מאבק גן הקופים ברמת-גן

שוב יש ניסיון להכשיר את ארלוזורוב 36 עם מספר חניות לא מספק. פחות מחודשיים לאחר שועדת המשנה לתכנון ובניה החליטה שיש צורך ב 43 חניות בארלוזורוב 36, מובאת ביום ראשון הקרוב (7.8.11) בקשה שכוללת 18 חניות בלבד.

להלן פניה שנשלחה לחברי מועצת העיר בעניין זה:

לכבוד חברי מועצת העיר,

נדהמנו לגלות שפחות מחודשיים לאחר שועדת המשנה קבעה שאין די ב 18 חניות בארלוזורוב 36 אלא יש צורך ב 43 חניות, תובא ביום ראשון הקרוב בפני ועדת המשנה אותה בקשה עצמה כשבמקביל כבר יש בשטח סימנים לעבודות בניה שלא ברור מי אשר אותם אם בכלל ועל הבניין כבר מתנוסס שלט גדול המודיע על דירות למכירה (מצורפות תמונות שצולמו השבוע).

נזכיר את דבריו הנחרצים של היועץ המשפטי  עו"ד דוד שואקה בישיבה שהתקיימה ב 12.6.11:

"ברשותכם, אני רוצה להעיר. ראשית כל, יש באמת בעיה גדולה איך אנחנו נבטיח שהשימוש בפועל יהיה מתאים להיתר ושלא יהיו שם מגורים. אני חושב שיש לנו מספיק בסיס לחשוב שכן יש שם מגורים רגילים ולא למטרות שיהיו קבועות בהיתר. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, גם אם אנחנו מדברים על המטרה של ההיתר, שזה מגורי סטודנטים וחוסים וכו’, זה מגורים. יגורו שם. גם הסטודנטים, זה לא בית מלון. הסיווג של בית מלון 1-3 כוכבים ממש לא מתאים לזה. לא מדובר בבית מלון, אנשים יגורו שם, כמו שגרים בשכירות בבניינים, ישכרו שם סטודנטים ויגורו שם. לכן הסיווג המתאים, עם כל הכאב והצער, הוא סיווג של מגורים, בסיווג של מגורים צריך 40 חניות לדירות ועוד 3 לחנויות, שזה 43 מקומות חניה ולא 18 מקומות כמו שהם מבקשים.

אני לא מאמין, אנחנו כל פעם מחפשים כל מיני פתרונות קסם וכל מיני פטנטים וזה הולך לוועדות ערר והולך לבתי משפט ונתקע, ובסופו של דבר הם רק מאריכים את הדרך שלהם. גם העניין הזה, אני לא חושב שזה יצליח לעבור הלאה, וכולכם יודעים שפה יש מספיק גורמים שיביאו את זה לכל ערכאה אפשרית, וחבל על העניין הזה. זה לא בית מלון ולא יכול להיות בית מלון ולא יכול להיות סיווג של בית מלון לעניין חניות. זו דעתי."

נזכיר שעמדתו של עו"ד שואקה נסמכה בין היתר על חוות הדעת המוסמכת של מחלקת דרכים של העירייה (אד’ פרנצ’סקה  לביא) שקבעה מפורשות שאם לא מדובר במלון עירוני  1-3 כוכבים, אכסניה או פנסיון אז יש צורך ב 43 חניות.

הניסיון הנוסף לאשר מספר מופחת של חניות והפעם בהסתמך על תקן למעונות סטודנטים צריך להדחות. ראשית, גם לו היה מדובר במעונות סטודנטים היה צורך ב 23 חניות (חניה לכל שתי דירות + 3 חניות מסחריות). אך מעבר לכך, לא בכדי קבע היועץ המשפטי שיש צורך בחניה לכל דירה שכן על פי התב"ע, “המבנה מיועד למגורי סטודנטים, אנשי סגל ואורחי מכללת שנקר, דיור לאוכלוסיות מיוחדות (כגון קשישים, חוסים וכד’)"  ומגוון שימושים זה איננו זהה לשימוש כ"מעונות סטודנטים". כמו כן, לא בכדי קבע היועץ המשפטי שיש מספיק בסיס לחשוב שיהיו שם מגורים רגילים. לפיכך, תקן החנייה ההולם ל-40 הדירות בבניין בארלוזורוב 36 הינו תקן החנייה המחייב לגבי דירות, שהוא כידוע מקום חנייה אחד לכל דירה.

