העיתונות הרבתה לסקר את ההתפתחויות סביב הכוונה להעניק למתחם הבורסה ברמת-גן את השם “קריית צבי בר”. הכוונה סוכלה לעת עתה בשל עתירה ובקשה לצו ביניים של תנועת אומ”ץ. הדיון בבקשה לצו ביניים התקיים בלו”ז מקוצר לאחר שנמסרה תגובת העירייה וצבי בר.
את כל המהלך יזם נציגה של סיעת מר”ץ – תנועה שבדרך כלל מתייצבת בקו הראשון בכל הקשור לשמירה על שלטון החוק ותקינות שלטונית. ההחלטה התקבלה תוך התנגדות של תנועת רמת-גן הירוקה ותנועת הצעירים.
סיקור ממצה של הפרשה ניתן לקרוא בהארץ, ynet, גלובס וב news1.
להלן ההחלטה של השופט קובי ורדי:
לפניי בקשה למתן צו ביניים המורה על דחיית הטקס שאמור להתקיים מחר, 22.12.11בשעה 1630 , טקס לקריאת ,קריית צבי בר – הבורסה, מרכז העסקים הבין-לאומי’ (להלן: הטקס). יש לציין שבאותו מעמד של הטקס קבועה גם קבלת פנים חגיגית לציון תשעים שנה להיווסדה של העיר רמתֿ גֿן.
הבקשה היא במסגרת עתירה שבה מבוקש לבטל את החלטת משיבה 1 (להלן: העירייה או המשיבה) מיום 24.11.11 לקרוא את מתחם הבורסה ליהלומים ברמתֿ גֿן על שם משיב 2 (להלן: ראש העירייה). ביטול ההחלטה מבוקש עקב כך שראש העירייה חשוד בעברות חמורות של שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון; קיימת הודעת פרקליטות על כוונה להגיש נגדו כתב אישום בגינן כפוף לשימוע; נערך לו שימוע ואף הוגש כתב אישום נגד מי שמואשם כנותן השוחד לראש העירייה. המצב נכון להיום הוא שלא הוגש כתב אישום נגד ראש העירייה.
לטענת המבקשת, קריאת מתחם הבורסה על שמו של ראש העירייה בעיצומה של חקירה היא בבחינת ביזוי וזילות מערכת החוק והמשפט בישראל ופגיעה באמון הציבור. היא טוענת כי מבוצע מחטף וכיכר העיר מוכתרת בשמו, כאשר מתחם הבורסה עומד על תלו למעלה מעשרים שנה, ראש העירייה מכהן בתפקידו מעל עשרים שנה, ולא ייגרם שום נזק מהמתנה קצרה עד לסיום ההליכים וההכרעה בעתירה.
לטענת המשיבים, חזקת החפות המוגברת העומדת לראש העירייה מטה את הכף וגוברת על כל אינטרס כזה או אחר, ואין מקום להכפשת שמו של ראש העירייה או למניעת ביצוע ההחלטה, שהתקבלה כדין בעירייה, שמטרתה להוקיר את ראש העירייה על פעולותיו בתפקידו. המשיבים מעלים גם טענות על שיהוי שנפל בהגשת העתירה ועל פגם בתצהיר.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בבקשה ובתגובה, החלטתי לקבל את הבקשה וליתן צו ביניים שלפיו יידחה הטקס, וזאת לפחות עד להכרעה בעתירה.
מדובר בתיק המעלה לדיון סוגיה כבדת משקל, שבה עומדים זה מול זה האינטרסים השונים של הצדדים, חזקת החפות של איש ציבור מחד גיסא והאינטרס הציבורי ואמון הציבור מאידך גיסא. בבואי לבחון את סיכויי העתירה, ניתן לומר שהנושא דורש דיון מעמיק, אבל לא ניתן לשלול בשלב זה את סיכויי העתירה או את טענות המבקשת ואת הצורך לבחון את השאלה האם במצב הדברים המשפטי הקיים יש מקום לקרוא מקום ציבורי על שם ראש העירייה.
עלֿ פֿי ההלכה, השיקול העיקרי במתן צו ביניים הוא מאזן הנוחות, ולכן גם בתיק דנן יש לשקול שיקול זה כשיקול עיקרי. בנסיבות העניין אני סבור שמאזן הנוחות נוטה לקבלת הבקשה. לטעמי, לא דומה המצב לפני שנוצרו עובדות בשטח, התקיים הטקס והושם השלט הקורא את המתחם על שם ראש העירייה, למצב לאחר קיום הטקס ולאחר שהושם השלט האמור.
