מאבק גן הקופים ברמת-גן

במסגרת הנסיונות למצוא לארלוזורוב 36 פתרון שלא יטיל מעמסה כבדה על הסביבה ושלא ייצור מציאות שתעלה שוב רעיונות שיפגעו בגן הקופים העלו מספר תושבים מהשכונה רעיון להפוך את ארלוזורוב 36 לבניין משרדים. אחד התושבים גם שלח מכתב לצבי בר בזו הלשון: ” ברצוני להזכיר לכבודו, שלפני שנים רבות היה סכסוך דומה ברחוב החשמונאים. הסכסוך נגמר בפשרה, כשהבנין שהיזם רצה לבנות (בית מלון), הפך להיות המשרד של הביטוח הלאומי. אולי אפשר גם הפעם למצוא פשרה שתוריד את כולם מהעצים. למשל, שהעיריה תאמץ את הבנין למשרדים, ואז לא תהיה שום בעיה של חניה בלילות!” בתשובה ענה מהנדס העיר:”הצעתך תיבחן על ידי ביחד עם בעלי הבניין בחיוב. אם בעלי הבניין יסכימו, אעלה ההצעה לדיון הוועדה המקומית לתכנון ובניה”.

להלן פנייה לחברי המועצה לקראת הדיון על הפקדת תוכנית 1050ג שיתקיים ב 15.7.09

רקע:

בארלוזורוב 36 פינת מעלה הצופים (בקרבת “גן הקופים”) עמד עד יוני 2006 מבנה ישן בסגנון באוהאוס עם שתי קומות מעל קומה מסחרית שכלל 10 יחידות דיור.

 התב”ע מאפשרת תוספת של 3 קומות לבניין הישן אך קובעת שאם יהרס הבניין הישן יש לבנותו מעל מרתף חניה.

 התב”ע מאפשרת הסבת הבניין למבנה ציבורי עם 40 יחידות דיור בגודל 30 מ”ר כ”א לשימוש סטודנטים של  מכללת שנקר וחוסים אך קובעת כי אם ישמש הבניין למגורים  גודל יחידה מינימאלי יהיה 60 מ”ר, כלומר 20 דירות לכל היותר.

התב”ע קובעת מפורשות שהחניה היא על פי התקן. 

ההיתר שהוצא ניתן בהנחה שהבניין הישן יישמר – בפועל היזמים הרסו את הבניין הישן ובנו בניין חדש ללא מרתף חניה. 

 ההיתר שהוצא לבניית 34 דירות ניתן בהנחה שייעוד הבניין הוא סטודנטים של שנקר וחוסים – בפועל כבר בעת הוצאת ההיתר לא היה שום קשר למכללת שנקר, אך למרות זאת היזמים בנו בניין חדש עם 40 דירות.

העירייה לא עשתה את חובתה ולא פעלה כנדרש ממנה נגד עבירות הבנייה. התארגנות תושבים משכונת גן הקופים הביאה להתערבות הפרקליטות שבצעד חריג המעיד על החומרה הרבה של המעשים לקחה את ניהול ההליכים המשפטיים מידי העירייה. התערבות זו הביאה להוצאת צו שיפוטי נגד המשך הבנייה ושימוש בבניין. היזמים ניסו להכשיר את עבירות הבנייה באמצעות “היתר תיקונים” אך דרישתם נדחתה ע”י הועדה המקומית וועדת הערר המחוזית. עתירה מנהלית שהוגשה בעניין זה ע”י היזמים טרם נדונה. כעת מנסים היזמים להשיג את אותה מטרה באמצעות 1050ג.  למרבה הצער אותם גורמים שהפגינו אוזלת יד נוכח עבירות הבנייה נותנים עתה יד להכשרתן באמצעות 1050ג.

מטרות 1050ג הן:

1. לוותר על הדרישה למרתף חניה למרות שהבניין חדש ואינו תוספת לבניין הישן.
2. לאשר 40 דירות דירות למגורים במקום 20 דירות למגורים (באותו שטח).
3. להכשיר אי עמידה בתקן החניה בגבולות המגרש כך שיווצר גרעון של יותר מ 30 חניות. עבור החניות החסרות ישולם כופר חניה.