אנו קוראים לועדת המשנה לדחות את פתרונות הקסם והפטנטים (כדברי היועץ המשפטי), לעמוד על דעתה ולא לסגת מדרישתה החד משמעית והמוצדקת שהתקבלה פה אחד לדרוש עמידה בתקן של חניה אחת לכל דירה פלוס 3 חניות מסחריות.

ועד תושבי שכונת גן הקופים

לצפיה בתמונות ברזולוציה טובה יותר יש להקליק על התמונה

העיתונאי אודי אבני מידיעות רמת-גן מדווח על התפטרות ברזילי מהקואליציה של בר. לקריאת הכתבה לחץ כאן.

העיתונאי נועם דביר מידיעות רמת-גן מדווח על המשך המאבק סביב מעלה הצופים 27. לקריאת הכתבה לחץ כאן.

חבר המועצה עו”ד רועי ברזילי שעומד בראש תנועת הצעירים ואשר היה עד כה חבר בקואליציה של צבי בר וחבר הנהלת העיר שלח מכתב לצבי בר בו הוא מודיע על התפטרותו מהנהלת העיר ומחברותו בקואליציה. להלן המכתב:

הריני להודיעך על כוונתי להתפטר לאלתר מהנהלת העיר ומהחברות בקואליציה. השותפות בהנהלת העיר בשנתיים וחצי האחרונות המחישו בעיניי עד כמה המערכת בהנהגתך איבדה ממזמן את דרכה ואיני מוצא בה עוד את דרכי הציבורית. בהתנהלותך הציבורית והפרטית, פגעת במעט האמון שנותר לציבור במערכת הציבורית ובשלטון המקומי בכלל.

החשדות ההולכים ומתבססים כנגדך, מעלים חשד המונע ספק בדבר ניצול מעמדך כראש עיר למען עשות לביתך. כעו"ד ומשפטן, חזקת החפות היא עיקרון מקודש ואולם, עקרון זה אינו מתאים במבחן איש הציבור. חזקת החפות במקרה זה נדחית לאחור ובמקומה ניצבים ערכים ציבוריים וחברתיים.

המחוקק במתכוון, לא הצמיד את החקיקה הפלילית לשאלה האתית האם ראש עיר צריך להתפטר בשל הגשת כתב אישום, אלא הניח במכוון מרווח של שיקול דעת, צניעות ויושרה שראוי שהמנהיג יאמץ ברגעים אלה.

אם להוסיף את כל האמור לעיל ולצד כל האמור, חוסר היכולת שלך להכיר בי כשותף בהובלת העיר וכמי שמיצג את עניינם של אלפי צעירים וצעירות, נוער, סטודנטים תושבי העיר, חוסר הרצון המורגש להיות ער לצורכיהם ולדרישותיהם בלט לאורך השנתיים האחרונות ומנגד התקציב הציבורי נצבע למטרות פוליטיות  מובהקות.

התנערותך מההסכם הקואלציוני והסכמים ג’נטלמנים אחרים מעידה על חוסר רצונך המתמשך להכיר בי ובסיעתי כשותפים ועל כן, צר לי שהמתנתי עד כה כדי להבין שהמוטיבציה שלך לעשות נובעת מטעמים אישיים ופוליטיים יותר מאשר ציבוריים. התחושה המחלחלת בפקידות ובהנהלת העיר היא תחושת הישרדות כפייתית ותוך ניסיון ההישרדות, המחיר הפוליטי מאמיר והציבור משלם יותר.

אינני רואה דרך אחרת מאשר להודיעך כאמור, מעתה, כי בשורות האופוזיציה אייצג את הציבור בהתאם לעקרונותיי ואאבק בעקשנות ובתקיפות כנגד עוולות וחריגות מנורמות ציבוריות מקובלות.

