מאבק גן הקופים ברמת-גן

העיתונאית מיכל מרגלית מדווחת בגלובס על החלטת הועדה המקומית של רמת-גן שמספר החניות הדרוש בארלוזורוב 36 הוא 43.

להלן הכתבה במלואה:

הישג לכ-200 שכני הבניין ברחוב ארלוזורוב 36 ברמת גן, לאור החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ר"ג לדרוש בפרויקט 43 חניות ולא 18, כפי שביקשו היזמים.

הפרויקט שבאזור "גן הקופים" בר"ג נמצא במרכז כתב אישום שהגישה בשנה שעברה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה נגד ארבעה גורמים המעורבים בבנייה שלא כדין לכאורה בשטח התוכנית.

המבנה, שנבנה לפני 70 שנה בסגנון הבאוהאוס, השתרע בצורתו המקורית על פני שתי קומות וכלל 10 דירות. תוכנית מ-1995 התירה 4 קומות בבניין, עם 14 דירות. תוכנית מ-2002 הגדילה את גובה הבניין ל-5 קומות, ואת מספר הדירות ל-40.

שתי תוכניות תקפות כיוונו לכך שהבניין יישמר ושעליו תתאפשר תוספת בנייה באופי המבנה המקורי. נקבע שאם ייהרס הבניין, תחויב תוספת חנייה. בכתב האישום צוין שלמרות שהמבנה נהרס מן היסוד, ותחתיו נבנה בניין מגורים חדש בן שש קומות (5 קומות מעל קומת מסחר), לא הוקם מרתף חנייה ובכך לא קוים התנאי הקבוע בתוכניות.

כתב האישום ייחס לנאשמים עבירות של הריסה ובנייה ללא היתר וביצוע עבודות ללא היתר ובניגוד לתוכנית, ובנו 40 יח"ד חדשות, למרות שהיתר הבנייה התיר הוספת 24 יח"ד ל-10 שהיו קיימות בבניין החדש.

בבקשה שהעבירו היזמים לוועדה המקומית ר"ג, ושנידונה לפני כשבועיים, ביקשו היזמים להכשיר את המבנה בדיעבד כבניין חדש בתוספת מרתף חנייה שכולל מתקני חנייה תת-קרקעיים וביטול מתקני חנייה משוקעים. מספר החניות במסגרת הבקשה היה 18.

כ-200 מתנגדי התוכנית, באמצעות עו"ד עפר לרינמן, טענו שמדובר במרתף חנייה קטן מדי, כשייעוד המבנה איננו תואם למספר החניות, ושיש לצמצם את מספר יחידות הדיור ל-34. הוועדה המקומית אישרה את בקשת היזמים בתנאים, אבל לפי חוות דעתו של היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד דוד שואקה, קבעה שיש לאשר את הבקשה בתנאי שיינתן פתרון ל-43 מקומות חנייה, ולא 18.

שואקה ציין בדיון כי "יש באמת בעיה גדולה איך אנחנו נבטיח שהשימוש בפועל יהיה מתאים להיתר ושלא יהיו שם מגורים. לא מדובר בבית מלון, אנשים יגורו שם, כמו שגרים בשכירות בבניינים. לכן הסיווג המתאים, הוא של מגורים. בסיווג מגורים צריך 40 חניות לדירות, ועוד 3 חניות לחנויות, שזה 43 מקומות חנייה ולא 18 כמו שהם מבקשים".

ועדת המשנה לתכנון ובניה של עיריית רמת-גן דנה בישיבתה מתאריך 12.6.11 בבקשה לאשר בניית מרתף חניה ל 18 חניות בארלוזורוב 36. בסיכומו של הדיון הוחלט ש 18 חניות אינן מספיקות והבקשה תאושר רק בתנאי שיוצג פתרון ל 43 מקומות חניה.

 ראויים להערכה  דברי היועץ המשפטי של הועדה עו”ד שואקה שעמדתו הנחרצת היא שהביאה בסופו של דבר להחלטה שהתקבלה.

 ראוי לציון מיוחד ד”ר אבי ליליאן שדבריו בועדה מעידים על תמיכה איתנה ובלתי מסוייגת שלו ושאר חברי סיעתו (במיוחד ישראל זינגר ואילן מאירי) בתושבים שנאבקים כבר למעלה מ 4 שנים על מנת שבארלוזורוב 36 תהיינה חניות על פי התקן.