שאלות ותשובות:

למה תושבי שכונת גן הקופים מתנגדים ל 1050ג?

התושבים מתנגדים כיון שאכלוס הבניין עם מחסור של למעלה מ -30 חניות יגרום למצב בלתי נסבל מבחינת עומס החניה.

הבניין כבר עומד כמעט גמור. מה אתם רוצים, שיהרסו אותו?

אנחנו רוצים פתרון שיבטיח שצורכי החניה של הבניין יבואו על סיפוקם בגבולות המגרש.

האם קיים פתרון כזה?

זה לא תפקידנו להציע פתרון, אבל ברור שיש כמה פתרונות אפשריים. למשל:

1. התאמת הבניין לדרישות התב”ע בנוגע לדירות למגורים ע”י איחוד דירות קיימות כך שמספר הדירות לא יעלה על 20, ובנוסף להכשיר עוד חניות בקומת הקרקע או באמצעות חפירת מרתף חניה מתחת לבניין הקיים (כפי שנעשה במקומות שונים בתל-אביב).
2. מכירת הבניין בשלמותו למכללה/אוניברסיטה ו/או עמותה למען חוסים תוך קביעת מנגנון  ברור וניתן לפיקוח שיבטיח שצורכי החניה של הבניין לא יעלו מספר החניות שקיים בפועל.

קבוצת הרכישה מורכבת מאנשים רבים והדירות כבר מחולקות ביניהם. יהיה קשה מאוד למצוא פתרון שיחייב את כולם. לכן לא בטוח שהיזמים יסכימו לפתרונות שאתם מציעים.

מצד אחד, איננו מחפשים להעניש את היזמים באמצעות הפתרונות המוצעים. מצד שני, אסור שהמצב שהם יצרו בשטח בניגוד לכל דין יהווה סיבה לתת להם הקלות על חשבון הציבור. אנו בטוחים שאם ליזמים יהיו ברורים התנאים בהם יינתן לבניין טופס 4 הם בסופו של דבר ימצאו בעצמם את הפתרון.

מה רע כל כך לאשר את 1050ג כמו שהיא ולפתור את בעיית החניה באמצעות חניון בכופר היישוב?

אין סיבה לייצר מחסור של למעלה מ 30 מקומות חנייה ולנצל משאב ציבורי לצורך פתירת בעייה שנוצרה בשל בעלי היתר שעשו דין לעצמם. מלבד זאת גם לראש העירייה ברור לחלוטין שחניון בכופר היישוב אינו יותר ממס שפתיים. במוקדם או במאוחר יעלה הפתרון של חניון בגן הקופים שאנו דוחים בכל תוקף.

מה כל כך רע בגן הקופים? ראש העירייה ומהנדס העיר אומרים שגן הקופים לא ייפגע בכלל.

גם אם נניח שחניון בגן הקופים לא יפגע בו, וגם אם נניח שהיזמים ישלמו בין 10,000 ל 15,000 דולר פר חניה חסרה, עדיין מדובר בפתרון שיעלה לקופת העירייה יותר מ 1.5 מליון דולר זאת בנוסף לניצול קרקע ציבורית. איפה ההגיון להשקיע סכום כל כך גדול מהקופה הציבורית רק כדי לפתור בעיה שאין סיבה ליצור אותה מלכתחילה. מלבד זאת, אנו ראינו את התוכנית הספציפית שטופלה ע”י מחלקת ההנדסה והחניון ומדובר בתוכנית שתפגע בצורה קשה ובלתי הפיכה בגן הקופים.

אומרים לנו ש1050ג היא ביצוע של הסכם פשרה עם הפרקליטות. האם זה נכון?

אין עיוות גדול מזה. היזמים הוהפרקליטות הסכימו שהצו השיפוטי יוסר אם ישתנה המצב התכנוני של הבניין. בשום מקום לא נאמר שהפרקליטות תומכת בהלבנת עבירות הבנייה באמצעות שינוי התב”ע. אם זאת הייתה עמדתה היא לא הייתה טורחת לקחת את ניהול העניינים המשפטיים מידי העירייה. צריך לקרוא את בקשת הפרקליטות להפסקת הבנייה כדי להיווכח  ש1050ג היא הדבר האחרון שרוצה הפרקליטות.