רועי ברזילי, עו"ד

חבר מועצת העיר

העיתונאית מיכל מרגלית מדווחת על עתירה לבג”צ שהגיש ד”ר אבי ליליאן באמעות עו”ד עפר לרינמן שמטרתה להביא להתפטרות צבי בר מתפקידו כראש עיריית רמת-גן. להלן הכתבה במלואה:

עתירה לבג"ץ: לחייב צבי בר להתפטר מראשות עיריית ר"ג

חבר האופוזיציה במועצת עיריית ר"ג, ד"ר אבי ליליאן, הגיש היום לבג"ץ עתירה למתן צו על תנאי וצו מוחלט להתפטרות בר מתפקידו כראש העירייה

אחרי שראש עיריית רמת גן, צבי בר, התפטר מתפקידיו כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן וכחבר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ת"א, הגיש היום (א’) חבר האופוזיציה במועצת עיריית ר"ג, ד"ר אבי ליליאן, עתירה למתן צו על תנאי וצו מוחלט להתפטרות בר מתפקידו כראש העירייה.

כזכור, בג"ץ דחה בינואר את העתירה הקודמת שהגיש ליליאן, יו"ר סיעת "רמת גן הירוקה" החברה באופוזיציה, בבקשה להורות לבר להשעות עצמו מתפקידו כיו"ר הוועדה המקומית ומחברותו בוועדה המחוזית. בינתיים, גם מהוועדה המחוזית התפטר בר, בחודש מאי האחרון, על רקע החלטת הפרקליטות מאפריל להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף לשימוע, בעבירות של לקיחת שוחד בסך יותר מ-2 מיליון שקל, הלבנת הון, זיוף והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט ועבירות מס.

בעתירה שהוגשה היום לבג"ץ באמצעות עו"ד עפר לרינמן, המייצג את ליליאן, מתבקש ביהמ"ש להורות לבר, למועצת העיר ולשר הפנים אלי ישי לנמק מדוע בר לא יתפטר מתפקידו כראש העירייה וכיו"ר החברה הכלכלית לפיתוח רמת גן, ומדוע לא תעביר מועצת העיר את בר מתפקידו. לחילופין, מתבקש ביהמ"ש להורות לשר הפנים לנמק מדוע לא יביא להעברת בר משני תפקידים אלה.

"נזק לשלטון החוק"

עוד מבקש ליליאן בעתירתו לקבוע לוח זמנים קצר וקצוב ולחייב את בר, את מועצת העיר ואת ישי בתשובה תוך הבאת ימי הפגרה במניין הימים, "כדי להביא להעברת בר מתפקידיו אלו בזמן הקרוב". לטענת העותר, "השארת בר בתפקידיו כרוכה בנזק מצטבר לשלטון החוק ולאמון הציבור בו, כמו גם לקבלת החלטות שוטפות במסגרת תפקידיו כראש העירייה, שריח באושים חריף עולה מהן".

בא כוחו של בר, עו"ד נבות תל-צור, מסר: "טרם ראיתי את העתירה, אבל מבחינה משפטית אין מקום לבקשה, משום שראש העירייה הוזמן לשימוע. עוד לא הוגש נגדו כתב אישום. הדרישה מוקדמת מדי ואני מציע לחברי האופוזיציה להתאזר בסבלנות. זוהי עתירה פוליטית".

"עתירה פוליטית"

עיריית רמת גן מסרה בתגובה: "צבי בר נבחר לראשות עיריית רמת גן וימשיך לכהן בתפקידו על-פי חוק. ליליאן יודע היטב כי אין כל בסיס משפטי לפנייתו לבג"ץ, כך שברור כי פועלו נובע ממניעים פוליטיים צרים וזרים, תוך ניסיון להשתמש לכאורה בבית המשפט העליון כפלטפורמה לקידומו האישי בתקשורת". מהעירייה נמסר כי "מעשיו של ליליאן לא ירתיעו את ראש העירייה מדרכו ומהחלטתו להמשיך בשליחותו. ראש העירייה משוכנע בניקיון כפיו, ייאבק כדי להוכיח את חפותו ואינו מתכוון לנהל את ההליך המשפטי בתקשורת".