 בנוסף יש לציין שגם חברי מועצה נוספים צדדו בעמדת התושבים בעניין זה ובמיוחד רמי פדלון וצביקה ניר.

להלן הפרוטוקול הכמעט מלא של הדיון בעניין זה. 

אדר’ חיים כהן:                סעיף 9, ארלוזורוב 36. הבניין הזה מוכר לכולכם מהעיתונות, נדמה לי, יותר מאשר מהישיבות בוועדה. על כל פנים, מה שמונח בפנינו כרגע זה פתרון חניה. 

ד”ר אבי ליליאן:              מה מונח לפנינו?

אדר’ חיים כהן:                בקשה לפתרון חניה לבניין, עם בקשה להיתר לבניין כולו. זאת אומרת, הבניין כפי שהוא, כמו שאתם רואים אותו ומכירים אותו בצומת, ללא כל שינוי. הכל נובע מכך שהחליטה ועדת הערר שמה שנבנה בשטח זה בניין חדש. אני מזכיר את הוראות התוכנית. התוכנית מאפשרת שתי אופציות – או תוספת לבניין קיים או בניין חדש. וכשזה בניין חדש כתוב: אם זה יהיה בניין חדש אז החניה צריכה להיות תת קרקעית. הם נאבקו, נאבקו, אנחנו נאבקנו, נאבקנו כנגדם, וועדת הערר פסקה כפי שאנחנו הצגנו את זה, ייצג אותנו עו”ד מולי אורן, ופסקה שבעצם הבניין נהרס והוקם בניין חדש. ולפיכך, על מנת שהם יוכלו להכשיר את הבניין, לעשות אותו כשר עם חניון תת קרקעי כמו שכתוב בתקנות, הם הגישו לנו בקשה להיתר שכוללת חניון תת קרקעי.

הבקשה היא בקשה שמוגשת ע”י ניצן ארליך, שעומד בראש קבוצת רכישה. בתוכן הבקשה: על מקרקעין המיועד למגורי סטודנטים, אנשי סגל ואורחי מכללת שנקר, דיור לאוכלוסייה מיוחדת ובו היה קיים בניין שנהרס, מבוקש להכשיר מבנה מגורים בדיעבד כבניין חדש פלוס מרתף חניה הכולל מתקני חניה תת קרקעיים וביטול מתקני חניה משוקעים המופיעים בהיתר מספר 25372.

ד”ר אבי ליליאן:              מה זה מתקני חניה משוקעים?

אדר’ חיים כהן:                היה להם פתרון חניה אחר שלא התאים להגדרה של חניה תת קרקעית. כי הבניין, ההיתר הראשון יצא כתוספת בנייה, והם הרסו את הבניין במהלך הבנייה. טרם הדיון בוועדה הוגשה תוכנית מעודכנת הכוללת 18 חניות במקום 12 חניות ומתקני חניה תת קרקעיים במרתף חניה. יש כאן הערות של מחלקת הרישוי, יש חוות דעת מחלקת הדרכים שמדברת על כך שאם זה היתר למגורי סטודנטים, אנשי סגל וכד’, אז זה מתאים לסעיף 5.3 בתקנות התכנון והבנייה, התקנת מקומות חניה. הדבר הכי קרוב לזה למלון עירוני של 1 עד 3 כוכבים, אכסנייה, פנסיון, ואז אפשר לחשב לפי התקן של מקום חניה אחד לכל 5 חדרים, שאומץ ע”י מגישי הבקשה להיתר.

ד”ר אבי ליליאן:              זה לא הולך להיות מלון.

אדר’ חיים כהן:                אני חוזר ואומר מה זה הולך להיות. הולך להיות לפי התוכנית התקפה: “מגורי סטודנטים, אנשי סגל ואורחי מכללת שנקר, דיור לאוכלוסיות מיוחדות (כגון קשישים וחוסים)”.

ד”ר אבי ליליאן:              זאת אומרת, זה לא הולך להימכר כבניין למגורים לעמך ישראל.