מה יקרה אם המועצה תדחה את 1050ג?

יש להניח שהיזמים ימהרו למצוא פתרון. כבר כעת יש מגעים בין היזמים לעמותת אפי שפועלת למען לקויי אספרגר ולא מן הנמנע שניתן יהיה לעניין בבניין גם מוסדות להשכלה גבוהה.

מה יקרה אם המועצה תאשר את 1050ג להפקדה?

החלטה כזו רק תגרום להארכת הסבל של כל הגורמים. היזמים ימשיכו להשלות את עצמם שהם יצליחו לקבל את מבוקשם וההליכים המנהליים והמשפטיים יימשכו עוד שנים רבות.  הליכים אלה יחייבו הוצאת כספי ציבור בנוסף לכספים הרבים שהוצאו עד כה (50,000 ש”ח שנדרשה העירייה לשלם לתושבי שכונת גן הקופים על פי החלטת השופטת ד”ר מיכל אגמון-גונן בשל מחדליה  וכן דמי טרחה  ששלמה העירייה לעורכי הדין שיצגוה בהליכים המשפטיים) ויביאו להתבזות נוספת  של הרשות המקומית בעיני הציבור.

האם יש עוד סיבות לדחות את 1050ג?

כנציג ציבור עליך לחשוב על המשמעות הציבורית של 1050ג. אישור תב”ע חדשה שכל מטרתה הענקה בדיעבד של חותמת כשרות לעבירות בניה  בעלות השלכות סביבתיות קשות  שולח מסר שכדאי להיות עבריין בנייה בישראל.

שאל את עצמך אם היית מעלה על דעתך לאשר תוכנית כזו אם הבניין לא היה עומד.

האם היית מאשר תוכנית של 40 דירות מגורים חדשות עם פחות מ 10 חניות תקניות?

אם לא, אין שום סיבה שתאשר את 1050ג רק מפני שהבניין עומד.

בעקבות החלטת ועדת הערר המחוזית כי לא ניתן לתת ליזמים את ההיתר שבקשו היות והם עשו דין לעצמם ובנו בניין חדש וכמעט השלימו אותו בסטיה מהיתר הבנייה התקף, הגישו היזמים עתירה מנהלית. הדיון בעתירה היה אמור להתקיים ב 5.7.09 אך בא כוח העירייה פנה לבית המשפט ובקש שהדיון יידחה שכן “בין הצדדים מתקיימת הידברות בניסיון לפתור את המחלוקות נשוא העתירה המינהלית דנא מחוץ לכתלי בית המשפט”. בתגובה החליטה השופטת ד”ר מיכל אגמון-גונן את ההחלטה הבאה:

”1. הדיון הקבוע ליום 5.7 יתבטל.

2. הצדדים יודיעו לביה"מ עד יום 15.12.09 אם יש צורך בדיון בעתירה.

3. לא יודיעו כאמור, תמחק העתירה מבלי שיתקיים בה דיון נוסף."

לאחר כיסוי נרחב בעיתונות המקומית של סוף השבוע שעבר, מגיעה ההתנהגות השערורייתית של עיריית רמת-גן בפרשת ארלוזורוב 36 גם לעיתונות הארצית. העיתונאית רז סמולסקי מדווחת על החלטת ועדת המשנה של הועדה המקומית ברמת-גן להפקיד את 1050ג בכתבה נרחבת במוסף The Marker. לקריאת הכתבה לחץ כאן.

פרוטוקול ישיבת ועדת המשנה מיום 21.6.09 שבה נדונה התוכנית 1050ג חושף שרעיון החניון בגן הקופים נזנח אך ורק בשל לחץ התושבים. ראש העירייה, מר צבי בר, נשאר דבק בעמדתו שזה הפתרון הנכון. להלן כמה ציטוטים מדבריו בעניין זה.