המקומון מדווח על המשך המאבק בעניין מעלה הצופים 27. לקריאת הכתבה לחץ כאן.

שופטת בית המשפט השלום בתל-אביב דורית רייך-שפירא שדנה בכתב האישום הפלילי שהוגש בפרשת ארלוזורוב 36 קבלה את טענת ההגנה שנפל פגם בהגשת כתב האישום ומשום כך בטלה אותו. הפגם שנמצא הוא שהתובע מטעם הועדה המחוזית לא הודיע לתובע הועדה המקומית שיש בכוונתו לקחת לטיפולו את תיק ארלוזורוב 36 באופן שנקבע בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. השופטת קבעה שביטול כתב האישום בשל פגם זה אינו פוגע באינטרס הציבור שכן אין בהחלטה משום זיכוי הנאשמים והועדה המחוזית יכולה לשוב ולהגיש כתב אישום לאחר תיקון הפגם.

יש להצטער על כך שמאמץ ממושך של הפרקליטות סופג מהלומה בשל פגמים טכניים שניתן היה למונעם. יחד עם זאת, יש לדעת שלהחלטה שהתקבלה לא אמורה להיות השפעה משמעותית על ההליכים האחרים בעניין ארלוזורוב 36 אם הפרקליטות לא תתמהמה יתר על המידה. אחרת, קיימת האפשרות שהעדרו של כתב אישום ינוצל להצגת מצג של חוסר אשמה והעדר עבירה שיסייע בקידום תוכניות שיתאימו את המצב התכנוני למצב בשטח.

העיתונאי רועי רובינשטיין מדווח ב nrg  על התארגנות לרכישת ארלוזורוב 36 כדי שישמש בוגרים בעלי PDD.

להלן הכתבה במלואה.

יוזמה: הורים לבוגרים בעלי PDD ירכשו בניין למגורי בניהם

הורים לבוגרים בעלי הפרעות התפתחותיות יוזמים רכישת הבניין השנוי במחלוקת ברחוב ארלוזורוב 36 ברמת גן, כדי שישמש דיור מוגן לילדיהם. אחת האמהות: "זה פתרון מתאים, שייתן מענה גם לצרכים של ילדינו וגם להתנגדות התושבים להקמת מקומות חניה"

האם נמצא פתרון יצירתי לסאגת רחוב ארלוזורוב 36 ברמת גן? אחרי תקופה ארוכה בה היה הבניין מושא למאבק תושבים ולהליכים משפטיים, מציעים עתה הורים לילדים הסובלים  מ-PDD (הפרעות התפתחותיות), לרכוש את הדירות בבניין לצורך שימוש ילדיהם. הבניין עמד בעבר במרכז מאבקם של יותר מ-200 דיירים המתגוררים בסמוך לו. תכניות הבנייה לבניין, המיועד למגורי סטודנטים וקשישים, עוררו התנגדות, בתחילה בשל כוונת העירייה להקים חניון עבור הבניין בשטח גן הקופים. בהמשך, בעקבות הגשת כתב אישום נגד גורמים המעורבים בבנייה – הגישו הדיירים התנגדויות לתכנית עצמה, שהתקבלו על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. לפני כשבועיים אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הקמת 40 מקומות חניה תת-קרקעיים.

עתה, כאמור, מנסים כמה הורים לקדם רעיון חדש, שעשוי לסיים את הסאגה ולהביא לאכלוס הבניין. על פי ההצעה, הבניין ישמש כבית לבוגרים בעלי אספרגר / PDD בתפקוד גבוה, כלומר בוגרים בעלי הפרעות התפתחותיות בתוך הספקטרום האוטיסטי המסוגלים לחיים עצמאיים אך זקוקים לדיור מוגן, תעסוקה המתאימה למוגבלותם וקהילה חברתית מתאימה. על פי התכנית, בבניין יהיו 30 דירות בשטח של כ-40 מ"ר כל אחת, וכן שטחים משותפים עבור פעילות חברתית, חדרים עבור הצוות המנהל ולובי. הורי הדיירים יהיו מאוגדים בעמותה והבניין יירכש במימון של ההורים חברי הפרויקט ויופעל במימון משרד הרווחה באמצעות יזם שייבחר במכרז.