אדר’ חיים כהן:                היתר הבנייה שייצא הוא למגורי סטודנטים, אנשי סגל ואורחי מכללת שנקר, דיור לאוכלוסיות מיוחדות (קשישים וחוסים)”. זה הייעוד שאליו מבוקש ההיתר. זה ההיתר המבוקש.

ד”ר אבי ליליאן:              אבל זה לא מה שכתוב כאן. כתוב מבוקש להכשיר מבנה מגורים, בדיעבד. זה לא מה שמבוקש כאן.

אדר’ חיים כהן:                מבוקש בדיוק מה שאני אומר. מבוקש מגורים לסטודנטים, אנשי סגל ואורחי מכללת שנקר.

ד”ר אבי ליליאן:              זה לא מה שכתוב כאן, למען השם, זו לא העברית שכתובה כאן.

אדר’ חיים כהן:                ד”ר ליליאן, למען הסר ספק, מה שמבוקש כאן, ואם נעשתה טעות בניסוח, בהצגת הדברים, אני חוזר בפעם המאה. מה שמבוקש כאן הוא מגורי סטודנטים, וכפי שאמרתי קודם – אנשי סגל ואורחי מכללת שנקר, דיור לאוכלוסיות מיוחדות כגון קשישים וחוסים. זה מה שמבוקש כאן. אני ביררתי את זה חזור וברר.

ד”ר אבי ליליאן:              זאת אומרת שאת השורה השנייה אפשר למחוק כאן?

אדר’ חיים כהן:                אפשר למחוק- 

מר רמי פדלון:                    חיים, יש לי שאלה. שוב, אני לא מומחה גדול, אבל שמעתי שבעצם הדירות נמכרו לאנשים מהיישוב. אז מה זה אומר מבחינתנו כוועדת תכנון ובנייה? 

אדר’ חיים כהן:                זה לא אומר שום דבר. אני אומר, היתר הבנייה יוצא למגורי סטודנטים וכפי שאמרתי. הם יכולים להיות בידיים של כל אחד, אבל יגורו שם סטודנטים או חוסים.

מר רמי פדלון:                    ואיך נבדוק את זה?

אדר’ חיים כהן:                נמצא את המנגנון לבדיקה, כמו שהתוכנית תקפה. הם לא עושים משהו שבניגוד לתוכנית התקפה. כך קבעה התוכנית התקפה.

עו”ד דוד שואקה:               ברשותכם, אני רוצה להעיר. ראשית כל, יש באמת בעיה גדולה איך אנחנו נבטיח שהשימוש בפועל יהיה מתאים להיתר ושלא יהיו שם מגורים. אני חושב שיש לנו מספיק בסיס לחשוב שכן יש שם מגורים רגילים ולא למטרות שיהיו קבועות בהיתר. זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה, גם אם אנחנו מדברים על המטרה של ההיתר, שזה מגורי סטודנטים וחוסים וכו’, זה מגורים. יגורו שם. גם הסטודנטים, זה לא בית מלון. הסיווג של בית מלון 1-3 כוכבים ממש לא מתאים לזה. לא מדובר בבית מלון, אנשים יגורו שם, כמו שגרים בשכירות בבניינים, ישכרו שם סטודנטים ויגורו שם. לכן הסיווג המתאים, עם כל הכאב והצער, הוא סיווג של מגורים, בסיווג של מגורים צריך 40 חניות לדירות ועוד 3 לחנויות, שזה 43 מקומות חניה ולא 18 מקומות כמו שהם מבקשים. אני לא מאמין, אנחנו כל פעם מחפשים כל מיני פתרונות קסם וכל מיני פטנטים וזה הולך לוועדות ערר והולך לבתי משפט ונתקע, ובסופו של דבר הם רק מאריכים את הדרך שלהם. גם העניין הזה, אני לא חושב שזה יצליח לעבור הלאה, וכולכם יודעים שפה יש מספיק גורמים שיביאו את זה לכל ערכאה אפשרית, וחבל על העניין הזה. זה לא בית מלון ולא יכול להיות בית מלון ולא יכול להיות סיווג של בית מלון לעניין חניות. זו דעתי.

ד”ר אבי ליליאן:               כל הכבוד לעו”ד שואקה, זה היה מאוד ברור.