צבי בר:
“עד היום אני מצטער שלא התעקשתי, אמרתי: בואו נחפור למטה ונמצא 40-50 מקומות חניה, כמו בבית חורון, הגינה לא תיפגע. אבל עשו קונצרט אדיר בסיפור הזה”

“הנושא של חפירה מתחת לגן ירד מסדר היום, לצערי. תרשמי את זה שאני אמרתי שיצטערו על זה”

“טעות היתה שלא לעשות את הזה [הכוונה לחניון בגן הקופים]. מי שמבסוט זה הגזברות, כי זה כסף שלנו פלוס שלהם. זה היה צריך לעלות 1.5 מיליון דולר, נכון? או 2 מיליון דולר.” [מהנדס העיר מתקן שמדובר בסכום גבוה יותר].

“חניה מתחת לגן. הגן לא היה נפגע במטר. נפל. עשו פוגרומים, עשו מהומות, בסדר. “

“המציאות תהיה כזו: אנחנו נאשר את העניין הזה עם הסתייגויות של כזה או אחר,, יהיה מה שנקרא 40 מקומות שם, המציאות תביא את העירייה לכך שהיא תשקול מחדש לעשות שם חניה מתחת לגינה. “

במהלך הישיבה נאחז צבי בר בהערתו של חבר המועצה אילן מאירי שקבל על כך שהעירייה לא ניסתה להדבר עם התושבים, כדי לגייס אותו כנציג הועדה להידברות עם התושבים על הקמת חניון בגן הקופים. אילן מאירי הבהיר כי מעולם לא התכוון לקדם בניית חניון בגן הקופים ובודאי לא בקשר לארלוזורוב 36. את דעתו החד משמעית על התוכנית ניתן לקרוא גם כן בפרוטוקול הישיבה:

אילן מאירי:
“זוהי תוכנית רג/מק/1050/ג. זוהי תוכנית המוגשת ע"י יזמים שבית משפט מוסמך הוציא נגדם צו הפסקת עבודות, והמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה מנהלת נגדם חקירה פלילית. כעת מבקשים יזמים אלה בעזות מצח שהוועדה תלבין את כל חטאיהם. קודם הם עוברים את כל העבירות ואחר כך באים ומבקשים לשנות את הדין למענם בדיעבד.

מלכתחילה באה הוועדה המקומית לקראת היזמים והעניקה להם היתר מס’ 2005372 עם 10 מקומות חניה ו-34 יחידות דיור, כיוון שבניין הבאוהאוס הישן היה אמור להישמר, ושהבניין היה אמור לשמש בעיקר סטודנטים של שנקר. כעת באים היזמים, אחרי שהרסו, בניגוד לדין, את בית הבאוהאוס ואחרי שייעדו את הדירות למגורים רגילים ולא לסטודנטים, ומבקשים שהוועדה המקומית תאשר הקמת 40 דירות פלוס קומה מסחרית עם 10 מקומות חניה בלבד.  כלומר, מצב של גירעון של 32 מקומות חניה יחסית לתקן. תוכנית זו בלתי סבירה לחלוטין ויש לה השלכות סביבתיות קשות ביותר.

על פי התוכנית התקפה אפשר לבנות לא יותר מ-20 יחידות דיור למגורים בגודל של 60 מ"ר ליחידה. אם יש בעיה במספר מקומות החניה, ההיגיון אומר שמחלקת התכנון תדרוש להקטין את מס’ הדירות למגורים ולא להכפיל את מספרן. זאת ועוד, מה רע ב-10 יחידות דיור למגורים עם 120 מטר כל אחת? מדוע רק 10 מקומות חניה, כאשר יש אפשרות ליותר מקומות חניה, למשל על חשבון חלק מהקומה המסחרית? האם 40 דירות למגורים במגרש של 700 מטר מתיישבים עם החוק? האם דירות בגודל של 30 מ"ר הן תקניות? האם הוועדה מוסמכת בכלל לדון בתוכנית המשנה מקצה לקצה את המצב החוקי בבניין בניגוד גמור לכל התוכניות העירוניות והדרישות החוקיות? דרך אגב, יש לי פה גם חוות דעת של עורך הדין של גן הקופים שקובע שזה לא בסמכות הוועדה.

