (הרצופה בזאת בשלמותה). בהודעתה אומרת הפרקליטות שקיים קושי להשלים את החקירה ולספק לוח זמנים משוער כיון שחוקרת יחידת הפיקוח מתכוונת לפרוש פרישה מוקדמת ומיידית משרות המדינה וכיון שהתובע היחיד של הועדה המחוזית הודיע על סיום תפקידו. להזכירכם, הודעה זו באה לאחר שהעניין נמצא בבדיקת תובע הועדה המחוזית כבר מדצמבר 2007 והפנייה שלנו לועדה המחוזית והיחידה לאכיפת דיני מקרקעין נעשתה כבר בספטמבר 2007.

הודעת הפרקליטות מאכזבת ומעציבה. האם מדובר פה בחנות מכולת שכונתית שנסגרת כאשר בעל הבית יוצא לחופשה? הכך נראית מערכת האכיפה של הועדה המחוזית? כולה נשענת על חוקרת אחת ותובע אחד וכשהם בתהליכי סיום עבודה יוצאת האכיפה לחופש?

כך קורה שכאשר מצד אחד נמצאת ועדה מקומית שיודעת לפעול אך מניעיה תמוהים ומצד שני נמצאות וועדה מחוזית ופרקליטות שכוונותיהן  טהורות אך הן מגלות חוסר יכולת פעולה, הזכויות שלנו כאזרחים נשחקות עד דק.

הודעה זו, מאכזבת ככל שתהיה, אינה סוף פסוק וההליכים בעתירה המנהלית שהוגשה ע"י התושבים יימשכו עד להשגת היעדים.

 לצפייה בהודעת הפרקליטות לחצו כאן