אדר’ חיים כהן:                עפ”י חוות דעתו של היועץ המשפטי, אני מציע לאשר את הבקשה בתנאי שכמות החניות תותאם, כפי שהוא אמר הרגע, 40 פלוס  

עו”ד דוד שואקה:               שזה מגורים, זה הרגיל. זה מה שצריך להיות בבניין כזה.

ד”ר אבי ליליאן:              אפשר לחפור…?

מר רמי פדלון:                    כן, כן, אפשר. כן, אבי, אפשר.

ד”ר אבי ליליאן:              עכשיו פתאום אפשר?

מר יצחק שחם:                 זה עניין טכני, עזוב.

מר רמי פדלון:                    עזוב, שישברו את הראש. 

ד”ר אבי ליליאן:              8 שנים…

מר רמי פדלון:                    מה זה עניינך? אתה ועדה תכנונית, אתה מאשר, זה ככה, שישברו את הראש איך עושים את זה.

אדר’ חיים כהן:                הבעיה היא שלהם, לא של הוועדה.

ד”ר אבי ליליאן:              רק שנייה, רק רגע.

אדר’ חיים כהן:                מה השאלה?

ד”ר אבי ליליאן:              אני רוצה שתבהיר לי את הנושא הזה. 

אדר’ חיים כהן:                40 מקומות חניה פלוס 3, זה מה שהם נדרשים להציג לנו פתרון.

אדר’ חיים כהן:                כל עוד שלא יציגו לנו פתרון ל-43 מקומות חניה לא יימסר היתר.

ד”ר אבי ליליאן:              עכשיו שתי שאלות ברשותכם, בבקשה. המצב כרגע שם, הבניין סגור לגמרי. האם מדובר בדירות של 30 מטר כל אחת או שכבר איחדו אותן? 

אדר’ חיים כהן:                אני לא יודע, וזה לא רלוונטי.

מר יצחק שחם:                 מה אפשר לעשות שקיבלו… ביחד עם כולם ואתה מחפש משהו נגד? אתה ביחד עם כולם עכשיו.

ד”ר אבי ליליאן:              אני רוצה להבין.

מר יצחק שחם:                 אתה דרשת שיהיה חניות, אז אמרו יהיה חניות. זהו.

אדר’ חיים כהן:                ד”ר ליליאן, אני לא יודע מה יש שם בשטח.

מר יצחק שחם:                 אז מה עכשיו אתה- 

אדר’ חיים כהן:                אני לא יודע, ואני חושב שזה לא רלוונטי, משום שאנחנו מתבקשים לאשר בקשה להיתר. אנחנו מתייחסים לבקשה המונחת לפנינו. ברגע שיהיה שם משהו שונה מהבקשה אז הוא לא יקבל אחר כך את הטופס 4 שלו.

ד”ר אבי ליליאן:              זאת אומרת שכל הנושא של סטודנטים וכן הלאה, אנחנו מורידים את זה.

אדר’ חיים כהן:                לא. מה שהסביר היועץ המשפטי הוא שהתקן מבחינתו לסטודנטים וחוסים, שזה השימוש המבוקש, התקן הזה הוא כמו תקן לדירות רגילות. ולא מלון. זה מה שאמר היועץ המשפטי. לכן נדרשים 40 מקומות חניה פלוס 3 למסחר.

מר יצחק שחם:                 יהיה להם שכל, הם יבקשו לשנות את הסיווג.

גב’ עליזה בורגר:              שטח מינימלי של דירה 30 מ”ר, לא מקובל עליי.

מר יצחק שחם:                 אם זה רגיל על דירות, אז למה הם צריכים חוסים וכד’? 

אדר’ חיים כהן:                זו לא תוכנית חדשה, זו תוכנית תקפה. הם מבקשים לסטודנטים ולכן לסטודנטים 30, כך נקבע בתוכנית התקפה.

מר רמי פדלון:                    בואו נתקדם, אין מה לעשות, חבר’ה, זו הצעה טובה.

ד”ר אבי ליליאן:              אני מבקש שתחזור שוב על הסיכום. 