ההורים מסבירים כי הצעתם יכולה לפתור את שאלת הקמת החניות במבנה, שכן אוכלוסייה בעלת PDD בתפקוד גבוה או אספרגר אינה יכולה לנהוג ולפיכך אם הבית ייועד למטרה זו בלבד, לא יהיה צורך לדרוש את מספר החניות הסטנדרטי, אלא ניתן יהיה להסתפק בהיקף חניות מצומצם שיידרש לטובת הצוות המנהל. "פתרון זה של הסבת המבנה לטובת הפרויקט שאנו מבקשים להקים יאפשר לפתור את בעיית המבנה שעומד כבר שנים ועלול להפוך למטרד סביבתי וזאת מבלי לפגוע בצפיפות החניה באזור, ולא פחות חשוב  – תוך סיוע לאוכלוסייה מוחלשת בעלת צרכים מיוחדים לזכות בחיים ‘רגילים’ ככל האפשר", כתבו ההורים.

בשבוע שעבר פנו ההורים לוועד השכונה, שמצדו לא התנגד לרעיון, וגם לחברי סיעת רמת גן הירוקה, בתקווה שאלה יוכלו לסייע להם לקדם את התכנית. אחת מהאמהות שעומדת מאחורי היוזמה סיפרה כי מזה כשנה וחצי פועלת קבוצת ההורים במטרה למצוא פתרון לדיור קבע עבור ילדיהם. "המטרה שלנו הייתה למצוא דיור בסביבה עירונית, כדי שהם יוכלו להשתלב בסביבה כזו", אומרת האם. "כשנתקלנו בידיעה על הבניין ב’זמן רמת גן’, חשבנו שזה פתרון מתאים, שייתן מענה גם לצרכים של ילדינו וגם להתנגדות התושבים להקמת מקומות חניה. הנושא נמצא בשלב ראשוני בלבד ועדיין לא נכנסנו למשא ומתן עם בעלי הנכס. בכל מקרה, הכוונה שלנו היא לשבת ולדבר עם ועד התושבים ולהיכנס לפרויקט רק אם הם יתמכו במהלך".

"הפתרון הזה יתן תשובה טובה לעיר, לתושבי השכונה, להורים, לילדיהם וגם לבעלי הדירות", אומר חבר המועצה אילן מאירי, שאליו נשלח מכתב ההורים. "משיחות ראשוניות עם ועד השכונה התברר כי הם לא מתנגדים לפרויקט, כל עוד זה ייעשה בצורה שתבטיח שכניסת הדיירים החדשים לא תחמיר את בעיית החניה הקיימת היום".

עיתונאית גלובס מיכל מרגלית מדווחת בגלובס על ביטול כתב האישום בפרשת ארלוזורוב 36 בשל פגם שנפל בהגשתו. יש להדגיש שאין בהחלטה משום זיכוי של הנאשמים והפרקליטות יכולה לחזור ולהגיש כתב אישום לאחר תיקון הפגם הטכני. להלן הכתבה במלואה:

דרמה בפרשת הבניין בארלוזורוב 36 בר"ג: כתב האישום בוטל

נקבע כי כתב האישום בגין בנייה שלא כדין הוגש ללא סמכות, כיוון שהוועדה המחוזית מחוז ת"א לא הודיעה לוועדה המקומית ר"ג בכתב כי בכוונתה ליטול לידיה את הסמכות לטיפול בתיק

דרמה בפרשת הבניין ברחוב ארלוזורוב 36 באזור "גן הקופים" ברמת-גן: שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, דורית רייך-שפירא, החליטה לבטל את כתב האישום שהגישה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה בשנה שעברה נגד 4 גורמים, שלגביהם נטען כי היו מעורבים לכאורה בבנייה שלא כדין בשטח התוכנית.