ההתנהלות הבלתי תקינה של העירייה בפרשת ארלוזורוב 36 עד כה, הביאה לכך שפרקליטות המדינה הגיעה למסקנה שלא ניתן להשאיר את הטיפול המשפטי בידי העירייה. להזכירכם, הפרקליטות היא שהגישה את הבקשה לצו שיפוטי להפסקת הבנייה ואישור השימוש. באשרו את בקשת הפרקליטות קבע כב’ השופט אריה אטיאס מביהמ"ש לעניינים מקומיים, שהרשות התנהלה בלי לתת משקל ראוי לשמירה על שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי בכללותו. גם כב’ השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן מביהמ"ש המחוזי בתל אביב קבעה בהחלטתה בעניין העתירה המנהלית שהגישו התושבים שהתנהגות העירייה בעניין ארלוזורוב 36 אילצה את התושבים לפעול לטובת האינטרסים של תושבי העיר במקום שהיה על העירייה לפעול, ובשל כך פסקה הוצאות בסך 50,000 ₪ נגד העירייה.

לאור זאת, סביר לצפות העירייה תתנהל מעתה באופן שנותן משקל ראוי לאינטרס הציבורי. הבאת תוכנית רג/מק/1050/ג לדיון בוועדה מעידה שהדבר לא נלמד. מסיבה לא מובנת, שוב הועדף האינטרס של היזם על פני האינטרס הציבורי. אני קורא לחברי הוועדה לפקוח את עיניהם, לפעול רק עפ"י האינטרס הציבורי המובהק. יש לדחות התוכנית ולדורש מיזמיה להגיש תוכנית מתוקנת בה כל צרכי החניה של הבניין, קרי – חניה אחת לפחות לדירה ולכל חנות, יבואו על סיפוקם בתחומי המגשר. ואני רוצה להוסיף עוד משהו – עו"ד דוד מנחם, שנבצר ממנו להגיע בשל התראה קצרה לדיון זה, ביקש להעביר דרכי את התנגדותו. “

מדברי מהנדס העיר בפרוטוקול עולה תמונה מבלבלת בכל הנוגע לייעוד האכלוס. מצד אחד תוכנית 1050ג ברורה לחלוטין בכך שהיא מסירה את מגבלת הגודל (לפחות 60 מ”ר) מדירות למגורים וסוללת בכל את הדרך לבניין מגורים רגיל עם 40 יחידות דיור בגודל של 30 מ”ר. גם דבריו לפרוטוקול שהבניין צריך 40 מקומות חניה משקף תקן חניה של דירות למגורים. מצד שני אומר מהנדס העיר: “רק אם זה יהיה לסטודנטים ולחוסים, תהיה כמות הדירות הזו”. זו תגובתו המלאה של מהנדס העיר  לדברי אילן מאירי.

מהנדס העיר (חיים כהן):
“יש 3 מרכיבים אנטי ירוקים במידה קיצונית בדברים שלו [הכוונה לאילן מאירי]. האחד זה כמות הדירות, השני זה גודל הדירות והשלישי זה החניה. כמות הדירות: המהלך הירוק ביותר שיכול להיות בכל מקום, ומר מאירי יודע את זה, זה הגדלת הצפיפות, קרי – הגדלת כמות הדירות ליחידת שטח. גודל הדירות: המהלך הירוק השני בחשיבותו, ומר מאירי יודע את זה, זה הקטנת גודל הדירה, כי גודל דירה גדול הוא בזבזן אנרגיה הרבה יותר גדול מאשר גודל דירה קטן. [צבי בר מעיר: חיים בעד זה שיגורו באוהלים]  בדירות צנועות. אני בעד זה שיגורו בצניעות כמו שמתאים לנו ולא מעל הפופיק. הנושא השלישי זה החניה: המקום נמצא במרכזה של עיר, עם תחבורה ציבורית שמשרתת את המקום בצורה יוצאת מן הכלל, כשאני מזכיר את השימושים הקבועים לבניין הזה: סטודנטים וחוסים. אלה השימושים הקבועים לבניין הזה. לכן, רק אם זה יהיה לסטודנטים ולחוסים, תהיה כמות הדירות הזו ולא פחות מזה. אלה הדברים שלי והייתי מוכרח להגיב.”