אדר’ חיים כהן:                הסיכום הוא לאשר הבקשה בתנאי שיומצא פתרון ל-40 מקומות חניה פלוס 3 בהתאם לתקן לבנייה לדירות כפי שהציג היועץ המשפטי. השימוש במקום יהיה לסטודנטים, אורחי שנקר, חוסים וקשישים.

ד”ר אבי ליליאן:              אני מקבל.

אדר’ חיים כהן:                תודה רבה. 

מר דני גולדשטיין:           זה אין הגדרה, עזוב. 

מר יצחק שחם:                 בוא נמשיך, נו. 

אדר’ חיים כהן:                הם יגיעו אליך, אייל, ותשאל אותם. הם יגישו ערר יכול להיות.

מר יצחק שחם:                 יגישו ערר וישנו את זה למגורים רגילים. אם הם צריכים לעשות 40 חניות אז יכולים לעשות מגורים רגילים, למה להם סטודנטים?

פרטים חדשים על החשדות נגד צבי בר נחשפים בדיווחים בגלובס ובכלכליסט.

המקומון מדווח על דיון נוסף בועדת המשנה של הועדה המקומית בעניין ארלוזורוב 36 שבו הוחלט שיש צורך ב 43 חניות בארלוזורוב 36.

להלן הכתבה:

לכתבה המלאה לחץ כאן

לכתבה המלאה לחץ כאן

נפתחה באינטרנט עצומה הקוראת להתפטרות צבי בר. להלן נוסח העצומה:

“בעקבות החלטת פרקליטות המדינה להעמיד לדין פלילי את ראש עיריית רמת-גן בעבירות של שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, אנו הח"מ תושבי העיר רמת-גן, דורשים מצבי בר להתפטר מייד מתפקידו כראש העיר רמת גן.”

להלן מה שכתב מרדכי גילת בישראל היום ב 20.5.11 על פרשת צבי בר:

אנשים מושחתים, שאינם יודעים היכן לעצור, בסוף נופלים. זו דרכו של עולם. הכוח והשררה מעבירים אותם על דעתם.

זה מה שקרה עכשיו, באיחור של שנים, לראש עיריית רמת גן צבי בר: על פי המשטרה והפרקליטות, הוא דרש וקיבל מקבלנים כספי שוחד רבים. על פי החשד, הוא גרף מיליונים לכיסו והמשיך להיות רעב. מה שהיה שנים בחזקת רינונים ושמועות בלבד, הפך עכשיו, באדיבות חקירה עקשנית של חוקרי יאח"ה, לתיק חשדות עב כרס.

מה צריך לעשות נבחר ציבור כזה אחרי שהפרקליטות החליטה להעמידו לדין? להודיע על התפטרותו. להקדיש את זמנו לקרב על חפותו. ללכת הביתה. שהרי גם כך צבי בר, בהתנהגותו הכוחנית, בהרס המינהל התקין בעירייה ובגסות הדיבור שלו, לא שימש דוגמה לכלום.

מה בפועל עשה בר? הודיע כי אין לו כוונה להתפטר. הוא מתעקש להתבזות. הוא מזמין ממש את ההשפלה. הוא מחכה, כנראה, שבית המשפט ייקרא להתערב וישלח אותו בבעיטה הביתה.

כתבה של רועי רובינשטיין ב nrg  מסקרת את המשך המאבק בעניין מעלה הצופים 27. להלן הכתבה במלואה.

לאחר שכשל ניסיונם למנוע בדרכים משפטיות את הקמתו של מגדל בן תשע קומות ברחוב בו הם מתגוררים, פתחו תושבי רחוב מעלה הצופים ברמת גן במאבק נוסף, בניסיון להביא לשינוי ההחלטה: עתה הם פונים לגורמים עירוניים ולמשרדים ממשלתיים בתקווה כי אלה יסייעו להם במשימה.

מעלה הצופים 27 ברמת גן צילום: נאור רהב

בסוף השבוע שעבר הפגינו כעשרים מתושבי הרחוב מחוץ לישיבת המועצה בדרישה למנוע את הקמת הבניין. המפגינים נשאו שלטים נגד ראש העירייה, צבי בר.