‏השופטת החליטה לבטל את כתב האישום בנימוק שהוא הוגש ללא סמכות בשל אי-עמידה בתנאי ההנחיות, שמחייבות את התובע המייצג את הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה להודיע לתובע שמייצג את הוועדה המקומית על הכוונה של הוועדה המחוזית לקחת לטיפולה תיק מסוים. במקרה זה לא הודיעה הוועדה המחוזית מחוז תל-אביב לוועדה המקומית רמת-גן כי בכוונתה ליטול את הסמכות לטיפול בתיק לידיה.

‏כזכור, ב-2010 הגישה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד 4 גורמים בטענה שהיו מעורבים בבנייה שלא כדין לכאורה בשטח התוכנית. אלה כללו את מבקשי ובעלי היתר הבנייה – קבוצת הרכישה של הבניין בראשות ניצן ארליך, האדריכל עמירם כץ, המתכנן והמהנדס גבריאל תדז’ר והקבלן המבצע אביב סימון.

לפי כתב האישום, לנאשמים יוחסו עבירות של הריסה ובנייה ללא היתר וביצוע עבודות בניגוד לתוכנית, כך שבין היתר בנו בניין חדש בן 5 קומות מגורים מעל קומה שחלקה מיועדת למסחר – ללא היתר ובניגוד לתוכנית, ובנו 40 יחידות דיור חדשות למרות שהיתר הבנייה התיר הוספת 24 יחידות דיור ל-10 היחידות שהיו קיימות בבניין החדש. נכתב בו כי למרות שהמבנה המקורי נהרס מן היסוד ותחתיו נבנה בניין מגורים חדש, לא הוקם מרתף חניה כפי שנדרש בתוכניות כתנאי להריסת המבנה.

סנגוריהם של הנאשמים העלו שתי טענות. הראשונה היא טענה להגנה מן הצדק. הבקשה נדחתה תוך הדגשה כי אין בקביעה זו משום נקיטת עמדה, וכי שמורה לנאשמים הזכות להביא ראיות לביסוס טענתם.

שנית הם טענו לפגם בהגשת כתב האישום. לטענה זו של עו"ד גיל רווה, המייצג את הנאשם אביב סימון, הצטרף גם עו"ד יוסף משעל המייצג את יתר הנאשמים בתיק. הם טענו כי כתב האישום הוגש בחוסר סמכות היות שהדבר נעשה בניגוד להנחיות. לטענתם, הוועדה המחוזית, המשמשת כתובעת בתיק זה, היתה צריכה להודיע לתובע שמייצג את הוועדה המקומית רמת-גן כי בכוונת הוועדה המחוזית לקחת את התיק לטיפולה.

בטרם הוגש כתב האישום התקיים הליך פלילי שהגישה הוועדה המקומית רמת-גן נגד חלק מהנאשמים בקשר לבנייה בקרקע. ב-2008 הגישו כ-200 תושבי רמת-גן המתגוררים סמוך לפרויקט עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד רשויות האכיפה, זאת באמצעות עו"ד עפר לרינמן.

בהליכים הקודמים בפרשה ייצגו את הרשויות עו"ד גילה קימל, תובעת הוועדה המקומית, ועו"ד ניצן בן-אוריה, פרקליט מפרקליטות מחוז תל-אביב אזרחי. אבל מאוחר יותר הודיע עו"ד בן-אוריה לבית המשפט כי כתב שבכוונת המדינה, באמצעות הוועדה המחוזית, ליטול על עצמה את הטיפול בהליך שבו החלה הוועדה המקומית.