לאור דברים אלו לא ברור מה הבינו חברי הועדה שתמכו בהפקדת התוכנית. האם הם באמת הבינו שהם אישרו שינוי ייעוד לבניין המאפשר 40 דירות זעירות למגורים?

יש לקוות שכאשר תובא התכנית לדיון בפני מליאת המועצה (ככל הנראה ב 15.7.09), ידחו חברי המועצה את התוכנית וידרשו שתוגש תוכנית חדשה שתבטיח שצרכי החניה של הבניין יבואו על סיפוקם בתחומי המגרש. רק כך יובטח שלא יתגשמו דברי צבי בר ש”המציאות” תקים לתחיה את תוכנית החניון בגן הקופים שכבר חשבנו שקברנו אותה סופית.

 לצפייה בפרוטוקול ישיבת ועדת המשנה ארלוזורוב 36.

המקומון (באמצעות העיתונאי משה כהן)  והמוסף המקומי של ידיעות אחרונות (באמצעות העיתונאי ניר ארנון) מדווחים בהרחבה על החלטת ועדת המשנה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה של רמת-גן להפקיד את תוכנית 1050ג (ראה פוסטים קודמים). ראוי לציין שחבר המועצה אילן מאירי דוחה בתוקף את דברי העירייה כפי שצוטטו במוסף המקומי של ידיעות אחרונות ומדגיש שאין לו  שום כוונה לקדם בניית חניון בגן הקופים. מאירי מציין שהוא פועל לאכלוס הבניין ע”י האוכלוסיה לה הוא נועד  (קרי, סטודנטים ואזרחים בעלי צרכים מיוחדים) שהיא ברובה ללא רכב.

לצפייה בכתבה המלאה לחץ כאן

לצפייה בכתבה המלאה לחץ כאן

להלן נוסח ההחלטה של הועדה המקומית. יש לציין שלהחלטה היו שני מתנגדים: חבר המועצה אילן מאירי וחבר המועצה רמי פדלון שלמרות שהוא בקואליציה הצביע נגד.

נוסח ההחלטה:

להפקיד התכנית בתנאים:

1. תקונים טכניים בתאום מח’ תכנון

2. העברת כתב שיפוי כתנאי למתן תוקף

3. מעיון בתשריט עולה כי חלק מ-10 מקומות החניה המוצעים בתחום המגרש הינם מקומות חנייה “משניים”. יובהר כי בחישוב מס’ החניות לתקן יחושבו רק מקומות חנייה ראשיים, והגדרת מס’ החניות המחויבות בתחום המגרש בתכנית, יעודכן בהתאם למערך החניה שניתן לספק בתחום המגרש, ע”פ המבנה הקיים בפועל.

4. עם זאת, בשלב ההיתר יקבע השימוש בדירות השונות (מגורים או אחר), ותקן החניה יהיה בהתאם לשימוש שיקבע בפועל. לדוגמא: אם המבנה יאוכלס באוכלוסית חוסים כהגדרתם ע”פ החוק, למשל אספרגר, אז דרישת החניה תצומצם בהתאם לקבוע בתקן לשימוש מעין זה.

5. תנאי למתן תוקף לתכנית יהיה אישור אדריכל העיר לגמר המבנה.

הערה:

מר אילן מאירי מתנגד

מר רמי פדלון מתנגד

הועדה המקומית ברמת-גן אשרה להפקדה את תוכנית 1050ג לארלוזורוב 36 שמאפשרת בניית 40 דירות למגורים בגודל של 30 מ"ר ליחידה מעל קומה מסחרית שכוללת שתי חנויות עם 10 חניות בלבד. באשר למחסור של 32 חניות לפחות, מציעה התוכנית תשלום לקרן חניה. אם תאושר התוכנית היא תגדיל באופן משמעותי את עומס החניה באזור שסובל כבר עתה ממחסור חמור בחניה ויש חשש שגם התוכנית להקמת חניון ב"גן הקופים" הסמוך שנזנחה בלחץ התושבים תשוב ותועלה כפתרון יחיד למצב תחבורתי בלתי נסבל.