התנגדויותיהם של תושבי הרחוב, המיוצגים על ידי עו"ד עופר לרינמן, נדחו בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ועתה פונה ועד הפעולה שהקימו התושבים במכתבים אל מהנדס העיר, חברי מועצת העיר, מבקר המדינה ומשרד הפנים, בהם הם שוטחים את טענותיהם.
במכתבים נטען כי הבנייה המתוכננת עומדת בניגוד לכל היגיון של תכנון סביבתי ואינה מתחשבת כלל בצרכי התושבים ובתנאי הסביבה. לטענתם, מדובר ברחוב צר ומפותל, שגובה הבתים בו אינו עולה על שלוש קומות, והוא סובל ממצוקת חניה קשה. בנוסף, מתלוננים התושבים כי בנייתו של המגדל תמנע מקרני השמש להגיע לחלק מהבתים ברחוב, באופן שיפגע במערכות הסולריות לחימום מים.
במכתב ששלחו לחברי ועדת המשנה לתכנון ובנייה דורשים התושבים שהוועדה תשקול מחדש את אישור הבקשה להקמת הבניין, וזאת "על רקע הפרסומים האחרונים בכלי התקשורת על התנהלותם הפסולה של עיריית רמת גן ושל העומד בראשה בתחום התכנון והבנייה בעיר".
במכתב למהנדס העיר ולוועדת התכנון והבנייה כתבו כי "על הרשות המקומית מוטלת האחריות למצוא פתרון ולתת מענה להסדרי תנועה, תשתיות וחניה ברחוב באזור המדובר, הכולל את מעלה הצופים, רחוב צר מאוד ללא מוצא. כדי למנוע בעיות בעתיד – יש לקחת בחשבון את כמות הדירות כיום ואת הדירות האמורות להיבנות בעתיד, ולתת פתרון נאות לבעיות הקיימות כבר היום".

"לא נמצאו בעיות חניה"

"אנחנו לא נרפה מהמאבק הזה ולא נאפשר את הקמתו של המגדל ברחוב שלנו במתכונתו הנוכחית", אומרת אביבה שאבי, מראשי ועד הפעולה. "לא נוותר על זכותנו הבסיסית להגן על ערך הרכוש שלנו ועל איכות חיינו ולא נאפשר ליזמים להתעשר על גבנו בתמיכת גורמי התכנון בעיריית רמת גן".

"חריגות בנייה כמו במקרה זה, שיוסיפו על העומס ברחוב, אינן ראויות ואסור לאשר אותן", הוסיף חבר המועצה ישראל זינגר (רמת גן הירוקה).

מעיריית רמת גן נמסר בתגובה: "לאחר סיור שערכה הוועדה המקומית במעלה הצופים, היא החליטה לדחות את ההתנגדויות שהגישו התושבים כנגד התכנית ואישרה את הבקשה. גם ועדת הערר המחוזית דחתה את הערעור שהגישו התושבים, לאחר שערכה סיור במקום. ההחלטה לדחות את ההתנגדות הגיעה אחרי בדיקה מקיפה שנערכה ברחוב, במהלכה לא  נמצאה בעיה בבניית הבניין – לא נמצאו בעיות חניה, כמות הדירות המתוכננת איננה חורגת מהמותר וגובה המבנה הנו כגובה המבנים הסמוכים. הוועדה המקומית תמשיך ותעודד פרויקטים של תמ"א 38, כמו במקרה זה, החיוניים לחיזוק מבנים כך שיהיו עמידים בפני רעידות אדמה".

אחד האפיקים בהם ניסו יזמי ארלוזורוב 36 להכשיר את הבניין היה באמצעות תוכנית 1050ג. אולם תוכנית זו נדחתה על ידי הועדה המחוזית. החלטת הועדה המחוזית כמו גם פרוטוקול הדיון נמצאים בפוסטים קודמים. כעת מתברר שהיזמים בקשו להגיש ערר על החלטת הועדה המחוזית בפני המועצה הארצית אך בקשתם נדחתה ע”י יו”ר הועדה המחוזית. עקב כך, הגישו יזמי ארלוזורוב 36 עתירה מנהלית נגד הועדה המחוזית והועדה המקומית שנדונה בפני כבוד השופטת רות רונן.  בעתירה בקשו העותרים מבית המשפט להתערב בהחלטת הועדה המחוזית שהחליטה לא להפקיד את התוכנית. לחילופין, בקשו העותרים לאפשר להם לערור בפני המועצה הארצית. השופטת החליטה להיעתר לסעד החלופי ולאפשר לערור על החלטת הועדה המחוזית בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה.