מעבר לעניין הסימבולי של קיום הטקס והמשמעות לכך, הרי ברי כי השיקולים שיצטרכו להישקל בבוא הזמן, אילו התקיים כבר הטקס והושם השלט, הם שיקולים אחרים מהשיקולים שצריך לשקול בטרם התקיים הטקס והושם השלט. קביעת השלט וקיום הטקס יוצרים למעשה מעשה שגם אם הוא לכאורה, מבחינה פיזית, הפיך (שכן ניתן, כמובן, להוריד את השלט שיושם), הרי מבחינת המעשה עצמו – עריכת הטקס והמשמעות של הורדת שלט שכבר הושם – עמוקה הרבה יותר וקשה הרבה יותר, והשיקולים לגביה שונים, כך שכמעט מדובר במעשה עשוי.
זאת ועוד: לטעמי, דווקא הפגיעה בראש העירייה, שהמשיבים חפצים כמובן בטובתו ורוצים להוקירו אף בלא שהיזמה, לשיטתם, באה מצדו, תהיה עמוקה הרבה יותר אם יהיה צורך באקט של הסרת השלט וביטול השם, מאשר כיום, טרם התקיים הטקס וטרם נקבע השלט. לא ניתן להתעלם, מנגד, מכך שהחגיגה הקבועה למחר איננה עוסקת רק בטקס לקריאת מתחם הבורסה על שם ראש העירייה, אלא גם, ואולי אף בעיקר, בקבלת הפנים החגיגית לציון תשעים השנים להיווסדה של רמתֿ גֿן. חגיגה זו כוללת תערוכה, הדלקת נר חנוכה, הופעת מקהלה והרכב מפוחיות פה ודברי ברכה. החגיגה יכולה להתקיים גם בלא קיום טקס קריאת השם, וזאת לחגיגת תשעים השנה להיווסדה של העיר.
לא ניתן להתעלם גם מכך שמתחם הבורסה, כפי שהוא מכונה, נמצא במצב זה עשרות שנים, וגם ראש העירייה המכהן מכהן בתפקידו למעלה מעשרים שנה, ושבלא להכריע בשלב זה בשאלה האם דובר במחטף, כפי שטוענת המבקשת, אם לאו, כפי שטוענים המשיבים – הרי כל בהילות או דחיפות לקיום הטקס והשמת השלט דווקא כעת, והדבר ניתן לדחייה קצרה נוספת עד להכרעה בעתירה עצמה.
יש להדגיש שוב שאינני בעתירה עצמה, המעלה שאלה הראויה להתברר בכובד ראש, וניתן לטעון לכאן או לכאן, אלא כל שאני מכריע הוא במסגרת הבקשה למתן צו הביניים, למצב שראוי שיהיה עד להכרעה בעתירה, ולטעמי מאזן הנוחות מטה במקרה זה את הכף לכך שלא תיקבענה עובדות בשטח עד להכרעה בעתירה.
המשיבים מעלים כאמור טענות נוספות, הן לגבי שיהוי שנפל בהגשת הבקשה והעתירה הן לגבי פגם בתצהיר שהוגש. אינני סבור שטענות אלה יש בהן כדי להטות את הכף. לגבי התצהיר, מדובר לכאורה בפגם טכני, באשר התצהיר הוגש בתמיכה לעתירה, וברי שמדובר באותו תצהיר, כאשר הבקשה למתן צו הביניים עצמה מפנה לעתירה, מה גם שהמצהיר, מר אבנרי, נוכח באולם והיה ניתן בנקל להכשיר את אותו תצהיר במידת הצורך. לגבי השיהוי הנטען, בסופו של דבר הבקשה והעתירה הוגשו בלוח זמנים מהיר, וגם אילו הוגשו ימים מספר קודם לכן היה זה כבר לאחר שליחת ההזמנות לאירוע, ולא ניתן להתעלם גם מכך שעד לקבלת ההזמנות בידי המוזמנים לא היה ידוע למבקשת המועד הקבוע לעריכת הטקס, ולכל היותר היא ידעה על כוונה עקרונית לקריאת מתחם הבורסה על שם ראש העירייה –וזאת גם כן מפרסומים לא-רשמיים, למעשה, שכן פרוטוקול הישיבה שבה התקבלה ההחלטה, מיום 24.11.11 , טרם פורסם, לפי נוהלי העירייה, לטענתה.
יש לציין שלמבקשת ישנן טענות נוספות, כמו באשר לעצם ההחלטה על הנצחת איש ציבורעוד במהלך חייו, וכן על העדפת הנצחת ראש העירייה על ראשי עיריות אחרים, וטענות אחרות, התומכות, לשיטתה, בטענתה שמדובר בניסיון למחטף ולקביעת עובדות בשטח. גם טענות אלה תתבררנה, כאמור, במסגרת העתירה.
בסופו של יום, מכל השיקולים האמורים, ניתן צו ביניים שלפיו הטקס שהיה אמור להיערך מחר, בכל הקשור לקריאת מתחם הבורסה על שם ראש העירייה – מתבטל.