מטרת התוכנית הינה הכשרה בדיעבד של הבניין שנבנה בארלוזורוב 36 ושעומד שומם כבר קרוב לשנה בשל צו הפסקה שיפוטי שהוצא ע"י כבוד השופט אריה אטיאס. על פי היתר הבנייה המקורי שניתן ליזמים היה עליהם לשמר בניין באוהאוס ישן שעמד במקום ולהוסיף עליו 3 קומות. אולם היזמים הרסו את הבניין הישן לחלוטין למעט חלקים מקיר החזית ואת הבניין החדש בנו ללא מרתף חניה, למרות דרישה מפורשת בתב"ע ובהיתר. היתר הבניה המקורי גם כרך בין מספר יחידות הדיור לשימוש המיועד והגביל את מספר הדירות למגורים ל 20. כעת מבקשים היזמים לשנות את התב"ע ולאפשר להם 40 דירות למגורים.

הועדה המקומית כבר ספגה בעבר ביקורת נוקבת על אופן טיפולה בארלוזורוב 36. פניות של תושבים הגרים בסמיכות לבניין שכנעו את פרקליטות המדינה לקחת את הטיפול המשפטי מידי העירייה והיא זאת שהגישה בקשה לצו שיפוטי להפסקת בנייה ואיסור שימוש. באשרו את בקשת הפרקליטות, קבע כבוד השופט אריה אטיאס מבית המשפט לעניינים מקומיים שהרשות התנהלה מבלי לתת משקל ראוי לשמירה על שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי בכללותו. גם כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבעה בהחלטתה, בעניין העתירה המנהלית שהגישו התושבים, שהתנהגות העירייה בעניין ארלוזורוב 36 אילצה את התושבים לפעול לטובת האינטרסים של תושבי העיר, במקום שהיה על העיריה לפעול, ופסקה בשל כך הוצאות בסך 50,000 ₪ נגד העירייה .

חבר המועצה אילן מאירי (רמת-גן הירוקה), שהתנגד בתקיפות להפקדת התוכנית, תאר בפני חברי הועדה את השתלשלות הענינים בפרשה, הסביר כי הועדה נדרשת להכשיר בדיעבד את העבירות הקשות של היזמים ואמר: "אני קורא לחברי הועדה לפקוח את עיניהם לפעול רק על פי האינטרס הציבורי המובהק. יש לדחות את התוכנית ולדרוש מיוזמיה להגיש תוכנית מתוקנת בה כל צורכי החניה של הבניין, קרי חנייה אחת לפחות לכל דירה ולכל חנות, יבואו על סיפוקם בתחומי המגרש."
למרות ביקורת זו לא נרתעה הועדה המקומית בראשות צבי בר ואשרה להפקדה את התוכנית.

מאירי טוען כי עצם ההחלטה אינה בסמכות הועדה המקומית וזאת בהסתמך על חות דעת משפטית של עו"ד לרינמן, המייצג למעלה מ 200 תושבים מהסביבה, שנמסרה לועדה וקובעת: "תכנית רג/1050/ג אינה כדין, בכך שהיא פוגעת באופן קיצוני באינטרס הציבורי לטובת אינטרס פרטי, והיות והשינויים המפליגים אותם מבקשת התכנית לערוך אינם בסמכות הועדה המקומית, על הועדה להימנע מלדון קל וחומר להפקיד את התכנית במתכונתה הנוכחית".

מאירי מתכוון לערער על החלטת ועדת המשנה ולדרוש שהתוכנית תובא לדיון בפני מועצת העיר, בישבה כמליאת ועדת התכנון. עו"ד דוד מנחם (מש"ס), שנבצר ממנו להגיע לישיבה, עקב הזימון הבלתי שגרתי, הודיע למאירי שיצטרף לערעור.