יש לציין ש 1050ג עברה מספר שינויים. מלכתחילה היה מדובר בתוכנית שיש בה שני מרכיבים:

1. ויתור על הדרישה למרתף חניה במקרה של בניית בניין חדש

2. לאפשר מגורים רגילים גם בדירות של 30 מ”ר

אך לפני הדיון בועדה המחוזית ויתרו היזמים על הסרת מגבלת האכלוס כלומר הותירו על כנה את הדרישה שהדירות בנות 30 מ”ר ישמשו לאוכלוסיות מיוחדות (סטודנטים וכו’).

כלומר תכלית התוכנית הוצגה כמתן אפשרות להמיר מרתף חניה בחניות משוקעות מבלי לשנות את מספר החניות.

הצגת התוכנית באור זה אינה משקפת את המציאות כלל וכלל.

עמדתנו לאורך כל הדרך הייתה שהשאלה אינה איפה תהיינה 10 חניות שכן 10 חניות אינן עונות לתקן הנדרש. הדרישה ל 10 חניות הייתה תחת ההנחה שבניין הבאוהואס הישן לא ייהרס. אך משנהרס הבניין אין סיבה שלא לעמוד על קיום תקן החניה הנדרש.

סיוע לעמדה זו ניתן למצוא בדבריו של נציג פרקליטות המדינה, המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, עו"ד אבי-טל שלומי, בדיון בבית המשפט לעניינים מקומיים (ב”ש 28/08, 17.6.2008). בדיון, שהסתיים במתן צו להפסקת עבודות הבנייה בבניין ואיסור שימוש בו, אמר ב"כ המדינה: “לא נכנסתי לשאלת כמה חניות היו צריכות להיות אם היה מוקם מרתף חניה. לבוא ולומר שכל המטרה היא להכניס את 10 החניות שנקבעו לתוך מרתף החניה זה לא מה שאנו סבורים.” עוד אמר עו”ד שלומי באותו דיון “אני מפנה למסמך שצרפנו בו המהנדס [הכוונה למהנדס העיר ר"ג] כותב עכשיו שהבניין נהרס יש לדרוש חניה כדין אבל, אם קיבלנו כדין את החניה מדוע יש לדרוש אותה כיום".

עמדה זו נסמכת גם על בחינה של תקני החניה. בבניין יש 40 יחידות דיור, ו 75 חדרים (35 דירות שני חדרים, ו-5 דירות חדר).  התקן ל"מעונות סטודנטים" הוא "מקום חניה אחד לרכב פרטי לכל 2 דירות או לכל שלושה חדרי שינה" (חלק ב’ – סעיף 1.4 לתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), תשמ"ג-1983). אשר על כן, אפילו היה השימוש בבניין ל"מעונות סטודנטים", כטענת היזמים, היה מספר מקומות החנייה המחויב על דין 20 (אחד לכל שתי דירות, שהרי הבניין מורכב מדירות ולא מחדרי שינה); ובתוספת 3 מקומות חנייה מסחרית נדרשים 23 מקומות חנייה.

אך הבניין אינו מיועד לשימוש כ"מעונות סטודנטים". על פי התב"ע, רג/1050/א ו-רג/1050/ב, “המבנה מיועד למגורי סטודנטים, אנשי סגל ואורחי מכללת שנקר, דיור לאוכלוסיות מיוחדות (כגון קשישים, חוסים וכד’) מעל קומת קרקע שתשמש בחלקה למסחר – הוספת מרתף חנייה". כמו כן, אין שום מנגנון בדיקה ואכיפה שיבטיח שהשימוש בבניין יהיה על ידי אוכלוסיה עם צורכי חניה מופחתים. לפיכך, תקן החנייה ההולם ל-40 הדירות בבניין בארלוזורוב 36 הינו תקן החנייה המחייב לגבי דירות, שהוא כידוע מקום חנייה אחד לכל דירה; ובתוספת 3 מקומות חנייה מסחרית נדרשים לבניין 43 מקומות חנייה.