לטענת הוועדה המחוזית, ההודעה עמדה בדרישת ההנחיות, ואופיין של ההנחיות הוא פרוצדוראלי. המחוזית טענה כי מההודעה עולה בבירור כוונת הוועדה המחוזית ליטול לידיה את ניהול ההליך הפלילי, ולכן ביקשה לקבוע שלא נפל פגם לגבי קיום ההנחיות. אבל רווה טען בדיון כי ההודעה שנמסרה על העברת הטיפול לא עמדה בדרישת ההנחיות משום שבן-אוריה מסר את ההודעה לתיק עתירה מינהלית, שהינו הליך אזרחי, וכי בן-אוריה לא הוסמך על-ידי היועמ"ש לייצג את הוועדה המחוזית בהליכי התכנון והבנייה, שהינם הליכים פליליים במהותם. לטענתו, מרשו אביב סימון לא היה צד לעתירה המינהלית ולא היה צד לכל ההליכים הפליליים הקודמים שהתנהלו בקשר לקרקע.

לדברי השופטת, הדרישות הקבועות בהנחיות לא מולאו כשנטלה המחוזית את הטיפול בתיק לידיה – הכוונה היא שלא הועברה לוועדה המקומית הודעה בכתב על כך. היא ציינה כי באיזון בין האינטרסים מוצא בית המשפט להעניק משקל בכורה לאינטרס הפרטי. לכן קיבלה השופטת את הטענה שיש פגם בהגשת כתב האישום כי ועל כן הוא מבוטל.

עם זאת טענה השופטת כי קבלת הטענה לפגם בכתב האישום איננה פוגעת באינטרס הציבור באופן בלתי מידתי, שכן אין משמעה זיכוי הנאשמים, ואין בה כדי לחסום את הוועדה המחוזית מלהגיש נגדם כתב אישום חדש, אם תמצא לנכון לעשות כך לאחר מילוי מוקפד ומלא של ההנחיות.

כלכליסט מדווח על קיץ של שימועים בפרשיות שונות וביניהן פרשת צבי בר. להלן הקטע הרלבנטי לצבי בר:

פרשת צבי בר

אוגוסט מוקדש לנדל"ן ברמת גן

מאמצע חודש אוגוסט ועד סופו צפויים להתקיים שימועי החשודים בפרשת השוחד במעורבותו של ראש עיריית רמת גן צבי בר. ב־26 באפריל השנה הודיעה הפרקליטות לבר כי היא שוקלת להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע, וזאת בעבירות של לקיחת שוחד וכן בשורה של עבירות הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, זיוף, שיבוש מהלכי משפט ועבירות מס הכנסה בשנים 2003–2008.

על פי הנטען בטיוטת כתב האישום, השוחד שלקח בר עומד על כ־2 מיליון שקל, שנלקחו לכאורה מחמישה יזמי נדל"ן במסגרת ארבע פרשיות שוחד שונות: חיים גייר מבעלי הפרויקטים אנדרומדה וגבעת נפוליאון, דוד ומאיר לוי מבעלי פרויקט הילקראסט ושאול לגזיאל ועמנואל ארביב, מבעלי הפרויקטים בית ניר־אור ומגדלי התמרים.

בנוסף הודיעה המחלקה הכלכלית לבאי כוחם של חמשת יזמי הנדל"ן כי היא שוקלת להגיש נגדם כתבי אישום בגין מתן שוחד לראש העירייה, כדי שיקדם פרויקטים נדל"ניים שבהם יש להם אינטרסים כלכליים. בניגוד לפרשת הולילנד, השימועים בפרשה זו ייערכו בפרקליטות המדינה בירושלים. לגזיאל יטען באמצעות עו"ד פרופ’ דוד ליבאי, וגייר ישמיע את טענותיו ב־28 באוגוסט באמצעות עו"ד גיורא אדרת. חלק מהחשודים ישמיעו את טענותיהם בפני פרקליט המדינה משה לדור עצמו, כמו למשל איש העסקים המיליונר האיטלקי־ישראלי עמנואל ארביב, שישמיע את טענתו באמצעות עו"ד איתן מעוז ב־30 באוגוסט. ב־31 באוגוסט יתקיים שימוע לאחים מאיר ודוד לוי באמצעות עוה"ד רונן רוזנבלום ונתי שמחוני. צבי בר עצמו ישמיע את טענותיו אחרון, וכחודשיים לאחר מכן תחליט הפרקליטות אם ונגד מי להגיש כתב אישום.

צבי בר
צילום: שאול גולן