למרות השעה המוקדמת בה נערכה ישיבת ועדת המשנה, ולמרות ההתראה הקצרה, המתינו תושבים משכונת "גן הקופים" לחברי ועדת המשנה עם שלטי מחאה, ומוועד תושבי שכונת גן הקופים נמסר: "אנו מקוים שחברי המועצה ישנו את ההחלטה האומללה של ועדת המשנה, ובכל מקרה בדעתנו להמשיך ולהיאבק על זכויותינו ועל שלטון החוק."

לאחר שהפרקליטות הוציאה נגדם צו הפסקת בנייה שיפוטי ולאחר שועדת הערר המחוזית דחתה את ניסיונם לקבל היתר שיכשיר בדיעבד את חריגות הבנייה, פנו היזמים של ארלוזורוב 36 לדרך חדשה. אמנם הם הרסו את הבניין שיועד לשימור ושרק בגין שימורו לא נדרשו להקים מרתף חניה. אומנם הם זנחו את ייעוד הבניין (בעיקר מעונות לסטודנטים של מכללת שנקר) שאפשר בניית דירות כה רבות וכה קטנות. אך לדעתם יש כעת לאשר תוכנית חדשה שתאשר בדיעבד הקמת בניין חדש בלי מרתף חניה עם 40 דירות למגורים מעל קומה מסחרית ועם 10 חניות בלבד לעומת למעלה מ 40 חניות על פי דרישות התקן. המחסור של למעלה מ 30 מקומות חניה ייפתר על פי התוכנית באמצעות תמורה כספית לקרן חניה – כלומר קופת העירייה תתעשר אך זה כמובן לא יפחית במאומה את עומס החניה הצפוי. זו מהותה של תוכנית 1050ג שתובא ב 21.6.09 לדיון בועדת המשנה של הועדה המקומית לתכנון ובניה ברמת-גן.

ברור לגמרי מדוע היזמים מעוניינים באישור התוכנית שמאשרת להם בדיעבד את כל החריגות מהתוכנית התקיפה. לעומת זאת כלל לא ברור מדוע התוכנית מובאת לדיון עם המלצה של מהנדס העיר לקבלה. מדוע לא דורש מהם מהנדס העיר להגביל את מספר הדירות ל 20 לכל היותר נוכח שינוי הייעוד? מדוע לא דורש מהם מהנדס העיר להגדיל את מספר החניות כך שיקויים תקן החניה בגבולות המגרש? האם צריך להזכיר למהנדס העיר שהוא עובד ציבור שמחוייב לייצג את האינטרס הציבורי?

להתנהגות השערורייתית של העירייה בעניין ארלוזורוב 36 יש כבר היסטוריה לא קצרה. התנהגות זו היא שהביאה לכך שפרקליטות המדינה הגיעה למסקנה שלא ניתן להשאיר את הטיפול המשפטי בידי העירייה ולהגשת בקשה לצו שיפוטי להפסקת בניה ואיסור שימוש מטעמה. באשרו את בקשת הפרקליטות קבע כבוד השופט אריה אטיאס מבית המשפט לעניינים מקומיים שהרשות התנהלה מבלי לתת משקל ראוי לשמירה על שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי בכללותו. גם כבוד השופטת ד”ר מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבעה בהחלטתה בעניין העתירה המנהלית שהגישו התושבים שהתנהגות העירייה בעניין ארלוזורוב 36 אילצה את התושבים לפעול לטובת האינטרסים של תושבי העיר במקום שהיה עליה לפעול ופסקה בשל כך הוצאות בסך 50,000 ₪ נגד העירייה . ניתן היה לצפות שהלקח נלמד ושהעירייה תתנהל מעתה באופן שנותן משקל ראוי לאינטרס הציבורי. תמיכתו הגורפת של מהנדס העיר בתוכנית החדשה של היזמים מעידה שדבר לא נלמד והתמיהות והתהיות לגבי מניעי העירייה רק הולכות ומעמיקות.

בתאריך 4.6.09 פרסם המקומון של רמת-גן גבעתיים כתבה של משה כהן שכותרתה “הבניין ברחוב ארלוזורוב ברמת-גן עומד שומם”. הכתבה ותגובת הועד שפורסמה שבוע אחר כך מצורפות.