פער עצום זה הקיים בין החניות בפועל לבין החניות הנדרשות על פי התקן הוא לב העניין מבחינתנו ולא ההבחנה בין חניות משוקעות למרתף חניה. פער זה הוא שעמד מאחורי היוזמה (שנבלמה) להקמת החניון בגן הקופים ופער זה הוא גם שיביא לחידוש הלחצים להקמת חניון בגן הקופים אם ארלוזורוב 36 יוכשר כפי שהוא מבלי שיובטח שכל צרכי החניה שלו יבואו על סיפוקם בגבולות המגרש.

פסק הדין לא מתייחס לעניין הפער בין מספר החניות לנדרש על פי התקן שכן סוגיה זו לא הועלתה כנראה. לכן מבחינת בית המשפט הסוגיה היא האם מקומות חניה משוקעים הם אלטרנטיבה סבירה למרתף חניה: “אני סבורה כי הענין המרכזי השנוי במחלוקת בין הצדדים – קרי שאלת פיתרון החניה האלטרנטיבי המוצע על ידי העותר, והשוואתו לפיתרון הקונבציונאלי של מרתף חנייה, הוא ענין עקרוני, בעל השלכות אפשריות רחבות יותר מאשר הדיון בבנין דנן. לכן, אני סבורה כי נכון יהיה אם המועצה הארצית תיתן דעתה לשאלה זו, תבחן את כל ההיבטים שלה, ותכריע בה.”

לעניין המשקל הראוי שיש ליחס לעובדה שהתוכנית מכשירה עבירת בנייה לכאורה נאמר: “אני סבורה כי שאלת ההכשרה של הבנייה שהיא על פי הטענה בלתי חוקית, היא שאלה שהמועצה הארצית תצטרך להביא אותה בחשבון – יחד עם יתר השיקולים שיישקלו על ידיה. כך, לאחר שהמועצה הארצית תגבש את עמדתה ביחס לפיתרון החנייה המוצע, היא תשקול האם מדובר בפיתרון שיש מקום להכשירו בכלל, ובפרט האם יש מקום להכשירו לאור כל הנסיבות הקיימות במקרה דנן, ובכלל זה טענת הבנייה הבלתי חוקית.”

בפסק הדין גם בולטת התמיכה של הועדה המקומית בטענות העותרים, אותה ועדה שנמתחה עליה ביקורת נוקבת שוב ושוב ע”י בתי משפט ורשויות האכיפה על התפקיד המפוקפק אותו מלאה בפרשת ארלוזורוב 36.  במיוחד ראוי לציון הציטוט הבא מתוך פסק הדין:

“ב"כ הוועדה המקומית טען כי הוגש אמנם כתב אישום, אף הושגה הסכמה עם רשויות האכיפה כי ניתן וצריך לפעול להכשרת הבנייה הבלתי חוקית באמצעות הליכים תכנוניים. לכן, החלטתה של הוועדה המחוזית לדחות את התוכנית, חרגה באופן קיצוני ממתחם הסבירות.”

כלומר על פי פסק הדין נציג הועדה המקומית טען כאילו עמדת רשויות האכיפה היא שצריך (!!!) –לא פחות – להכשיר את הבניה בהליכים תכנוניים. כלומר כאילו שרשויות האכיפה שוללות התאמת הבניין לתוכנית והן גורסות שצריך דווקא להתאים את התוכנית לבניין. פסק הדין לא מציין סימוכין לטענה זו אך יהיה זה מפתיע ביותר אם אכן זו עמדתן המוסמכת של רשויות האכיפה.

כעת כאמור יגיע העניין לדיון בפני המועצה הארצית ויש לקוות שחברי המועצה יבינו את מלוא התמונה לאשורה.

ביום רביעי 6.7.11 בשעה 11:30 בבוקר יתקיים דיון משפטי נוסף (השלישי במספר) בכתב האישום שהוגש נגד מעורבים בפרשת ארלוזורוב 36. הדיון יתקיים בבית המשפט השלום בת"א (הנמצא ברחוב ויצמן 1 בת"א) בפני כבוד השופטת דורית רייך-שפירא. הדיון פתוח לקהל.